מטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני)
-
ובמאמר המוסגר אני מניח שכל אחד שאל את עצמו יותר מפעם אחת האם ישנה משמעות לכל ה500-600 מילימטר שיורדים בכל רחבי עיר ועיר או שאין שום הבדל אם ירד 200 או 800 ורק שבתחנת המדידה ובמדים האישיים יצטברו מילימטרים רבים
-
ז'ק יישר כח. יפה מאוד.
אני רואה שלא משעמם לכם שם בכולל...
אפשר להצטרף אליכם?
כמה משלמים?... -
יפה מאוד,
אבל למה יתד נאמן???מזג האוויר היא חוויה שמסוגלת להשכיח את רוב הטרדות!
-
אדיב אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
אבל למה יתד נאמן???
אתה יודע, חינמון ביום שלישי (לפחות בבני ברק ובירושלים), כך שהוא מוכר יותר. תירצה להזמין מהדורה אחרת (המודיע, המבשר)? נשתדל להתחשב.
-
איש השלגים אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
אני רואה שלא משעמם לכם שם בכולל...
אפשר להצטרף אליכם?
כמה משלמים?...קפה- יש, סודה- יש, שמירת סדרים ומבחן - יש, ומזה בעיקר מגיעה המשכורת חוץ ממשרד הדתות. ובכל מקרה- לפי הידוע לי רמת המשכורות בבני- ברק בדרך כלל נמוכה מירושלים, כך שאם תורה ו"גדולה" במקום אחד אתה מחפש, אז "תורה" אולי תמצא בבני- ברק, אבל "גדולה" מן הסתם תמצא יותר במקומות אחרים.
גם קח בחשבון שאם תצטרף לכולל, תצטרך להתחיל לחשב תקופות ומזלות ומולדות, ואז זה יחייב אותך לפרסם כאן תחזיות, היית רוצה להיכנס לנעליו של מרשמלו ?
-
מאור גליל העליון אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
ועוד י"ל ע"פ הגמ' בתענית ח:
'אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימצאהו לארצו בשדות ובכרמים אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות'
ופירש"י שם וז"ל
'אם לשבט אם גזר הקדוש ברוך הוא רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח, כשבט שמכה בכח, וחזרו בתשובה הקדוש ברוך הוא מורידן על הרים וגבעות, מקום שאין שם איש'
אמנם ההתייחסות כאן היא לתשובה ולא לתפילה אך נראה שאין כל חילוק ואכן השאלה האם השנה תהיה שחונה או גשומה כבר נקבע מראש כפירש"י בשבת אך כמה תועלת תופק מכך? זה המקום לתשובה תפילה וצדקהיש גמרא דומה במסכת ר"ה (י"ז ע"ב): "עיני ה' אלהיך בה" (דברים י"א, י"ב)- עיתים לטובה עיתים לרעה. עיתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר''ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.
בגמ' בר"ה מתבאר שבר"ה נגזר כמה גשם ירד באותה שנה, אך אם בהמשך השנה חל שינוי במעמדו הרוחני של עם ישראל (לטוב ולמוטב), אז אופי ירידת אותה כמות גשמים שנגזר בר"ה שתרד באותה שנה יכול להשמנות לטוב ולמוטב. אומנם בגמ' בר"ה ובתענית מתבאר שלאחר שנגזר בר"ה כמה גשם אמור לרדת, מכאן ואילך עד סוף השנה כמות הגשם האמורה לרדת וגם אופי ירידת הגשם שוב אינם ניתנים לשינוי, אלא רק מקום ירידתם, שירדו במקום שהם מועילים בו או במקום שהם מזיקים בו, ולענין זה מועילה תשובה ומסתמא גם תפילה.
ומ"מ עיקר הקושיא כאמור היתה ממה שמבואר שכמות הגשם שתרד (ומסתמא גם אופיו של הגשם) נגזרת בר"ה (או בסוכות), ואין זה תלוי במזלות, כי אף אם ע"פ המזלות ראוי היה לדוגמא שתהיה שנה גשומה, מ"מ אם ח"ו לא היו ישראל ראויים לזה בר"ה אז הקב"ה יכול לפסוק שירדו להם גשמים מועטים ושלא כפי הראוי מצד המזל, וכן להיפך, וא"כ ידיעת המזל מצד עצמה אינה מבטיחה שאכן כך יהיה, שהרי תשובה או תפילה (וכן להיפך חלילה) יכולים לשנות.
