מנהג הוא להקפיד שלא תהיה כביסה תלויה מעל הסוכה,

יתכן שהמנהג הוא משום שלא רוצים לסכך מתחת חבלי הכביסה אף אם אין כביסה עליהם, משום שחוששים לב"ח שאמרינן לבוד להחמיר [הובא במשנ"ב תרכ"ו סעיף ג'] [על אף שלענ"ד בפשטות הב"ח החמיר רק אם בסכך הפסול יש ד"ט רק שצריך לחברם ע"י לבוד, וזה יכול להיות בסוכ השתחת סורגים וכדו', אבל לא התכוון שאמרינן שהאויר שבאמצע יחשב לסכך פסול ממש דבכה"ג ודאי לא אמרינן לבוד להחמיר, ולכן בחבלי כביסה שבהם עצמם אין ד"ט ודאי מותר לסכך תחתם, ואכ"מ].
ויתכן שחששו שהכביסה תפול על הסכך וכדאמר רב אשי למנימין עבדיה לקחת את כסותו מהסכך לכשתתיבש דלא לימרו שמסככין בדבר המקבל טומאה,
ולכן צריך לברר מקור וטעם המנהג ואשמח שתביא לנו את מקורו.

בסיפור ב' קיים גם הסכך המקורי של הסוכה שהוא סכך כשר- האם זה משנה את הדין ?

כאמור- בסיפור א' היה מדובר על סכך שהרוח העיפה ע"ג מקום שלא היה בו סכך, כך שנמצא שכל הסיכוך נעשה מאליו ע"י הרוח ולכן אינו כשר. אבל בסיפור השני מדובר בסכך שהרוח העיפה ע"ג סוכה שהיתה מסוככת כהלכה. וכאן יש לעיין- שאע"פ שלסוכה יש גם את הסכך המקורי שלה שהונח לשם צל, מ"מ מכיון שכעת מונח עליה הסכך של הסוכה שבגג והוא מכסה את הסכך המקורי של הסוכה, לכאורה יש כאן בעיה של סכך כשר שמונח על גביו סכך פסול שזה פוסל את הסוכה.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י) הביא ששאלה זאת נשאלה ע"י רבה של קרית ספר הג"ר מאיר קסלר מה דינה של הסוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת, וכתב שלכאורה אין הדבר דומה לסוכה שמסוככת כהלכתה והניח על גביה סכך פסול (שאז הדין הוא שהסוכה פסולה), משום שכאן מדובר שהסכך שנפל הוא במהותו סכך כשר, רק שהוא הונח מאליו שלא לשם צל, ובמקרה כזה י"ל שמכיון שהסכך התחתון שהוא הסכך המקורי של הסוכה הוא סכך כשר, אין הסכך העליון פוסל אותו, כי כאמור גם הסכך העליון אינו סכך פסול במהותו, אלא סכך כשר שיש לו חסרון שלא הונח לשם צל. [וידועים דברי ר"ת בתוס' בסוכה (י"ט ע"ב ד"ה הא) שכתב שאע"פ שסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, מ"מ הסכך שלמעלה מעשרים אמה אינו נחשב סכך פסול, אלא נחשב כסכך כשר שמונח במקום שאינו כשר. ולכן אם למטה מאותו סכך תהיה סוכה המסוככת כהלכתה, לא יפסול הסכך העליון את הסוכה שתחתיו]. אך הביא את דברי הגרעק"א בהגהות לסימן תרכ"ח (הו"ד בשער הציון סימן תרכ"ח אות ח') שכתב לחלק בין סכך למעלה מעשרים לבין סכך שנפסל משום תעשה ולא מן העשוי, שדוקא בסכך למעלה מעשרים אין פוסל את הסכך שמתחתיו, אבל אם בסכך העליון יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי (כגון שנעשה מאליו) אז הסכך העליון פוסל את הסכך התחתון. ובהמשך הדברים שם כתב השבט הלוי לדון על דברי הרעק"א, עיי"ש.

ומסקנת דבריו- שהיות שבאמת סכך כשר הוא רק שלא נעשה לצל, א"כ במקום שרובה של הסוכה מסוככת ע"י הסכך הכשר (דהיינו הסכך המקורי של הסוכה) ללא סכך נוסף על גביו, ורק במיעוטה של הסוכה יש סכך על גבי הסכך, אז מכיון שרוב הצל בסוכה מגיע מסכך הכשר בלי פקפוק, דעתו נוטה להקל במקום שהדבר קרה שלא מרצונו ומתוך דוחק שלא היה בידם זמן לתקן.

