פרשת עקב- פרשת שבח ארץ ישראל ופרשת הגשמים (וגם: הפורום אל מול השקפת התורה)

[ז'ק]

איך אפשר למצות ואפילו במקצת בפוסט אחד את כל הנושאים שיש בפרשה שיכולים להיות קשורים לפורום העוסק במזג האויר ובנושאים קרובים ? התשובה: א"א אפילו להתחיל לנסות למצות, כי כל נושא ולפעמים כל מילה הם נושא לפוסט ארוך בפני עצמו.

נראה לכם שהגזמתי ? בואו נראה על רגל אחת מה יש לנו בפרשה שיכול לגעת בנושאים שבהם נהוג לעסוק מידי פעם בפורום הזה ובשאר הפורומים המקבילים:

(א) "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר". (פרק ח' פסוק ז').

(ב) "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". (שם פסוק ח').

(ג) “אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת". (שם פסוק ט').

(ד) “וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם". (פרק י' פסוק ז').

(ה) “כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". (פרק י"א פסוקים י'- י"ב).

(ו) “וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". (שם פסוק י"ד).

(ז) “וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". (שם פסוק י"ז).

אז מה היה לנו בפסוקים הנ"ל ? (א) "מביאך אל ארץ טובה"- שבחה של ארץ ישראל הקדושה, ובמה באה לידי ביטוי טובתה. (ב) "ארץ נחלי מים". (ג) “עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר". (ד) ארץ חיטה. (ה) שעורה. (ו) גפן. (ז) תאנה. (ח) רימון. (ט) זית שמן. (י) דבש= תמרים. (יא) ארץ אשר אבניה ברזל. (יב) מהרריה תחצוב נחושת. (יג) יטבתה ארץ נחלי מים. (יד) ארץ ישראל השותה מי גשמים אל מול מצרים המושקית ברגל, מי עדיף ? (טו) מהי מעלתם של הגשמים ביחס למקום המושקה ברגל ? (טז) התלות הישירה של ירידת הגשמים בארץ ישראל ברצונו של הקב"ה. (יז) ירידת הגשם בארץ היא ע"י הקב"ה בעצמו. (יח) ירידת הגשמים בעיתם, מה נחשב בעיתם. (יט) יורה- מהו היורה. (כ) מלקוש- מהו המלקוש. (כא) העונש של עצירת גשמים.

הספיק לכם ? קחו את כל הרשימה הנ"ל, והנה יש לכם עשרות נושאים לערכים בויקיפדיה, רבים מהם ערכים עם הרבה נושאי משנה. אז מי שרוצה לנסות להתחיל למצות את הנושאים הנ"ל יעשה חיפוש בגוגל ויקבל עשרות עמודים של חומר על כל אחד מן הנושאים.

ומכיון שכאן זה לא ויקיפדיה, וגם כעת בין הזמנים וחופשת הקיץ ואני לא יודע כמה סבלנות יש לחברי הפורום לקרוא דברים ארוכים מידי, אז נשתדל לגעת "בקטנה" בחלק מהדברים, ונשלב בעז"ה מידי פעם תמונות שצילמתי שנוגעות בנושא המדובר. (יתכן שהעלאת הפוסט תתפרס על פני כמה ימים).

[ז'ק]

אז במה נתחיל ? התלות של ארץ ישראל בירידת הגשמים.

מכיון שהפורום הוא פורום שעיקר עיסוקו הוא בענייני מזג האויר, אז נתחיל דוקא מסוף הפרשה שם מובאים הפסוקים העוסקים בתלותה המוחלטת של ארץ ישראל בירידת הגשמים. בעוד ארץ מצרים היא ארץ עם מיעוט גשמים אשר תלויה במי הנילוס, ארץ ישראל אינה תלויה באיזה נהר המספק מים, אלא תלויה כל כולה בירידת הגשמים (לטוב ולמוטב כפי שיתבאר בהמשך הפוסט).

