שלג באביב
אז זהו. פיספנו שלג, מה הלאה?? האם יש עוד סיכוי?? אנחנו כבר עם רגל אחת לתוך מרץ...
אז ככה. קודם כל עד יום שלישי הבא, אי אפשר להספיד את המערכת, עד שלא נראה מה יהיה בפועל
בעיקרון האביב אמור להתחיל מתי שהוא במהלך חודש מרץ (תוך שבועות בודדים מעכשיו)
ולגופו של ענין
ברשמי האביב מתחיל ביום השוויון = 22.03
אמנם ברוב השנים כבר בתחילת חודש מרץ מתחילים להרגיש שינוי, ורואים יותר ויותר ימים חמימים עם מעל 20 מעלות בירושלים, ו25 בחוף. לפעמים כבר בתחילת מרץ מגיעים שרבים, ורואים טמפ' של 30 + ברחבי הארץ
אבל באופן כללי, חודש מרץ הוא עם אופי חורפי בכל זאת, ונחשב אחד מחודשי החורף העיקריים
ב30 שנים האחרונות לדגומא, שלג בירושלים בדצמבר ירד 3 פעמים (2013,2010,2006) בעוד שלג במרץ ירד לפחות 5 פעמים !!! ( 1998, 2003, 2007, 2009, 2012, 2022 (שלג באוויר), ו-1990 ו1997 באפריל. וגם 2015 ו-2019 באפריל - רק שלא ירד בי-ם, רק בהרי הצפון)
האם אפשר לבנות על שלג במרץ ואפריל??
למרות ששלג באפריל כבר היה, ושלג במרץ קורה פעם ב7-9 שנים בממוצע, מכל מקום אי אפשר לבנות על זה בכלל, אבל גם אי אפשר לומר שהחורף נגמר בלי שלג, רק בתחילת אפריל נוכל לומר זאת בודאות

ןמעניין שלפי עדות ר' יוסף שוורץ בספרו, ירד שלג כבד בירושלים בחג השבועות תקי''ד - 1754, שחל באותה שנה ב26.05 (!!!)
תשאלו את דעתי, האם לבנות על שלג במאי?! ממש לא... אבל כבר היה לעולמים (כך לכל הפחות לפי מה שמובא בספר הנ''ל)
ולסיום סקירה קצרה על אירועי קור/שלג בחודשי האביב - בשנים האחרונות:
מרץ 2022 - גל קור קיצוני לחודש מרץ, שלא היה כמותו יותר מ100 שנים, 8 ימים רצופים עם טמפ' חד ספרתיות בירושלים במרץ !!! ירד שלג באוויר מספר פעמים ב14 וב15 לחודש. גם נראה גמב''ש בשכונות הגבוהות בגל קור שהיה שבוע לאחר מכן ב23.03
אפריל 2021 - לאחר שרב כבד, בשבת 13.04, גל קור קצר פקד את ישראל, נמדדו טמפ' של 4-8 מעלות בצהריים בהרים. אמצע אפריל.
מרץ 2021 - בסוף החודש, לקראת חג הפסח - גל קור ביחס לשלב זה בעונה, פקד את ישראל. ב27 או 28 לחודש (אינני זוכר) נמדדו טמפ' מינימום קרובות ל-0 בהרבה אזורים בארץ
17-22.03.2020 - גל קור כבד וארוך ביחס לעונה, שלג בפסגות ההרים, טמפ' מתחת ל-5 מעלות בהרים בלילות
16-23.04.2019 - גל קור קיצוני וארוך ביחס לתקופה, חורף בסוף אפריל. חול המועד פסח. שלג בחרמון, ובפסגות הרי הצפון ב21.04. 6 מעלות בצהרי היום בירושלים.
11-13.04.2015 - גל קור חריג לעונה, שלג בהרי הצפון, גמב''ש בהרי המרכז ובירושלים.
01-02.03.2012 - שלג בירושלים, 5 ס''מ.
01.03.2009 - שלג קל בירושלים
15-16.03.2007 - שלג משמעותי בירושלים
25.03.2003 - שלג קל בירושלים
18.03.1998 - שלג כבד בירושלים, אחרי אובך. השלג היה אביך ולא כ''כ לבן
02.04.1997 - שלג קל ירד בירושלים

אז מצד אחד, לא לבנות על זה. מאידך, החורף לא אמר את מילתו האחרונה

הענן יורט בהצלחה (לצערנו) אבל יתכנו רסיסים...

אם כמויות המשקעים היו גבוהות כמו הטמפ', והטמפ' היתה נמוכה כמו כמויות המשקעים, הכל היה יותר טוב...

