גשם בסוכות "סימן קללה"- מתי ובאיזה תנאי ?
-
ירד גשם בסוכות ? ואם ירד- מתי ? שאלה שטורדת מאוד את הגברים שבינינו, השנה ובכל שנה. המודלים השנה כבר הספיקו לגרום לי ולאחרים דפיקות לב חזקות, אבל במובן השלילי, כי בשונה מכל השנה, כאשר הדבר נוגע לחג סוכות אז גשם הוא בשורה ממש לא טובה מכל בחינה שהיא וכפי שאפרט בהמשך.
אז הכל התחיל לפני כמה ימים כאשר חלק מהמודלים (EC, GFS) צפו גשם החל מצהרי יום רביעי ולתוך החג (בעיקר במישור החוף ופחות בפנים הארץ וההרים), ולזמן מסוים אף גשם שאפשר לקרוא לו משמעותי, ובודאי כשזה נוגע לישיבה בסוכה. אבל מאז המודלים הספיקו להתהפך כמה פעמים, ולפי המודלים כעת כנראה שביום הראשון של סוכות לא אמורה להיות הפרעה של גשם, אבל לגבי שבת חוה"מ סוכות עדיין יש חשש רציני לגשם ויתכן אפילו גשם משמעותי של כמה מלימטרים (שוב- בעיקר באיזור מישור החוף).
וכאן אני מגיע לנושא שלשמו פתחתי את הפוסט הזה. מעבר לנושא הפרקטי שבו הגשם מהווה מיטרד קשה למי שיש לו סוכה, יש פה גם את הענין הרוחני בכך שגשם בסוכות הוא "סימן קללה”. במסכת סוכה (דף כ"ח ע"ב במשנה וכ”ט ע”א בגמ') נאמר: ירדו גשמים- מאימתי מותר לפנות ? משתסרח המקפה. משלו משל למה הדבר דומה ? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון בפניו ואמר לו אי איפשי בשימושך (איני רוצה בשימוש שלך). וגם במסכת תענית (דף ב' ע"א במשנה) מצאנו שנחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע ממתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", שר"א סובר שמתחילים מהיום הראשון של חג הסוכות, ואילו רבי יהושע אומר משמיני עצרת. ואמר לו רבי יהושע לרבי אליעזר: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג הסוכות למה שנזכיר גשם בחג ? וע"ז ענה לו רבי אליעזר שגם לשיטתו אין לבקש גשם בחג הסוכות כי זה סימן קללה, ולא אמר את דבריו אלא רק לענין להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.
אז כאמור-גשם בחג הסוכות הוא סימן קללה. השאלה הנישאלת- האם כל גשם הוא סימן קללה ? האם בכל זמן בסוכות שיורד גשם אז זה סימן קללה, או שמא דוקא בזמנים מסויימים זה סימן קללה, אבל בשאר הזמנים זה לא סימן קללה. על כך ועוד בפוסט שלפניכם.
-
שיטה א': גשם בחג "סימן קללה"- סימן קללה בכל שבעת ימי החג
רש"י במסכת סוכה (כ"ח ע"ב ד"ה משל) כתב "כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם". ודייקו מלשונו שגשמים בכל שבעת ימי חג הסוכות סימן קללה הם. וגם לפי הגירסא במשנה בתענית "אמר לו רבי הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג" מבואר שהגשמים הם סימן קללה בכל שבעת ימי חג הסוכות, שהרי בגלל הטעם הזה סובר רבי יהושע שאין מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" לפני שמיני עצרת. משמע שבכל חג הסוכות הם סימן קללה.
ולמרות שחובת הישיבה בסוכה היא רק בלילה הראשון שבו יש חיוב לאכול כזית פת בסוכה, ואילו בשאר ימי חג הסוכות יכול לאכול דברים אחרים שאינם מחייבים ישיבה בסוכה וליפטר בכך ממצות סוכה, מ"מ כתב המאירי (תענית ב' ע"א) שהגשמים הם סימן קללה בכל החג, כי אף בשאר הימים שאין חיוב ישיבה בסוכה בכל רגע ורגע, מ"מ שייך שימנעו הגשמים אף בהם את חובת מצות סוכה של אכילת קבע, שהרי אין דרך בני אדם לאכול כל היום רק אכילת עראי שאינה מחייבת ישיבה בסוכה, וכן מונעים הגשמים את חיוב השינה בסוכה, שהרי א"א שיעברו על האדם שבעת ימי החג בלא שינה.
-
שיטה ב': גשם בחג "סימן קללה"- רק בלילה הראשון
הריטב"א בתענית (ב' ע"ב) כתב בשם רבינו אפרים שרק בלילה הראשון נחשבת ירידת הגשם כשפיכת כוס. וגם בפירוש המשניות לרמב"ם (סוכה סוף פרק ב') מצאנו שכתב הרמב"ם, וז"ל: "וירידת הגשמים בתחילת הסוכות רמז כי ה' אינו מקבל מעשיהם ברצון". ומשמע מדבריו שרק בתחילת חג הסוכות הוא סימן קללה. וביאר הביכורי יעקב (סימן תרל"ט ס"ק ל"ט) שטעמו של רבינו אפרים הוא מפני שרק בלילה הראשון יש חיוב לאכול בסוכה, ולפיכך ירידת הגשמים היא סימן שאין עבודתנו רצויה לפני ה'. מה שאין כן בשאר ימי החג שאפשר לא לאכול מאכלים המחויבים בסוכה. (אך עיין מה שהבאנו לעיל את דברי המאירי).
