מלך ההימורים

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק
מצטרף גם אני לבקשת הסליחה. ובטוח יש על מה כפי שפירט הרב ז'ק
וכמובן שאני גם סולח הפעם (לשם שינוי)
ואגב לגבי הראשי תבות זה לא חכמה. עם האות ויו של תשפ''ו אפשר להכניס כל דבר שקיים בגלובוס, וכל משאלה אפשרית......

גם בערב יוה''כ הוא מקניט אותי !!! אבל אני אהיה מן הנעלבים ואינם עולבים. ולגופו של ענין- את צמד המילים ''פרנסה וכלכלה'', וכן ''פדות ורווחה'' לא אני המצאתי, אלא זה צמד מילים מקובל ביותר, שבמקרה שלנו מאוד מתאים בגלל הקידומת של האותיות פ'- ו'.

ואם בכל זאת משהו שקשור למזג האוויר ויש בו פ'- ו' כאשר ה- ו' אינה ו' החיבור, אז נאחל תהא שנת וורטקס פולארי.

חלילה! זה לא היה בכוונה להקניט.
ולא היה אישי נגדך.
זה היה על עצם התופעה הזו וגם על אחרים, ואפי' על עצמי, שהשארנו ג''כ ראשי תבות מעין אלו בהודעה אחרת.
ואגב, אם נמשיך עם הראשי תיבות אז יש בשבילנו הצעירים עוד ברכה תהה שנת פריה ורביה
לך זה לא כ''כ רלונטי (אולי בנכדים....)
עכ''פ אני מוחל וסולח לך על שחשדתני.

אחרי הרב קושלבסקי למדנו שברצות השם הכל אפשרי.

אה, אם אתה שמה
אז אין שום בעיה אני מאחל גם לך תאומים ואפי' שלישיה בזו השנה...

והמברך מתברך בכפל כפליים !! (ואז אשתו תהיה אם 16).

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק
מצטרף גם אני לבקשת הסליחה. ובטוח יש על מה כפי שפירט הרב ז'ק
וכמובן שאני גם סולח הפעם (לשם שינוי)
ואגב לגבי הראשי תבות זה לא חכמה. עם האות ויו של תשפ''ו אפשר להכניס כל דבר שקיים בגלובוס, וכל משאלה אפשרית......

גם בערב יוה''כ הוא מקניט אותי !!! אבל אני אהיה מן הנעלבים ואינם עולבים. ולגופו של ענין- את צמד המילים ''פרנסה וכלכלה'', וכן ''פדות ורווחה'' לא אני המצאתי, אלא זה צמד מילים מקובל ביותר, שבמקרה שלנו מאוד מתאים בגלל הקידומת של האותיות פ'- ו'.

ואם בכל זאת משהו שקשור למזג האוויר ויש בו פ'- ו' כאשר ה- ו' אינה ו' החיבור, אז נאחל תהא שנת וורטקס פולארי.

חלילה! זה לא היה בכוונה להקניט.
ולא היה אישי נגדך.
זה היה על עצם התופעה הזו וגם על אחרים, ואפי' על עצמי, שהשארנו ג''כ ראשי תבות מעין אלו בהודעה אחרת.
ואגב, אם נמשיך עם הראשי תיבות אז יש בשבילנו הצעירים עוד ברכה תהה שנת פריה ורביה
לך זה לא כ''כ רלונטי (אולי בנכדים....)
עכ''פ אני מוחל וסולח לך על שחשדתני.

שוב פעם הוא חושד שאני רציני ! הכל בסדר ומחול לך מראש.

אחרי הרב קושלבסקי למדנו שברצות השם הכל אפשרי.

איש השלגים אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק
מצטרף גם אני לבקשת הסליחה. ובטוח יש על מה כפי שפירט הרב ז'ק
וכמובן שאני גם סולח הפעם (לשם שינוי)
ואגב לגבי הראשי תבות זה לא חכמה. עם האות ויו של תשפ''ו אפשר להכניס כל דבר שקיים בגלובוס, וכל משאלה אפשרית......

גם בערב יוה''כ הוא מקניט אותי !!! אבל אני אהיה מן הנעלבים ואינם עולבים. ולגופו של ענין- את צמד המילים ''פרנסה וכלכלה'', וכן ''פדות ורווחה'' לא אני המצאתי, אלא זה צמד מילים מקובל ביותר, שבמקרה שלנו מאוד מתאים בגלל הקידומת של האותיות פ'- ו'.

ואם בכל זאת משהו שקשור למזג האוויר ויש בו פ'- ו' כאשר ה- ו' אינה ו' החיבור, אז נאחל תהא שנת וורטקס פולארי.

שלג בשפע אמר ב''על עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו'':

ז'ק תהא שנת פלאות ושלגים ️

אמן.

