דוגמת באנר פרסומת

סאונד רקע

תוספות לכל מצב

מוזיקה (אפשר לשלב עם כל סאונד)

דילוג לתוכן
  • פוסטים אחרונים
  • תחזית מזג אוויר ל-5 ימים
  • מכ"ם
  • מחשבון מטאורולוגי
  • תודה
  • aklimus.org - התחזית
  • צור קשר
  • קישורים
    • מדריך לניתוח מפות המודלים
    • אנסמבל EC , GFS , ICON
    • השוואת מודלים
    • אנומליה 850 מיליבר EC
    • מערכת
    • UKMO- טמפ, עננות ,משקעים, לחות
    • איסי 8 ק"מ
    • איסי מפורט
    • GFS FV16
    • טמפ במפלסים שונים -GFS ירושלים
    • טמפ' במפלסים שונים gfs חיפה
    • gfs אתר צרפתי
    • מפות מפורטות: איסי, אייקון, קוסמו
    • תחזית גובה שלג באירופה רוסיה וישראל
    • תחזית עומק השלג בישראל
    • גובה שלג בכל העולם
    • תחזית עונתית לירושלים
    • תחזיות אל ניניו
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ

דף הבית

תמכו בפורום
  1. פורום מזג האוויר - המוביל בישראל
  2. תחזית מודלים
  3. לקראת המערכת הצפויה בסוף נובמבר - מעקב סקירה ותחזית

לקראת המערכת הצפויה בסוף נובמבר - מעקב סקירה ותחזית

מתוזמן נעוץ נעול הועבר תחזית מודלים
3 פוסטים 1 כותבים 329 צפיות
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • א
    א
    אהרן 20
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    מאת: טל ברנע - התחזית ישראל

    המשך נובמבר מסתמן כחם ויבש - אך האם בסופו יגיע המהפך המיוחל? 🌧

    צהריים טובים חברים.

    המודלים נכון להבוקר עדיין יבשים למדי לאורך רוב הטווח, אם כי המודל האירופי מתחיל לרמוז על אפשרות למערכת קצרה וזריזה בעוד כשבוע, בין ראשון לשני.

    עם זאת, חשוב לסייג: תרחיש דומה הופיע במודלים גם לקראת יום שישי הקרוב, אך בהמשך התפוגג ונעלם. לכן נמשיך לעקוב ונראה אם הפעם המגמה תצליח להתבסס.

    הסימנים המעודדים יותר מגיעים דווקא לקראת סוף החודש. אמנם מדובר עדיין בטווח של 12-14 ימים, אבל כבר עכשיו אפשר לזהות מגמה מעניינת: גובר הסיכוי שהבלוק הרכסי שמעל אזורנו ייחלש וישתחרר, מה שיאפשר חזרה של תנועת מערכות קרות וחורפיות לכיווננו.

    הסימנים הראשונים לכך מופיעים סביב ה-28 בחודש, וגם את ההתפתחות הזו נמשיך לבחון מקרוב.

    ומה צפוי לנו עד אז?

    אחרי מספר ימים חמים משמעותית מהממוצע, בימים הקרובים צפויה ירידה הדרגתית בטמפרטורות, במקביל לעלייה בלחות ולשינוי בכיוון הרוחות לרוחות מערביות-ימיות. בשלישי וברביעי הטמפרטורות כבר צפויות לחזור לסביבת הממוצע, עם מזג אוויר נוח יותר במהלך היום וקריר בלילות.

    במקביל, עננות נמוכה תכסה לפרקים את אזורנו ותוכל להוריד גשמים נקודתיים וקלים ברובם, בעיקר החל מהמחצית השנייה של יום שלישי ועד שעות הבוקר של יום רביעי. בחלק מהמקומות ייתכן שיצטברו כמה מילימטרים בודדים, אך לא מדובר באירוע גשם משמעותי.

    מחמישי ואילך המגמה שוב מתהפכת, עם התחממות מחודשת ומשמעותית. סוף השבוע והשבוע הבא מסתמנים כרגע כחמים מהרגיל ויבשים.