ולאותן שיטות שרק בלילה הראשון הגשם הוא סימן קללה ולא בשאר ימי החג, צריך לגרוס במשנה בתחילת תענית "אמר לו רבי יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג " (במקום סימן קללה). וביאור הדבר- שאמנם הגשמים אינם סימן קללה בשאר ימי החג, אך גם אינם סימן ברכה (שהרי הם מפריעים לקיים את מצות סוכה כהילכתה), ולכן אין ראוי להתחיל להזכיר גשם עד שמיני עצרת.
-
שיטה ג': גשם בחג "סימן קללה"- רק בשאר הימים ולא בלילה הראשון
בביכורי יעקב (סימן תרל"ט ס"ק ל"ט) כתב לחדש חידוש גדול, שכל מה שכתבו רבינו אפרים והריטב"א שדוקא בלילה הראשון הגשם הוא סימן קללה, זה משום שהם סוברים שאף בלילה הראשון אם יורד גשם אין חיוב לאכול בסוכה. וממילא- מכיון שבלילה הראשון יש חובה לאכול בסוכה, ומאידך אם יירד גשם אז אין חובה לאכול בסוכה, נמצא שירידת הגשם היא למעשה הוראה שהקב"ה שחייב אותנו לאכול בלילה הראשון בסוכה אינו מעוניין בשירותינו, ולכן הוריד את הגשם כדי לפטור אותנו מלשרת אותו. אבל אנחנו פוסקים כדעת הסוברים שבלילה הראשון יש חובה לאכול בסוכה אף אם יורדים גשמים. ונמצא שירידת הגשמים אינה פוטרת אותנו מלשרת את ה' בישיבת הסוכה. וא"כ הגשמים בלילה הראשון לא רק שאינם סימן קללה, אלא אדרבה- סימן ברכה הם שהקב"ה רוצה להרבות את שכרנו שנקיים המצוה מתוך צער כמאמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו', שהרי ע"י הגשמים אינו מתבטל מהמצוה. וא"כ מה שגשמים הם כשפיכת קיתון זה בשאר הימים דוקא.
-
שיטה ד': גשם בחג "סימן קללה"- רק כשהתחיל לרדת בחג ולא קודם לכן
הביכורי יעקב (סימן תרל"ט ס"ק ל"ט) הביא בשם ספר חמדת הימים, וז"ל: וראיתי בספר חמדת הימים שכתב, וזה לשונו: וקבלנו שלא אמרו זה דהוי כמוזג כוס לרבו וכו' אלא כשלא ירדו גשמים קודם ימי החג, ופתע פתאום נתקשרו שמים בעבים בהתקדש החג וירדו גשמים. אכן כבר היו יורדים גשמים בטרם התקדש החג ונמשכו עד החג אין כל מאומה בזה וגשמי רצון ברכה ונדבה הוו, עכ"ל.
גם בספר צפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) כתב לבאר כן בכוונת הרמב"ם בפירוש המשניות (סוכה סוף פ"ב) שכתב "וירידת הגשמים בתחילת הסוכות רמז כי ה' אינו מקבל מעשיהם ברצון". וכתב הצפנת פענח שכוונת הרמב"ם היא שרק אם התחלת ירידת הגשם היתה בסוכות אז הוא סימן קללה. אבל אם הוא התחיל לרדת כבר קודם לכן והמשיך לרדת בסוכות אין זה סימן קללה.
-
גשם בחג "סימן קללה" ? לפעמים לאו דוקא
ובהתחלה הקדמה קצרה. כידוע שה"בית יוסף" מרן רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך" זכה שהיה לו "מגיד" מהשמים שהיה מגלה לו דברים שונים ועונה לו על דברים שבהם הסתפק מרן הבית יוסף. על פיו של המגיד של הבית יוסף נכתב הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא למעשה יומן של התגלויות המגיד, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות- לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו.
וכעת לענינינו- בספר מגיד מישרים (פרשת אמור) כתב רבינו הבית יוסף שהמגיד גילה לו שאותם גשמים שירדו בסוכות באותה שנה אינם סימן קללה, אלא באו מחמת הקפת ארבעת המינים.
נמצא שאדרבה- כל אותם דברים שאנחנו עושים בחג הסוכות בכדי לרצות על הגשמים הם עצמם יכולים לפעול שירדו גשמים בחג, וזה כולל את ההקפות עם ארבעת המינים והנענועים וכן ההושענות שאנחנו עושים. ובמידה שכך הוא אז אדרבה- הגשם לא רק שאינו סימן קללה, אלא הוא סימן ברכה שהפעולות שאנחנו עושים לרצות על הגשם אכן פועלות את פעולתן.
