הקמיע כמשל
-
קודם שניגש לסיפור ולמסר שברצוני להעביר דרכו, נקדים הקדמה חשובה בשביל להבין את המושגים ההילכתיים שסביבם סובב הסיפור, כי יתכן שלא כולם מכירים היטב את כל הפרטים.
בלומדי את הסוגיא במסכת שבת דף ס"א ע"א ובשו"ע או"ח סי' ש"א סכ"ה עלתה בראשי תובנה שאומנם אין מאחוריה שום חידוש מיוחד, אך הסוגיא הנ"ל מאוד חידדה לי את הדברים, וכשנתתי דרור לדמיוני לנסות לתאר את המצב שעולה מאותה סוגיא הדברים קיבלו מישנה תוקף.
אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "הוצאה", דהיינו שאין להוציא דבר החשוב משא מרשות היחיד לרשות הרבים או להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, וכן אסור להעביר דבר החשוב משא יותר מד' אמות ברשות הרבים. כאמור- האיסור קיים רק בדבר המוגדר כ"משא", וזה יכול להיות באופן שאדם מוציא דבר כל שהוא בידו שלא בדרך מלבוש. אבל דברים שהם מלבושו של אדם, וכן תכשיטים שהוא נושא אותם בדרך לבישה, וכן דברים אחרים שהם צורך גופו והוא נושא אותם עליו בדרך לבישה,- כל אלו מותר מדאורייתא לצאת בהם לרשות הרבים. ובכל זאת יש דברים שאע"פ שאדם נושא אותם בדרך לבישה, אסרו חכמים לצאת בהם לרה"ר בשבת בגלל חששות שונים. אחד מאותם הדברים הוא "קמיע שאינו מומחה".
מה זה "קמיע" ?
"קמיע" הוא למעשה דבר שבא לצורך רפואה, אך אפשר להגדיר אותו כ"רפואה לא קובנציונלית". הוא מוכר לנו ככתב של שמות קדושים וכיוצא בזה שכותבים על קלף וכדו', והחולה מניח את הקמיע בכמין כיס ותולה אותו בצוארו כמין תכשיט. וכאן יש להבחין בין שני מיני קמיעות. הראשון הוא "קמיע מומחה" שהדין הוא שמותר לכתחילה לחולה לצאת איתו לרה"ר כשהוא לובש אותו על צוארו, משום שהוא נחשב כמו תכשיט לחולה כאחד ממלבושיו. (לשון רש"י שבת ס' ע"א במשנה). והסוג השני הוא "קמיע שאינו מומחה" שהדין הוא שאסור לצאת איתו בשבת לרה"ר.
מה הקריטריונים של קמיע להיחשב מומחה או לא מומחה ?
בגמ' בשבת ס"א ע"א מבואר שיש שני מצבים של "מומחה". מצב שבו הקמיע חשוב "קמיע מומחה" אע"פ שהכותב אותו אינו חשוב מומחה, ומצב שבו הכותב את הקמיע חשוב מומחה אע"פ שהקמיע עצמו עדיין אינו חשוב "קמיע מומחה" מצד עצמו, אבל הוא יחשב כ"קמיע מומחה" מחמת הכותב אותו שנחשב מומחה.
ובגמ' שם מבואר ש"קמיע מומחה" מצד עצמו הוא באופן שהקמיע ריפא שלוש פעמים שלושה אנשים שונים, שאז הוא נחשב מכאן ואילך כ"קמיע מומחה" שמותר לצאת בו בשבת לרה"ר, וזאת אע"פ שהכותב אותו עדיין לא קיבל מעמד של "מומחה". אך יש מצב שהקמיע יחשב כ"קמיע מומחה" אע"פ שהוא חדש ועדיין לא ריפא אדם מעולם, וזאת באופן שהכותב אותו נחשב כ"מומחה". ובאיזה אופן נחשב הכותב כ"מומחה"? באופן שהכותב כבר כתב בעבר ג' קמיעות לשלושה אנשים ושלושתם נתרפאו, שאז הכותב מוחזק מכאן ואילך כ"מומחה", וממילא הקמיעות שיכתוב מכאן ואילך יחשבו אוטומטית כ"קמיע מומחה" בגלל "בית היוצר" שממנו הם מגיעים. (ויש בזה מחלוקת רש"י ותוס' ושאר ראשונים איך בדיוק מדובר, אך העיקרון הוא שבאופן שהכותב ריפא שלושה אנשים ע"י הקמיעות שכתב אז מכאן ואילך הוא משוב כ"מומחה", והקמיעות שיכתוב מוחזקים כ"קמיע מומחה" מיד לאחר שהוא כתב אותם).
