חידה לפרשת תזריע- מצורע
-
האם אתם מצליחים למצוא איזה קשר בין פרשת תזריע- מצורע לבין נושא מזג האוויר? אני מצאתי שני קשרים, ולהלן הרמזים: הקשר הראשון- עיין במסכת תענית דף ז' ע"ב, ערכין דף ט"ז ע"א. הקשר השני- המכה השישית ופירוש רש"י בשמות פרק ט' פסוק י'.
בהצלחה ושבת שלום
-
פיתרון החידה
ובכן, בפרשת תזריע- מצורע מצאתי שני עניינים שיש להם קשר לנושא מזג האוויר. הראשון- עוון לשון הרע. והשני- "שחין"- שנה שחונה.
-
הקשר הראשון- עוון לשון הרע
הגמ' במסכת ערכין דף ט"ז ע"א אומרת שאחד מהדברים שהנגעים באים עליו הוא עוון לשון הרע. ("מצורע"- נוטריקון של "מוציא רע").
ובמסכת תענית דף ז' ע"ב אמר רבי שמעון בן פזי- אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר: "רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר", ופירש רש"י שם את הפסוק- שרוח צפונית תבטל גשם (תחולל= תבטל), וזה כמו שמראה הקב"ה פנים נזעמים בזה שאינו מביא גשם, וזה מפני לשון רכילות ("לשון סתר").
נמצא שהסיבה לדברים שנזכרו בפרשת תזריע- מצורע (נגעים) והסיבה לעצירת גשמים היא סיבה משותפת, והיינו עוון לשון הרע.
-
הקשר השני בין פרשת תזריע- מצורע לענייני מזג האוויר: השחין- "שנה שחונה".
בפרשת תזריע פרק י"ג נאמר: "ובשר כי יהיה בו בעורו שחין וגו', והיה במקום השחין" וגו'. מכת "שחין" מכירים ? בודאי- המכה השישית במכות מצרים. ומהו שורש השם "שחין" ? פירש רש"י (שמות פרק ט' פסוק י'), וז"ל: שחין- לשון חמימות, והרבה יש בלשון משנה שנה שחונה". וכוונת רש"י היא לגמ' במסכת יומא ובמסכת תענית, שבמשנה ביומא (נ"ב ע"ב) כתוב שהכהן הגדול ביציאתו מבית קודש הקדשים ביוה"כ היה מתפלל בבית החיצון תפילה קצרה. ובגמ' (יומא נ"ג ע"ב ותענית כ"ד ע"ב) מפרשת הגמ' שאותה תפילה קצרה: "יהי רצון ה' אלוקינו שתהא שנה זו אם שחונה תהא גשומה".
ותפילה זו כפי שהיא מובאת במחזורים, נוסח אשכנז (אמיץ כח): "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל וכו' שנה טלולה וגשומה אם שחונה". ולפי נוסח ספרד (אתה כוננת): "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם אם שחונה גשומה, ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו".
-
ומה הפירוש "אם שחונה תהא גשומה" (או "גשומה אם שחונה" לפי הנוסח האחר).
רש"י במסכת תענית (דף כ"ד ע"ב ד"ה אם) כתב: "כשהיא חמה צריכה הארץ לגשמים מאוד ותדיר". ובמילים שלנו- אם השנה היא שנה חמה ויבשה, אז הגשם באותה שנה ניצרך להיות בכמות ובתדירות גדולה וגבוהה מהרגיל, וע"ז היה הכהן הגדול מתפלל- שאם ניגזר שהשנה תהיה חמה, אז שכנגד זה יהיה ריבוי גשמים ובכמות והתדירות כדי שיהיה איזון בין החום והיובש לבין כמות המים הגדולה יותר הניצרכת באותה שנה עקב החום והיובש.
-
האם נוסח התפילה של הכהן הגדול היה קבוע ?
ובכן- מדברי ה"גבורת ארי" (יומא נ"ג ע"ב) מתברר שלא. ועיקרי הדברים- שהנה הגמ' במסכת בבא בתרא (דף קמ"ז ע"א) מביאה את דברי רב זביד שאמר שאם היום הראשון של ראש השנה הוא יום חם, אז זה סימן שכל השנה (דהיינו רוב השנה- רשב"ם) תהיה חמה. ואם היום הראשון של ראש השנה הוא קריר, אז זה סימן לכך שכל השנה תהיה קרירה. ואומרת הגמ' שיש בזה נפקא מינה לתפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, דהיינו שלפי מה שיראה בראש השנה יידע על מה להתפלל ביוה"כ. ופירשו שם התוס', שאם היה רואה שהיא עומדת להיות חמה אז הוא היה מתפלל שלא תהיה חמה יותר מידי, ואם הוא היה רואה שהיא עומדת להיות קרה היה מתפלל שלא תהיה קרה מידי. ולפי"ז הקשה ה"גבורת ארי" על נוסח התפילה של הכהן הגדול כפי שהוא מובא בגמ', שהרי נוסח זה לא היה שייך בכל שנה. ולכן פירש שבדרך כלל היה הכהן הגדול מתפלל בנוסח שמוזכר בגמרא, אבל היו שנים שהיה מתפלל בסגנון אחר לפי מה שראה בראש השנה.