-
בינתיים תופעת טבע מדהימה ועוצרת נשימה כאן
https://www.kore.co.il/viewArticle/197500 -
ז'ק
זה ממש לא מתאים לך
אתה כידוע מטפל בכל הדברים גם הזוטרים ביותר וככה שכחת לשנות את הגיליון בין עותק לעותק (11,999)אחוות השלג בדימוס!
-
גלילאו גליליי אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
ז'ק
זה ממש לא מתאים לך
אתה כידוע מטפל בכל הדברים גם הזוטרים ביותר וככה שכחת לשנות את הגיליון בין עותק לעותק (11,999)כשתמצא בחנויות מקום ששינו את 99 ל-1.00 תודיע לי.
-
חישוב תקופות ומזלות ומולדות, מלאכה מסובכת? והאם אנחנו יכולים להיות חשובים כמי שיודעים לחשב תקופות ומזלות ומולדות?
כפי שהבאנו לעיל את דברי הגמ' בשבת דף ע"ה ע"א, היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב- אסור לספר הימנו. אמר רבי שמעון בן פזי א''ר יהושע בן לוי משום בר קפרא- כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו".
וכאן נשאלת השאלה- האם אנחנו יכולים להיות מוגדרים כמי שיודעים לחשב תקופות ומזלות ומולדות? האמת היא שהיום כאשר המידע על זמן המולדות וכן הזמן שבו נופלת התקופה זמין לכל אחד ומופיע בכל לוח, א"כ לא נותר לנו אלא לחשב את הזמן שבו משמש כל מזל ומזל מי"ב המזלות, וכן את "מזל שעה", ומי שלמד את הסוגיות הנוגעות לזה יודע שזה לא כ"כ מסובך לחשב אותם, ואז בצירוף הידע הזמין שיש לנו על זמן המולדות וכן על הזמן שבו נופלת התקופה אנחנו יכולים לכאורה לקבל תמונה מושלמת של שילוב הנתונים של המולדות והתקופות עם הזמן של שימוש המזלות, והנה לנו מי שיודע לחשב תקופות ומזלות ומולדות. אז האם מי שהוא היום בר הכי לדעת ולחשב את הנתונים ואינו עושה כן אז אסור לספר הימנו והרי הוא בכלל "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו"? לענ"ד נראה שלא.
והטעם- משום שכל המעלה בלדעת תקופות ומזלות ומולדות היא מצד מה שיכול להראות עי"ז חכמה ותבונה נגד העמים ע"י החישוב וידיעת העתידות. אבל בלאו הכי- עצם הידיעה מתי יהיה המולד או מתי תיפול התקופה או מתי שולט מזל פלוני וכו' אין בזה מעלה, שהרי אף הגויים יכולים לעשות זאת ואין כאן שום דבר מיוחד. אלא הדבר המיוחד הוא לדעת כיצד "לפענח" מה מורה השילוב של הדברים, ודבר זה הוא באמת חכמה מיוחדת. ונמצא לפי"ז שהיום אף שיש בידינו לדעת ולחשב די בקלות את צירוף המולדות והתקופות והמזלות, מ"מ הרי אין לנו היום את הידיעה מה מורה כל צירוף, חוץ מאותם דברים בודדים שנזכרו להדיא בגמ' או בספרים הקדושים ותו לא. (ועיין בדברי התשב"ץ שנזכיר בהמשך).
