מה עיריית ירושלים תעשה עם כל המלח שהיה מיועד לפיזור על הכבישים ? תזרה אותו על הפצעים.

השבוע הגיעה לתיבת המייל שלי שיחה מאחד מחשובי "קהילת אקלימוס", הלא הוא ידידנו הרב החשוב מאור גליל העליון , ובהקדמת המייל שלו הוא קשר לראשי תואר מאוד מיוחד כ"רב קהילת אקלימוס". והנה אנוכי ידעתי שתפקידי כאן בקהילה נע בין דיווחים על מזה"א וכמויות הגשם בבני- ברק צפון, לבין צילומים של נופי ארצינו וזריחותיה ושקיעותיה, לבין עיסוק ב"ליצנות מטאורולוגית" כפי שהגדרתי זאת בעבר, ולאחרונה לאחר שהגעתי לגיל שיבה התחלתי לעסוק קצת באיחור גם ב"בינה" (שהרי אמרו חז"ל "בן ארבעים לבינה", אז אם לא בגיל 40, אז לפחות בגיל 60). אבל רב הקהילה?! מינוי זה מנלן? אבל אם יש מי שחושב כך, וכ"ש כשמדובר בחבר קהילה חשוב כמו מאור גליל העליון שליט"א, אז אני בלית ברירה חושב שהמעמד שבו נתכבדתי בעל כורחי מחייב, וזה מחייב אותי לעשות דברים מסוימים כפי שמצופה מרב קהילה, ובמיוחד דברים הניצרכים מאוד לחברי הקהילה. אז לרגל המינוי המפתיע לרב הקהילה ולרגל שבוע פרשת שמות חיברתי תפילה מיוחדת שראוי לאומרה בכוונה, ובעז"ה תוושעו ותראו ישועות בנידון.

ובמאי עסקינן? מכיון שרוב השיח כאן בסתיו ובחורף השנה עבר לשיח על השלג שצפוי לרדת באופן ודאי מתי שהוא (כך מאמינים פה רבים וטובים מקהל מרעיתי), וגם כל עידכון מודלים שמתפרסם גולש במהירות לעיסוק בהאם ירד שלג וכמה ומתי כאילו אנחנו באירופה, וכידוע שֶׁ"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב", לכן חיברתי תפילה נוראה המתאימה במיוחד לשבוע זה פרשת שמות שבו נזכר השלג, שנאמר (שמות ד', ו') "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג".

וזה נוסח התפילה:

פֶּרֶק ד'- הַטִּיפּוּל שֶׁבַּאבָּא תַּלְגָּא מַמְלִיץ לִבְעָיָתוֹ שֶׁל ר' צְבִי

כַּעֲבֹור כַּמָּה יָמִים מְצַלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרָיו שֶׁל צְבִיקָה. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְדַבֵּר בַּאבָּא תַּלְגָּא מִצְּפַת עיה"ק. חָשַׁבְתִּי רַבּוֹת עַל צָרַת בִּינְכֶם ר' צְבִי, וְנִרְאֶה לִי שֶׁיִּתָּכֵן וּמָצָאתִי דֶּרֶךְ כֵּיצַד לִפְתור אֶת הַבְּעָיָה שֶׁל ר' צְבִי. אִם תּוּכְלוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אֵלַי אֲנִי אֶשְׂמַח, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹודֶם" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

הַהוֹרִים מְמַהֲרִים לִיצֹר קֶשֶׁר עִם צְבִיקָ'ה וּמוֹסְרִים לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַבַּאבָּא. "אֵין בְּרֵרָה, קַח מָחָר חֹפֶשׁ מֵהַ"כּוֹלֵל" וְסַע אֶל הַבַּאבָּא. תִּזְכֹּר- הַבְּרִיאוּת שֶׁלְּךָ מֻנַּחַת כָּאן עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, אַתָּה אַבָּא לִילָדִים וּבַעַל לְאִשָּׁה, כָּךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ".

