מה עיריית ירושלים תעשה עם כל המלח שהיה מיועד לפיזור על הכבישים ? תזרה אותו על הפצעים.

השבוע הגיעה לתיבת המייל שלי שיחה מאחד מחשובי "קהילת אקלימוס", הלא הוא ידידנו הרב החשוב מאור גליל העליון , ובהקדמת המייל שלו הוא קשר לראשי תואר מאוד מיוחד כ"רב קהילת אקלימוס". והנה אנוכי ידעתי שתפקידי כאן בקהילה נע בין דיווחים על מזה"א וכמויות הגשם בבני- ברק צפון, לבין צילומים של נופי ארצינו וזריחותיה ושקיעותיה, לבין עיסוק ב"ליצנות מטאורולוגית" כפי שהגדרתי זאת בעבר, ולאחרונה לאחר שהגעתי לגיל שיבה התחלתי לעסוק קצת באיחור גם ב"בינה" (שהרי אמרו חז"ל "בן ארבעים לבינה", אז אם לא בגיל 40, אז לפחות בגיל 60). אבל רב הקהילה?! מינוי זה מנלן? אבל אם יש מי שחושב כך, וכ"ש כשמדובר בחבר קהילה חשוב כמו מאור גליל העליון שליט"א, אז אני בלית ברירה חושב שהמעמד שבו נתכבדתי בעל כורחי מחייב, וזה מחייב אותי לעשות דברים מסוימים כפי שמצופה מרב קהילה, ובמיוחד דברים הניצרכים מאוד לחברי הקהילה. אז לרגל המינוי המפתיע לרב הקהילה ולרגל שבוע פרשת שמות חיברתי תפילה מיוחדת שראוי לאומרה בכוונה, ובעז"ה תוושעו ותראו ישועות בנידון.

ובמאי עסקינן? מכיון שרוב השיח כאן בסתיו ובחורף השנה עבר לשיח על השלג שצפוי לרדת באופן ודאי מתי שהוא (כך מאמינים פה רבים וטובים מקהל מרעיתי), וגם כל עידכון מודלים שמתפרסם גולש במהירות לעיסוק בהאם ירד שלג וכמה ומתי כאילו אנחנו באירופה, וכידוע שֶׁ"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב", לכן חיברתי תפילה נוראה המתאימה במיוחד לשבוע זה פרשת שמות שבו נזכר השלג, שנאמר (שמות ד', ו') "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג".

וזה נוסח התפילה:

פֶּרֶק ד'- הַטִּיפּוּל שֶׁבַּאבָּא תַּלְגָּא מַמְלִיץ לִבְעָיָתוֹ שֶׁל ר' צְבִי

כַּעֲבֹור כַּמָּה יָמִים מְצַלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרָיו שֶׁל צְבִיקָה. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְדַבֵּר בַּאבָּא תַּלְגָּא מִצְּפַת עיה"ק. חָשַׁבְתִּי רַבּוֹת עַל צָרַת בִּינְכֶם ר' צְבִי, וְנִרְאֶה לִי שֶׁיִּתָּכֵן וּמָצָאתִי דֶּרֶךְ כֵּיצַד לִפְתור אֶת הַבְּעָיָה שֶׁל ר' צְבִי. אִם תּוּכְלוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אֵלַי אֲנִי אֶשְׂמַח, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹודֶם" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

הַהוֹרִים מְמַהֲרִים לִיצֹר קֶשֶׁר עִם צְבִיקָ'ה וּמוֹסְרִים לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַבַּאבָּא. "אֵין בְּרֵרָה, קַח מָחָר חֹפֶשׁ מֵהַ"כּוֹלֵל" וְסַע אֶל הַבַּאבָּא. תִּזְכֹּר- הַבְּרִיאוּת שֶׁלְּךָ מֻנַּחַת כָּאן עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, אַתָּה אַבָּא לִילָדִים וּבַעַל לְאִשָּׁה, כָּךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ".

לְמָחֳרָת הַיּוֹם מִתְפַּלֵּל ר' צְבִי תְּפִלַּת וָתִיקִין, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס בְּקַו 968 וְנוֹסֵעַ עַד מֶחְלַף יִשַׁי, שָׁם הוּא עוֹלֶה לְאוֹטוֹבּוּס בְּקַו 360 הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּצְפַת. לְאַחַר רִדְתּוֹ מֵהָאוֹטוֹבּוּס הוּא צוֹעֵד בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא. הוּא עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שֵׁב בְּבַקָּשָׁה, עָשִׂיתָ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ? תַּעֲשֶׂה בְּרָכָה" אוֹמֵר הַבַּאבָּא וּמוֹזֵג מַשְׁקֶה קַר.