פיקוד החורף בהתראה:
ענן שוגר מרצועת החוף, בדרך להרים...

דחוף דחוף, באיזה אתר ניתן להזמין משקעים לירושלים עד מחר בערב ???

עדיין לא סגור
אני מעריך מנסיון, שרק ביום שני - שלישי הבא יהיה אפשר לסגור עיסקה לבנה,וגם זה לא בטוח, והפרטים ידונו בהמשך. אבל אם זה יהיה בתנאים גבוליים, אז נדע אולי רק 24 שעות לפני, ואם זה שלג קל גבולי מאוד, יתכן שנשאר בספק עד שיתממש בפועל (או שלא)
באופן כללי, בשנת 2021 קבלנו 10-15 ס'מ בירושלים, והעיסקה נסגרה 48 שעות לפני ואולי אפילו פחות, לפני כן המודלים הראו דשדוש וסתם גשם מקומי... קצת גמב''ש...
עכשיו אנחנו רק בתחילת משא ומתן, אבל זה מתקדם טוב בינתים
תזכור איפה היה איסי אתמול בצהריים, ואיפה הוא הערב, המגמה ברורה

רביעי - יום רגיל, לקראת ערב גשם רגיל
חמישי - התקררות, 5-10 מעלות מקסימום בהרים, בערב התקררות ושלג בגולן מ1000 מטר בערך
ששי - צניחה, קרוב ל-0 מעלות בהרים, שלג מ900 במרכז, ו800 בצפון = בערך. בלילה יתכן שהרום ירד. שלג באויר יתכן גם בצפת וירושלים, לא בטוח. בלילה יתכן אולי שלג קל בהרים או באוויר
שבת - מסתבר שיהיו משקעים לפחות עד צהריים, אולי שלג קל או באויר בירושלים וצפת, לא מעבר כי יש משקעים מועטים ולא בטוח שהקור יספיק - באזור 1-2 מעלות
מכאן ואילך קשוח, אבל נראה עם יותר פטנציאל, אבל הטוח רחוק...
הכל כמובן נכון לעת עתה, מוצ''ש חצות. מסתבר שעוד ישתנה...

ז'ק אמר במה יהיה ביום שני זה השאלה הגדולה?..:

יקראו בתורה את פרשת תרומה, יגידו שיר של יום ''שיר מזמור לבני קרח''.

יש לדון גבי אמירת 'תחנון', אולי אם יורד שלג, ל''א תחנון (ויש שיאמרו הלל בלי ברכה...)

איסי קצת על הפנים, הבוקר, אבל זה טוב, כי בכל מערכת יש עליות וירידות, בפרט בשלב הזה
אתמול בערב, כשאיסי היה פצצה, קצת דאגתי, כי זה לא הגיוני שתחריש כזה יחזיק 9 ימים, אבל כשיש תנודות למעלה ולמטה, זה מבשר טוב
עדיין לא רע, בכלל
תזכרו איפה איסי היה ביום רביעי

זה שלי, אבל בגדול זה הכיוון של כולם, תפתח את כל האתרים

הערכה זהירה שלי, שלא נחצה את ה-40 בירושלים, ולא את ה-50 בבקעה. אולי נגיע קרוב, קרוב מאוד.
מקוה שלא אתבדה.

הווראטים לא שלי, של הניקים מ'פורום לתורה'.
יש שם ניק בשם 'נחמיה' שהציע מהלך דומה לשלך, וציטטתי אותו לעיל

מאור גליל העליון אמר בגל חום משמעותי בדרך ?:

אפיק ים סוף ה'ווארט' יפה מאד!
הווארט לא לשי, הקרדיט לניקים מפורום לתורה (קראתי את זה שם אתמול בדיוק)
אולם קשה להכניס במילים 'מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה' את ההסבר שאין מספיק ימי חמה עד ליום קניית העצים באדר
מלבד זאת יש להעיר 2 הערות
א בעניין סעיף 7 הטוען שבאוגוסט ממוצע הטמפ' גבוה יותר אכן כך מופיע בקישור לאתר של בועז דיין אולם ב- weather2dayב https://www.weather2day.co.il/jerusalem מופיע שבאוגוסט חם במעט יותר
ב בעניין סעיף 16 הטוען שכמות הלחות בעץ לא נגזרת מכמות האדים באויר כמובן שאינו נכון, שכן ברור שכאשר האויר רווי יותר הלחות בעץ מתפוגגת לאט יותר ולהיפך
לכן נראה לענ"ד שכפי שכמעט כל הנידונים ההלכתיים התלויים בעונות השנה לא נקבעו לפי תאריך לועזי (או במרחק ימים מה'תקופה')
כך טען שם ניק אחד בשם נחמייה שציטטתי ממנו, עיין שם.
ועל אף שהם ידעו היטב שחודשי השנה 'מתחשבים' בלבנה יותר מאשר בחמה, אכן היום פחות ניכר שהשינוי הוא בסביבות התאריך הנ"ל אולם צריך לזכור שבעבר הרחוק ייתכן מאד שזה היה אחרת אך גם היום השינוי הוא לא הרבה אחרי, פעמים רבות בתחילת אלול הלילות כבר הופכים קרירים
אכן אכתי צריך ליישב את עניין ה'חצי אב אלול וחצי תשרי חום' ואולי הוא העניין שאצל האנשים הצטברות החום היא זו שמרגישה כך אך צריך לבדוק האם זה מסתדר עם הגמ' שם

