לנוכח תנאי מזג האוויר השנה: מה היה קורה עם קרבן העומר ?
-
לצערינו לא זכינו לבנין בית המקדש והקרבת קרבן העומר בט''ז בניסן. אבל במידה והיינו זוכים לבנין בית המקדש, האם היה ניתן לקיים השנה את מצוות העומר באופן הראוי ביותר מעיקר הדין ? ספק גדול.
לפניכם תמונות שצילמתי השנה משדה חיטה כאן באיזור המרכז. (אחד מהשדות הבודדים שמצאתי שעדיין לא נקצרה). כפי שאתם יכולים לראות, השדה יבישה לגמרי. החיטה השנה ממש גדולה עקב ריבוי הגשמים באמצע החורף, אך בגלל מיעוט הגשמים בחודשיים האחרונים עם כמה אירועי שרב ויובש החיטה שב''ה הבשילה וגדלה כמו שצריך הספיקה להתייבש.
במשנה במסכת מנחות פרק י' משנה ט' שנינו לגבי מנחת העומר:"מִצְוָתוֹ לָבֹא מִן הַלַּח. לֹא מָצָא, יָבִיא מִן הַיָּבֵשׁ". אומנם לא בדקתי את המצב בכל הארץ, אך כפי שהבנתי קשה היה למצוא חיטה לחה בא' דחוה''מ פסח.
-
אבל בכל זאת- שיבולים בודדות שלא התייבשו עדיין אפשר למצוא
בשולי השדות במקומות שהיו מוצפים עקב הגשמים עדיין אפשר למצוא שיבולים לחות.
-
למרות שמצוות העומר היא מן השעורים ואילו התמונות שצילמתי הם משדות חיטה, אבל כנראה ששדות השעורה בודאי כבר יבשות, שהרי הבשלת השעורה קודמת להבשלת החיטה.
-
ואגב הצילומים של שדות החיטה- עדשת המצלמה קלטה עוד דברים ביחד עם החיטה.
-
לנוכח העובדות הנ"ל, מה היה קורה אם היה יורד גשם קודם שהספיקו לקצור את העומר ?
כאמור- עיקר מצוות העומר היא שהתבואה ממנה בא העומר תהיה לחה. ובמבט שני יש כאן היבט נוסף, והוא שבאופן שהתבואה שממנה בא העומר היא לחה, אז אין שום חשש חימוץ באותה תבואה, כי תבואה לחה חשובה כמי שעדיין צריכה ומחוברת לקרקע, כך שגם אם אירע וירדו גשמים על התבואה לא קרה כלום.
לעומת זאת- תבואה יבשה כפי שצילמתי בשבוע האחרון, במידה והיה יורד עליה גשם היתה נכנסת מיד תחת חשש חימוץ, כי תבואה שכבר התייבשה הרי היא חשובה כתלושה, ואם ירדו עליה גשמים הרי היא בחשש חמץ. (שו"ע או"ח סימן תס"ז סעיף ה', וז"ל: דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניקה כמאן דמנח בכדא דמי (דומה למונח בכד) ומקבל חימוץ אם ירדו עליו גשמים).
וכאן התעוררה אצלי השאלה- הרי את העומר היו קוצרים רק בליל ט"ז בניסן. מה היה קורה אם במציאות כל התבואה הקיימת כבר התייבשה (כמו שקרה השנה), ואז קודם שהספיקו לקצור אותה ירדו עליה גשמים, מה היו עושים במקרה כזה ?
-
השאלה כמובן היא רק בירידת גשמים משמעותית
במשנה ברורה סימן תס"ז ס"ק י"ח כתב, וז"ל: אם ירדו גשמים- היינו גשמים מרובים, אבל ע"י זליפה מועטת שירד על השיבולים לא חיישינן ומותר אפילו למצת מצוה.
אז על טיפטופים או גשם קל אין שאלה. השאלה מה היה קורה אם היה יורד גשם משמעותי, מה היו עושים במקרה כזה?
-
מה נחשב כ''ירידת גשמים משמעותית'' ?
השערי תשובה או''ח סימן תס''ז מביא את דברי שו''ת ''מעיל צדקה'' (סימן ס''ט), ועיקרי דבריו- שכל זמן שהמים זולגים וזבים מעל גבי החיטים, אין החיטים מחמיצות אפילו אם ירד גשם רב. ורק באופן שירד גשם עז במשך כמה ימים עד שהחיטים התכופפו לארץ והיו שרויים בתוך המים, רק אז החיטים מחמיצות.
כללו של דבר- זרימת מים ע''ג החיטים אינה גורמת להם להחמיץ, ואפילו זרימה של מים רבים. ורק באופן שהחיטים היו שרויים במים אז יש לחוש להחמצה. אמור מעתה- ''גשם משמעותי''- גשם הגורם לתבואה להתכופף ולהיות שרויה במים.
ולפי דבריו נמצא שגם אם היה יורד גשם ואפילו גשם חזק וממושך, אע''פ שהתבואה כבר הספיקה להתייבש, בכ''ז היא לא היתה נאסרת מצד חשש חימוץ, אלא אם כן היה מתרחש מקרה קיצון שבו הגשם היה כ''כ חזק ומרובה עד שהוא היה מכופף את התבואה וגורם לה להיות שרויה במים.
ומ''מ חשוב לציין שזאת דעת המעיל צדקה. אבל יש שחלקו עליו וחששו לכל מים שבאו במגע עם החיטים. ובפועל היום מקפידים שהחיטים לא ירטבו מרגע שהתבואה התייבשה ואינה יונקת יותר מן הקרקע, שזה כולל זהירות מירידת גשמים על התבואה וכן על החיטה לאחר הקצירה.
