פוסט זה היה דינו להתפרסם קודם הליקוי שהיה אמש, אך אילוצי הזמן לא איפשרו את פירסומו בצורה מסודרת קודם לכן, אז עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, ובכל הקשור ללימוד וידיעת התורה עדיף כאמור מאוחר מאשר לעולם לא, למרות שכעת הדברים הם בגדר של לימוד לשם לימוד וכבר אינם הלכה למעשה כעת עד הליקוי הבא.
אז לאחר ליקוי ירח מרשים שחווינו בליל אמש, הגיע הזמן לפרט ולהאריך יותר במה שהחברים כאן בפורום הביאו בקצרה, והיינו הנידון של ברכת הלבנה בחודש שיש בו ליקוי לבנה, עד מתי אפשר לברך את ברכת הלבנה. אך בראשית הדברים צריך להקדים הקדמה שממנה נבין את ההשלכה שיש לליקוי הלבנה על ברכת/קידוש הלבנה שאנחנו עושים בכל חודש, ובשביל זה צריך להקדים את עיקרי השיטות שיש לגבי סוף זמן ברכת/קידוש לבנה.
ועיקרי הדברים- שהנה בגמ' בסנהדרין (מ"א ע"ב) א"ר אסי א"ר יוחנן- עד כמה (עד מתי) מברכין על החודש, עד שתתמלא פגימתה, וכמה וכו' נהרדעי אמרי עד ששה עשר. ומצינו במפרשים ובפוסקים שתי דעות עיקריות בפירוש דעת נהרדעי שאמרו "עד ששה עשר". דעת הרבה מן המפרשים שהכוונה היא עד ששה עשר ימים מתחילת החודש ולא עד בכלל, דהיינו שאפשר לברך על הלבנה עד סוף יום ט"ו מהמולד, וכן פסק מרן השו"ע (או"ח סי' תכ"ו ס"ג), וז"ל: עד מתי מברכין עליה, עד ט"ז יום מהמולד ולא ט"ז בכלל, וכתב המשנ"ב (ס"ק י"ז) ש"מיום המולד" לאו דוקא, אלא משעת המולד מנינן, דמשעה זו מנינן ט"ו יום מעת לעת.
והשיטה השניה היא שאפשר לקדש רק עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד. (הרמ"א סי' תכ"ו ס"ג בהג"ה בשם תשובת מהרי"ל). דהיינו- שבין מולד למולד יש עשרים ותשעה וחצי ימים ועוד 793 חלקי השעה (שמחולקת ל- 1080 חלקים, ראה נספח), דהיינו כ- 44 דקות שלנו. והזמן האמצעי של משך הזמן הזה הוא הזמן שבו מגיעה הלבנה למילואה, דהיינו לאחר 14 יום ו- 18 שעות ו- 22 דקות מהמולד, ומהזמן הזה ואילך הולכת הלבנה ומתחסרת, ולכן א"א לברך על הלבנה מזמן זה ואילך, כי אין מברכין על הלבנה אלא רק עד זמן מילואה ולא כשהיא נחסרת והולכת, "כי על הטובה יש לנו לברך" (לשון הב"י בטור או"ח סי' תכ"ו).
נמצא שלספרדים ההולכים בדרך מרן אפשר לברך על הלבנה עד תום חמישה עשר ימים מלאים מעת לעת מהמולד, ואילו לאשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ"א אפשר לברך רק עד 14 ימים ו- 18 שעות ו- 22 דקות מהמולד, דהיינו שסוף זמן קידוש לבנה לאשכנזים הוא 5 שעות ו- 38 דקות קודם לסוף הזמן לספרדים. ומ"מ המשנ"ב בביאור הלכה (סי' תכ"ו) כתב שבדיעבד אם איחר עד לאחר שעברו 14 ימים ו- 18 שעות ו- 22 דקות, אך הוא עדיין לפני שעברו 15 ימים מעת לעת מהמולד, אפשר שיש לסמוך על בעל המור וקציעה שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות. (ולענ"ד נראה שבמקרה כזה, הטוב ביותר הוא שאם יש גם ספרדי שעדיין לא בירך על הלבנה, אז עדיף שהאשכנזי יבקש מהספרדי שיוציא אותו בברכה).