    בשורה התחתונה, בטווח הקרוב צפויה הקלה מסוימת בעומס החום, עם אפשרות לגשמים נקודתיים קלים ברובם באמצע השבוע. בכל הנוגע לחורף, העיניים נשואות בעיקר לסוף החודש, שם מתחילים להופיע סימנים מעניינים יותר לשינוי בדפוס הסינופטי.

    תגובה 1 תגובה אחרונה
    3
    • א
      א
      אהרן 20
      כתב נערך לאחרונה על ידי אהרן 20
      #2

      מאת: טל ברנע - התחזית ישראל

      עדיין לא רואים גשם משמעותי באופק

      בוקר טוב לכולם.

      כפי שאפשר להבין מתדירות העדכונים האחרונים, מאז המערכת החורפית המרשימה בתחילת החודש לא קיבלנו אירוע גשם משמעותי נוסף, למעט כמה ריקושטים של 5-10 מ"מ שלשום באזור החוף והצפון.

      לצערנו, גם כשמסתכלים קדימה, התמונה לא מעודדת במיוחד. נכון לכתיבת שורות אלה, עד קצה טווח התחזית לא נראית מערכת גשם משמעותית שתוכל לחולל כאן מהפך נוסף, ובמקביל הטמפרטורות צפויות לעלות ולהישאר גבוהות משמעותית מהממוצע לאורך רוב התקופה הקרובה.

      הסימנים הראשונים לשינוי אפשרי מופיעים רק בתחילת דצמבר, וגם הם עדיין לא מספיק עקביים כדי לבנות עליהם. נמשיך לעקוב ולעדכן.

      אז האם יש סיבה לדאגה? ממש לא.

      חודש נובמבר הוא אחד החודשים ההפכפכים בלוח השנה שלנו. הוא יכול להיות חורפי וגשום במיוחד, אבל באותה מידה גם יבש וחם. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לחודשי נובמבר שחונים למדי, שבהם הופיעה מערכת אחת או שתיים בלבד, או שלא הייתה מערכת משמעותית כלל, או שרוב הזמן היה יבש וחם על אף שהסתיימו גשומים בהיבט כמויות הגשם, ובכל זאת החורפים שהגיעו אחריהם הסתיימו כגשומים מהממוצע.

      שתי דוגמאות מצוינות לכך הן חורפי 1992 ו-2003 הזכורים שהיו גשומים מאוד, למרות פתיחת עונה מקרטעת למדי.

      אז כן, זה בהחלט מבאס לראות את המפות היבשות ואת הטמפרטורות שמטפסות, אבל מוקדם מאוד להספיד את העונה. אם כבר, עדיפה חסימה בנובמבר מאשר בהמשך החורף. זה כמובן לא מבטיח שום דבר, אבל בהחלט משאיר מקום לתקווה שהפקק האטמוספרי ישתחרר בתזמון הנכון.

      ועכשיו, כמה מילים על אל ניניו ועל ההספדים המוקדמים של החורף...

      בימים האחרונים אני נתקל ביותר ויותר שאלות בסגנון "אז איפה האל ניניו שהבטיחו לנו?" או הכרזות חגיגיות בסגנון "גם החורף הזה בדרך לפח".

      אז לפני שממהרים להספיד עונה שלמה באמצע נובמבר, כדאי לעשות רגע סדר.

      ראשית, אל ניניו היא תופעה אקלימית שמקורה בהתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט המשווני, ביותר מחצי מעלה מעל הממוצע. השנה המים חמים כבר בכמעט 3.5 מעלות, דבר חסר תקדים בהיסטוריה המתועדת.

      מדובר בתופעה בעלת השפעות גלובליות, אבל חשוב להבין שההשפעה שלה אינה אחידה בין אזורי העולם, ובוודאי שלא מתבטאת באותו אופן ובאותו תזמון בכל מקום. הסברתי בהרחבה על התופעה ואפשרויות ההשפעה שלה על אזורינו בחודשים הקודמים ומומלץ לחפש בהיסטוריה כדי לרענן את הזיכרון וללמוד קצת על התופעה המרתקת.

      בכל מקרה, היות ומדובר בהתחממות שעוד לא נראתה כמוה בעוצמתה, זה עוד יותר מביא לבלבול וחוסר ודאות בנוגע להשפעה האפשרית ברחבי העולם ואנחנו לומדים את היקף ועוצמת התופעה תוך כדי תנועה.