קיום מערכת חיים בארץ ישראל הבנויה בעיקרה על הסתמכות על מי נהרות דוגמת מצרים בעבר היא אפשרות שכמעט ואינה קיימת, ובודאי שלא ניתן לסמוך על מי נהרות בלבד לקיום מערכת הכוללת השקיה של גידולים חקלאיים לצד הספקת מים לצורך שתיה ושאר הצרכים שאנו זקוקים להם כבני אנוש (כגון כביסה, רחיצה וכו').

בשונה מארץ מצרים שבה הנילוס סיפק בעבר את כל צורכי המים של מצרים, בארץ ישראל רובם המכריע של הנחלים הינם נחלי אכזב שקיימת בהם זרימת מים רק בזמן ירידת גשמים, ורק מיעוטם הם נחלי איתן שיש בהם זרימת מים קבועה בכל עונות השנה. אבל גם הזרימה באותם נחלי איתן תלויה בסופו של דבר בירידת הגשמים, ובמצב של מיעוט בכמות הגשמים, גם כמות (ספיקת) המים הזורמת בנחלי האיתן יורדת בעונות היובש, כך שלנסות לבנות מערכת השקיה בארץ ישראל בדומה למצרים שתהיה בנויה רובה ככולה על הספקת מים מנהרות או ממעיינות ממש לא שייך, גם בגלל כמות המים הזורמת בנהרות והנובעת במעיינות שלא תספיק גם לצורכי שתייה וגם לצורכי השקייה חקלאית, וגם בגלל תנאי השטח בארץ שפשוט לא מאפשרים פרוייקט בסדר גודל כזה. בשונה מארץ מצרים שהיא די מישורית, ארץ ישראל היא ארץ הרים ובקעות, כך שמשיכת מים מהנחלים לאיזורים אחרים היא פרוייקט מסובך מאוד עד בלתי אפשרי, ובודאי בכל הנוגע להשקיית איזורים גדולים של גידולים חקלאיים. תוסיפו לזה שאם היה בארץ מיעוט גשמים בדומה למצרים, היינו זקוקים להשקייה גם בימות החורף, וגם אותו מיעוט של נחלי האיתן לא היה קיים כלל, כי ללא גשם בכמות מספיקה לא נגיע למצב של נביעת מים במקורות הנחלים, כך שכל הנחלים היו הופכים להיות נחלי אכזב. ארץ ישראל ללא גשמים במידה מספקת היתה נראית כולה כמו הנגב ומדבר סיני.

אז תשוו בנפשכם מה היה פעם כאשר לא היה את "המוביל הארצי" או את קו "ירקון- נגב", ולא היו מפעלים להתפלת מי ים. במקרה של עצירת גשמים לא היתה חקלאות, ואף במים לשתיה היה לפעמים מחסור. ואם היה מדובר בעצירת גשמים של כמה שנים דוגמת מה שהיה בימי אחאב, אז כבר היה מדובר בקטסטרופה ממש. בקיצור- בארץ ישראל קיימת תלות מוחלטת בחסדי שמים, וכדברי הפסוקים בסוף הפרשה "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אלוקיכם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ,וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו', וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה". הגשם ירד בעיתו ? “ואספת דגנך ותירושך ויצהרך, ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת"- החקלאות פורחת, יש מספיק מרעה גם לבהמות עם כל המישתמע כתוצאה מזה (חלב, בשר), וממילא "ואכלת ושבעת". אך מאידך, אם ח"ו "ועצר את השמים"- יש עצירת גשמים, אז "האדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה" השם ירחם.

[ז'ק]

אז מי עדיף, ארץ מצרים או ארץ ישראל ?

מדברי המדרש שמביא רש"י בפרשה (י"א, י') מתבאר שארץ ישראל עדיפה על ארץ מצרים, כי בארץ מצרים לא יורדים מספיק גשמים, והם צריכים להביא מים מהנילוס בכדי להשקות את השדות, דבר שיש בו טורח גדול ונידוד שינה, וגם המקום הנמוך שותה (מושקה) ואילו הגבוה אינו שותה, וצריך לטרוח ולשאוב מים מהמקום הנמוך ולהעלותו למקום הגבוה. לעומת זאת בארץ ישראל ההשקייה נעשית ע"י הגשמים, ואדם ישן על מיטתו והקב"ה משקה נמוך וגבוה גלוי ואינו גלוי כאחת.

