חידה לפרשת השבוע- פרשת אמור
-
חידון לפרשת "אמור"- הפיתרון
ובכן- כפי שכתבתי בשאלת החידון, נראה לי שאפשר למצוא שבעה עניינים הניזכרים בפרשה או במפרשים על הפרשה שיש להם קשר למה שמובא בפסוקים ובגמרא בענין מזג האויר.
ומה הם הדברים והעניינים ? (א) עיבור השנה. (ב) תנופה- לעצירת רוחות רעות וטללים רעים. (ג) כפרת עוונות. (ד) חג הסוכות שבו נידונים על המים. (ה) שמיני עצרת בו מתחילים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומתפללים תפילת גשם. (ו) ארבעת המינים שבאים בין השאר לרצות על המים, והנענוע שלהם בא לעצור רוחות רעות וטללים רעים. (ז) מצות ישיבה בסוכה זכר למה שישבו בנ"י בסוכות בצאתם ממצרים מחמת תחילתו של החורף והקור.
ומה הקשר בין העניינים הנ"ל לבין מזג האוויר ? ההסבר המפורט הרי הוא לפניכם.
-
הקשר הראשון- עיבור השנה
עיבור השנה נזכר בפרשה בשני מקומות. בפעם הראשונה נזכר עיבור השנה בפרק כ"ג פסוק ב': "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש", ודרשו בירושלמי (שביעית פרק י' הלכה א') ובתו"כ (כ"ג, קל"ט) שפסוק זה בא לרבות שמעברים את השנה על בני גלויות שיצאו ממקומם ועדיין לא הגיעו לירושלים, שמשמעות הפסוק היא שתעשה מועדות שיוכלו לעשות אותם כל ישראל.
ובמקום אחר כבר הארכנו בנושא זה של עיבור השנה, ועיקרי הדברים הם- שיש שני סוגי דברים שבגללם מעברים את השנה, ונביא כאן את דברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות קידוש החודש. בהלכה ב' כתב הרמב"ם: "על שלושה סימנין מעברין את השנה- על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן. ובהלכה ה' כתב הרמב"ם: ויש שם דברים אחרים שהיו בי"ד מעברין בשבילן מפני הצורך, ואלו הן: מפני הדרכים שאינן מתוקנין ואין העם יכולים לעלות מעברין את השנה עד שיפסקו הגשמים ויתקנו הדרכים. ומפני הגשרים שנהרסו ונמצאו הנהרות מפסיקין ומונעין את העם או מסכנין בעצמן ומתים, מעברין את השנה עד שיתקנו הגשרים. ומפני תנורי פסחים שאבדו בגשמים וכו'". וכתב האור החיים הק' (פרק כ"ג פסוק ב') שלכן כפל הפסוק וכתב פעמיים "תקראו אותם", שהרי יש שתי סיבות לעיבור השנה ודחיית המועד, האחת- תנאי הזמן שיהיה באביב, והשניה- שהעם יהיו יכולים להגיע לירושלים. ולכן כתב הפסוק פעמיים "תקראו אותם", שלא תאמר שרק בגלל תנאי הזמן שיהיה באביב מעברין את השנה, אלא אף בשביל שיוכלו העם להגיע לירושלים ג"כ מעברין.
בפעם השניה שנזכר ענין עיבור השנה בפרשה הוא בפרק כ"ג פסוק ל"ט, שנאמר: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ", ופירש רש"י (שם) שפסוק זה בא לומר שצריך שיהא החודש השביעי בא בזמן אסיפה. מכאן שנצטוו לעבר את השנים, שאם אין עיבור, פעמים שהוא באמצע הקיץ או החורף.