עוד כתב שם ניק אחר בשם 'נחמייה':
למעשה, זה לא מתסדר עם המציאות. לכן מוכרחים לפשט הנ''ל.
אמנם כבר כמה שנים עלה בדעתי שבאמת תש כוחה של חמה מתחיל מתי שהוא מתחיל, אם זה מבחינת אורך היום וחוזק קרינת השמש, אז כבר ב22.06 מתחיל, ואם זה בבחינת החום והלחות, רק בסוף ה8 או ב9 מתחיל ה'מפנה'. אבל מ''מ נקטו תאריך ממוצע. אבל גם קצת קשה לומר כן, כי למה כל פעם היו מפסיקים לכרות עצים ביום זה, הרי לעיתים יכול להיות שזה היה לפני או אחרי. ואולי אפשר לומר שנקטו כל הזמן תאריך קבוע של טו באב, כמו שיש טו בשבט, למרות שלפעמים הוא יוצא באמצע החורף, ולפעמים קצת יותר מאוחר, או יותר מוקדם ובפרט בשנה מעוברת, נקטו תאריך שווה, למרות שהתאריך אמור להיות ה'מפנה' שכבר עברו רוב גשמי שנה.

בענין ט'ו באב, אצטט מה שקראתי ב'פורום לתורה'. כתב זאת ניק בשם 'סתם יעקב':
בס"ד

איתא בתענית ל"א ע"א דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין.

1. לדעת רבי אליעזר הגדול מט"ו באב ואילך תשש כוחה של חמה.
2. ט"ו באב התשס"ה חל בתאריך 20/8/2005.
3. ט"ו באב התשע"ג חל בתאריך 22/7/2013.
4. שעות היום ושעות הלילה משלימים ל-24 שעות, לכן כאשר היום מתקצר הלילה מתארך, וכאשר היום מתארך הלילה מתקצר.
5. היום הארוך בשנה הינו 21/6 והיום הקצר בשנה הינו 21/12, אם כן הימים מתקצרים מ-21/6 ועד ה-21/12.
6. מטענה 5 וטענה 2 וטענה 3 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על התקצרות שעות היום והתארכות שעות הלילה, שהרי נקודת המפנה שבה היום מתקצר והלילה מתארך הינה 21/6 שהינו תאריך שלעולם לא יחול בו ט"ו באב.
7. הטמפרטורה הממוצעת בחודש יולי (למשל בירושלים 29.0 מעלות צלזיוס ביום) נמוכה במעט מהטמפרטורה הממוצעת של חודש אוגוסט (למשל בירושלים 29.4 מעלות צלזיוס ביום). והטמפרטורה הממוצעת של חודש ספטמבר (למשל בירושלים 28.2 מעלות צלזיוס ביום) נמוכה משל חודש אוגוסט.
   https://www.israelweather.co.il/page3.asp?topic_id=76&topic2_id=73&page_id=61
8. מטענה 7 נובע כי בחודש אוגוסט חם יותר (מבחינת מעלות צלזיוס) מחודש יולי. ובחודש ספטמבר קר יותר מבחודש אוגוסט.
9. מטענה 8 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על החום (במעלות צלזיוס) המופק מהשמש, שהרי נקודת המפנה שבה הטמפרטורה (במעלות) קרה יותר הינה בין חודש אוגוסט לספטמבר, ולפי טענה 3 יש מקרים בהם ט"ו באב חל בחודש יולי, ולבטח חודש יולי אינו נקודת המפנה.
10. הלחות הממוצעת המינימאלית בחודש יולי (למשל בירושלים מינימום 79 אחוזי לחות ביום לעומת מינימום 83 אחוזי לחות בתל אביב ביום) גבוהה בכל חלקי הארץ, למעט מישור החוף שבו הלחות נמוכה במעט, מהלחות הממוצעת המינימאלית של חודש אוגוסט (למשל בירושלים מינימום 82 אחוזי לחות ביום לעומת מינימום 82 אחוזי לחות בתל אביב ביום).
    https://www.israelweather.co.il/page3.asp?topic_id=76&topic2_id=73&page_id=59
11. עומס החום (כמה לא נוח לנו עקב החום) תלוי בטמפרטורה ובלחות, ככל שהלחות גבוהה יותר עומס החום יהיה גבוה יותר.
12. מטענה 10 וטענה 11 נובע כי עומס החום באוגוסט יהיה גדול יותר מעומס החום ביולי בכל חלקי הארץ, למעט במישור החוף שבו עומס החום יהיה נמוך במעט.
13. מטענה 12 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על עומס החום, שהרי עומס החום באוגוסט גדול יותר מעומס החום ביולי, ולפי טענה 3 יש מקרים בהם ט"ו באב חל בחודש יולי, ולבטח חודש יולי אינו נקודת המפנה. (לגבי מישור החוף - נוכיח מטענה 2 המראה כי ט"ו באב יכול לחול ב-20/8 ולגבי מישור החוף נק' המפנה כבר היתה בחודש יולי)
14. מטענה 9 וטענה 13 נובע כי המושג 'תשש כוחה של חמה' אינו מוסב תחילת החלשות של כוח החמה (שהוא החום שפולטת השמש).

