ביתר ירושמיים אמר בהשלג כמשל:
ש-ל-ג
הציפייה מורטת העצבים התחלפה בתחושת התרגשות, במקביל לגשמי הזעף שהפכו לשלג חרישי אילם, הצובע אט אט את שולי המדרכה קלופת הצבע.
הקור חודר, הרוח נושבת בעוז, אך הלב מתרחב אל מול הסם הלבן, שטרם נמצא אי מי שיוכל להבין את פשרו.
השכבה הלבנה הוסיפה הצטברה על הקרקע, סנטימטר אחר סנטימטר נמדדו בקפידה.
השמים אפורים קודרים, כשהטבע כולו לובש לבן חגיגי.
הצמחיה שבגינה עברה עיצוב מחדש, כל ענף בעץ הפך מרשים, בלתי שגרתי. כלי הרכב והציוויליזציה נקברו תחת מעטה השלג, העולם עצר מלכת.
מרבד צמרירי כיסה את היקום.
הצירים נחסמו, התחבורה הופסקה, הלימודים בוטלו.
גן עדן לחובבי השלג.
ההווי, האווירה, הקסם.
וואו
פשוט הכנסת אותי לשם...
לא יפה ככה לעשות לנו בפתחו של חורף שאיננו יודעים מה טומן בחובו
הגדלת את הציפיות שלנו עשרת מונים.
לפחות בהודעה השנייה קצת מסמסת את האוירה ואת החשק....