הדלקת משואות בצפת- ולא ביום העצמאות אלא בראש השנה (ושאר ראשי חדשים)

ז'ק

כידוע שבזמן שנהג קידוש החודש, אז באופן שהיה החודש מתקדש בזמנו, היו משיאין משואות בראשי ההרים הגבוהים כדי להודיע לגולה שבי"ד קידשו את החודש בזמנו. והדלקת המשואות היתה בלילה שלאחר ראש חודש.

וכך מובא במסכת ראש השנה פרק ב': בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִין יוֹצְאִין: כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת ? מְבִיאִין כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר, וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד, עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי, וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי: וּמֵאַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא, וּמִסַּרְטְבָא לִגְרוֹפִינָא, וּמִגְּרוֹפִינָא לְחַוְרָן, וּמֵחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין, וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ מִשָּׁם, אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.

כאמור- המנהג להשיא משואות בטל לאחר שהכותים קלקלו בכך שהם היו משיאין משואות שלא בזמן כדי להטעות, שפעמים שהחודש היה מעובר, והם היו מדליקים משואות כדי שיחשבו שהחודש היה חסר.

ז'ק

האם מנהג השאת המשואות בטל לגמרי ?

מסתבר שגם לאחר שביטלו את הדלקת המשואות בגלל קלקול הכותים, מ"מ היו מקומות שבהם הדלקת המשואות המשיכה גם לאחר מכן. וכך מובא בירושלמי (ראש השנה פרק ב' הלכה א'): מי ביטל את המשואות? רבי ביטל את המשואות. א"ר אבהו, אע"ג דאמר את בטלו את המשואות לא בטלו מים טיבריה. ר' זעירא בעא קומי ר' אבהו- אילין דחמיין צפת מהו דיסבון, א"ל רבי ביטל את המשואות צפת למה מסבה. אלא בגין מודעא דאינון ידעין. (א"ר אבהו, אע"פ שאמרנו שבטלו המשואות, לא בטלו המשואות מים טבריה. ר' זעירא שאל לפני רבי אבהו, אלו שרואים את צפת האם ישיאו משואות, אמר לו- רבי ביטל את המשואות אז צפת מדוע משיאים משואות, אלא בשביל להודיע שהם יודעים).

ז'ק

השאת המשואות סמוך לים טבריה, מה הטעם שהמשיכו להשיא משואות גם לאחר שרבי ביטל את המשואות?

מדברי הירושלמי מתבאר שמים טבריה (דהיינו סמוך לכנרת) לא בטל מנהג השאת המשואות. ופירשו מפרשי הירושלמי משום שבאיזור טבריה לא היו גרים כותים, ולכן לא חששו לתקלה, ועל כן המשיכה שם התקנה של השאת המשואות. (קרבן העדה ועוד מפרשים). ויש שפירשו עוד ש"בית בילתין" המוזכר במשנה בראש השנה כהמקום הרחוק ביותר בארץ ישראל שבו השיאו משואות, אותו מקום היה סמוך לים כינרת, ומאותו מקום לא ביטלו את השאת המשואות בגלל קורבתו לגולה. (פני משה).

ז'ק

הדלקת המשואות בצפת, מה הטעם?

כאמור- מדברי הירושלמי מתבאר שגם בצפת היו משיאים משואות, ואף לאחר שבטל רבי את השאת המשואות, עדיין המשיכו בצפת להשיא משואות. ומדוע היו נוהגים כן ומה הפירוש בדברי הירושלמי בנוגע לצפת מצאנו כמה פירושים במפרשים על הירושלמי.

בביאור הגר"ח קנייבסקי לירושלמי פירש שבצפת היו משיאין משואות, ורב זעירא שאל אם אלו שרואין את המשואות שהשיאו בצפת האם משיאין גם הם. (כי כך היה המנהג קודם שבטלו המשואות, שכל מי שרואה את המשואות היה מדליק גם הוא עד שהיו רואים את כל הגולה כמדורת אש). א"ל רבי ביטל את המשואות, וא"כ צפת עצמה שמשיאין בה משואות אין זה בכדי להודיע לאלו שרואין אותה שקידשו את החודש בזמנו, אלא כדי להודיע לבי"ד שהיו יושבים בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש, וממילא אלו שרואין את המשואות בצפת למה ישיאו. (וכן פירש באור שמחה ובעוד מפרשים).