הַבַּאבָּא מַמְתִּין לֵר' צְבִי שֶׁיְּסַיֵּם לִשְׁתּוֹת, וְאָז פּוֹנֶה אֵלָיו הַבַּאבָּא: "ר' צְבִי יַקִּירִי, לִבְּךָ הַכּוֹאֵב כּוֹאֵב לְלִבִּי. אַתָּה צָעִיר וּבַעַל מִשְׁפָּחָה וְכָל הַחַיִּים עֲדַיִן לְפָנֶיךָ. אַתָּה חַיָּב לַעֲשׂוֹת כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ בִּשְׁבִיל לְהִתְרַפֵּא וְלָצֵאת מֵהַבֹּץ הַטּוֹבְעָנִי שֶׁבּוֹ אַתָּה נִמְצָא וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָרֶשֶׁת שֶׁבָּהּ נִלְכַּדְתָּ, וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְמָה שֶׁאֲנִי אֹמַר לְךָ, לַמְרוֹת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַדְּבָרִים מְאוֹד לֹא יַעַרְבוּ לְךָ, אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַבְרִיא אֵי פַּעַם אֵין לָךְ הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת".

ר' צְבִי מִסְתַּכֵּל עַל הַבַּאבָּא בְּמַבָּט חוֹשֵׁשׁ, וּמְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: "מְעַנְיֵן מָה הוּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי, גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג? אֶת זֶה אֲנִי דַּוְקָא מוּכָן לַעֲשׂוֹת כָּל הַחַיִּים, רַק שֶׁיָּבִיא לִי סוֹף סוֹף שֶׁלֶג. לְהִתְעַנּוֹת פ"ד תַּעֲנִיּוֹת? לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת כָּל הַשָּׁנָה? לְחַלֵּק ח"י רוֹטֵל בְּמֵרוֹן?".

הַבַּאבָּא כְּמוֹ קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל ר' צְבִי וְאוֹמֵר לוֹ: "תִּרְאֶה ר' צְבִי. הָרְפוּאָה לְמַכָּתְךָ אֵינָהּ מְצוּיָה אֶצְלִי. לַמַּכָּה שֶׁלְּךָ לֹא יַעַזְרוּ תַּעֲנִיּוֹת וְלֹא תִּקּוּנֵי חֲצוֹת וְלֹא שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה לָזֶה, כִּי הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הִיא שֶׁנִּכְנַס בְּךָ מִין "דִּבּוּק" שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם בְּאוֹבְּסֶסְיָה, וְהֵם גּוֹרְמִים לְךָ לְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת לֹא מְצִיאוּתִיּוֹת וְאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְהִגָּמֵל מִזֶּה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּגָּמֵל אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְאַתָּה תִּגְמֹר לְעַצְמְךָ אֶת הַלֵּב, וְאוּלַי גָּרוּעַ יוֹתֵר- שֶׁתִּזְדַּקֵּק בַּסּוֹף גַּם לִפְּסִיכוֹלוֹג בִּגְלַל שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ רַע מְאוֹד גַּם מִבְּחִינָה נַפְשִׁית".

"אָז מָה כְּבוֹד הַבַּאבָּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה" ? שׁוֹאֵל ר' צְבִי.