ומתוך דבריו משמע שבאופן שהסכך מהסוכה העליונה מכסה את כל או רוב הסכך של הסוכה התחתונה אין בידינו להכשיר את הסוכה.

לענ"ד המשנה ברורה פוסק מפורש שאפשר לשבת בסוכה הזו ביו"ט
כי אף אי נימא כהגרע"א שסכך שפסול משום תולמ"ה נחשב סכך פסול, אמנם כיון שהסוכה למטה מסוככת כראוי הרי לדעת תוס' שהיא הדעה הראשונה בשו"ע סי' תרכ"ו סעיף א' הסוכה כשרה אף אם יש סכך פסול עליה כי לא אמרינן מצטרף סכ"פ בהדי סכך כשר. ואף שזה נאמר רק באילן שחמתו מרובה מצילתו זהו משום שבאילן שצלתו מרובה מחמתו יש פסול נוסף של 2 סככים כלו' של סוכה שתחת האילן, אבל כאן ששתי הסככים הם אותו סוג כדי שיהיה בעיה של 2 סככים צריך שיהיה הפרש של י"ט בין סכך סכך שאין כאן, ולכן בדף יץ לגבי פירס עליה סדין מביא תוס' מהגאונים שאם הסוכה מסוככת כראוי אינה נפסלת מחמת הסדין אף שצלתו מרובה מחמתו עיי"ש. וא"כ היות שהמשנ"ב פסק שאף שבדאורייתא יש לחשוש לדעת הראבי"ה והר"ן אמנם כתב המשנ"ב שבשאין לו סוכה אחרת יכול לסמוך על השיטה הראשונה וא"כ כאן שמדובר ביו"ט וא"א לתקן ודאי שיכול לסמוך על דעת התוס' בפרט שכאן יש עוד צד להקל שאי"ז נחשב סכך פסול.
כמנהגי כתבתי כל זה בע"פ אמנם כיון שבסוכות למדתי את סי' תרכ"ו הרי שאני מקוה שדי דייקתי ואם שגיתי ה' יכפר בעדי.

ז'ק עקב חסימה של נטפרי בגלל שני מילים ערכתי אותם והוספתי את הסימן $$ איפה שהם היו.

באמת לא הבנתי מה קרה, ופניתי אליהם בפניה נזעמת שלצערי לא נענתה עד עתה. (עוד אחד מפגעי ה- AI, שללא ספק בכל הקשור לנטפרי מדובר יותר ב''טימטום אמיתי'' ולא ב''בינה מלאכותית''. אתר נחסם כי ה- AI החליט על מילה מסויימת שיש לה משמעות שלילית, וזה מבלי להתחשב בכלל בהקשר שהיא כתובה בו. וגם מאז שה- AI נכנס לסינון של נטפרי, כל תמונה שניה נחסמת למרות שאין לכך כל סיבה הגיונית הנראית לעין (כולל התמונות בפוסט הנוכחי). בקיצור- במקרה של נטפרי, ה- AI לקח אותנו למקום מאוד מאוד לא טוב). אבל הכל משמיים, כי בגלל החסימה עברתי שוב ושוב על הדברים בכדי להבין היכן יכולה להיות בעיה, ותוך כדי התהליך של הבדיקה שיניתי והוספתי דברים- כך שהכל היה לטובה.

בספר חוט שני (סוכות פ"ד בסופו) כתב: סכך שהתרומם ברוח ונח מעצמו, לא ידעינן הגבול בזה מתי נחשב שמתבטל העשייה הקודמת להצריך עשייה חדשה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן ק') כתב שהסברא להלכה נוטה להקל, שע״י הגבהת הרוח מ״מ עדין הסכך בשטח האוויר למעלה מן הסוכה שכשר, וכעין חבוט רמי (סוכה כ"ב ובש״ע תרל"א ס״ח), ולעולם לא נפסק מהכשר סוכה.

ענפי אילן או כביסה שמתנופפים ברוח מעל גבי הסוכה- האם יש בכך בעיה ?

הנושא הזה הוא נושא לא פשוט כ"כ. לכאורה לא צריכה להיות בעיה, מכיון שדבר ידוע שדבר שמתנענע ברוח אין לו דין אהל לענין להביא את הטומאה ולחצוץ מפני הטומאה כמו שמבואר במשנה במסכת אהלות (פ"ח מ"ה) ובתוס' בב"ב (כ' ע"א ד"ה שעלו) ובעוד מקומות. וכיון שאין לו דין אהל, לכאורה הרי הוא חשוב כאויר ואין הוא פוסל את הסוכה. וכבר הבאנו בפוסט על שלג בסוכה את דברי הגינת ורדים (או"ח כלל ד' סימן ז'), שכתב לייסד שכל דבר שאינו חוצץ בפני הטומאה אינו נחשב אלא כאוויר. ולפי"ז בנידון דידן של כביסה שהרוח מנופפת אותה מעל הסוכה וכן ענפי אילן שהרוח מביאה אותם מעל הסוכה, מכיון שאין לכביסה המתנופפת וכן לענפים המתנופפים דין של אהל לענין טומאה, כך לא יהיה להם דין של אהל גם לענין סוכה והרי הם חשובים כאוויר ואינם פוסלים.