      אבל, נראה שבתקשורת הישראלית ובערוצים מפוקפקים אחרים התופעה קיבלה יחסי ציבור מוגזמים (גם בשירות המטאורולוגי אגב) עד כדי כך שנוצר הרושם שאל ניניו הוא מעין כרטיס כניסה אוטומטי לרצף בלתי פוסק של אירועים סוערים וגשומים בישראל. אז זה ממש לא עובד ככה.

      שנית, כן, יש אל ניניו, ונכון להיום הוא נחשב לחזק ביותר שנמדד בהיסטוריה. אבל אף אחד, לפחות כאן, לא הבטיח דבר לגבי עוצמת ההשפעה שלו על ישראל או לגבי התזמון שבו היא תורגש.

      מי שעוקב אחר העדכונים שלי כאן ובטלגרם יודע שלאורך כל הדרך הקפדתי לסייג ולהבהיר שאין כאן ודאות של 100%, ושההשפעה של התופעה על מזג האוויר באזורנו אינה מובטחת.

      אכן קיים מתאם חיובי בין שנות אל ניניו לבין עונות גשומות בישראל, אבל מתאם הוא לא הבטחה. ההיסטוריה כבר הראתה שגם בשנות אל ניניו אפשר לקבל עונות פחות גשומות.

      אגב, אם כבר מדברים על השפעת האל ניניו, כדאי להסתכל גם על מה שקיבלנו עד עכשיו. מאז אמצע אוגוסט חווינו סדרת מערכות גשם מרשימה למדי, שחלקן היו חריגות בהיקפן ובעוצמתן. חלק גדול מהמערכות האלה היו למעשה הקצה הדרומי של מערכות משמעותיות הרבה יותר שהשפיעו על המדינות שמצפון לנו, ממש מעבר לגבול.

      כלומר, אם בוחנים את התמונה האזורית, בהחלט אפשר לזהות פעילות משמעותית בסביבתנו, גם אם חלק גדול ממנה התבטא בעוצמה רבה יותר במדינות השכנות. צריך להכיר גם במציאות הזאת, ובסך הכול מצבנו ממש לא רע בשלב הזה של העונה.

      ולסיום, תזכורת קטנה: אנחנו בסך הכול ב-19 בנובמבר. החורף המטאורולוגי מתחיל רק בדצמבר, והעונה הגשומה עוד ארוכה מאוד. זמן לסיכומים, לניתוחים ולהסקת מסקנות הוא בסוף מאי, ולא באמצע נובמבר.

      לצורך הפרופורציות, גם חורפים אגדיים כמו 1992 ו-2003 התרחשו בשנות אל ניניו, וגם בהם פתיחת העונה לא הייתה מרשימה במיוחד. זה לא הפריע להם להפוך בהמשך לחורפים זכורים במיוחד מבחינת כמויות הגשם וגם תופעות אחרות.

      אז אפשר בהחלט להתבאס מהיובש הנוכחי, אפשר לקוות לשינוי ואפילו להתלונן קצת על המפות. זה לגיטימי לגמרי. אבל בין זה לבין הספדת החורף כולו יש מרחק גדול מאוד.

      תגובה 1 תגובה אחרונה
      1
      • א
        א
        אהרן 20
        כתב נערך לאחרונה על ידי
        #3

        מאת: טל ברנע - התחזית ישראל

        האם אנחנו בדרך למהפך חורפי בסוף נובמבר? יש כמה סימנים מעניינים באטמוספרה 🌧

        המודלים מציגים ביממה שתיים האחרונות מגמה מעודדת בכל הנוגע לאפשרות של שינוי משמעותי במזג האוויר לקראת סוף נובמבר ותחילת דצמבר. יותר ויותר מהרצות האנסמבלים מציגות תרחישים של מזג אוויר קר מהרגיל וחורפי החל סביב 30 בנובמבר ואילך. עדיין מדובר בטווח תחזית רחוק יחסית, אבל בהחלט יש מקום לאופטימיות זהירה ולתקווה שהחסימה הממושכת שמלווה אותנו בתקופה האחרונה תישבר בתוך 10-12 ימים.