ובספר "כנסת הגדולה" (או"ח סימן תרכ"א) הקשה מדוע התפלל הכהן הגדול בנוסח "אם שחונה תהא גשומה", ולא התפלל שתהא שנה זו גשומה. וכתב שיש שלוש דרגות: שחונה, גשומה, ממוצעת. ועל שנה ממוצעת אין צריך להתפלל שתהא גשומה, וכ"ש שאין צריך להתפלל על שנה גשומה. ועל כן אמר "אם שחונה תהא גשומה", דהיינו שדוקא אם השנה תהא שחונה אני מתפלל שתהא גם גשומה כדי שיצמחו הצמחים.
ובספר "שושנים לדוד" (יומא פרק ה' משנה א') כתב שהכהן הגדול לא היה מתפלל שאם השנה גשומה אז תהיה ממוצעת (שהרי גם ריבוי גשמים מעבר למה שצריך גורם לנזק), משום שאין מתפללים על רוב טובה כמו שמובא במעשה של חוני המעגל.
-
מדוע התפילה הראשונה שהיה מתפלל הכהן גדול בצאתו מבית קודש הקדשים ביום הכיפורים היתה "שאם תהיה שנה זו שחונה תהיה גשומה" ?
הרמב"ם בפירוש המשניות (יומא פרק חמישי) כתב, וז"ל: ולשון תפלה קצרה כך, יהי רצון מלפני ה' אלהינו, שאם תהיה שנה זו שחונה תהיה גשומה וכו', פירוש "שחונה"- חמה, תרגום "ולא יחם לו -"ולא שחין ליה". והיה מתפלל שישוה מזג אותה שנה, וזו טובה גדולה כוללת האדם והבהמה, כי כשהאויר שוה במזגו יבריאו גופות בני אדם החולים, ויתמיד בריאות הבריאים, והברכה הראשונה היא "והסיר ה' ממך כל חולי", עכ"ל הרמב"ם.
-
האם יש קשר בין שתי התשובות לחידה ? התשובה: כן !
התשובה הראשונה לחידה- עוון לשון הרע. התשובה השניה- שחין, שנה שחונה, תפילת הכהן הגדול ביוה"כ בצאתו מבית קודש הקדשים. והקשר ביניהם- ה"גבורת ארי" (יומא נ"ג ע"ב) כתב שהטעם שהכהן הגדול היה מתפלל על הגשמים יותר מכל דבר, משום שכפי שהבאנו את דברי הגמרא במסכת תענית (דף ז' ע"ב) אין הגשמים נעצרים אלא מפני מספרי לשון הרע. והנה הגמרא ביומא דף מ"ד ע"א אומרת שהקטורת מכפרת על עוון לשון הרע, ןלכן מיד לאחר הקטרת הקטורת ביום הכיפורים לפני ולפנים שכיפרה על עוון לשון הרע היה הכהן הגדול מתפלל על הגשמים.
-
ומשהו אקטואלי לשנת תשפ"ד בקשר לנוסח תפילת הכהן הגדול
השנה זכינו לגשמים בכמויות ובאופי חריג- הן מבחינת משך אירועי גשם, כמויות הגשם, ריבוי של אירועים חריגים מבחינת עוצמת הגשם וכו'. בקיצור- לא היה משעמם, ואפילו עכשיו בשלהי חודש אפריל ממשיך להיות לא משעמם, ואנו ממשיכים לחוות ברמה הארצית אירועים חריגים, וכנראה שעוד לא גמרנו וצפוי המשך גם בחודש מאי.
אז מה עומד מאחורי החריגות הגבוהה של מזג האוויר? נימנו וגמרו שהעובדה שהשנה היא "שחונה" והיינו חמה מהרגיל, דבר זה עצמו גורם שתהיה גם "גשומה" באופן חריג. די לציין כי טמפרטורת הים גבוהה ביותר מ- 2 מעלות מהרגיל, דבר שגורם שכל מערכונת תקבל עוצמות מוגברות, מה שיביא לאירועי גשם חריגים בעוצמתם. אז שנת תשפ"ד היא ללא ספק "שחונה אם גשומה".
-
חשיבותה של תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים על הגשמים
בגמרא במסכת תענית דף י"ט ע"ב אמר רבי אלעזר בן פרטא- מיום שחרב בית המקדש נעשו השמים צימוקין לעולם (כלומר אינם יורדים כדרכם), יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין, יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן. שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בא' בשבת, נמצאת עיסה נאפית כתיקנה ונאכלת כתיקנה. שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בערב שבת, נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה. שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב ונמצאת עיסה אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב. שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה ?לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט, נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב, נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב. ד"א בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לאדם שמגבל את הטיט -אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה, אם יש לו מים מועטין מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה.
ומה נשתנה בין קודם שחרב בית המקדש לאחר שחרב בית המקדש שבגללו אין הגשמים יורדים כתיקנם ? כתב המהרש"א בחידושי אגדות, וז"ל: דבזמן שבית המקדש היה קיים היה הכהן הגדול מתפלל ביום הכיפורים על הגשמים שיהיו יורדין כתקונן כמ"ש פרק הוציאו לו היה מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, מאי מתפלל, שתהא שנה זו שחונה וגשומה, עכ"ל.