הַבַּאבָּא מַבִּיט עַל ר' צְבִי בְּחֲשָׁשׁ וְאוֹמֵר: "יֵשׁ אֵיזֶה יְהוּדִי מְבֻגָּר בִּבְנֵי- בָּרָק שֶׁנִּקְרָא ר' זַ'ק, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁהִכְרִיזוּ עָלָיו כְּרוֹעֶה רוּחָנִי וּכְרַב קְהִלָּתָם. הוּא פִּתֵּחַ אֶת הַשִּׁיטָה שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתָהּ "הַשִּׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַדּוֹגֶלֶת בְּלִהְיוֹת פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. הוּא טוֹעֵן שֶׁהַהוֹלְכִים בַּ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" שֶׁלּוֹ לֹא יֵדְעוּ צַעַר בְּכָל יְמֵיהֶם, וְרַק נַחַת וְשִׂמְחָה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָהֶם, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁהוּא פֵּסִימִי אֵינוֹ מְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת וּמִמֵּילָא לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְאַכְזֵב, וְאִם בְּמִקְרֶה יֵשׁ לְשֵׁם שִׁנּוּי הַפְתָּעָה לְטוֹבָה אָז אַדְּרַבָּה- הַשִּׂמְחָה תִּגְדַּל שִׁבְעָתַיִם. בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי מַאֲמִין", הָרַב זַ'ק אוֹמֵר לְפָחוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי לֹא מַאֲמִין". אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַמּוֹדֵלִים, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַתַּחֲזִיּוֹת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁנַּגִּיעַ לַמְּמֻצָּע, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַשָּׁנָה בַּצֹּרֶת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַשָּׁנָה לֹא תִּהְיֶה חַמָּה מֵהָרָגִיל, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַכִּנֶּרֶת תַּעֲלֶה, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁבְּרָמוֹת ג' הַקַּיִץ הָיָה נָעִים וְקָרִיר, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאִישׁ הַשְּׁלָגִים הָיָה בְּאֵילַת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁמָּאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הָיָה בְּמַגְ'דַּל שַׁאמְס וְרָאָה שֶׁלֶג. וְהָ"אֲנִי לֹא מַאֲמִין" הָעִיקָּרִי שֶׁחָשׁוּב לְצֹורֶךְ הַטִּיפּוּל שֶׁלְּךָ- "אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד שֶׁלֶג, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּבוֹא- אֲחַכֶּה לוֹ שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ". הוּא מַשְׁרֶה עַל סְבִיבָתוֹ אֲוִירָה פֵּסִימִית, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁדַּבֵּק בּוֹ פָּשׁוּט מַפְסִיק לְפַתֵּחַ אַשְׁלָיוֹת וְתִקְווֹת שָׁוְא וּמִמֵּילָא חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ וּכְאֵבֵי לֵב, דָּבָר שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לִרְפוּאָתְךָ", מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי שׁוֹמֵעַ בְּתַדְהֵמָה אֶת הַדְּבָרִים וְנִרְאֶה כְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ בָּרָק וּכְמִי שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ. "הָרַב זַ'ק ? שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה אֶחָד מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ ?! שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַטְּמֵאָה שֶׁלּוֹ ?! אֲנִי אָמְנָם לִיטָאִי, אֲבָל בִּמְחִילָה אֲנִי מַמָּשׁ מְתַעֵב אוֹתוֹ. הוּא לֹא רַק פֵּסִימִי, הוּא פָּשׁוּט רוֹאֶה שְׁחֹרוֹת. הוּא מְפַרְסֵם כָּל דָּבָר רַע. הוּא נִמְצָא בַּכִּנֶּרֶת- הוּא יִדְאַג לְפַרְסֵם לְכֻלָּם כַּמָּה הַמַּצָּב שֶׁל הַכִּנֶּרֶת גָּרוּעַ, וּלְמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין וְלֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת רַבּוֹת שֶׁיַּמְחִישׁוּ עַד כַּמָּה הַמַּצָּב גָּרוּעַ, וְאִם מִישֶׁהוּ עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת נוֹסָפוֹת לְשֵׁם הַשְׁוָאָה מֶה הָיָה פַּעַם וּמָה הַמַּצָּב הַיּוֹם. הוּא יְטַיֵּל בַּצָּפוֹן בַּחֹורֶף, הוּא יִדְאַג לְשַׁתֵּף תְּמוּנָה שֶׁל הַחֶרְמוֹן הָעוֹמֵד בְּמַעֲרֻמָּיו חַף מִכָּל שֶׁלֶג. הוּא יְשַׁתֵּף בַּקַּיִץ תְּמוּנוֹת יָפוֹת שֶׁל נְחָלִים, אַךְ יִדְאַג לְהַדְגִּישׁ שֶׁמָּה שֶׁנִּרְאֶה בַּתְּמוּנָה הוּא כְּאֶפֶס וּכְאַיִן לְעֻמַּת מָה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת וְשֶׁהַמַּצָּב מַמָּשׁ לֹא טוֹב. הוּא יְשַׁתֵּף תְּמוּנוֹת יְפֵיפִיּוֹת שֶׁל פְּרִיחָה אֲבִיבִית, אֲבָל אָז הוּא יִדְאַג לְצַיֵּן שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרִיחָה שֶׁהִקְדִּימָה אֶת זְמַנָּהּ בְּחֹודֶשׁ עֵקֶב סִיּוּמוֹ הַמֻּקְדָּם שֶׁל הַחֹורֶף. יְדַבְּרוּ עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד בְּכָל הָאָרֶץ, הוּא יִדְאַג לְהִתְמַקֵּד בְּדִיּוּק עַל הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הַגֶּשֶׁם שֶׁלֹּא יוֹרֵד. בְּקִיצּוּר- גַּם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב הוּא תָּמִיד יִמְצָא אֶת מָה שֶׁלֹּא טוֹב. אֲנִי פָּשׁוּט סוֹלֵד מִמֶּנּוּ !" סִיֵּם ר' צְבִי כֻּלּוֹ נִסְעָר.

