ובאותו ענין- הערה לא להלכה ולא למעשה

כפי הידוע לי, בכמה משכונות בבני- ברק שבהם מסופק החשמל בשבת ע"י גנרטור, מקובל הנוהל שבמקרה של הפסקת פעולת הגנרטור בשבת, קוראים לגוי ע"מ שיפעיל את הגנרטור בחזרה אך ורק במקרה שהגנרטור הפסיק לעבוד לפני שעה מסויימת. לאחר אותה השעה נימנעים מלקרוא לגוי. ולדוגמא- בחודשי הקיץ אם ההפסקה היתה עד לשעות לפני הצהריים המוקדמות אז עדיין קוראים לגוי, אבל החל משעות הצהריים נימנעים מלקרוא לגוי, אלא נישארים ללא חשמל עד למוצאי שבת. (כך זה לפחות בשכונת מגורי). מה שעומד מאחורי הנוהל הזה הוא שרק במקרה של "הפסד מרובה" אז קוראים לגוי. ובזמנו שיערו שאוכל הנמצא במקרר סגור או במקפיא יכול להחזיק מעמד מבלי שיתקלקל בין 10- 12 שעות. ולכן קבעו שאם החשמל הפסיק יותר מפרק הזמן הזה קודם ליציאת השבת אז מותר לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור משום שיש כאן חשש ל"הפסד מרובה" של הרבה אנשים. אבל בשיעור זמן קצר יותר לא התירו.

בקיצור- הפרמטר היחידי האם לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור הוא האם יש כאן "הפסד מרובה" (של האוכל) או לא. אבל את הצד האנושי שבסיפור לא לקחו בזמנו בחשבון.

כאמור- הנוהל הזה הוא כבר בין כמה עשרות שנים עוד מהימים שהגעתי לשכונה (שזה לפני יותר מ- 36 שנים). לא ידוע לי שמשהו השתנה במשך השנים. אך כידוע משהו אכן השתנה במשך השנים, וזה עומס החום בקיץ שהוא כבד יותר בצורה משמעותית ממה שהיה לפני יותר משלושים שנה (לפחות כאן במישור החוף), ומאידך העובדה שאין היום בית או מיתחם שאינם ממוזגים, כך שלגוף שלנו יש בהרבה פחות סיבולת למצבי חום, דבר שיכול אולי להכניס אותנו להגדרה ש"הכל חולים אצל חום" בדומה להגדרה ש"הכל חולים אצל צינה" שמתירה אמירה לנכרי. בפוסט אחר כאן בפורום שעוסק בנושא התחממות הים הארכתי בנושא תוך הבאת מחקרים מהשנים האחרונות על ההשפעה השלילית של עומס החום על הגוף מבחינת בריאותית והבאת דעת פוסקי דורינו בענין אמירה לנכרי בהפעלת מזגן בקיץ. אז אולי כדי לשקול שוב האם הפרמטר היחידי לאמירה לגוי הוא "הפסד מרובה", או שמא כדאי לבחון אם אין אנחנו בבחינה של "הכל חולים אצל חום" לפחות בשבתות עם עומס חום כבד ? (הדברים כאמור נכתבו לעיון- לא להלכה ולא למעשה).

גוי של שבת11.jpg

פיתרון חידה 2- "אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם"- הגשמים נעצרים בגלל שנאת תלמידי חכמים

בחוקותי קריקטורה1.jpg

הנביא ישעיהו אומר (ישעיה פרק ס"ו פסוק ה'): "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם" וגו'. על איזה "אחים" ששונאים אותנו ומנדים אותנו דיבר הנביא ? בדורינו השפל קיבלנו המחשה חיה של "אחים" שהם סמל של שונאים ומנדים. אבל לא רק אותנו הם שונאים, הם שונאים את כל מי שקשור אלינו באיזה דרך, ואם הוא במקרה "הראש" אז הוא כמובן אשם בכל דבר רע שקורה בעולם. זוכרים את הסיפורים ההיסטוריים שבהם האשימו את היהודים בכך שלא ירד גשם ? זה לא מופקע שהדבר היה קורה עם חבורת המופרעים הזאת במידה ולא היה יורד גשם. הרי "אתה הראש- אתה אשם"- לא ?

אך מה היא האמת המרה ? אומר לנו הקב"ה בתורתו הקדושה (ויקרא פרק כ"ו פסוקים י"ד- ט"ו): "וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי". ופירש רש"י: ואם לא תשמעו לי -להיות עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים וכו’, ולא תעשו- משלא תלמדו לא תעשו הרי שתי עבירות, ואם בחוקותי תמאסו -מואס באחרים העושים, משפטי תגעל נפשכם- שונא החכמים, לבלתי עשות- מונע את אחרים מעשות, את כל מצוותי- כופר שלא צויתים, להפרכם את בריתי- כופר בעיקר. הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית, ואלו הן: לא למד, ולא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצות, כופר בעיקר, עכ"ל רש"י. והעונש על זה (פרק כ"ו פסוק י"ט): "ונתתי את שמיכם כברזל". עצירת הגשמים מוחלטת הבאה בעוון שנאת ומאיסת תלמידי חכמים ומהנסיון למנוע מהם לעשות.

ה"אחים" הנ"ל הם דוגמא וסמל לארגון שלא למד ולא עשה ומואס באחרים העושים ושונא את החכמים ומונע את האחרים וכופר במצוות וכופר בעיקר. ועליהם אפשר לומר "בגלל שאין לך ראש- אני אשם?".