ויש שפירשו (קרבן העדה, תולדות יצחק) שהטעם שאנשי צפת היו משיאין משואות, היינו שמכיון שהם היו קרובים למקום הועד (שבו קידשו את החודש), אז בשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה (ולא בשביל להודיע לאחרים שנתקדש החודש בזמנו).

אך ראיתי מי שפירש באופן מחודש (פי' מזכרת ירושלים על הירושלמי) ש"בית בילתין" הנזכר במשנה בראש השנה כמקום הרחוק ביותר שבו היו מדליקים משואות בארץ היה בצפת, ובהדלקה זו בבית בילתין/ צפת היו מודיעים לגולה שנתקדש החודש בזמנו. ומה שלא ביטלו את השאת המשואות בצפת הוא משום שהם שהיו מודיעים לכל בני הגולה.

ז'ק

ומה הקשר של כל הנ"ל לראש השנה הקרב ובא ?

כאן אני זקוק בדחיפות לעזרתו של ידידנו מאור גליל העליון או כל אחד אחר מיושבי עיה"ק צפת, או כל מי שבקי במנהגי צפת ובטעמיהם. אומנם זכיתי להיות בצפת בימים הנוראים של השנים תשמ"ו ותשמ"ז עת למדתי בישיבת צפת בראשות הגאונים רבי שמחה הכהן קפלן זצ"ל והגאון האדיר רבי חיים מיליקובסקי זצ"ל (אביו של הרב'ה מאמשינוב שליט"א), אך לא זכור לי כיצד נהגנו בראש השנה ב"תשליך", אבל מה שברור הוא שלא הלכנו ל"מצודה" לאמירת "תשליך", כך שמנהגי המקום אינם ידועים ואינם זכורים לי.

ובמה הדברים אמורים ? ובכן- בלוח "דבר בעיתו" הביא שבצפת עולים לצורך אמירת "תשליך" ל"מצודה" או לגן העיר להשקיף על ים כנרת, והמנהג הוא להמתין שם עד צאת הכוכבים כדי לראות את המשואות, שלא בטלו מעולם בצפת כמבואר בירושלמי.

ולכאורה הכוונה היא שיש מנהג להתעכב לאחר התשליך ב"מצודה" עד לצאת הכוכבים, ומנהג זה להתעכב עד צאת הכוכבים נשאר מהתקופה שבה היו משיאים משואות סמוך לימה של טבריה, ובצפת היו רואים את אותן משואות ומדליקים אף הם משואות, ולכך היו ממתינים עד לצאת הכוכבים של יום א' דראש השנה, שאז היו מדליקים משואות סמוך לימה של טבריה, והיו יושבי צפת רואים את המשואות שהדליקו סמוך לימה של טבריה והיו מדליקים גם הם משואות.

ואם אמנם לכך הכוונה, אז הדבר יתיישב לפי חלק מהפירושים שהבאנו לעיל, שלפירוש שבשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה, יש לפרש שאנשי צפת היו מתעכבים עד צאת הכוכבים לראות את המשואות שהדליקו סמוך לכנרת, וכשהיו רואים את המשואות והיו יודעים שהוקבע החודש בזמנו היו מדליקים משואות לשמחה, והיו נוהגים כן גם במוצאי יו"ט הראשון של ראש השנה.

וגם לפירוש ש"בית בילתין" היתה בצפת, ולכך היו מדליקים בה גם לאחר ביטול המשואות כי היא המקום הסמוך ביותר לגולה,- יש לומר שיושבי צפת היו מתעכבים עד לצאת הכוכבים של ראש השנה, כי הרי מושב בית הדין שהיו מקדשים בו את החודש היה סמוך לימה של טבריה כמו שמבואר בירושלמי, ושם היו משיאים משואות, וכשיושבי צפת דהיינו "בית בילתין" היו רואים את המשואות שהדליקו סמוך לימה של טבריה היו מדליקים אף הם את המשואות כפי שנהגו מאז ומעולם.