נפתח בשבחה של אכסניה. לשבחה של האכסניה כאן יאמר שמדובר במקום שהשיח שבו הוא שיח מכבד ומפרגן, וגם הויכוחים שיש כאן פה ושם בין החברים נעשים בצורה מכובדת ומתורבתת ללא העלבות ומילות גנאי וללא סגנון מתלהם.

אך כל זה הוא בדרך כלל . אבל כידוע שבכל כלל יש לפעמים גם יוצא מן הכלל, וקורה שלעיתים בלהט ויכוח שפרץ עלולים שלא במתכוין גם לכתוב דברים בסגנון שעלול לפגוע בבר הפלוגתא שלך. וכשהדבר נעשה במסגרת הפורום ''לעיני כל ישראל'' הדבר מקבל משנה תוקף וחומר, וכידוע שמי שפגע בחבירו ברבים עליו לבקש מחילה באותו פורום אנשים שבו הוא פגע והעליב את חבירו.

גם אנוכי עבדכם הנאמן רוצה לנצל במה זאת לבקשת סליחה ומחילה. אני משתדל בדרך כלל להיות מהמפרגנים כאן לאחרים (אם בתגובה מפרגנת ואם בלייק), וגם משתדל ככל האפשר להגיב בצורה מאופקת ועניינית גם במקרה שנכתבים דברים שאיני מסכים איתם או שאני חלוק עליהם (למרות שלפעמים מדובר בדברים שבאמת מכעיסים אותי). אבל כאמור בסיכומה של שנה מסתבר שגם אני נכשלתי כמה פעמים בכתיבת דברים שגרמו לפגיעה, ופעמים אף פגיעה קשה. אז גם אם צדקתי בעצם סיבת התגובה, אבל בסגנון שבה הגבתי בודאי שלא הייתי בסדר, כי הסגנון היה בוטה מידי ומן הסתם לא עמד בכללי ההלכה (וטוב עשו המנהלים שכפי הזכור לי קטעו את המריבה ומחקו את הדברים).

גם ביקורת מרומזת (כגון דרך סיפור שמתפרסם) או תגובה בסגנון שיש בו צליל של זלזול על דברים שכותבים כאן (ע''ע תחזית מרשמלו וכן ניתוח המודלים),- על כל אלה הריני לבקש מחילה אם הדברים והתגובות פגעו במאן דהו.

עוד ברצוני לבקש מחילה אם יש כאלה שאופי הפעילות שלי כאן בפורום הפריע להם. אני מודע שיש כאלה שהסגנון הקליל וההומוריסטי והציני שאני מרבה להשתמש בו קצת מפריע להם, כי לדידם מדובר בהורדת רמת השיח של הפורום שאמור להיות יותר רציני וענייני ומקצועי. וגם השיח שמרבה לגלוש לנושאים אישיים ואחרים שאינם נוגעים למזה''א, ובמיוחד שזה שיח פנימי בין קבוצה מאוד מסויימת של חברי הפורום,- כל זה מפריע להם כפי שהם כתבו כאן וכפי ששלחו לי הודעות למייל. גם העיסוק ב- AI שהפך להיות מאוד מסיבי במהלך השנה, וגם העיסוק בסוגיות תלמודיות והילכתיות,- כל אלו יש שהדבר מפריע להם. אז כאן ההזדמנות לבקש מחילה ממי שבלא מתכוין נפגע מאופי פעילותי כאן. הדבר כמובן לא נעשה בכוונה להפריע למישהו, ואדרבה- המגמה העומדת לנגד עיני תמיד היא לדאוג לפעילות שוטפת של הפורום כולל בזמנים ''מתים'' (ע''ע ''חידון הקיץ הגדול''), וגם שהדברים יהיו מעניינים גם מבחינת תוכן וסגנון הדברים וגם מבחינה ויזואלית. אך כאמור- אם על הדרך יש מי שהדבר הפריע לו הריני לבקש את סליחתו.

ולבסוף- בקשת סליחה ומחילה מכלל חברי הפורום אם לא נהגתי באחד מכם בכבוד הראוי לו.

בברכת גמר חתימה טובה,
ת הא ש נת פ רנסה ו כלכלה
ת הא ש נת פ דות ו רווחה
ת הא ש נת פ יוס ו רצון

עוד אירוע מטאורולוגי חריג- "יורה ומלקוש בראשון"

בהפטרת שבת שובה קראנו על אירוע חריג ביותר. ונקדים- בספר יואל מתוארת מכת ארבה חסרת תקדים בהיסטוריה שהיתה מורכבת מהרבה מינים, כגון ארבה גזם ילק וחסיל שעליה נאמר (יואל ב', ב') "כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר". המכה הביאה לכילוי מוחלט של כל הצומח. בנוסף לכל היתה שנת בצורת לאחר המכה כאשר עד לחודש ניסן לא ירדו גשמים. העם נמצא בסכנה נוראית של חרפת רעב.

