התשובה: אומנם הטל אינו נעצר לעולם, אך אין זה מובטח שהטל ירד לברכה
נחזור לסיפור עם אליהו שנשבע לאחאב שלא ירד טל ומטר. והגמרא בתענית (ג' ע"א) אומרת שרק שבועתו על כך שלא ירד גשם נתקיימה, ובגלל השבועה לא ירד גשם שלוש שנים, ולכן ה' היה צריך שאליהו יתיר את השבועה על ירידת המטר ורק אז ירד מטר. אבל את השבועה על הטל לא היה צריך להתיר, כי הטל לא נעצר בכל אותם שלוש שנים. ושואלת ע"ז הגמ' (שם ע"ב), שמכיון שהטל אינו נעצר, מדוע נשבע אליהו על הטל שלא ירד. ומתרצת הגמ' שאליהו בשבועתו לא נתכוין שלא ירד טל בכלל, אלא כוונתו היא שהטל לא ירד לברכה. ופירש רש"י שהכוונה היא שהטל לא יצמיח שום צמח. ומתבאר שטל של ברכה היינו טל שיש בכוחו להצמיח צמחים, ואילו טל שאינו של ברכה אין בכוחו להצמיח צמחים. ועל כך אנו מתפללים- שאף על פי שירידת הטל מובטחת ונכרתה על זה ברית, מ"מ ירידת הטל לברכה אינה מובטחת, ועל כך אנו מתפללים, שירידת הטל תהיה לברכה. (וכן מנהג עה"מ שלאחר אמירת הש"ץ "מוריד הטל" אומרים הציבור "לברכה").
ולעיל הבאנו דברי המפרשים שפירשו עוד שיש מציאות של טל היורד באופן עד כדי שאין צריך לגשם, וגם הטל נותן טעם ושומן בפירות, וגם על זה אנו מכוונים בתפילת הטל, שיהיה ריבוי טל באופן שיהיה בכוחו להשקות בדומה לגשם, וגם שיתן טעם ושומן בפירות.
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ, שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ, רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ וכו'.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת, פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וכו'.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה וכו'.
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים, טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים וכו'
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ וכו'
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן, בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן וכו'.
(מתוך תפילת טל לעדות האשכנזים).