הַבַּאבָּא נֹתֵן בֵּר' צְבִי מַבָּט חֲמוּר סֵבֶר. "דַּי, לָשׁוֹן הָרַע ! דִּבַּרְתָּ יוֹתֵר מִדַּי ! אָמְנָם אֲנִי הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי הִיא הֲפוּכָה לְגַמְרֵי- לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְתַחְשֹׁב וְתַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה טוֹב אָז יִהְיֶה טוֹב, אֲבָל לְדַבֵּר כָּכָה עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת ?! וְחוּץ מִזֶּה תֵן לִי לְהָבִין, אַתָּה בָּאתָ עַד לְכָאן מִיְּרוּשָׁלַיִם בִּכְדֵי לְנַסּוֹת לַעֲזֹור לְעַצְמְךָ אוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר עִם הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ עַד שֶׁחָס וְחָלִילָה יִגָּמֵר לְךָ הַלֵּב ?! גַּם אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ מֵעַצְמְךָ לְפָחוֹת תְּרַחֵם עַל אִשְׁתְּךָ וְעַל הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ !".

ר' צְבִי מַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ וְעוֹנֶה לַבַּאבָּא: "אֲנִי מְרַחֵם גַּם מְרַחֵם עַל אִשְׁתִּי וְהַיְּלָדִים וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, וְגַם אֲנִי בְּעַצְמִי רוֹצֶה לְהִתְרַפֵּא, אֲבָל כְּבוֹד הַבַּאבָּא תָּבִין בְּבַקָּשָׁה ! לַחֲסוֹת אֵצֶל זַ'ק זֶה כְּמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִבְלֹעַ סַם מַר מִמָּוֶת. אֲבָל בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁדַּוְקָא יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן שֶׁגַּם כְּבוֹד הַבַּאבָּא יַסְכִּים לוֹ. יֵשׁ רַב אַחֵר הַנִּקְרָא הָרַב א"ש (ר"ת אַרְיָן ש) שֶׁגַּם הוּא סוּג שֶׁל פֵּסִימִיסְט בְּכָל הַקָּשׁוּר לַתַּחֲזִיּוֹת וּלְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים. אֲבָל הוּא לֹא עוֹשֶׂה אֶת זֶה מִמָּקוֹם שֶׁל פֵּסִימִיּוּת לִשְׁמָהּ וּרְאִיַּת שְׁחֹורוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ נִיתּוּחַ רַצְיוֹנָלִי שֶׁל הַמַּצָּב וְהַשְׁקָפָה רֵאָלִיסְטִית קָרָה. בְּתוֹר לִיטָאִי לַמְדָן יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁאֲנִי אַצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וְאָז אֲנִי אֶמְצָא מָזוֹר לְמַכָּתִי".