ובמדרשים האריכו עוד להביא שעל אף היותה של ארץ מצרים המקום המשובח ביותר מבחינת פוריות הארץ ושבח הגידולים שבה, וארץ גושן היתה המשובחת שבמצרים, בכ"ז ארץ ישראל היתה משובחת ממנה פי כמה. (ובהמשך הפוסט נביא בעז"ה את דברי המדרשים והמפרשים בענין זה של שבח הארץ).

אבל מאידך אנחנו מוצאים שבני ישראל אומרים (דברים א', כ"ז) “וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", ופירש רש"י שבני ישראל טענו שהוצאתם מארץ מצרים לשנאה היתה, משל למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים, ויש לו שתי שדות, אחת של שקיא (דהיינו אדמה שהמים משקים אותה תמיד) ואחת של בעל (שתלויה במי גשמים), למי שהוא אוהב נותן של שקיא ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל. ארץ מצרים של שקיא היא שהנילוס עולה ומשקה אותה, ואילו של ארץ ישראל של בעל היא.

[ז'ק]

אז מי באמת עדיף ומה באמת עדיף, ארץ ישראל המושקית ממי גשמים או ארץ מצרים אשר מושקית ע"י הנילוס ? והאם יש סתירה בדבר ?

מי עדיף ?תלוי. במצב של ירידת הגשמים בארץ בעיתם ובכמות הנידרשת ובאופן ירידת הגשמים לברכה, אז בודאי שארץ ישראל עדיפה על מצרים וכפי המדרש שהביא רש"י, כי עבודת הקרקע בכל הקשור לגידולי תתבואות ודגנים היתה מסתכמת בחרישה וזריעה בתחילת עונת הגשמים, ולאחר מכן הקציר באביב, כאשר במשך כל הזמן שבין הזריעה לקציר אנחנו חופשיים כמעט מכל טירחה, כי הגשם עושה לנו את העבודה. וגם גידולי הפירות הם ללא טורח של השקיה, והטורח היחידי הוא של תחזוקה וכן ליקוט הפירות. ובזה ארץ ישראל עדיפה בהרבה על מצרים שם הטורח גדול בהרבה. וכשנצרף לזה את איכות פירותיה של ארץ ישראל, אז נקבל את הברכה המושלמת,- מצד אחד לא צריך לטרוח הרבה, ומצד שני התוצאה היא שמקבלים את הפירות האיכותיים ביותר ובכמות הגדולה ביותר שרק אפשר לבקש.

אבל כל זה בתנאי שהגשמים יורדים באופן המתוקן והראוי. אבל במצב של מיעוט גשמים או חלילה עצירת גשמים אז מתקיים בארץ הפסוק "ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", ונמצא שהארץ מאבדת את כל מעלתה, ובודאי שבאופן כזה ארץ מצרים עדיפה על ארץ ישראל, אא"כ יהיה מצב שגם הנילוס יתייבש, דבר שהוא פחות שכיח וכפי שיתבאר בהמשך בדברי הרמב"ן שנזכיר מיד.

ובאמת רוב המפרשים (רמב"ן, אבן עזרא, רשב"ם, ספורנו, דעת זקנים) כתבו לפרש שאת זה גופא בא משה רבינו לומר לבני ישראל. דעו שאמנם ארץ ישראל מצד היותה מושקת ע"י הגשמים עדיפה בזה על ארץ מצרים. אך מכיון שירידת הגשמים אינה סוג של מהלך טבעי קבוע (דוגמת זריחת ושקיעת השמש והירח) אלא דבר משתנה, והשינוי לטוב ולמוטב תלוי בזכותם של יושבי הארץ, לכן תיזהרו לשמוע אל מצוותי אשר אנכי מצוך היום, שאז מובטח לכם שאתן מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש וכו'. אבל אם חלילה לא תשמעו, אז חלילה יתקיים בכם "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", ובאופן זה ארץ מצרים שאינה תלויה בירידת הגשמים בה עדיפה על ארץ ישראל, למרות שגם בארץ מצרים יכולה להיות מציאות שהתייבשו נהרותם ויאוריהם, "אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה שלא יתן בה מטרות עוזו. החולה צריך זכות ותפילה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא בא עליו החולי" (לשון הרמב"ן).