לְמָחֳרָת הַיּוֹם מִתְפַּלֵּל ר' צְבִי תְּפִלַּת וָתִיקִין, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס בְּקַו 968 וְנוֹסֵעַ עַד מֶחְלַף יִשַׁי, שָׁם הוּא עוֹלֶה לְאוֹטוֹבּוּס בְּקַו 360 הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּצְפַת. לְאַחַר רִדְתּוֹ מֵהָאוֹטוֹבּוּס הוּא צוֹעֵד בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא. הוּא עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שֵׁב בְּבַקָּשָׁה, עָשִׂיתָ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ? תַּעֲשֶׂה בְּרָכָה" אוֹמֵר הַבַּאבָּא וּמוֹזֵג מַשְׁקֶה קַר.

הַבַּאבָּא מַמְתִּין לֵר' צְבִי שֶׁיְּסַיֵּם לִשְׁתּוֹת, וְאָז פּוֹנֶה אֵלָיו הַבַּאבָּא: "ר' צְבִי יַקִּירִי, לִבְּךָ הַכּוֹאֵב כּוֹאֵב לְלִבִּי. אַתָּה צָעִיר וּבַעַל מִשְׁפָּחָה וְכָל הַחַיִּים עֲדַיִן לְפָנֶיךָ. אַתָּה חַיָּב לַעֲשׂוֹת כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ בִּשְׁבִיל לְהִתְרַפֵּא וְלָצֵאת מֵהַבֹּץ הַטּוֹבְעָנִי שֶׁבּוֹ אַתָּה נִמְצָא וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָרֶשֶׁת שֶׁבָּהּ נִלְכַּדְתָּ, וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְמָה שֶׁאֲנִי אֹמַר לְךָ, לַמְרוֹת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַדְּבָרִים מְאוֹד לֹא יַעַרְבוּ לְךָ, אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַבְרִיא אֵי פַּעַם אֵין לָךְ הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת".

ר' צְבִי מִסְתַּכֵּל עַל הַבַּאבָּא בְּמַבָּט חוֹשֵׁשׁ, וּמְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: "מְעַנְיֵן מָה הוּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי, גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג? אֶת זֶה אֲנִי דַּוְקָא מוּכָן לַעֲשׂוֹת כָּל הַחַיִּים, רַק שֶׁיָּבִיא לִי סוֹף סוֹף שֶׁלֶג. לְהִתְעַנּוֹת פ"ד תַּעֲנִיּוֹת? לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת כָּל הַשָּׁנָה? לְחַלֵּק ח"י רוֹטֵל בְּמֵרוֹן?".

הַבַּאבָּא כְּמוֹ קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל ר' צְבִי וְאוֹמֵר לוֹ: "תִּרְאֶה ר' צְבִי. הָרְפוּאָה לְמַכָּתְךָ אֵינָהּ מְצוּיָה אֶצְלִי. לַמַּכָּה שֶׁלְּךָ לֹא יַעַזְרוּ תַּעֲנִיּוֹת וְלֹא תִּקּוּנֵי חֲצוֹת וְלֹא שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה לָזֶה, כִּי הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הִיא שֶׁנִּכְנַס בְּךָ מִין "דִּבּוּק" שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם בְּאוֹבְּסֶסְיָה, וְהֵם גּוֹרְמִים לְךָ לְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת לֹא מְצִיאוּתִיּוֹת וְאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְהִגָּמֵל מִזֶּה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּגָּמֵל אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְאַתָּה תִּגְמֹר לְעַצְמְךָ אֶת הַלֵּב, וְאוּלַי גָּרוּעַ יוֹתֵר- שֶׁתִּזְדַּקֵּק בַּסּוֹף גַּם לִפְּסִיכוֹלוֹג בִּגְלַל שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ רַע מְאוֹד גַּם מִבְּחִינָה נַפְשִׁית".

"אָז מָה כְּבוֹד הַבַּאבָּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה" ? שׁוֹאֵל ר' צְבִי.