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת, אֲבָל לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה יַצְלִיחַ בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ. אַתָּה אוּלַי לִיטָאִי לַמְדָן, אֲבָל בְּכָל הַקָּשׁוּר לְרַצְיוֹנָלִיּוּת, הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁאַתָּה דַּוְקָא אָדָם לֹא רַצְיוֹנָלִי הַנִּגְרָר אַחֲרֵי אַשְׁלָיוֹת. אָז בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ זֶה לֹא יַעֲזֹור, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָרֶגֶשׁ וְהַדִּמְיוֹן הֵם שֶׁמַּדְרִיכִים אֶת הָאָדָם אָז לֹא יַעֲזֹור שׁוּם הִגָּיוֹן. לָכֵן אֵין לְךָ בְּרֵרָה אֶלָּא לָלֶכֶת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה לִהְיוֹת מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ שֶׁל הָרַב זַ'ק, כִּי יָדוּעַ שֶׁאָמְנָם הַדֶּרֶךְ הַמְּמֻצַּעַת הִיא הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אַךְ מִי שֶׁנּוֹטֶה לְצַד אֶחָד, הַתִּיקּוּן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הֶהָפוּךְ וע"י זֶה יַגִּיעַ לָאִיזּוּן הַנָּכוֹן. אָז לֵךְ אֵלָיו, תִּלְמַד לַחֲלֹום פָּחוֹת וְלֹא לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת וְכָךְ אוּלַי תִּמְצָא רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְתַחְזֹור אֵלַי בַּחֹורֶף הַבָּא לְבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי יוֹצֵא בְּלֵב כָּבֵד מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא, וּפוֹגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית אֶת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁחוֹזֵר כָּעֵת מֵהַ"כּוֹלֵל". "אַתָּה לֹא מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "זֶה אֲנִי" עוֹנֶה מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "תֹּאמַר לִי, בַּאבָּא תַּלְגָּא שָׁלַח אוֹתִי לַחֲסוֹת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֵצֶל הָרַב זַ'ק בִּבְנֵי- בְּרָק. אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִקְרֶה אֵיךְ מַגִּיעִים אֵלָיו"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "אֵיזֶה הַשְׁגָּחָה !", עוֹנֶה בְּהִתְלַהֲבוּת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "אַתָּה אוּלַי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהִכְתִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹר רַב קְהִילָּה, וַאֲנִי גַּם הַיָּחִיד כָּרֶגַע שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁלּוֹ בְּדִיּוּק. אָז כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּשָּׁמַיִם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת. כְּתֹבֶת מְגוּרָיו בִּבְנֵי- בָּרָק הִיא בִּרְחוֹב... מִסְפַּר...בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה. כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ תִּמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם בִּשְׁמִי".

וּבִזְמַן קַיִץ הַקָּרוֹב עוֹמֵד ר' צְבִי לָלֶכֶת לַחֲסוֹת בְּצִילּוֹ שֶׁל הָרַב הַ"פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" הַמְּכֻנֶּה זַ'ק. וּמָה יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַסִּיפּוּר, הַאִם הוּא יַצְלִיחַ לְהִתְרַפְּאוֹת? אֶת זֶה נֵדַע רַק בַּחֹורֶף הַבָּא.

התמונה שלי לתחרות צילומי החורף. בעלת סיכויי זכייה גבוהים ביותר.

המנעולים הפכו לאחד המוצרים הניצרכים ביותר למנהלי ומפקחי הפורום.

וכל זה מהשבוע האחרון. צריך דחוף מלאי מנעולים חדש.

דעתי על מה שמתרחש כאן? חבורת משועממים חולמי חלומות לבנים. עליכם אנחנו אומרים בהגדה של פסח: ''צא ולמד: מה ביקש ? לבן''. ️️

ידיעה בלעדית !

הציבור הליטאי החליט לאמץ בחום את ה''סופה'' קורל, וזאת בשל העובדה שהסופה עומדת בכל תנאי הסף להיות חלק מהציבור הליטאי- קרה ויבשה.

שבת שלום לכל חברי הפורום,- אלו שנשארו לשבות את השבת הקרובה בביתם, ואלו שבחרו לשבות בצימר או במלון, הקרובים אלינו או הרחוקים מאיתנו השובתים על שפת ים סוף. אז לנציגנו השבת בעיר הדרומית ביותר, אתה יכול לשלוח דיווחי מזג אוויר מאילת. כנראה שזאת תהיה הפעם הראשונה בפורום עם דיווחים מאילת. גם תמונות מהנוף החריג יתקבלו בשמחה. אז תשמור על עצמך ותקדש את העיר בנוכחותך, ותמסור דרישת שלום וברכת ''גוט שאבעס'' גם ל''זנבות''.