אז נאחל ונתפלל שיהיה לכולנו חג סוכות שמח ומבורך, שנזכה לקיים את מצות סוכה ככל הילכותיה ודקדוקיה, ושיהיה שימושינו בישיבת הסוכה לרצון לפני מלך אדון כל.
-
ומשהו מלפני כמה שנים מהפורום הקודם (מהזמן שעדיין הייתי שם "משקיען"...), לא יאומן, היום ספק אם זה היה עובר. (אגב- מי זה דובי מירושלים שכותב שם ? הייתי מאוד משתוקק לראות אותו כאן, כי ממעקב אחרי הפוסטים שלו אני יכול לומר שיש לו כתיבה ברמה מאוד גבוהה שמבחינת התוכן מתאימה יותר לכאן ולא לשם).
-
אגב, בשנה שעברה ירדו גשמים החל מיום שני ב' דחול המועד מדי יום (!) במקומות שונים בארץ ועד יום שישי ערב שמחת תורה.
וכמו שאומרים, השאר היסטוריה, לצערינו זה עדיין הווה...
אם כי יש לציין שנים שירד בהם גשם בסוכות ואפי' גשם חזק שלא ארעו בהם דברים קשים כהנ"ל כמו שנת תשס"ט, תש"ע, תשע"ח. (זה מה שאני זוכר).
לעומתם צרוב בזכרוני הגשם ירד בשעת מנחה בשבת חוה"מ שנת תשע"ד, שעות אח"כ פונה מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א לבית החולים עקב חוליו האחרון.
כמו כן גשם מלווה רוחות עזות בסוכות תש"פ - שנת הקורונה הארורה.
נמצא שסימן קללה הוא ולא יותר מכך. (סימן הוא כשמו - איתות). לתשומת לב מי שלחוץ מדי ממה שמסמל גשם זה.
אגב בשנת תשפ"א, שארע בה אסון מירון היה מזג אויר מצוין בסוכות ולא ירד גשם, כך ששום דבר לא חתוך, הכל יש לקחת בפרופורציות.
בשורות טובות. -
איש רכסים נדגיש שלא נאמר בגמרא גשם בחג הוא ''סימן רע'', אלא ''סימן קללה''. גשם בסוכות אינו מהווה ''סימן רע'' ואינו מורה בהכרח על משהו עתידי שעומד לקרות, אלא מורה על מצב נתון שבו הקב''ה כביכול אינו חפץ בשימוש שלנו חלילה, אך אין זה מחייב שחלילה ילווה לכך איזה אסון. וכפי שכתבתי בגוף הדברים, יש כמה תנאים לכך שזה יחשב סימן קללה.
-
איש רכסים נדגיש שלא נאמר בגמרא גשם בחג הוא ''סימן רע'', אלא ''סימן קללה''. גשם בסוכות אינו מהווה ''סימן רע'' ואינו מורה בהכרח על משהו עתידי שעומד לקרות, אלא מורה על מצב נתון שבו הקב''ה כביכול אינו חפץ בשימוש שלנו חלילה, אך אין זה מחייב שחלילה ילווה לכך איזה אסון. וכפי שכתבתי בגוף הדברים, יש כמה תנאים לכך שזה יחשב סימן קללה.
האמת שלפי פירוש הגר"א יתכן בהחלט שב"סימן קללה" שיש בירידת הגשמים יש גם משום "סימן רע", וז"ל הגר"א (חידושי וביאורי הגר"א סוכה): משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו- יש לומר משל זה עם מה שנודע כי ראש השנה ויום הכיפורים המה ימי דין, ואחריהם ימי החג במצות לקיחת הלולב וישיבת הסוכה. והימים האלה המה ימי רחמים להמתיק הדינים הנ"ל, ע"י המצוות המקיפות אותנו, ואשר אנחנו ממלאים ידינו ברכה בימים ההם. אמנם ברדת גשמים המכריחים אותנו לבטל מצות הסוכה, הנה זה עד משחק נאמן כי הוא יתברך אינו חפץ ח"ו לפשר הדינין, כי אם שישארו בתוקפם וגבורתם כאשר היו. ונודע כי המזיגה היא עירוב מים ביין, זהו ענין המשל לעבד הבא למזוג כוס לרבו, היינו לבטל חריפותו, והאדון שפך המים הלאה, וזהו שפך לו קיתון מים וכו'.
-
ידידי המלומד, לא זכיתי לרדת לשרשי ההבדל בין "קללה" ל"רע", הם מילים נרדפות לענ"ד, ואף מה שכתבתם שזה מלמד על מצב נתון וכו', אותו מצב נתון הוא עצמו הוא עניין דין (שהרי לרחמים אין סוף, ולכך נצרכת ג"כ מידת הדין - כך שמעתי פעם בשם הגר"א) שתוצאותיו - ה"י.
בכל מקרה נראה שהשנה אין צורך ב"סימן קללה" באשר המצב המלחמתי נמשך כבר שנה על כל ההשלכות הנוראיות שלו זה הקללה בעצמה.