(פוק חזא מה עמא דבר - אין כיום אף אחד שמפסיק להפעיל את המזגן בביתו באמצע חודש יולי, רובם מפסיקים להפעיל את המזגן בתחילת אוקטובר או נובמבר)

15. לדעת רבי אליעזר מט"ו באב ואילך העצים אינן יבשין לכן אין כורתין אותם.
16. לחות העץ תלוייה בכמות המים שנמצאת בתוך העץ שהם אותם המים שהעץ יונק מהאדמה ולא מהלחות הנמצאת באויר, וכפי שהלחות באויר תלוייה בכמות אדי המים שיש באוויר - כך הלחות של העץ תלוייה בכמות המים שמכיל העץ בעצמו.
17. מטענה 16 נובע כי דווקא בחודשי הקיץ יוני יולי אוגוסט העצים יהיו יבשים יותר ואילו לקראת חודש ספטמבר שאז יתחילו לרדת גשמים שירטיבו את העצים ולחות העצים תגדל מספיגת מי הגשמים. לכן עד חודש ספטמבר העצים יבשים וזאת בניגוד לדברי רבי אליעזר שבטענה 15.

לכן יש לפרש את דברי רבי אליעזר כך:

18. עץ לח הינו עץ המכיל בתוכו מים בכמות ניכרת, ואילו עץ יבש הינו עץ שלא מכיל בתוכו מים בכמות ניכרת. מקובל לומר כי עץ יבש הינו עץ בעל לחות של 20% ומטה, וככל שהלחות יותר קטנה העץ יותר יבש.
19. עץ לח הינו עץ גרוע לבעירה מכמה סיבות:
    (א) עץ לח אינו נדלק מהר מכיוון שהוא מכיל בתוכו מיים המבצים פעולה הפוכה של בעירה, עץ לח יידלק רק לאחר 20 דקות.
    (ב) עץ לח לא ייתן חימום מירבי מכיוון וחלק מהארנגיה של הבעירה תתבזבז על מנת לאדות את המים שבתוך העץ.
    (ג) עץ לח יפלוט עשן סמיך בעת בעירתו מחמת המים המתאדים מהעץ. (כפי שברגע ששופכים מים על המנגל).
    (ד) עץ לח יפלוט ריחות רעים של שריפה בעת בעירתו.
20. עץ יבש הינו עץ אידיאלי לבעירה, שהרי מכיל כמות קטנה של מים ולכן כל החסרונות של עץ לח לא מתקיימות בו. ויידלק תוך 2 דקות וייתן חימום מירבי בלי עשן סמיך ובלי ריחות רעים.
21. על מנת לקבל עץ יבש צריכים לייבש את העץ לאחר שנכרת בין 6 חודשים ל-9 חודשים באוויר הפתוח. ולאחר מינימום 6 חודשי ייבוש העץ יהיה מתאים לבעירה. (את זאת יודע כל אחד שיש לו קמין בבית ומשתשמש להסקת ביתו בעצים)
    22.מטענה 21 נובע כי עץ שנכרת בט"ו באב יהיה מתאים לבעירה רק בט"ו באדר.
22. 'באחד באדר משמעין על השקלים' ופירש רבינו עובדיה מברטנורא - בית דין שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה עכ"ל. אם כן מכריזין על השקלים על מנת לקנות את קורבנות הציבור ולשכנם בלשכת הטלאים, וכן את עצי המערכה ולשכנם בלשכת העצים.
23. מטענה 22 וטענה 23 נובע כי עץ שנכרת לאחר ט"ו באב לא יימכר לעצי המערכה מכיוון שהוא לא יהיה יבש דיו.
24. מטענה 24 נובע כי אין כל טעם לכרות עצים לעצי המערכה מט"ו באב ואילך מכיוון שלא יספיקו להיות יבשים עד אדר שהוא עת מכירתם לעצי המערכה.
25. ואם תאמר - נכרות עצים לאחר ט"ו באב על מנת למוכרם בשנה הבאה (לאחר שנה וחצי), על זאת עונה רש"י כי חוששים מתולעים, שהרי לאחר שהעץ יבש ישנה סכנה שתולעים וחרקים ייכנסו לתוכו, לכן לא כורתים עצים על מנת לייבשם שנה וחצי.