בעיה נוספת שקיימת לחשב תקופות ומולדות היא- שלמרות שהנתונים ידועים לנו, מ"מ יש להסתפק לענין חשבון התקופות והמזלות מה חשוב כזמן שהתקופה נופלת בו, שהרי ידוע שיש לנו את זמן "התקופה האמיתית" שזה בשני ימי השויון (הסתוי והאביבי) וכן ביום הקצר ביותר וביום הארוך ביותר. אך מאידך יש לנו את תקופת שמואל ואת תקופת רב אדא שאנחנו מתחשבים בהם בכמה עניינים. אז כשבאים לחשב תקופות, באיזה נתון אנו מתחשבים, האם בתקופה האמיתית או שמא בתקופת רב אדא או שמא בתקופת שמואל. וכן כשבאים לחשב מזלות, כיצד מחשבים את השעות שבהם משמש המזל, האם בשעות בינוניות (שוות), או שמא בשעות זמניות, ואז יש שינוי בחורף ובקיץ (עיין תוס' עירובין נ"ו ע"א ד"ה ואין). ובגלל כל הנ"ל אין בידינו לדעת העתידות, כי גם לא ברור לנו ע"פ איזה נתונים אנו מחשבים את התקופות והמזלות, וגם מכיון שאין בינינו מי שיודע מה מורים הצירופים השונים.
-
האם יש חובה לעסוק בחישוב תקופות ומזלות ומולדות?
מדברי הגמ' במסכת שבת (ע"ה ע"א) משמע לכאורה שיש חובה ומצוה למי שהוא בר הכי לעסוק בחישוב תקופות ומזלות לעסוק בזה כדי לידע את העתידות. אך כפי שכתבנו לעיל, כל זה שייך לכאורה רק אצל מי שיודע לפענח מה מורה החישוב לגבי העתיד להיות, וזה לא כ"כ שייך היום.
ובענין זה ראוי להביא את דברי שו"ת התשב"ץ (ח"א סימן ק"ו), וז"ל: וששאלת מענין מחנות הלבנה, חכמי המשפט נתעסקו בענינים אלו, ורוצים לומר כי הלבנה נעתקת ממקום למקום בכל לילה. ואותה העתקה קורין אותה נסיעה וחונה באותו מחנה, והיא פועלת בזה העולם השפל כפי מה שהוא באותו מחנה שהיתה שם. ואין בדברים אלו צורך לתורתנו, גם אין חכמה זו היום שלימה ביד שום אדם כ״ש בידינו שאבדה חכמת חכמינו. אבל בודאי זהו חכמת חישוב תקופות ומזלות שאמרו חז׳׳ל במס׳ שבת בפרק כלל גדול (ע״ה ע״א) שאמרו שם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו חישוב תקופות ומזלות וכן פרש״י ז״ל. ומזה הוא מה שאמרו במס׳ עירובין (נ״ו ע״א) אמר שמואל אין לך תקופת ניסן נופלת בצדק שאינה משברת האילנות, אין תקופת טבת נופלת בצדק שאינה מיבשת את המעין, ולא נשאר מזה החכמה כי אם מעט ביד חכמי הרפואה ומעט ביד עובדי האדמה. והלילות השחורות והימים הכלביים ועניני הפרקים שקורין אלפ״נול בלשון ערבי הכל הוא אמת. ואתה אל תטרוד עיונך בדברים אלו, כי אין דברים אלו מביאים האדם אל השלמות, ועוד שאין ידיעתם היום שלימה, ועשה מהם פרפראות לעתות הפנאי כמו ששנינו (אבות פ׳׳ג מי״ח) תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה, עכ"ל התשב"ץ.
-
ז'ק
אמנם אותו שוטה התכוין לזה ברצינות.
ואמנם אנו נהנים לצחוק מהבדיחה הנעימה הזו,
אבל לפי הנאמר למעלה הוא באמת צודק.
הטכנולוגיה המיוחדת שיש בידינו הם התפילות, שמזיזים את העננים מהכא להתם.
אז אם יורשה לבקש, נא להשתדל לכוון ב "ותן טל ומטר" שזה לא יהיה באיראן
נשמח מאוד מאוד לראות אותם מתייבשים למוות, או לחילופין גוועים ברעב, ואם אפשר שניהם יחדיו, עוד יותר טוב.
(בבחינת כי לא איראני האדם וחי....) -
גם גונבים להם את העננים וגם מזהמים להם את האויר. ''ה' ילחם לכם ואתם תחרישון''.