לאחר שהעם עושה תשובה ומקדש צום ומתפלל, ה' מבטיח "אַל תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת. אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם. וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹקיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן. וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם. וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם".

ובגמ' בתענית (ה' ע"א) א"ר יוחנן: בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה שכתוב בו "יתר הגזם אכל הארבה" וגו'. אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים. ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן, אמר להם נביא לישראל: צאו וזרעו. אמרו לו: מי שיש לו קב חיטים או קביים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות?! אמר להם: אעפ''כ צאו וזרעו. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים. יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי בניסן, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, והקריבו עומר בששה עשר בניסן. נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום, נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום. ועל אותו הדור הוא אומר "הזורעים בדמעה ברנה יקצרו".

הרי לפנינו אירוע נדיר שבו כל החורף החקלאי מסתכם בחמישה ימים בהם היו שני פרקי גשם בלבד, כאשר הפרק הראשון הוא למעשה היורה באותה שנה, ואילו הפרק השני הוא המלקוש, ובניהם מפרידים רק שלושה ימים, אך בדרך נס התוצאה היתה זהה לששה חודשי חורף רגילים.

האם זה מוסכם שלפי דברי פרקי דר"א התאריך היה בי"ב בתשרי?

כפי שהזכרנו לעיל, לפי דברי פרקי דר"א זמן מילתו של אברהם אבינו ע"ה היה ביוה"כ, ואילו המעשה של ביאת המלאכים והוצאת החמה מנרתיקה היה ביום השלישי למילתו, שלכאורה זה יום י"ב בתשרי. אבל התוס' בר"ה י"א ע"א מביאים את דברי פרקי דר"א שמילתו של אברהם אבינו ע"ה היתה ביום הכיפורים, וכתבו התוס', וז"ל: והשתא הא דקאמר בחג לאו דוקא, דשני ימים לפני החג הוה כיון דנימול ביוה"כ, עכ"ל התוס'. ומדברי התוס' משמע שיום ביאת המלאכים והוצאת החמה מנרתיקה היה בי"ג בתשרי שזה שני ימים קודם סוכות, ולא בי"ב בתשרי שזה שלושה ימים קודם סוכות.

אך צריך להבין, שאם אברהם נימול ביוה"כ, נמצא שהיום השלישי למילתו היה בי"ב בתשרי ולא בי"ג בתשרי. ובהגהות ר"ש מדעסויא כתב ליישב שאותם שלושה ימים שלאחר המילה נימנים מעת לעת, ולכן חלק מיום י"ג בתשרי היה עדיין בתוך ג' ימים מעת לעת מזמן המילה.

מה הקשר בין הסיפור של אברהם אבינו ע"ה לבין המודלים?

כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, לימוד הסוגיא במסכת ר"ה (דף י"א) והצפייה במודלים לשבוע הקרוב הביאו לכתיבת הפוסט הנוכחי. מה הקשר בכלל? ובכן- הסיפור של יציאת החמה מנרתיקה היה כאמור ביום השלישי למילתו של אברהם. כידוע יש נידון מתי מל אברהם אבינו ע"ה את עצמו, האם בחודש ניסן קודם פסח, והיום השלישי למילתו היה בפסח, או שמא בחודש תשרי. ולדעות שאברהם נימול בתשרי, יש שסוברים שהיום השלישי למילתו היה בסוכות, וכמשמעות הגמ' בר"ה (י"א ע"א) שאומרת שההבטחה "למועד אשוב אליך ולשרה בן" נאמרה בחג הסוכות. (וההבטחה הזאת נאמרה ביום שבו באו המלאכים והקב"ה הוציא חמה מנרתיקה). אבל בפרקי דרבי אליעזר (פרק כ"ט) מבואר שאברהם אבינו נימול ביום הכיפורים. ולפי"ז נמצא לכאורה שהיום השלישי למילתו שבה הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה היה בי"ב בתשרי שהוא היום השלישי למילתו.

וכאן נכנסים לתמונה המודלים, כי נכון להיום צופים המודלים עלייה משמעותית מאוד בטמפרטורות בשבת הבאה שהיא בתאריך י"ב תשרי. אומנם לא משהו קיצוני, אבל בהחלט על גבול השרב. כאמור- התאריך שבו צפויה ההתחממות הניכרת בסוף השבוע הזכיר לי את הסיפור של "הוציא חמה מנרתיקה" שהיה לפני כ- 3700 שנים בתאריך זה.

"כחום היום"- עד כמה?