אבל כאמור הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר, שהרי כידוע המנהג הוא להקפיד שלא תהיה כביסה תלויה מעל הסוכה, ואין אנחנו מסתמכים על זה שהכביסה מתנענעת ברוח כל הזמן וממילא אינה חשובה כאהל, וא"כ לכאורה מה החילוק בין אם הכביסה תלויה ממש מעל הסוכה או שתלויה לצידה והרוח מעיפה אותה מעל הסוכה. וגם לגבי פסול של סוכה תחת האילן, לכאורה הדבר אינו קשור לדיני אהל. (עיין בספר מקראי קודש לגרצ"פ פראנק זצוק"ל (סוכות ח"א סימן כ"ג) שהאריך בזה, וכתב להסתפק שמא תיפסל הסוכה לא רק בזמן שהרוח מביאה את הענפים מעל הסוכה, אלא אפילו בזמן שאין רוח ואין ענפים מעליה, עיי"ש).

ולכן מה שמורים למעשה הוא להשתדל לקצוץ את הענפים שהרוח יכולה לנופף מעל הסוכה, אך אם לא עשו כן אין הסוכה נפסלת.

כאמור- בסיפור א' היה מדובר על סכך שהרוח העיפה ע"ג מקום שלא היה בו סכך, כך שנמצא שכל הסיכוך נעשה מאליו ע"י הרוח ולכן אינו כשר. אבל בסיפור השני מדובר בסכך שהרוח העיפה ע"ג סוכה שהיתה מסוככת כהלכה. וכאן יש לעיין- שאע"פ שלסוכה יש גם את הסכך המקורי שלה שהונח לשם צל, מ"מ מכיון שכעת מונח עליה הסכך של הסוכה שבגג והוא מכסה את הסכך המקורי של הסוכה, לכאורה יש כאן בעיה של סכך כשר שמונח על גביו סכך פסול שזה פוסל את הסוכה.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י) הביא ששאלה זאת נשאלה ע"י רבה של קרית ספר הג"ר מאיר קסלר מה דינה של הסוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת, וכתב שלכאורה אין הדבר דומה לסוכה שמסוככת כהלכתה והניח על גביה סכך פסול (שאז הדין הוא שהסוכה פסולה), משום שכאן מדובר שהסכך שנפל הוא במהותו סכך כשר, רק שהוא הונח מאליו שלא לשם צל, ובמקרה כזה י"ל שמכיון שהסכך התחתון שהוא הסכך המקורי של הסוכה הוא סכך כשר, אין הסכך העליון פוסל אותו, כי כאמור גם הסכך העליון אינו סכך פסול במהותו, אלא סכך כשר שיש לו חסרון שלא הונח לשם צל. [וידועים דברי ר"ת בתוס' בסוכה (י"ט ע"ב ד"ה הא) שכתב שאע"פ שסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, מ"מ הסכך שלמעלה מעשרים אמה אינו נחשב סכך פסול, אלא נחשב כסכך כשר שמונח במקום שאינו כשר. ולכן אם למטה מאותו סכך תהיה סוכה המסוככת כהלכתה, לא יפסול הסכך העליון את הסוכה שתחתיו]. אך הביא את דברי הגרעק"א בהגהות לסימן תרכ"ח (הו"ד בשער הציון סימן תרכ"ח אות ח') שכתב לחלק בין סכך למעלה מעשרים לבין סכך שנפסל משום תעשה ולא מן העשוי, שדוקא בסכך למעלה מעשרים אין פוסל את הסכך שמתחתיו, אבל אם בסכך העליון יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי (כגון שנעשה מאליו) אז הסכך העליון פוסל את הסכך התחתון. ובהמשך הדברים שם כתב השבט הלוי לדון על דברי הרעק"א, עיי"ש.