[ז'ק]

מי יודע- מה הקשר בין מכת בכורות לירידת הגשם בארץ ישראל ?

בהגדה של פסח אנחנו אומרים: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַיִם - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי ה'. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה' - אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר.

ובילקוט שמעוני בפרשתינו (רמז תתס"ג) נידרש: “"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם". וְנָתַתִּי- אֲנִי וְלֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ”. הגשם היורד בארצינו הקדושה הוא ישירות מידיו של הקב"ה ולא ע"י מלאך או שליח.

[ז'ק]

"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"- עיתים לטובה ועיתים לרעה.

כך דורשת הגמ' במסכת ראש השנה (דף י"ז ע"ב), וז"ל הגמ': "עיני ה' אלהיך בה"- עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד ? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן (על השדות ועל הכרמים ועל הגנות- רש"י) הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד ? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר''ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה. אלא הקב''ה מורידן שלא בזמנן (לפני הזריעה- רש"י) ועל הארץ שאינה צריכה להן (ביערות ובמדברות- רש"י).

ודרשה זאת מובאת גם בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג) עם קצת שינויים, וז"ל הירושלמי: תני רשב"י- הרי שהיו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להם גשמים מרובין ובסוף חטאו, לפחות מהן א"א שכבר נגזר גזרה. מה הקב"ה עושה? מפזרן לימים ולמדברות ולנהרות כי שלא תיהנה הארץ מהן וכו', הרי שלא היו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להן גשמים מעוטים ובסוף עשו תשובה, להוסיף עליהן א"א שכבר נגזרה גזירה, מה הקב"ה עושה להן? מורידן כדי הארץ ומשיב עמהן טללים ורוחות כדי שתיהנה הארץ מהן, מ"ט "תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך". "ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו"- עונות שעשו ישראל בקיץ גזלו מהן מימי השלג. כתיב "תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה"- כהנא אמר "מרשית" כתיב (לשון עניות), "ועד אחרית שנה"- מדוה לה בראשה ויהב לה אחרית טבא בסיפא.

ופירוש המאמרים: בראשית השנה דהיינו בתשרי כבר נגזר איזה כמות גשמים אמורה לרדת במהלך השנה. ("רשית השנה"- אותיות תשרי). ודבר זה אינו ניתן לשינוי אח"כ במשך השנה, אלא כמות הגשמים שנגזרה בר"ה שתרד היא הכמות שתרד בפועל אח"כ. אבל בכל הנוגע לאופן ירידת הגשמים, אע"פ שגם הוא נגזר בר"ה לפי מעשיהם של ישראל באותו הזמן, מ"מ דבר זה אכן ניתן לשינוי ממה שנגזר בתחילה- לטוב או למוטב חלילה, וזה כולל את המקום שבו ירדו הגשמים, הזמן שבו ירדו הגשמים, ואני הקטן אוסיף עוד שזה כולל גם את הצורה שבה ירד הגשם, האם בצורה מועילה אטו מזיקה חלילה.

ועוד נדרש בירושלמי שהעבירות שעשו ישראל בקיץ גורמים להם שלא יפסקו להם בתשרי "מימי השלג" בחורף. שומעים? יש לנו תלונות למה לא יורד שלג? כנראה שהעוונות שלנו גורמים לזה.

[ז'ק]

ולנוכח כל הנ"ל, היכן נמצא הפורום מול השקפת התורה ?

עיקר עיסוקו של הפורום הזה אינו בפרסום תמונות של השקיעה או שאר תמונות נוף, ואפילו לא עיסוק בפרשת השבוע וכדו' (כפי שאני עושה מידי פעם). כל הדברים הנ"ל הם עיסוק צדדי, בעיקר בימים שאין בהם איזה חדשות מיוחדות בכל הקשור למזג האויר כמו ימי הקיץ המשעממים. עיסוקו העיקרי של הפורום הוא בשני תחומים: הראשון- דיווח על אירועי מזג האויר. והשני- עיסוק בנסיון לחזות את מה שצפוי לנו בהמשך מבחינת מזג האויר.