התורה מתארת לנו אירוע של חום חריג ביותר. "הוציא חמה מנרתיקה" כדברי חז"ל. עד כמה האירוע היה חריג מבחינת החום? כמובן שאין לנו הסטוריה של מדידות מאותה תקופה... האם היה מדובר ב- 50 מעלות או אולי 55 מעלות (דבר שקיים גם היום באיזורים מסויימים בעולם) או אולי 60 מעלות? מי יודע. אבל פשוט שלא היה מדובר רק בשרב רגיל וסטנדרטי עם 35 או 40 מעלות. מאיפה אני יודע? את זה למדתי בבין הזמנים האחרון. כולם ידעו כבר שבוע מראש שבשבוע האמצעי של בין הזמנים צפוי גל חום קיצוני ביותר, כאשר באיזורים ה"מתויירים" של הציבור שלנו היה צפי של טמפרטורות של יותר מ- 40 מעלות. אנשים שפויים ונורמטיבים גנזו את התוכניות שלהם לאותם ימים, אבל היו גם כאלה שלא היו מוכנים בשום פנים ואופן לבטל תוכניות, ולמרבה התדהמה יצאו לטייל בחום כבד ביותר של יותר מ- 40 מעלות, דבר שהסתיים במכות חום והתייבשות. אז אמנם אין מביאים ראיה מן השוטים, אבל בכ"ז למדתי מזה שכאשר יש לאדם תוכנית לצאת לדרך שממש חשובה לו, הוא יעשה את זה כמעט בכל תנאי, אא"כ יתרחש משהו ממש קיצוני וחריג ביותר שלא יאפשר לו לצאת לדרך בשום פנים ואופן.

ונחזור לאותו אירוע של "הוציא חמה מנרתיקה". כפי שמתואר בגמ' ובמדרשים, היה מדובר באירוע חום קיצוני ביותר שכתוצאה ממנו א"א היה למצוא בשום אופן שום נפש חיה שיצאה לדרך באותו היום. חשוב לזכור- אברהם אבינו הציב את אוהלו (או את "בית הכנסת אורחים" שלו) במקום מרכזי ביותר שבו יש ריבוי של עוברי דרכים. ולמרות הכל- באותו היום לא היה ניתן למצוא אפילו אדם אחד שיצא לדרכו. האם באותו יום לא היו אנשים שהיציאה לדרך היתה נחוצה להם מאוד ? בודאי שהיו. האם האנשים היו מוכנים מראש לכך שעומד להיות חום חריג ולכן ביטלו תוכניות מראש? לא נראה, כי ממשמעות דברי הגמ' משמע שאירוע החום התפתח במהלך היום השלישי למילת אברהם לאחר שהקב"ה ראה שאברהם עומד לארח אורחים ורצה למנוע ממנו את הטירחה שבזה. ואם למרות הכל א"א היה למצוא אפילו נפש חיה אחת שיצאה לדרך ואפילו במקום מרכזי כמו מקום אוהלו של אברהם, הדבר מורה שהיה מדובר במשהו קיצוני ביותר.

מה קורה כאשר עבדכם לומד בשב"ק את דף י"א במסכת ר"ה, ואח"כ במוצאי שב"ק הוא "מציץ" למודלים לראות את החזוי לשבוע הקרוב? מקבלים את הפוסט שלפניכם. תשאלו מה הקשר? הרי התשובה לפניכם בפוסט הבא.

ובתחילה ניתן את סיפור הרקע שהוא מוכר לכולם מהחומש בשילוב דברי הגמ' המדרשים והמפרשים. בגיל תשעים ותשע מצטווה אברהם אבינו ע"ה למול את עצמו ואת כל ילידי ביתו ומקנת כספו (עבדים). אברהם מל את עצמו ואת ישמעאל בנו ואת כל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף כאשר דיבר איתו אלוקים.

ביום השלישי למילתו (שהוא כידוע היום הקשה ביותר לאחר המילה) אברהם יושב בפתח האהל בציפיה לאורחים שיגיעו והוא יוכל לקיים בהם מצוות הכנסת אורחים. בגלל מצבו של אברהם הקב"ה לא רוצה להטריח אותו באורחים, ולכן הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ("כחום היום") ועי"ז מונע מהאנשים לצאת לדרכם. אברהם שולח את אליעזר עבדו לחפש אורחים, אך אליעזר חוזר בידיים ריקות ומודיע שאין בחוץ שום נפש חיה. אברהם לא מאמין לו ("אין אמונה בעבדים") והולך בעצמו לחפש אורחים. כשהקב"ה רואה את מסירות נפשו של אברהם לקיים מצות הכנסת אורחים, שולח הקב"ה שלושה מלאכים בדמות אנשים. עד כאן הסיפור המפורסם בשילוב דברי הגמ' (ב"מ פ"ו ע"ב) המדרשים והמפרשים.