ומסקנת דבריו- שהיות שבאמת סכך כשר הוא רק שלא נעשה לצל, א"כ במקום שרובה של הסוכה מסוככת ע"י הסכך הכשר (דהיינו הסכך המקורי של הסוכה) ללא סכך נוסף על גביו, ורק במיעוטה של הסוכה יש סכך על גבי הסכך, אז מכיון שרוב הצל בסוכה מגיע מסכך הכשר בלי פקפוק, דעתו נוטה להקל במקום שהדבר קרה שלא מרצונו ומתוך דוחק שלא היה בידם זמן לתקן.

ומתוך דבריו משמע שבאופן שהסכך מהסוכה העליונה מכסה את כל או רוב הסכך של הסוכה התחתונה אין בידינו להכשיר את הסוכה.

דבר ראשון נציין, שבסיפור השני שהבאנו היה מדובר בסכך שהיה יכול לעמוד ברוחות המצויות בקרית הרצוג ובמקום שבו היתה ממוקמת הסוכה. (והעובדה שהוא החזיק כמה ימים עד ליו"ט תעיד על כך). אבל בשבת יו"ט ראשון של סוכות היה מדובר ברוחות עם משבים חזקים מהרגיל, ובפשטות דינם היה כדין רוח שאינה מצויה, כך שלמרות שהסכך לא ניקשר ולכן הוא התעופף, מ"מ מכיון שהוא היה יכול לעמוד ברוח מצויה אז הסוכה היתה כשרה.

אז איזה בעיה יש בסכך שמתעופף ברוח ? ובכן- הדין הוא שבשביל שהסוכה תהיה כשרה, אין זה מספיק שיהיו לה דפנות כשרות וסכך שכשר לסיכוך מונח על גביהן, אלא צריך שהנחתו של הסכך תהיה לשם צל. אבל אם הסכך הונח למטרות אחרות שלא לשם צל (כגון לצניעות), או אם הונח בצורה סתמית שלא לשם צל, וכן סוכה הנעשית מאליה אז הדין הוא שהסוכה פסולה.

ולכאורה הסיפור שהבאנו בתחילת הדברים הוא דוגמא קלסית לסכך שהונח ע"ג הסוכה שלא לשם צל/ סוכה הנעשית מאליה, שהרי הסכך התעופף בגלל הרוח ונחת מעצמו על גבי הפרגולה של הסוכה שבקומה שמתחתיה, או שהוא התנתק לגמרי ממקומו הראשון וחזר שוב למקום ע"י הרוח, ונמצא שעל גבי הסוכה מונח כעת סכך שלא הונח עליה לשם צל אלא הונח מאליו ע"י הרוח, והסוכה (הסכך) נעשית מאליה שבאופן זה הסוכה פסולה.

אז כעת הדבר תלוי במה שיעשה ר' דוד בהמשך. אם הוא ישאיר את הסכך שנפל על הפרגולה כמות שהוא, ויסתפק רק בלקשור אותו בכדי שלא יעוף,- הסוכה תהיה פסולה, כי כאמור הסכך הונח מאליו ללא כוונה לשם צל, ור' דוד יצטרך להניח מחדש את הסכך לשם צל. אבל אם הוא צריך עדיין לעשות פעולות בכדי לסדר את הסכך על גבי הפרגולה, אז יתכן שבאותן פעולות יהיו דברים מסויימים שנחשבים כעשייה חדשה ומכשירים את הסיכוך.

ופרט מעניין נוסף- אם ר' דוד היה זריז מספיק ומתעשת במהירות, ומיד בשעה שהסכך התנתק והתעופף מהסוכה העליונה והיה בדרכו אל הסוכה התחתונה היה ר' דוד חושב בדעתו שהוא רוצה שהסכך ישמש כסכך של התחתונה, אם המחשבה הזאת היתה קודם שהסכך נח על הסוכה התחתונה הדבר היה מועיל, כי בשביל שיחשב שהסכך הוא לצל מספיקה מחשבה בלבד, ואין צריך גם מעשה, אלא גם באופן שנעשית מאליה כשירה כל שהיתה מחשבה שהדבר יהיה לשם צל. (כ"ה דעת הגרש"ז אויערבך זצוק"ל, עיין שו"ת אבני נזר או״ח סימן תע"ה, חשוקי חמד סוכה ח' ע"ב).

ובמקרה שבו רק חלק מהסכך ניתק ממקומו וחזר אח"כ למקומו, כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י), וז"ל: אבל אם מקצת המחצלת עדיין בשטח הסוכה וחיוב הסכך ועושה אותו מקצת פעולתו כסכך לשם צל ע״י אדם, לא נתנתק לגמרי מתורת סכך, בזה ההלכה נוטה יותר שלא יפסול, ועדיין יש להתבונן בזה, עכ"ל.