ונתחיל מהדבר השני "ניתוח מפות המודלים, תחזית מודלים" ואפילו "תחזית מרשמלו". אז כפי שכבר כתבתי כמה פעמים בכמה פוסטים- המודלים במקרה הטוב הם רק בכדי לעמוד על המגמה הצפויה, וגם זה בעיקר רק בטווחים הקרובים של עד חמישה ימים שאז אפשר להתייחס למודל יותר ברצינות (למרות שגם כאן חוסר הדיוק קיים, ופעמים רבות אף באופן משמעותי). מעבר לטווח הזה- רמת הדיוק יורדת פלאים לא רק במה שנוגע לחיזוי של כמות הגשם שתרד במקום או באיזור מסוים, ואפילו לא בחיזוי באיזה מקום ירד גשם בלי קשר לכמות או חיזוי של כמות באופן כללי בלי קשר למקום,- אלא אפילו בכל הנוגע לשאלה האם בכלל ירד גשם או לא, גם בתחום הזה המודלים רחוקים פעמים לא מעטות מהמציאות. כבר שבענו אכזבות ממודלים לטווח היותר ארוך שצפו מערכת גשם חזקה מרובת גשמים, ולבסוף ? לא רק שלא היתה מערכת חזקה אלא פשוט כלום, ולפעמים גם ההיפך- מתחזית של כלום בטווח הרחוק קיבלנו לבסוף מז"א גשום !

ובכל הנוגע למודלים העונתיים לעונות המעבר והחורף כאן המצב כבר גרוע יותר. בפורום המקביל פירסמתי בעבר פוסט ארוך מרובה בנתונים שבו העמדתי את התחזיות העונתיות למיניהם במשך השנים מול המציאות, והראתי שם שכל התחזיות העונתיות אינן שוות את הנייר שעליהם הן כתובות. הטענה של דיוק של בין 50- 70 אחוזים הוא בלוף אחד גדול. גם במיקרים שבהם התחזית העונתית במקרה דייקה פחות או יותר, כ"ז היה ברמה הכללית של לצפות חורף גשום מהרגיל/ ממוצע/ גשום פחות מהרגיל (וגם בזה ברוב הפעמים התחזית העונתית לא צדקה). אבל בכל הנוגע לפרטים מהם ניבנתה התחזית לא היה כמעט שום קשר בין התחזית למציאות. לדוגמא: תחזית עונתית לחורף גשום מהממוצע שבאמת התגשמה לבסוף, אך בפרטי התחזית העונתית שפירטה את חלוקת המישקעים הצפויה בחודשי החורף היא פיספסה בגדול, כך שהחודשים שהיו צפויים להיות ממוצעים לפי התחזית העונתית היו מאוד גשומים, ואילו החודשים שהיו אמורים להיות גשומים מהרגיל ע"פ התחזית היו דוקא ממוצעים ומטה, רק שבסיכום כלל העונה קיבלנו תוצאה של עונה גשומה מהממוצע כפי שהתחזית העונתית צפתה מראש, אך כאמור בכל הנוגע למבנה העונה לא היה שום קשר בין התחזית לבין המציאות.

אך מכיון שהפוסט הנוכחי הוא בעל אופי תורני, אני רוצה לקחת את הדברים לצד האמוני וההשקפתי. כפי שהבאתי לעיל בפוסט- בכל הנוגע לארץ ישראל, יש הנהגה של השגחה מיוחדת של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכמות ואופי הגשמים והחורף (וכן הקיץ) אינם ענין טבעי גרידא הנתון לחוקי הטבע המוכרים לנו, אלא דבר שניגזר בתשרי כיצד תיראה השנה. וגם לאחר שניגזר מה שניגזר, הדבר יכול להשתנות במשך השנה בכל יום לטוב ולמוטב, וזאת בהתאם לזכויות שלנו. כך שניסיון לחזות את העתיד מבחינת מזג האויר ע"פ חוקי הטבע לחוד- ומציאות לחוד, כי כאמור המציאות יכולה להשתנות, ומי כמו חברי הפורום יודעים כמה שנושא מזג האויר הוא דינמי ונתון לשינויים ולהפתעות כל העת.

