עוד אירוע מטאורולוגי חריג- "יורה ומלקוש בראשון"
בהפטרת שבת שובה קראנו על אירוע חריג ביותר. ונקדים- בספר יואל מתוארת מכת ארבה חסרת תקדים בהיסטוריה שהיתה מורכבת מהרבה מינים, כגון ארבה גזם ילק וחסיל שעליה נאמר (יואל ב', ב') "כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר". המכה הביאה לכילוי מוחלט של כל הצומח. בנוסף לכל היתה שנת בצורת לאחר המכה כאשר עד לחודש ניסן לא ירדו גשמים. העם נמצא בסכנה נוראית של חרפת רעב.
לאחר שהעם עושה תשובה ומקדש צום ומתפלל, ה' מבטיח "אַל תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת. אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם. וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹקיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן. וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם. וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם".
ובגמ' בתענית (ה' ע"א) א"ר יוחנן: בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה שכתוב בו "יתר הגזם אכל הארבה" וגו'. אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים. ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן, אמר להם נביא לישראל: צאו וזרעו. אמרו לו: מי שיש לו קב חיטים או קביים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות?! אמר להם: אעפ''כ צאו וזרעו. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים. יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי בניסן, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, והקריבו עומר בששה עשר בניסן. נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום, נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום. ועל אותו הדור הוא אומר "הזורעים בדמעה ברנה יקצרו".
הרי לפנינו אירוע נדיר שבו כל החורף החקלאי מסתכם בחמישה ימים בהם היו שני פרקי גשם בלבד, כאשר הפרק הראשון הוא למעשה היורה באותה שנה, ואילו הפרק השני הוא המלקוש, ובניהם מפרידים רק שלושה ימים, אך בדרך נס התוצאה היתה זהה לששה חודשי חורף רגילים.