קטגוריות

כללי
יולי היה חם מהממוצע, אם כי לא במידה קיצונית והוא היה חם פחות מחודשי יולי בשלוש
השנים האחרונות )2023 עד 2025(.
חלקו הראשון של החודש היה נוח באופן יחסי עם טמפרטורות קרובות לממוצע ואף נמוכות
ממנו במעט בהרים ובפנים הארץ ומעט שעות של עומס חום משמעותי במישור החוף. בחלקו
השני של החודש חלה התחממות עם טמפרטורות גבוהות מהרגיל והכבדה בעומסי החום.
בסוף החודש החל לשרור גל חום שהתגבר בתחילת אוגוסט. בשל חלקו השני החם יותר של
יולי הוא הסתיים כחם מהממוצע ב0.7- עד 0.8 מ"צ בשעות היום )ברמה כלל ארצית( ובכ0.5-
מ"צ בשעות הלילה. ערך זה הוא מתון ביחס למצב ממערב לנו במרכז הים התיכון ובמרכז
אירופה ועוד יותר מכך במערבה, שם היה חם מהממוצע במספר מעלות שלמות בשל גלי חום
מרובים וממושכים גם בחודש זה.
טמפרטורות ומזג האוויר במהלך החודש
בשעות היום הטמפרטורות ביולי היה גבוהות מהממוצע הרב שנתי )1991 עד 2020( במרכז
הארץ ובדרומה ב0.5- עד 1 מ"צ ובצפון הארץ בכ0.5- מ"צ. בשעות הלילה הן היו גבוהות
מהממוצע ב0.5- עד 1 מ"צ במישור החוף, בשפלה ובהרי הצפון והמרכז. ביתר בחלקי הארץ
הן עלו על הממוצע בכ0.5- מ"צ )טבלה 1(.
באיורים 1 עד 3 המציגים את מהלך הטמפרטורה ביולי במספר תחנות ניתן להבחין בארבעה
חלקים עיקריים בחודש:
1 עד 11 בחודש – טמפרטורות נמוכות במעט מהממוצע בפנים הארץ
בהמשך לחודש יוני הנוח, בחלקו הראשון של יולי הטמפרטורות בהרים ובפנים הארץ היו
קרובות לממוצע או מעט נמוכות ממנו ובהרי הצפון הן אף היו נמוכות מהממוצע בחלק מהימים
ב1- עד 3 מ"צ. במישור החוף לעומת זאת הטמפרטורות היו גבוהות במעט מהממוצע בשבוע
הראשון של החודש כשבלילה הן אף עלו על הממוצע ב2- עד 4 מ"צ. עם זאת עומס החום היה
סביר יחסית לתקופה - שררו כ- 10 עד 12 שעות ביממה של עומס חום בינוני ומעלה מתוכם
כ3- עד 6 שעות של עומס חום כבד )איור 4(. בהמשך היתה ירידה בטמפרטורות והפחתה
בשעות עומס החום.

12 עד 23 בחודש – חם מהממוצע
ב12- בחודש החלה מגמת התחממות בהרים ובפנים הארץ )במישור החוף היא החלה ב15-
בחודש( ועד ה23- בחודש הטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע, בחלק מהזמן אף ב3- עד 5
מ"צ בהרים. ניתן לציין את ה18- עד 19 בחודש אז נמדדו בשפלה 35 עד 37 מ"צ, בצפון הנגב
ובעמקי הצפון 37 עד 39 מ"צ, בעמק הירדן ובערבה 42 עד 44 מ"צ ובהרים 33 עד 34 מ"צ.
יש לציין שבימים האלה היה יבש גם במישור החוף עם לחות יחסית של כ25%- עד 30%
בשעות הצהריים, מה שאיפשר התקררות לילית וטמפרטורות נמוכות במעט מהממוצע בשעות
הלילה.
במישור החוף ניכרה הכבדה בעומסי החום בפרק זה, עם שעות רבות של עומס חום בינוני
ומעלה )14 עד 17 שעות ביממה, מתוכן 8 עד 10 שעות של עומס חום כבד(.
24 עד 28 בחודש – טמפרטורות קרובות לממוצע
לאחר הפרק החם הממושך היתה ירידה בטמפרטורות ולמשך כ 3- עד 4 ימים הטמפרטורות
בהרים ובפנים הארץ היו קרובות לממוצע. במישור החוף הטמפרטורות היו עדיין גבוהות
מהממוצע אבל היתה הפחתה בעומס החום. בתחילת הפרק, ב24- עד 25 בחודש, הים היה
סוער עם גלים גבוהים בצורה יוצאת דופן )גובה גל סיגניפיקנטי של יותר מ2- מ' ומקסימלי של
יותר מ3- מ'(.
29 עד 31 בחודש – חם מהרגיל
בימים האחרונים של החודש חלה התחממות ניכרת והחל לשרור גל חום. בהרים נמדדו 34
עד 35 מ"צ, בשפלה 36 עד 38 מ"צ, בצפון הנגב ובעמקי הצפון 38 עד 40 מ"צ ו בעמק הירדן
ובערבה 42 עד 44 מ"צ. במישור החוף היתה שוב הכבדה בעומס החום ואף נמדדו בשעות
הצהריים עומסי חום קיצוניים.

אקלים החרמון

הר החרמון הוא אזור מגוון אקלימית החל ממדרונותיו בשולי עמק החולה ועד פסגתו שמחוץ לגבולות ישראל. הסקירה הקצרה תתמקד בכתף החרמון שגובהה כ-2000 מטרים.