הַבַּאבָּא מַבִּיט עַל ר' צְבִי בְּחֲשָׁשׁ וְאוֹמֵר: "יֵשׁ אֵיזֶה יְהוּדִי מְבֻגָּר בִּבְנֵי- בָּרָק שֶׁנִּקְרָא ר' זַ'ק, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁהִכְרִיזוּ עָלָיו כְּרוֹעֶה רוּחָנִי וּכְרַב קְהִלָּתָם. הוּא פִּתֵּחַ אֶת הַשִּׁיטָה שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתָהּ "הַשִּׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַדּוֹגֶלֶת בְּלִהְיוֹת פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. הוּא טוֹעֵן שֶׁהַהוֹלְכִים בַּ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" שֶׁלּוֹ לֹא יֵדְעוּ צַעַר בְּכָל יְמֵיהֶם, וְרַק נַחַת וְשִׂמְחָה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָהֶם, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁהוּא פֵּסִימִי אֵינוֹ מְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת וּמִמֵּילָא לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְאַכְזֵב, וְאִם בְּמִקְרֶה יֵשׁ לְשֵׁם שִׁנּוּי הַפְתָּעָה לְטוֹבָה אָז אַדְּרַבָּה- הַשִּׂמְחָה תִּגְדַּל שִׁבְעָתַיִם. בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי מַאֲמִין", הָרַב זַ'ק אוֹמֵר לְפָחוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי לֹא מַאֲמִין". אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַמּוֹדֵלִים, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַתַּחֲזִיּוֹת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁנַּגִּיעַ לַמְּמֻצָּע, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַשָּׁנָה בַּצֹּרֶת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַשָּׁנָה לֹא תִּהְיֶה חַמָּה מֵהָרָגִיל, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַכִּנֶּרֶת תַּעֲלֶה, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁבְּרָמוֹת ג' הַקַּיִץ הָיָה נָעִים וְקָרִיר, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאִישׁ הַשְּׁלָגִים הָיָה בְּאֵילַת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁמָּאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הָיָה בְּמַגְ'דַּל שַׁאמְס וְרָאָה שֶׁלֶג. וְהָ"אֲנִי לֹא מַאֲמִין" הָעִיקָּרִי שֶׁחָשׁוּב לְצֹורֶךְ הַטִּיפּוּל שֶׁלְּךָ- "אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד שֶׁלֶג, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּבוֹא- אֲחַכֶּה לוֹ שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ". הוּא מַשְׁרֶה עַל סְבִיבָתוֹ אֲוִירָה פֵּסִימִית, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁדַּבֵּק בּוֹ פָּשׁוּט מַפְסִיק לְפַתֵּחַ אַשְׁלָיוֹת וְתִקְווֹת שָׁוְא וּמִמֵּילָא חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ וּכְאֵבֵי לֵב, דָּבָר שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לִרְפוּאָתְךָ", מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי שׁוֹמֵעַ בְּתַדְהֵמָה אֶת הַדְּבָרִים וְנִרְאֶה כְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ בָּרָק וּכְמִי שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ. "הָרַב זַ'ק ? שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה אֶחָד מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ ?! שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַטְּמֵאָה שֶׁלּוֹ ?! אֲנִי אָמְנָם לִיטָאִי, אֲבָל בִּמְחִילָה אֲנִי מַמָּשׁ מְתַעֵב אוֹתוֹ. הוּא לֹא רַק פֵּסִימִי, הוּא פָּשׁוּט רוֹאֶה שְׁחֹרוֹת. הוּא מְפַרְסֵם כָּל דָּבָר רַע. הוּא נִמְצָא בַּכִּנֶּרֶת- הוּא יִדְאַג לְפַרְסֵם לְכֻלָּם כַּמָּה הַמַּצָּב שֶׁל הַכִּנֶּרֶת גָּרוּעַ, וּלְמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין וְלֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת רַבּוֹת שֶׁיַּמְחִישׁוּ עַד כַּמָּה הַמַּצָּב גָּרוּעַ, וְאִם מִישֶׁהוּ עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת נוֹסָפוֹת לְשֵׁם הַשְׁוָאָה מֶה הָיָה פַּעַם וּמָה הַמַּצָּב הַיּוֹם. הוּא יְטַיֵּל בַּצָּפוֹן בַּחֹורֶף, הוּא יִדְאַג לְשַׁתֵּף תְּמוּנָה שֶׁל הַחֶרְמוֹן הָעוֹמֵד בְּמַעֲרֻמָּיו חַף מִכָּל שֶׁלֶג. הוּא יְשַׁתֵּף בַּקַּיִץ תְּמוּנוֹת יָפוֹת שֶׁל נְחָלִים, אַךְ יִדְאַג לְהַדְגִּישׁ שֶׁמָּה שֶׁנִּרְאֶה בַּתְּמוּנָה הוּא כְּאֶפֶס וּכְאַיִן לְעֻמַּת מָה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת וְשֶׁהַמַּצָּב מַמָּשׁ לֹא טוֹב. הוּא יְשַׁתֵּף תְּמוּנוֹת יְפֵיפִיּוֹת שֶׁל פְּרִיחָה אֲבִיבִית, אֲבָל אָז הוּא יִדְאַג לְצַיֵּן שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרִיחָה שֶׁהִקְדִּימָה אֶת זְמַנָּהּ בְּחֹודֶשׁ עֵקֶב סִיּוּמוֹ הַמֻּקְדָּם שֶׁל הַחֹורֶף. יְדַבְּרוּ עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד בְּכָל הָאָרֶץ, הוּא יִדְאַג לְהִתְמַקֵּד בְּדִיּוּק עַל הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הַגֶּשֶׁם שֶׁלֹּא יוֹרֵד. בְּקִיצּוּר- גַּם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב הוּא תָּמִיד יִמְצָא אֶת מָה שֶׁלֹּא טוֹב. אֲנִי פָּשׁוּט סוֹלֵד מִמֶּנּוּ !" סִיֵּם ר' צְבִי כֻּלּוֹ נִסְעָר.