        אחד הדברים המעניינים שמתרחשים במקביל באטמוספרה הוא אירוע חריג של התחממות סטרטוספרית פתאומית (SSW), שהתרחש בשבוע האחרון בגובה רב מעל הקוטב הצפוני, וגרם לשיבוש משמעותי ולהיחלשות של הוורטקס הפולארי. מדובר באחד מאירועי השיבוש המוקדמים ביותר שתועדו, עוד לפני תחילתו הרשמית של החורף.

        למה זה מעניין אותנו? שיבוש משמעותי בוורטקס הפולארי עשוי להשפיע על זרימת הסילון בחצי הכדור הצפוני, להפוך אותה למפותלת יותר, ובהתאם להגדיל את הסיכוי לחדירות של אוויר קר דרומה ולשינויים במסלולי השקעים ומערכות מזג האוויר.

        השפעות כאלה עשויות לבוא לידי ביטוי בחלקים מצפון אמריקה ומאירופה במהלך סוף נובמבר ודצמבר. מעניין לציין שהשינוי הסינופטי שמתחילים לזהות בחלק מהרצות המודלים שלנו לטווח של 10-14 ימים עשוי להשתלב בתמונה האטמוספרית הרחבה הזו. עם זאת, מוקדם לקבוע אם אכן קיים קשר ישיר בין הדברים.

        חשוב לציין שהוורטקס כבר מתחיל בתהליך התאוששות, עם נטייה להתחזק מחדש ולהתקרב לעוצמתו הרגילה. אלא שהשפעתם של שיבושים סטרטוספריים אינה בהכרח מיידית. במקרים רבים, השינויים בסטרטוספרה מחלחלים בהדרגה לשכבות האטמוספרה הנמוכות יותר, תהליך שעשוי להימשך מספר שבועות, ורק לאחר מכן להשפיע על מערכות מזג האוויר שאנחנו חווים בקרקע.

        אז לפני שנמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, כדאי להבין מהו בכלל הוורטקס הפולארי ולמה אנחנו מייחסים לו חשיבות כל כך גדולה.

        מהו הוורטקס הפולארי?

        הוורטקס הפולארי (Polar Vortex), או המערבולת הפולארית, הוא אחד המנגנונים החשובים שמשפיעים על דפוסי מזג האוויר בחורף בחצי הכדור הצפוני.

        מדובר במערכת של רוחות מערביות חזקות שמקיפות את הקוטב הצפוני, בעיקר בסטרטוספרה, בגובה של כ-15 עד 50 קילומטרים. המערכת נוצרת כתוצאה מהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין האוויר הקר מאוד באזור הקוטב לבין האוויר החם יותר בקווי הרוחב הנמוכים.

        אפשר לדמיין את הוורטקס כמעין טבעת רוחות חזקה שמקיפה את הקוטב ומסייעת לשמור את מסת האוויר הקר באזור הארקטי.

        כאשר הוורטקס חזק, יציב ומאורגן, הוא נוטה לשמור על האוויר הקר בקרבת הקוטב. לעומת זאת, כאשר הוא נחלש, מתעוות או מתפצל, עשויים להיווצר שינויים משמעותיים בדפוסי הזרימה האטמוספרית, שעשויים לאפשר לאוויר קר לגלוש דרומה.

        מה המשמעות של שבירת הוורטקס?

        כאשר מדברים על שיבוש או שבירה של הוורטקס, מתייחסים בדרך כלל לשני תהליכים עיקריים:

        הסטה (Displacement) - מרכז המערבולת נדחק ממיקומו מעל הקוטב, והמערכת כולה מתעוותת, נמתחת ומוסטת ממקומה.

        פיצול (Split) - המערבולת מתפצלת לשני מרכזים או יותר, במקום להישאר כמערכת מרכזית אחת סביב הקוטב.

        התהליכים האלה עשויים להתרחש בעקבות התחזקות של גלים פלנטריים באטמוספרה, המעבירים אנרגיה כלפי מעלה ומשבשים את זרימת הרוחות בסטרטוספרה.

        אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשיבוש כזה הוא אירוע של התחממות סטרטוספרית פתאומית (SSW). במהלך אירוע כזה הטמפרטורות בסטרטוספרה מעל הקוטב עולות במהירות, לעיתים בעשרות מעלות בתוך ימים ספורים, והדבר עשוי לגרום להיחלשות משמעותית של הרוחות המקיפות את המערבולת ואף להיפוך כיוונן.

        חשוב להדגיש שלא כל היחלשות או עיוות של הוורטקס הם אירוע SSW, וגם לא כל אירוע SSW מסתיים בפיצול מלא של המערבולת.

        אז מה חריג כל כך באירוע הנוכחי?

        אירועי התחממות סטרטוספרית משמעותיים מתרחשים בדרך כלל במהלך חודשי החורף, בעיקר מדצמבר ועד מרץ. לכן, אירוע משמעותי כל כך כבר באמצע נובמבר נחשב מוקדם וחריג במיוחד.

        ומה לגבי ישראל?

        כאן צריך לסייג. שיבוש בוורטקס הפולארי אינו מבטיח חורף קר או גשום בישראל, וההשפעה עלינו היא עקיפה ותלויה באופן שבו ישתנו זרימת הסילון ומערכות הלחץ מעל אירופה, הים התיכון והמזרח התיכון.

        ישנם כמה תרחישים אפשריים:

        • התפתחות חסימות ברומטריות באזור גרינלנד או צפון אירופה עשויה לשנות את מסלולי השקעים האטלנטיים ואת דפוסי הזרימה באירופה.

        • שינוי במיקום ובעוצמת האפיקים והרמות עשוי להשפיע על תדירות המערכות שמצליחות להגיע למזרח הים התיכון.

        • בתרחישים מסוימים עשויה להתפתח זרימה שתתמוך בחדירת מערכות קרות ופעילות גם לאזורנו, אך בתרחישים אחרים ההשפעה עשויה להיות הפוכה, או כמעט לא מורגשת.

        בשורה התחתונה, יש כרגע כמה סימנים מעניינים שמצדיקים מעקב ואופטימיות זהירה לקראת סוף החודש ותחילת דצמבר. גם המגמה שמציגים המודלים לטווח הבינוני-רחוק וגם השיבוש החריג בוורטקס הפולארי הם התפתחויות ששווה לעקוב אחריהן.

        כמובן, עדיין מוקדם להכריז על מהפך חורפי, אבל בהחלט יש למה לצפות. אמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולעדכן בהתאם להתפתחויות במודלים ובאטמוספרה.

        image.jpeg

        image.jpeg

        image.jpeg

        תגובה 1 תגובה אחרונה
        2

        שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

        נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

        בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

        הרשמה התחברות
        תגובה
        • תגובה כנושא
        התחברו כדי לפרסם תגובה
        • מהישן לחדש
        • מהחדש לישן
        • הכי הרבה הצבעות



        פורום אקלימוס | פותח ונבנה באהבה על ידי elazar ☃️
        © 2026 כל הזכויות שמורות
        • התחברות

        • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

        • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
        • פוסט ראשון
          פוסט אחרון
        0
        • פוסטים אחרונים
        • תחזית מזג אוויר ל-5 ימים
        • מכ"ם
        • מחשבון מטאורולוגי
        • תודה
        • aklimus.org - התחזית
        • צור קשר
        • קישורים
          • מדריך לניתוח מפות המודלים
          • אנסמבל EC , GFS , ICON
          • השוואת מודלים
          • אנומליה 850 מיליבר EC
          • מערכת
          • UKMO- טמפ, עננות ,משקעים, לחות
          • איסי 8 ק"מ
          • איסי מפורט
          • GFS FV16
          • טמפ במפלסים שונים -GFS ירושלים
          • טמפ' במפלסים שונים gfs חיפה
          • gfs אתר צרפתי
          • מפות מפורטות: איסי, אייקון, קוסמו
          • תחזית גובה שלג באירופה רוסיה וישראל
          • תחזית עומק השלג בישראל
          • גובה שלג בכל העולם
          • תחזית עונתית לירושלים
          • תחזיות אל ניניו