אך כל מה שהקמיעות נחשבות אוטומטית כ"קמיע מומחה" מחמת שהכותב אותם חשוב כ"מומחה", כל זה הוא דוקא באופן שלא קרה לאחר מכן שהוא כתב שלוש פעמים קמיעות והם לא הועילו, כי ברגע שברזומה שלו יש שלוש פעמים של אי הצלחה אז הוא מאבד את מעמד ה"מומחה" שלו, ולא יעזור לו מה שברזומה שלו יש הרבה הצלחות שהיו קודם לכן, וממילא מכאן ואילך יהיה אסור לצאת בשבת לרה"ר עם הקמיעות שהוא כתב אא"כ הקמיעות עצמם הוחזקו שמועילים (דהיינו שלקמיע יש היסטוריה של ריפוי של שלושה אנשים שונים).
וכעת לאחר ההקדמות הנ"ל ניגש לסיפורינו שהוא למעשה המחשה חיה למצב האחרון אותו תיארנו, ונראה מה נוכל להוציא מזה.
-
-
והנמשל ? מוסר ההשכל?
כפי שכתבתי בהקדמת הדברים, אין כאן איזה תובנה מחודשת, אלא דברים פשוטים וברורים לכל. לתהילה יש מחיר כפול. הראשון- המעמד מחייב, מכיון שאתה נחשב "מומחה" (וגם מחזיק מעצמך ככזה) אז מצופה ממך שתוכיח את זה ותתמיד בהצלחה. והשני- בגלל שמצופה ממך שתצדיק את מעמדך ותוכיח את מומחיותך, ממילא באופן טבעי כשלונות יתקבלו בחוסר סבלנות ובחוסר סלחנות, ובמיוחד אם מדובר בכשלונות חוזרים ונישנים.
זוכרים מישהו כאן שקיבל תואר של "מלך ההימורים"? אז המעמד חייב, והוא נידרש לאחר מכן לתת את הימוריו על גובה המפלס הצפוי בתאריך זה ובתאריך אחר, כי אם אתה "מלך" אז תוכיח את עצמך ואל תתחמק. ולבסוף כאשר הוא פישל באחד מההימורים הוא נאלץ גם להיפרד מהתואר הנכבד (אע"פ שהדבר היה שלא באשמתו, ואדרבה- ההימור שלו התברר כמדוייק לגמרי אילולא הנתונים שהשתנו, ועל כך במקום אחר). אז נכון- הכל היה בצורה מחוייכת והומוריסטית, אבל אומרים שמאחורי כל בדיחה יש גם גרעין של אמת. ולכן הוא מיהר להיפטר מהתואר של מלך ההימורים (וגם "מבין במודלים"), כי מעכשיו אם שוב יצליח לו כולם ימחאו לו כפיים, ואם לא, אז לא קרה כלום.
אנו בפתחה של "עונת התחזיות" החודשיות/ עונתיות וכו' שחברים כאלו ואחרים מפרסמים. המעמד המיוחד שהתחזיות הללו מקבלות בנויה על הצלחות בעבר שהקנו לבעליהם תהילת עולם. אבל דא עקא- כשנעבור על ההיסטוריה של התחזיות שהתפרסמו כאן בעבר נראה שלמול ההצלחות הגדולות היו לא מעט תחזיות שבמבחן התוצאה לא מעט מהם היה יותר מתאים שיתפרסמו במדור הבדיחות של הפורום. שוב- נהיה הוגנים ונאמר שמדובר בהחלט בכאלו שיש ברזומה שלהם הצלחות שהיה ראוי שיעניקו להם מעמד של "מומחה", ובאמת יש להם ידע רחב מאוד בתחום, אך כאמור לצערינו יש להם ברזומה גם הרבה חוסר הצלחות ולפעמים גם מביכות, כך שבמושגים של קמיעות הם ללא ספק היו מאבדים את מעמד המומחה. אז רוצים לפרסם תחזית? הכל טוב ויפה, בשביל זה הפורום והאתר הזה קיימים, אבל אם היתה מתלווה לתחזיות נימה של "אולי", "יתכן ש..", "לכאורה", "כפי שזה נראה אז...", "אני מהמר ש..." וכדו' במקום נימה של דבר פסוק ומוחלט אז לענ"ד הכל היה נראה יותר טוב, והתגובות במקרה של חוסר הצלחה היו מתונות יותר עד לא קיימות.
-
ז'ק מדהים!!!
ביטאת היטב את מה שמרגישים כולנו והעיקר בדרך הומריסטית יחודית ומעניינת
(אתה בטוח שאין לך שום קשר לסופר הנודע מבני ברק המכונה 'הרבי מנדל'?) -
ז'ק יפה מאוד, תודה רבה על הרעיון והנמשל המובן.
אכן היטבת את אשר דיברת.