אפיק ים סוף אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

אם בקליה יריחו היו 'רק' 50-51, לא מובן איך בטירת צבי שהיא גבוהה יותר וצפונית יותר היו 54. אני טוען שאולי היה שם זיוף של 3-4 מעלות.

מה הפלא הכ''כ גדול?! בקיץ שעבר מדדתי בבני- ברק כמה פעמים טמפרטורות של יותר מ- 50 מעלות, ופעם אחת אף טמפרטורה של 63 מעלות! היה מדובר במד עם חיישן מקולקל? ממש לא. פשוט המד היה ממוקם במקום עם שמש ישירה עליו, כך שהוא מדד בגלל זה טמפרטורות של 20 מעלות ומעלה יותר מהטמפרטורה שנמדדה בצל ע''י החיישנים האחרים. ללמדך שלא מספיק שהמד יהיה תקין, אלא בעיקר שהוא יהיה ממוקם במקום מוצל ושמנוטרל מכל השפעה אחרת, כגון שמש ישירה, מעל משטח שפולט חום, בתוך מבנה שאוגר חום, רחוק ממנועי מזגנים שפולטים חום ומשבשים את המדידה וכו'. אני מניח שבמידה ואמצעי המדידה בטירת צבי היו תקינים (ומסתמא כך היה, כי באותו זמן מדדו באמצעות מד חום של כספית שנחשב כמדויק), אבל יתכן בהחלט שמשהו בתנאי השטח גרם לפגיעה באמינות המדידה.

ביתר ירושמיים איזה היפוך ! היום מתחיל הקיץ ! בקיצור- הפוך על הפוך!

אפיק ים סוף אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

בכל מקרה, מדובר בטמפ' הכי גבוהה שנמדדה בכל יבשת אסיה, ולא רק בישראל.
לפני כמה שנים נמדדו בכווית 53.9, וכמעט אבדנו את השיא שלנו ...

כבוד !

ADA אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

ז'ק אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

אוהב גשם ולא בוץ אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

ז'ק אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

חֲלוֹם הַשֶּׁלֶג בִּימֵי תַּמּוּז

אולי זה פרוש נוסף לאימרת חז"ל 'חמור אפי' בתקופת תמוז קר לו'. כי הוא חושב על השלג

אני מקווה שלא התכוונת אלי

אפשר עוד תמונה שלך

בבקשה

אוהב גשם ולא בוץ אמר בהימורים - חורף התשפ''ז:

ADA נראה לי ב50 שנה האחרונות לא היה 1300 מ"מ בירושלים

תמיד יש פעם ראשונה, לך תדע.

ADA אמר בתחזית לעונה הקרובה.:

ז'ק אני מחכה לשיר גם על התחזית ההזויה הזאת

כבר חובר שיר על התחזית לעונה הבאה שהתפרסם כאן בפוסט אחר, לחץ כאן למעבר למילות השיר

אוהב גשם ולא בוץ אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

ז'ק אמר בלקראת קיץ רותח חלק 3:

חֲלוֹם הַשֶּׁלֶג בִּימֵי תַּמּוּז

אולי זה פרוש נוסף לאימרת חז"ל 'חמור אפי' בתקופת תמוז קר לו'. כי הוא חושב על השלג

אני מקווה שלא התכוונת אלי

מרשמלו אמר בתחזית לעונה הקרובה.:

תחילת חורף עם גל קור כבר בסוף נובמבר עד סוף דצמבר,וחורף שיחל עם שלג בהרים כבר בשליש אחרון של דצמבר.באחד מחדשי החורף גל חום יחסי אך קצר בכל הארץ ולאחריו גל מושלג (2013 בערך).

זמ ממש מדהים! פעם העיסוק בשלג היה מתחיל כאן באוגוסט, והיום? אנחנו רק ביוני, הקיץ עדיין לא התחיל רשמית, והפורום כאן עסוק בעיקר בתחזיות עתידיות על השלג הצפוי בחורף הקרוב, הימורים/ תחזיות. אבל יש כאן כמה עם זיכרון חזק שיודעים להגיש חשבוניות בסופו של יום, ראו הוזהרתם!

אוהב גשם ולא בוץ אמר בפרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים):

אבל נגמר לי כעת הכוח ובעזה"י המשך יבוא.

חילך לאורייתא ! וקוי ה' יחליפו כח !

אוהב גשם ולא בוץ מתגלה לנו כאן עוד ת''ח.