החרמון הוא אזור ייחודי בישראל מבחינת מרבית המשתנים האקלימיים ובכלל זה הטמפרטורות הנמוכות, כמות המשקעים הגדולה והרוחות החזקות.
מבחינת טמפרטורות הן נעות בחורף סביב ה-0 ואילו בצהרי הקיץ מגיעות לכ-20 מעלות בלבד. הרוחות החזקות, הלחות הגבוהה והבולטות הטופוגרפית של ההר מצמצמות מאוד הפרשי יום לילה ואין זה נדיר שטמפרטורת המקסימום היומיות נמדדת מחוץ לשעות הצהריים. בפרט בימים בהם מתרחשת עליה ניכרת או ירידה ניכרת בטמפרטורות?.
המשקעים בחרמון רבים, אך מאחר שרבים מהם הם משקעי קרח ונלווית להם רוח חזקה, קשה למדוד אותם באופן מהימן. בעזרת מדידות מהימנות יותר בתחנות גשם הצמודות למדרונותיו, ניתן לשערך את כמות המשקעים השנתית בחלקיו הגבוהים של ההר בכ-1300 מ"מ כאשר גם בשוליו הכמויות גבוהות יחסית (נווה אטי"ב ממוצע של כ-1000 מ"מ ובמג'דל שמס כ-1150 מ"מ).
הרוחות בהר חזקות מאוד. רוחות במהירות של 100 קמ"'ש ויותר מתרחשות כמעט מדי שנה. גם כשהן חלשות יותר הן מסיעות במהירות את השלג ויוצרות את התופעה המוכרת של פסי הזברה על ההר. אלה מורכבים מאזורים חשופים משלג לצד איזורים מוגנים מרוח אליהם נגרף השלג, נערם לעובי רב ומפשיר באיטיות.

תחזית מטאורולוגית לחודשים אוגוסט עד נובמבר 2026
ד"ר יצחק כרמונה וד"ר עמיר גבעתי, השירות המטאורולוגי

רקע

מודלים מטאורולוגים לטווחים ארוכים של שבועות וחודשים קדימה אינם יכולים לתת צפי בדיוק גבוה להופעת תופעות מטאורולוגיות כגון משקעים וטמפרטורות בזמן ובמרחב. מטרתם היא להצביע על המגמות הצפויות ביחס לערכים הממוצעים בעשורים האחרונים (אנומליה חזויה ביחס לממוצע). המודלים ארוכי הטווח הללו מתעדכנים אחת לכל חודש (בסביבות אמצע החודש).

התחזית עבור אנומלית הטמפרטורה ואנומלית קצב האידוי מתבססת על אנסמבל של 2 מודלים שונים .(ECMWF and UKMO) המודלים הנ"ל מופקים על ידי מרכזי חיזוי מובלים באירופה.

צפי המודלים לחודשים אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר ונובמבר:

על פי ממוצע האנסמבל של כלל המודלים העונתיים (מודלים עם זמן התחלתי של 1 ביולי 2026).

ממוצע הטמפרטורות של כל התקופה מאוגוסט עד אוקטובר 2026 צפיות להיות בכל הארץ גבוהות מעט ביחס לממוצע הרב 6. אנומליות הטמפרטורה בצפון הארץ ומרכז הארץ צפויה להיות כ-°C0.5-°C1.0 ביחס לממוצע הרב שנתי של 1993-2016 ובאזור דרום הארץ צפויות להיות °C1.0-°C1.5 ביחס לממוצע הרב שנתי.

קצב האידוי הממוצע של כל התקופה מאוגוסט עד אוקטובר 2026 בצפון הארץ (גליל ומערב הגולן) ומרכז הארץ קצב האידוי צפוי להיות מעל הממוצע הרב שנתי הרב שנתי (105%-110%). באזור הגולן המזרחי קצב האידוי צפוי להיות 110%-130%. באזור הנגב הצפוני 110%-120% ובאזור דרום הנגב 120%-150%.

כמויות המשקעים הצפויה מספטמבר עד נובמבר 2026 (SON2026) צפויה להיות מעל הממוצע הרב שנתי. בצפון הארץ (הגליל ומערב הגולן) כמות המשקעים תהיה מעל הממוצע הרב שנתי, 120%-130% ביחס לממוצע הרב שנתי של 1993-2016. במזרח רמת הגולן הכמות תהיה 130%-150% ביחס לממוצע הרב שנתי. במרכז הארץ הכמות תהיה 130%-150%. בצפון הנגב הכמות תהיה 150%-170% ובדרום הנגב 170%-200%.

השנה בעקבות הגשמים הייתה ברכה עצומה בגידולי החיטה.
שמעתי מיודע דבר, שבעוד שבשנה רגילה יש כמה עשרות טון חיטה שנמכרים בארץ, ושנה שעברה היה שפל ורוב החיטה הלכה לשחת [כלומר למאכל בהמה], ורק 8,000 טון נמכרו בארץ וגם הם הגיעו לערבים שמאוד אוהבים את החיטה של הארץ, ובתחנות של היהודים לא היתה כלל חיטה מקומית. אבל השנה יש 150,000 טון חיטה הם מחכים במחסנים ובימים הקרובים ממש ישווקו. [אגב למחמירים לעשר שוב, יש נפקותא בידיעה זו].
לדבריו שנים רבות לא היתה כזו כמות של חיטה שגדלה בשנה אחת.