🎉 תחרות הצילום התחילה! 🎉
לחץ כאן כדי לדעת יותר על התחרות ולהירשם!
תיעוד מיום חורפי סוער בחוף ימה של תל-אביב
-
מה קורה כשזקן השבט מתנהג כמו ינוקא בחוסר שיקול דעת ומהמר שהוא יהיה מאושר אם הוא ייצא ביום חורף סוער לחוף הים לראות את הסערה ? אז הוא חוזר לבסוף לאחר אירוע די טראומתי מבחינתו ואפילו מקצת תאוותו לא בידו.
לאחר ההתראה האדומה של השמ''ט על ים רוגש עד גועש עם גלים בגובה של עד 7.5 מטר, לא היה ספק בליבי שאם תנאי מזג האוויר יאפשרו את הדבר, אני שם את פעמי בהפסקת הצהריים לחוף ימה של תל-אביב כדי לחוות את הסערה וגם לתעד. ואכן היום בצהריים יצאתי מהכולל, כאשר הדבר עשה רושם כאילו יש רגיעה במזג האוויר ובגשם. גם במכ''ם לא היה נראה שהולך להיות משהו חריג שאמור להפריע בצורה רצינית, אולי משהו קטן פה ושם, אבל לא משהו שא''א לחיות איתו. וכך מיד לאחר סיום סדר בוקר בכולל ותפילת מנחה שמתי את פעמי לתחנת האוטובוסים שנמצאת במרחק עשר דקות מהכולל, שם יש מספר קווי אוטובוסים שמובילים ישירות למסוף רידינג בת''א. עוד פחות מרבע שעה של נסיעה מהירה, והנה אני יורד מהאוטובוס במסוף רידינג סמוך לנמל ת''א, פחות מחצי שעה מיציאתי מהכולל.
כבר בירידה מהאוטובוס התחלתי להבין שהחוויה הולכת להיות לא כ''כ פשוטה, וכמו שאומרים ''הולך להיות קשוח''. רוח קרה בעוצמה חזקה ביותר קידמה את פני, ההרגשה בהחלט לא היתה מי יודע מה נעימה, וכך צעדתי המשך כמה דקות עד שהגעתי לאיזור נמל תל אביב.
ובהגעתי לאיזור הנמל ציפתה לי ההפתעה הלא נעימה השניה. מחסומים לאורך כל הנמל מנעו את הגישה לאיזור הסמוך לים. לא הבנתי כ''כ מה פשר הדבר, וכך מצאתי את עצמי עם עוד משוגעים כמוני שהגיעו לחוות את הסערה עוקפים את המחסומים וצועדים לכיוון הים.
עוד לפני שהספקתי לצלם אפילו תמונה אחת, רכב סיור הגיע אלי והורה לי לחזור לאחור כי בהוראת המשטרה השטח סגור. בלית ברירה חזרתי לאחורי, כאשר אני צועד לאורך הנמל כדי לחפש נקודה שממנה אוכל לנסות לתעד את הים הסוער. וכך מצאתי בסוף נקודה שממנה צילמתי כמה מהתמונות, תוך שאני נאלץ להעמיד במבחן את היכולות של המצלמה בצילום ממרחק תוך שימוש בזום גדול.
וכאן הגיעה ההפתעה הלא נעימה השלישית. תוך כדי שאני מצלם, אל מול עיני התחילה להתפתח במהירות מעל הים חזית גדולה של גשם, כאשר מסך גשם גדול התחיל להתקדם במהירות לכיוון החוף. מיהרתי לחפש מקום מיסתור קודם שהגשם יכה בחוף, ואכן בתוך דקות התחיל גשם זלעפות עם רוח סערה שנמשך כחצי שעה, כאשר בכל הזמן הזה אני מרותק למקומי ולא יכול להמשיך בדרכי. גם כשלבסוף הסתיים הגשם, הרוח העזה לא פסקה, כך שהמצב הפך בלתי נסבל, והבנתי שהפעם טעיתי בהימור ונפלתי על יום לא מתאים, וכך מצאתי את עצמי צועד לאחר שעה של סבל לתחנת האוטובוסים בדרכי לסדר אחה''צ בכולל.
אז את הקצת שכן הצלחתי לתעד אני משתף כאן. התחרות על צילומי החורף התבטלה? לא נורא- קבלו כמה תמונות שצולמו בהפוגות ביום חורפי סוער בחוף ימה של ת''א.
-
''מקולות מים רבים אדירים משברי ים''
-
-
-
ואז תוך כדי תיעוד התחילה להתפתח במהירות חזית של גשם עם מסכי גשם שהתחילה להתקדם במהירות לכיוון החוף
-
וגם במקום המיסתור מהגשם לא מצאתי מנוחה. כל רכב חולף דאג להרטיב אותי, כי לא מספיק שיש לך רק משהו מעל הראש שמגן עליך מהגשם.
-
הגשם בעיצומו
-
ואלו שציפצפו על השוטרים והפקחים ובילו על החוף