ז'ק 2 בפעם הבאה אני יזכור אותך....

אוהב לדעת הכל יפה ונכון, אך כפי שהבאתי את דעת הרמב''ן הוא כותב שה''זכר ליציאת מצרים'' בישיבה בסוכה הוא מחמת שגם ביציאת מצרים התחילו לשבת בסוכה בזמן הזה בגלל תחילת החורף והקור, ולכן נקבעה מצוה זו בזמן זה של השנה.
מה שכתבת הוא הסבר נוסף, ובאמת יש בזה הוספת נופך נוסף ושונה לתשובה ממה שהבאתי מהרמב''ן, והיינו שהציווי לשבת בסוכה דוקא בזמן זה של השנה הוא בשביל להראות שלמרות שמצד הזמן בשנה היינו אמורים להיכנס הביתה, אז אנחנו דוקא יוצאים מהבית וע''י זה ניכר שכוונתינו בישיבה בסוכה היא לקיים מצוה ולא לשם נוחות גרידא כפי שנהוג בניסן. יישר כח על התוספת החשובה.

ובשולי הדברים- איך אפשר בלי "משבר האקלים'' ? במציאות של היום- לפחות כאן במישור החוף, זמן סוכות הוא זמן תחילת החורף והקור? לדאבונינו כבר הרבה שנים שלא. אחד המיצרכים שהפכו להיות הכי מבוקשים בשנים האחרונות לקראת סוכות הם המזגנים הניידים, וזה בנוסף למאווררים הותיקים. בלעדיהם יש כאן שאלה חמורה של ''מצטער פטור מן הסוכה'', כי החום והלחות בתקופה זו של השנה בשנים האחרונות הם עדיין משמעותיים למדי, ואפילו בשעות הערב והלילה. כך שהיום התהפכו היוצרות, כי מה שנכנסים בתקופה זאת של השנה לבתים אינו מחמת הקור שבחוץ, אלא מחמת הקור שבפנים (מיזוג) והחום שבחוץ. כך שגם היום מי שיושב בסוכה, ניכר שהוא עושה זאת לשם קיום מצוה, כי מי יישב בסוכה בחום והלחות שקיימים היום אם לא לשם מצות סוכה ?

הקשר השביעי- איסור עריות

בפרק י"ט פסוק כ"ט וכן בפרק כ' פסוקים י'- כ"א מזהירה התורה וכן כותבת את העונשים על איסורי עריות שונים. ומדברי רש"י בפרק י"ט פסוק כ"ט מבואר שהעונש על עריות הוא שהארץ אינה מוציאה את פירותיה, וכן הוא אומר וימנעו רביבים, דהיינו שהגשמים נעצרים ולכן אין הארץ מוציאה את פירותיה.

הקשר הרביעי בין פרשת "אחרי מות" לבין נושא מזג האוויר- איסור עריות

אחד הנושאים המרכזיים בפרשת "אחרי מות" היא פרשת עריות שבסוף הפרשה שנקראית גם במנחה ביוה"כ.

והקשר לנושא מזג האוויר- מדברי רש"י בפרק י"ט פסוק ל' מתבאר שהעונש על עריות הוא "וימנעו רביבים", דהיינו עצירת גשמים.

נחמד....

חשיבותה של תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים על הגשמים

בגמרא במסכת תענית דף י"ט ע"ב אמר רבי אלעזר בן פרטא- מיום שחרב בית המקדש נעשו השמים צימוקין לעולם (כלומר אינם יורדים כדרכם), יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין, יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן. שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בא' בשבת, נמצאת עיסה נאפית כתיקנה ונאכלת כתיקנה. שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בערב שבת, נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה. שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב ונמצאת עיסה אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב. שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה ?לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט, נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב, נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב. ד"א בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לאדם שמגבל את הטיט -אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה, אם יש לו מים מועטין מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה.

ומה נשתנה בין קודם שחרב בית המקדש לאחר שחרב בית המקדש שבגללו אין הגשמים יורדים כתיקנם ? כתב המהרש"א בחידושי אגדות, וז"ל: דבזמן שבית המקדש היה קיים היה הכהן הגדול מתפלל ביום הכיפורים על הגשמים שיהיו יורדין כתקונן כמ"ש פרק הוציאו לו היה מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, מאי מתפלל, שתהא שנה זו שחונה וגשומה, עכ"ל.

מדהים! אין עליך כשרון מיוחד.
יישר כח

ז'ק 1
כל מילה!

שימי ''חברה''
בדיחות נפלאות עלו והצליחו!

ביתר ירושמיים אמר בחידה:

מהו ההבדל בין מטאורולוגיה לבין מטרולוגיה ומהי בכלל מטרולוגיה וכאן הפצצה המשמעותית אחרי שיודעים מה זה ומה ההבדל כאן מגיעה שאלה קשה הרבה יותר מה בכל זאת קשר הקשר ביניהם

יש מישהו שיודע מה ההסבר על הנ"ל בלי שהסתכל עכשיו?

אגב בלוע הר אביטל היה ב-2013 17.2- מעלות

אשר היכה את הארי ביום השלג

אקלימוס המבנה המיוחד של פתית השלג גורם להחזרת אור גבוהה, והימצאותם של גבישים רבים יחד יוצרת את הצבע הלבן, בדומה לגבישי הסוכר או המלח. קרדיט לגוגל-וקיפדיה.😄

תיקון ביום השיוון האביבי