הַבַּאבָּא נֹתֵן בֵּר' צְבִי מַבָּט חֲמוּר סֵבֶר. "דַּי, לָשׁוֹן הָרַע ! דִּבַּרְתָּ יוֹתֵר מִדַּי ! אָמְנָם אֲנִי הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי הִיא הֲפוּכָה לְגַמְרֵי- לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְתַחְשֹׁב וְתַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה טוֹב אָז יִהְיֶה טוֹב, אֲבָל לְדַבֵּר כָּכָה עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת ?! וְחוּץ מִזֶּה תֵן לִי לְהָבִין, אַתָּה בָּאתָ עַד לְכָאן מִיְּרוּשָׁלַיִם בִּכְדֵי לְנַסּוֹת לַעֲזֹור לְעַצְמְךָ אוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר עִם הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ עַד שֶׁחָס וְחָלִילָה יִגָּמֵר לְךָ הַלֵּב ?! גַּם אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ מֵעַצְמְךָ לְפָחוֹת תְּרַחֵם עַל אִשְׁתְּךָ וְעַל הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ !".

ר' צְבִי מַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ וְעוֹנֶה לַבַּאבָּא: "אֲנִי מְרַחֵם גַּם מְרַחֵם עַל אִשְׁתִּי וְהַיְּלָדִים וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, וְגַם אֲנִי בְּעַצְמִי רוֹצֶה לְהִתְרַפֵּא, אֲבָל כְּבוֹד הַבַּאבָּא תָּבִין בְּבַקָּשָׁה ! לַחֲסוֹת אֵצֶל זַ'ק זֶה כְּמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִבְלֹעַ סַם מַר מִמָּוֶת. אֲבָל בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁדַּוְקָא יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן שֶׁגַּם כְּבוֹד הַבַּאבָּא יַסְכִּים לוֹ. יֵשׁ רַב אַחֵר הַנִּקְרָא הָרַב א"ש (ר"ת אַרְיָן ש) שֶׁגַּם הוּא סוּג שֶׁל פֵּסִימִיסְט בְּכָל הַקָּשׁוּר לַתַּחֲזִיּוֹת וּלְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים. אֲבָל הוּא לֹא עוֹשֶׂה אֶת זֶה מִמָּקוֹם שֶׁל פֵּסִימִיּוּת לִשְׁמָהּ וּרְאִיַּת שְׁחֹורוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ נִיתּוּחַ רַצְיוֹנָלִי שֶׁל הַמַּצָּב וְהַשְׁקָפָה רֵאָלִיסְטִית קָרָה. בְּתוֹר לִיטָאִי לַמְדָן יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁאֲנִי אַצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וְאָז אֲנִי אֶמְצָא מָזוֹר לְמַכָּתִי".