ורק נביא כאן כמה גמרות ומידרשים שמהם נוכל לראות עד כמה מזג האויר תלוי במעשי בני אדם ובתפילתם. מה היה הכהן הגדול מתפלל ביום הכיפורים בבית קודש הקדשים? "ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים". (יומא נ"ג ע"ב). דהיינו- שתפילתם של עוברי דרכים שמתפללים שלא ירד גשם יכולה למנוע את ירידת הגשמים, ובשביל זה צריך שהכהן הגדול (שהוא האדם הקדוש ביותר) יתפלל ביום הכיפורים (שהוא היום הקדוש ביותר) בבית קודש הקדשים (שהוא המקום הקדוש ביותר) שהקב"ה לא ישמע לתפילתם של עוברי דרכים. הרי לכם שתפילה אפילו של אנשים פשוטים כעוברי דרכים יכולה לגרום שגשם שהיה אמור לרדת על פי כל חוקי הטבע לא ירד בסופו של דבר.

ובגמרא בתענית דף ט' ע"ב מובא עוד- שיש עננים הנקראים "פורחות", ואותם עננים הם סימן שהגשם ממשמש ובא. ומספרת הגמרא שעולא נזדמן לבבל, וראה את אותם עננים הנקראים "פורחות", והוא אמר לבני אותו המקום שימהרו לפנות את הכלים שלהם מהשדה לתוך הבית כדי שלא יתקלקלו בגשם שעומד לרדת. לבסוף לא ירד גשם. אמר ע"ז עולא "כמו שהבבלים הם שקרנים, כך גם סימני הגשמים שלהם משקרים", דהיינו שהעננים מבשרים על ירידת גשמים, אך בפועל הגשמים אינם יורדים. עד כאן הסיפור. אנו רואים שהשקר יכול לגרום לכך שלא ירדו גשמים, או שסימני הגשמים לא יהיו מהימנים. (מודלים שמפשלים קשות- כבר אמרנו?).

ובגמרא במסכת תענית דף ח' ע"ב אמר ר' יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין, שנאמר "נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר", ופירש רש"י שנשיאים (עננים) ורוח באים לעולם כאילו שהולך לרדת גשם, אך הגשמים אינם יורדים בגלל האיש המתהלל במתת שקר, וזה מידה כנגד מידה, כשם שהוא משקר ומראה כאילו הוא נותן לעניים והוא באמת אינו נותן, כך השמים מראים כאילו הם הולכים להוריד גשם אך בפועל אינם מורידים. וכן בספרי (עקב פיסקא ז') נידרש עה"פ (דברים י"א, י"ז) "ועצר את השמים ולא יהיה מטר"- שיהו עננים טעונים גשמים ואין מורידים גשמים אפילו טיפה אחת. ובשפה שלנו- המודלים צופים הרבה גשם, וגם מכ"ם הגשם צבוע בצבעי צהוב/ כתום/ אדום/ ורוד, ובפועל? כלום ! (וכבר היו דברים מעולם).

ועל "חוני המעגל" כבר סיפרנו? ועל "אבא חלקיה" ו"חנן הנחבא" נכדיו של חוני המעגל כבר סיפרנו ? ומה עם מסכת תענית המלאה סיפורים על גדולי ישראל שהורידו גשמים בתפילתם, וכן שעניינה הוא תעניות שמיתענים הציבור במקרה של עצירת גשמים בכדי לגרום לירידת גשמים. ובגמ' בתענית דף ט' ע"א- ע"ב מבואר שאפילו בשביל אדם יחיד יורד מטר, ואפילו עד כדי כך שהגשם ירד בשדה שלו בלבד ובאותו חלק הזקוק לגשם בלבד (עיין בתענית ט' ע"ב במעשה של רב דניאל בר קטינא). מכל זה נילמד שענייני הטבע בכל הקשור למזג האויר נתונים הם ביד ישראל לפעול שינוי בטבע.

אז לסיכום- יהודי החי בארץ ישראל יודע ש"עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", וממילא נותן משקל מישני ביותר למודלים ותחזיות למיניהם, כי בהתאם למעשינו כך יכולה המציאות להשתנות ואפילו מחוץ לחוקי הטבע הרגילים.