אולם לפירוש שפירש הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל בכוונת הירושלמי לא יתיישב כ"כ המנהג, שהרי לפירושו טעם ההדלקה בצפת היה בכדי להודיע לבית הדין בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש. והנה דבר זה שייך אך ורק באותם חודשים שהיום הראשון של החודש לא חל בשבת או ביום טוב, כי שלוחי בי"ד להודיע שנתקדש החודש לא היו הולכים לא בשבת ולא ביו"ט. וממילא בראש השנה לא היתה מציאות שהשלוחים יצאו מטבריה ויגיעו לצפת, כי השלוחים היו יוצאים מטבריה רק במוצאי ר"ה. ואף אם הם הגיעו לצפת בליל ב' בתשרי (וכגון ע"י רכיבה על סוסים מהירים וכדו', דבר שאינו מסתבר, ובמיוחד שמדובר בלילה), מ"מ בודאי שזה היה זמן רב לאחר צאת הכוכבים, וגם איזה ענין היה להתעכב ב"מצודה" עד צאת הכוכבים אם הידיעה על קידוש החודש היתה ע"י השלוחים ולא ע"י המשואות. כך שלפירושו של הגרח"ק בירושלמי לא נוכל למצוא טעם במנהג להתעכב עד צאת הכוכבים.

אך בלאו הכי יש לתמוה על פירוש הגרח"ק מדוע באמת היה צורך ששלוחי בי"ד יודיעו ליושבי צפת מתי נתקדש החודש, והרי בי"ד היו משיאין משואות סמוך לימה של טבריה להודיע שנתקדש החודש בזמנו, ומסתמא יושבי צפת היו יכולים לראות את אותן משואות, וא"כ אין הם זקוקים להודעת שלוחי בי"ד בכדי לדעת שנתקדש החודש בזמנו, וצ"ע.

הכינרת כפי שהיא נראית מה''מצודה'' בצפת

ז'ק

והיכן היה המקום שבו היו משיאין משואות בצפת ?

כתב ר"ש סיריליאו שביעית פ"ו ה"א: קצרא דגלילא- נראה דזו צפת, שיש בה מגדל גדול ובלשון ערבי קרוי הבירה אל קצר ובירושלמי דר"ה מוכח דמשואות היה להן במגדל צפת וא"כ נראה שכבשוהו וכן הקבלה כאן.

והיכן הוא אותו מגדל גדול "מגדל צפת" שבו היו משיאין משואות ? אולי “המצודה" ? לא יודע. אך לפי הפירושים שהבאנו לעיל לענין המשואות אולי נוכל לבחון את הדבר.

לפירוש הגרח"ק- הדלקת המשואות בצפת היתה בכדי להודיע לבי"ד שהיו יושבים בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש. ולפירוש זה יתכן בהחלט ש"מגדל צפת" שהוא מקום השאת המשואות היה ב"מצודה" שהיא מקום גבוה הנראה היטב בטבריה.

וגם לפירוש שבשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה, יתכן שהיו עושים כן ב"מצודה", שהרי כפי שמבואר בפי' הר"ש סיריליאו שהזכרנו לעיל, את המשואות היו משיאין ב"מגדל צפת", ויתכן מאוד שהכוונה היא ל"מצודה".

אבל לפירוש השלישי שהבאנו לעיל, יש להסתפק אם ה"מצודה" היתה המקום שבו השיאו את המשואות, שהרי לפירוש השלישי- בצפת היה המקום הנקרא במשנה "בית בילתין" שהוא הנקודה האחרונה בארץ ישראל שבה היו משיאין משואות, והיו משיאין בה משואות עד שהיו רואים את כל הגולה (דהיינו בבל) כמדורת האש. (ר"ה פ"ב משנה ד'). ובגמ' בר"ה (כ"ג ע"ב) מבואר ש"בית בילתין" זו בירם. אז לומר ש"המצודה" היא בירם ? לא יודע. אבל מה שבטוח ש"המצודה" היא לא בדיוק המקום המתאים להשאת משואות כדי להודיע לבני הגולה דהיינו בבל, כי בבל נמצאת צפונית מזרחית לצפת, כך שהמצודה למרות גובהה, מ"מ יש את הר כנען וכן את ביריה שמסתירים את האופק הצפון מזרחי, כך שהדלקת המשואות ב"מצודה" לא תיראה בבבל, כי יש את ההרים ממזרח ומצפון למצודה שמסתירים את האופק, ומי שעומד ב"מצודה" יכול אומנם לראות הרבה מאוד למצד מערב וכן לצד דרום וכן לצד דרום מזרח, אבל לא לצד צפון מזרח שם האופק מוסתר ע"י ההרים, ומי שעומד במצודה לא יוכל לראות "את כל הגולה כמדורת האש". ובודאי שהיה יותר מתאים להדליק את המשואות בהר כנען או ב"פיקוד צפון" אשר שם רואים היטב את האופק הצפון מזרחי.