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת, אֲבָל לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה יַצְלִיחַ בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ. אַתָּה אוּלַי לִיטָאִי לַמְדָן, אֲבָל בְּכָל הַקָּשׁוּר לְרַצְיוֹנָלִיּוּת, הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁאַתָּה דַּוְקָא אָדָם לֹא רַצְיוֹנָלִי הַנִּגְרָר אַחֲרֵי אַשְׁלָיוֹת. אָז בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ זֶה לֹא יַעֲזֹור, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָרֶגֶשׁ וְהַדִּמְיוֹן הֵם שֶׁמַּדְרִיכִים אֶת הָאָדָם אָז לֹא יַעֲזֹור שׁוּם הִגָּיוֹן. לָכֵן אֵין לְךָ בְּרֵרָה אֶלָּא לָלֶכֶת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה לִהְיוֹת מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ שֶׁל הָרַב זַ'ק, כִּי יָדוּעַ שֶׁאָמְנָם הַדֶּרֶךְ הַמְּמֻצַּעַת הִיא הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אַךְ מִי שֶׁנּוֹטֶה לְצַד אֶחָד, הַתִּיקּוּן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הֶהָפוּךְ וע"י זֶה יַגִּיעַ לָאִיזּוּן הַנָּכוֹן. אָז לֵךְ אֵלָיו, תִּלְמַד לַחֲלֹום פָּחוֹת וְלֹא לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת וְכָךְ אוּלַי תִּמְצָא רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְתַחְזֹור אֵלַי בַּחֹורֶף הַבָּא לְבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי יוֹצֵא בְּלֵב כָּבֵד מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא, וּפוֹגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית אֶת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁחוֹזֵר כָּעֵת מֵהַ"כּוֹלֵל". "אַתָּה לֹא מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "זֶה אֲנִי" עוֹנֶה מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "תֹּאמַר לִי, בַּאבָּא תַּלְגָּא שָׁלַח אוֹתִי לַחֲסוֹת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֵצֶל הָרַב זַ'ק בִּבְנֵי- בְּרָק. אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִקְרֶה אֵיךְ מַגִּיעִים אֵלָיו"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "אֵיזֶה הַשְׁגָּחָה !", עוֹנֶה בְּהִתְלַהֲבוּת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "אַתָּה אוּלַי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהִכְתִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹר רַב קְהִילָּה, וַאֲנִי גַּם הַיָּחִיד כָּרֶגַע שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁלּוֹ בְּדִיּוּק. אָז כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּשָּׁמַיִם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת. כְּתֹבֶת מְגוּרָיו בִּבְנֵי- בָּרָק הִיא בִּרְחוֹב... מִסְפַּר...בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה. כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ תִּמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם בִּשְׁמִי".

וּבִזְמַן קַיִץ הַקָּרוֹב עוֹמֵד ר' צְבִי לָלֶכֶת לַחֲסוֹת בְּצִילּוֹ שֶׁל הָרַב הַ"פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" הַמְּכֻנֶּה זַ'ק. וּמָה יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַסִּיפּוּר, הַאִם הוּא יַצְלִיחַ לְהִתְרַפְּאוֹת? אֶת זֶה נֵדַע רַק בַּחֹורֶף הַבָּא.

התמונה שלי לתחרות צילומי החורף. בעלת סיכויי זכייה גבוהים ביותר.

המנעולים הפכו לאחד המוצרים הניצרכים ביותר למנהלי ומפקחי הפורום.

