ובאותו ענין- הערה לא להלכה ולא למעשה
כפי הידוע לי, בכמה משכונות בבני- ברק שבהם מסופק החשמל בשבת ע"י גנרטור, מקובל הנוהל שבמקרה של הפסקת פעולת הגנרטור בשבת, קוראים לגוי ע"מ שיפעיל את הגנרטור בחזרה אך ורק במקרה שהגנרטור הפסיק לעבוד לפני שעה מסויימת. לאחר אותה השעה נימנעים מלקרוא לגוי. ולדוגמא- בחודשי הקיץ אם ההפסקה היתה עד לשעות לפני הצהריים המוקדמות אז עדיין קוראים לגוי, אבל החל משעות הצהריים נימנעים מלקרוא לגוי, אלא נישארים ללא חשמל עד למוצאי שבת. (כך זה לפחות בשכונת מגורי). מה שעומד מאחורי הנוהל הזה הוא שרק במקרה של "הפסד מרובה" אז קוראים לגוי. ובזמנו שיערו שאוכל הנמצא במקרר סגור או במקפיא יכול להחזיק מעמד מבלי שיתקלקל בין 10- 12 שעות. ולכן קבעו שאם החשמל הפסיק יותר מפרק הזמן הזה קודם ליציאת השבת אז מותר לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור משום שיש כאן חשש ל"הפסד מרובה" של הרבה אנשים. אבל בשיעור זמן קצר יותר לא התירו.
בקיצור- הפרמטר היחידי האם לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור הוא האם יש כאן "הפסד מרובה" (של האוכל) או לא. אבל את הצד האנושי שבסיפור לא לקחו בזמנו בחשבון.
כאמור- הנוהל הזה הוא כבר בין כמה עשרות שנים עוד מהימים שהגעתי לשכונה (שזה לפני יותר מ- 36 שנים). לא ידוע לי שמשהו השתנה במשך השנים. אך כידוע משהו אכן השתנה במשך השנים, וזה עומס החום בקיץ שהוא כבד יותר בצורה משמעותית ממה שהיה לפני יותר משלושים שנה (לפחות כאן במישור החוף), ומאידך העובדה שאין היום בית או מיתחם שאינם ממוזגים, כך שלגוף שלנו יש בהרבה פחות סיבולת למצבי חום, דבר שיכול אולי להכניס אותנו להגדרה ש"הכל חולים אצל חום" בדומה להגדרה ש"הכל חולים אצל צינה" שמתירה אמירה לנכרי. בפוסט אחר כאן בפורום שעוסק בנושא התחממות הים הארכתי בנושא תוך הבאת מחקרים מהשנים האחרונות על ההשפעה השלילית של עומס החום על הגוף מבחינת בריאותית והבאת דעת פוסקי דורינו בענין אמירה לנכרי בהפעלת מזגן בקיץ. אז אולי כדי לשקול שוב האם הפרמטר היחידי לאמירה לגוי הוא "הפסד מרובה", או שמא כדאי לבחון אם אין אנחנו בבחינה של "הכל חולים אצל חום" לפחות בשבתות עם עומס חום כבד ? (הדברים כאמור נכתבו לעיון- לא להלכה ולא למעשה).
גוי של שבת11.jpg