אם כן פירוש דברי רבי אליעזר יהיה כך:

מט"ו באב ואילך - מט"ו באב שהוא 6 חודשים קודם אדר.
תשש כוחה של חמה - אין מספיק כוח, כלומר אין מספיק ימים חמים עד לחודש אדר, על מנת לייבש את העץ שיהיה ראוי לבעירה.
ולא היו כורתין עצים למערכה - לא היו כורתין עצים על מנת למוכרם או להשתמש בהן לשם עצי המערכה.
לפי שאינן יבשין - שהרי עץ שנכרת הינו לח מחמת המים ששתה מהאדמה, ועצים שנכרתו לאחר ט"ו באב לא יספיקו להתייבש עד חודש אדר על מנת לאחסנם בלשכת העצים לשם עצי מערכה.

וכעת מובנים על בוריין כל דבריו המדוייקים של רש"י על הגמרא - לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת

כך הנראה לענ''ד.

תש כוחה של חמה - הולך על הקרינה
שלהי דקייטא וכו' המבוא במסכת תענית, זה על הלחות, ועיין בפירוש רש''י שם.

הגל הראשון כבר די סגור. אין טמפ' קיצוניות מידי, אבל לחות קיצונית מאוד. הגל השני עם פוטנציאל להיות יותר יבש, וגם יותר חם. יש למה לשאוף ...

הגל הראשון יחסית קריר ולח, יהיה בעיקר בששי-ראשון. תיתכן עננות וטיפטופים, לא סגור עדיין. הטמפ' בירושלים סביב ה36-37 מעלות. לא חריג. בהרי הצפון מעט יותר חם. עם הלחות הגבוהה יהיה עומס חום קיצוני של יותר מ40 מעלות גם בחוף וגם בהרים. בבקעה נראה עד 47 מעלות.
הגל השני מסתמן יבש יותר, עם פוטנציאל לחום הרבה יותר גבוה. 40 מעלות בירושלים זה לא מילה גסה, נכון להיום. עדיין יתכנו שינויים. מי שמצפה לשיאי חום, צריך לעקוב אחרי שני-חמישי הבאים. בהחלט יתכן שבפעם הראשונה בהיסטוריה נחצה את ה-50 מעלות בישראל (חוץ מהשיא המפוקפק של 54 מלפני 85 שנה ...)

גשם עד בלי די אמר בגל חום משמעותי בדרך ?:

סליחה מכבוד אפיק ים סוף אבל אני לא רואה שום חילוקי מודלים ברמה המורגשת ( אני לא מדבר על הבדלים של חצי מעלה) המודלים מסכימים על גל חום משמעותי עם טמפרטורות קרובות ל-40 בהרים, גם שבוע הבא די מוסכם שיתמתן הגל חום משני אבל הלחות תעלה. סיום סופי של הגל חום נראה פחות או יותר ביום רביעי.
החילוקי דעות היחידים שיש במודלים זה האם יש גשם מזרחית אלינו או שאין!

הגל הראשון כבר כמעט סגור. החילוקים זה מתי שיא החום ולגבי העננות. חום ולחות ודאי יהיה, ברוב האזורים בארץ לא צפוים שיאים, אולי בהרי הצפון והגולן (צפת וכו')

האירופי הערב שתרחיש חריג לגל השני, הרבה יותר חם. אבל לטווח ארוך הוא לא כ''כ טוב. יש חוסר הסמכה בעוצמה ובתיזמון של הגל השני. נראה לאן זה יתפתח.