וכל זה מהשבוע האחרון. צריך דחוף מלאי מנעולים חדש.

דעתי על מה שמתרחש כאן? חבורת משועממים חולמי חלומות לבנים. עליכם אנחנו אומרים בהגדה של פסח: ''צא ולמד: מה ביקש ? לבן''. ️️

ידיעה בלעדית !

הציבור הליטאי החליט לאמץ בחום את ה''סופה'' קורל, וזאת בשל העובדה שהסופה עומדת בכל תנאי הסף להיות חלק מהציבור הליטאי- קרה ויבשה.

שבת שלום לכל חברי הפורום,- אלו שנשארו לשבות את השבת הקרובה בביתם, ואלו שבחרו לשבות בצימר או במלון, הקרובים אלינו או הרחוקים מאיתנו השובתים על שפת ים סוף. אז לנציגנו השבת בעיר הדרומית ביותר, אתה יכול לשלוח דיווחי מזג אוויר מאילת. כנראה שזאת תהיה הפעם הראשונה בפורום עם דיווחים מאילת. גם תמונות מהנוף החריג יתקבלו בשמחה. אז תשמור על עצמך ותקדש את העיר בנוכחותך, ותמסור דרישת שלום וברכת ''גוט שאבעס'' גם ל''זנבות''.

ג׳מיני המלך אמר בעדכוני אל ניניו #2:

ז'ק אין סופה בשם שלי אבל גם לא יהיה גזענות באזור שלי!!

אני לא רוצה לפתוח את הנושא, כי יש לי המון מה לומר, אך כאן זה לא המקום המתאים, ובמיוחד שמי שמחזיק באידיאולוגיה אחרת ספק אם ניתן יהיה לשכנע אותו. רק זאת אומר- שבתור יהודי שגאה מאוד בעובדת היותו כזה, ומברך בכל בוקר בשיא הכוונה את ברכת ''שלא עשני גוי'', אני בהחלט הייתי רוצה שהמדינה ''היהודית'' תהיה בראש ובראשונה כזאת, ולא מדינת ''כל אזרחיה'', כי בשביל זה יש לי הרבה מדינות בעולם שיתכן מאוד שהיה לי נוח לחיות בהם יותר מאשר כאן. אני חי כאן ונמצא כאן כי כאן זה ארץ ישראל- ארץ הקודש, וגם חי במדינה שעדיין מוגדרת כמדינה יהודית, ואני לא חושב שאני גיזען בגלל זה. ובכל מקרה- אני לא צריך להיות צדיק יותר מהאפיפיור, ולא אמור להתייחס לבני דודנו בצורה טובה יותר מאשר הם מתייחסים אלי, כי כמה גזעני שאני אהיה, זה עדיין לא יגיע לקרסוליים של הגזענות של אלה שאתה כ''כ מגן עליהם. (ואני לא מתייחס לדרוזים שהם באמת משהו אחר).

במקרה של השם של החייל (כפי שאתה סיפרת- עובדה שלא היתה ידועה מן הסתם לאף אחד כאן), בודאי שאם הדברים נכונים ואם הם היו ידועים לכותבים כאן התגובות היו אחרות. אם באמת מדובר בשם שניתן על שמו של חייל שנפל- ללא ספק ראוי שיעשו דברים שינציחו את זכרו- גם אם מדובר בשם של סערה. (דרך אגב- מהיכן אתה שואב את המידע הזה שמדובר בשם שניתן על שמו של חייל שנפל ? אומנם יש חייל בשם ווסים מחמוד מבית ג'אן שנהרג בעזה, אך כפי הידוע לי השמ''ט נותן את שמות האירועים על בסיס שמות פופולאריים ולא על שם דמות כזאת או אחרת).

מג'דל שאמס בראש הטבלה עם כמעט 38 מ''מ. אבל הסיפור האמיתי הוא סופת ברד מטורפת שצבעה את מורדות החרמון בלבן. ממש מראות כמו אחרי סופת שלגים. וגם- הכמות האדירה של המשקעים שירדה בפרק זמן מצומצם, פלוס תנאי השטח של מג'דל שאמס שזה אומר שטח הררי עם מורדות תלולים- כ''ז הביא לזרימות אדירות במורדות החרמון עם שטפונות ענק. יש ברשת (כגון באתר החדשות ''כל רגע'') תיעודים של הזרימות ברחובות מג'דל שאמס, משהו ממש הזוי.

