כמו בכל שנה, ניגשים האינדיאנים אל הצ'יף ושואלים: "צ'יף, האם החורף יהיה קר?".
עונה להם הצ'יף בבטחון: "תחטבו עצים, יהיה חורף קר".
אחרי חודשיים החורף לא מגיע והאינדיאנים קצת מתעייפים מחטיבת העצים. הם מחליטים לגשת שוב אל הצ'יף ושוב שואלים: "צ'יף, אתה משוכנע שיהיה קר?".
הצ'יף, מצידו, מתקשר לשירותי החיזוי ותוהה באוזניהם: "תגידו, יהיה חורף קר?". מן העבר השני עונים לו בשירות החיזוי: "יהיה חורף קר מאוד".
"יהיה חורף קר מאוד", אומר הצ'יף באוזני נתיניו, "חטבו עצים במרץ!".
עוברים עוד חודשיים, והחורף פשוט לא מגיע. השמש עדיין זורחת והאינדיאנים כבר ממש עייפים מחטיבת העצים. הם ניגשים שוב אל הצ'יף, ממש עצבניים, ושואלים: "צ'יף, האם הוא בטוח שהחורף יהיה קר?".
הצ'יף, שכבר לא כל כך בטוח מה קורה כאן, מתקשר שוב אל שירותי החיזוי ושואל "אתם בטוחים שיהיה חורף קר?".
"בוודאי", עונים לו שם.
"איך אתם יודעים?", הוא מקשה.
"נו, זה ברור", עונים לו, "תסתכל החוצה ותראה איך האינדיאנים חוטבים עצים כמו משוגעים".