פינת הבכיין

גשמי ברכה ירדו ב''ה משמים: אילת קיבלה, סדום קיבלה, ירושלים קיבלה, בית''ר קיבלה, בית שמש קיבלה, מודיעין עילית קיבלה, טבריה קיבלה, צפת קיבלה, ורק לבני- ברק לא נשאר.

אפל אמר בדיווחי שטח שלישי רביעי-בחירות:

ז'ק בא נסכם שלעומת הסביבה סדום קיבלה את המבול הכי חלש היום...

להזכירך- כמות הגשם השנתית הממוצעת בסדום היא כ- 30 מ''מ, כך ש- 3.6 מ''מ זה כ- 12% מהכמות השנתית. זה מקביל ליותר מ- 50 מ''מ בירושלים.

אפיק ים סוף אמר בדיווחי שטח שלישי רביעי-בחירות:

מבול כעת כאן, ברד ורעמים.
מתאים לתאריך (י''ז מרחשון, תחילת המבול לדעת ר' אליעזר)

וגם מתאים לפרשת השבוע: "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹום... מִן הַשָּׁמַיִם".

איש השלגים אמר בבדיחות על מזג אויר:

ז'ק
טעית במיקום.
זה יותר שייך לכאן אז העברתי

חכה- מי יודע? גם על התחזית של נח צחקו, ובסוף? צחק מי שצחק אחרון.

אפיק ים סוף אמר בבדיחות על מזג אויר:

אפשר להוסיף ברשימת האבלים את פוקדי השטיבל'ך של שחרית (זמן ק''ש וזמן תפילה)

פוקדי השטיבלאך הם בכלל ''אנרגיות מבוזבזות''.

דרך אגב- הספירה לאחור החלה. חודשיים בדיוק לשלג הגדול.

האיש מחולון אני ממתין בסבלנות, רק שזה יגיע כבר. לא איכפת לי שהמד שלי ישאר יבש ויעלה אבק, העיקר שהגשם יגיע ובגדול למקומות שבאמת זקוקים לו.

ובנתיים נכון לשעה זו (21:30)- למרות הצבעים הדרמטיים במכ''ם בצפון מזרח הארץ, הדבר בא לידי ביטוי יותר בפעילות חשמלית (סו''ר) ופחות בכמויות הגשם שהם לא משהו מיוחד.

ובכל זאת- איזור הכנרת מקבל משקעים, כולל כמעט 5 מ''מ בטבריה, מה שמעלה את התקוה שתהליך ירידת המפלס יעצר (כרגע המפלס עומד על 213.73-, 73 ס''מ מתחת לקו האדום התחתון).

גשם עד בלי די אמר בעדכוני מודלים פרשת וירא:

איסי להמשך הטווח החל מהשני לחודש במילה אחת שיגעון.

אני מכיר עוד מישהו שאנחנו מאוד אוהבים, העונה לשם ''דונאלד בן פרד לבית טראמפ'', וגם הוא במילה אחת ''שיגעון''. כל יום הבטחות: ''תראו מחר שאני גומר את העבודה עם איראן'', ''בקרוב תראו'' וכו', ''עוד לא הרבה זמן ואנחנו נסיים את זה'' וכו' וכו' וכו', ומה בסוף? אנחנו עדיין בהמתנה. אז איסי בזמן האחרון הוא ''שיגעון'' כמו דונאלד, הרבה הבטחות גדולות, רק שהוא לא מדבר על מחר ובקרוב כמו דונאלד, אלא על הטווח היותר רחוק, ובסוף? שוב ושוב אכזבה. סוף אוקטובר, ומודד הגשם שלי עדיין מעלה אבק.

ואם בטראמפ ובמזג האוויר עסקינן- הרי תמונת המכ''ם כרגע לרמת טראמפ ברמת הגולן