ולסיכום- בפרשה נזכר פעמיים הענין של עיבור השנה. והקשר למזג האוויר- שפעם הראשונה שנזכר ענין עיבור השנה הוא לרבות שמעברים את השנה גם בשביל שיוכלו כל ישראל לעלות ברגל לירושלים, ולכן אם תנאי מזג האוויר גורמים לכך שלא יוכלו לעלות ולעשות את הפסח (דרכים מקולקלות, גשרים שנפלו, תנורים שהתקלקלו בגשם) אז מעברין את השנה. ובפעם השניה שנזכר ענין עיבור השנה הוא שצריך שחודש תשרי לא יהיה לא באמצע הקיץ ולא בחורף.
-
הקשר השני- תנופה
בפרק כ"ג פסוק י"א נאמר: "והניף את העומר לפני ה' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן", ופירש רש"י שם שכל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד, מוליך ומביא- לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד- לעצור טללים רעים.
-
הקשר השלישי- כפרת עוונות
בפרק כ"ג פסוק כ"ח נאמר: "כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם". אבל מצינו מחילת עוונות לא רק ביום הכיפורים, אלא גם ביום הגשמים. בגמרא במסכת תענית דף ז' ע"ב אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהן של ישראל, שנאמר: "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עוון עמך כסית כל חטאתם סלה". ופירש רש"י שם: רצית ה' ארצך- במים, נשאת עוון עמך מיד. וזעירי אמר שלומדים את זה מהפסוקים של תפילת שלמה, שנאמר (מלכים א' פרק ח' פסוק ל"ו): "ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל וגו' ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה".
נמצא שמחילת עוונות היא ענין משותף ליום הכיפורים וליום הגשמים.
-
הקשר הרביעי- חג הסוכות בו נידונים על המים
בפרק כ"ג פסוק ל"ד נאמר: "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'". ובמסכת ראש השנה דף ט"ז ע"א במשנה נאמר: בארבעה פרקים העולם נידון וכו'- ובחג (סוכות) נידונין על המים, ובגמ' שם נאמר: מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג, אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. (וגירסת הרי"ף והרא"ש היא: מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה).
על הקשר של חג הסוכות למזג האוויר אין צריך להאריך בדיבור- כי כל מהותו של חג הסוכות היא ענין הגשמים והמים, וכל העניינים הנוהגים בחג הסוכות סובבים סביב ענין זה, שלכן יש בסוכות מצוה מיוחדת של ניסוך המים על קרבנות התמיד כדי שיתברכו גשמי השנה, משום שסוכות הוא זמן גשמי שנה ובזמן זה נידונים על המים דהיינו על הגשמים. וכן נטילת ארבעת המינים בסוכות באה לרצות על המים כפי שיתבאר בהמשך פתרון החידה בקשר השישי. וכן המנהג של הושענות בא לרצות על המים, וכן שמחת בית השואבה היה בה ענין גדול לתועלת ירידת הגשמים כפי שמבואר בספרים. וגם דעת רבי אליעזר היא שמתחילים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מיו"ט הראשון של חג הסוכות. (תענית דף ב' ע"א במשנה).
קשר נוסף לזמן שבו נקבע חג הסוכות לבין מזג האוויר נביא בהמשך בקשר השביעי.
-
הקשר החמישי- שמיני עצרת בו מתחילים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" וכן מתפללים על הגשם.
בפרק כ"ג פסוק ל"ו נאמר: "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם וכו' עצרת היא". והקשר בין שמיני עצרת למזג האוויר ידוע ומפורסם, שאנחנו פוסקים להלכה כדעת רבי יהושע במשנה במסכת תענית דף ב' ע"א שזמן התחלת הזכרת גשמים הוא בשמיני עצרת שבו מתחילים להזכיר את הגשמים באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". ועל תפילת הגשם בשמיני עצרת הגורמת להתרגשות גדולה אצל אוהבי החורף והגשם אין צריך להאריך בדיבור.
-
הקשר השישי- ארבעת המינים הבאים לרצות על המים, והנענוע שלהם בא לעצור רוחות רעות וטללים רעים
בפרק כ"ג פסוק מ' נאמר: "ןלקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", והיינו שבמדינה היו נוטלים את הלולב יום אחד ובמקדש היו נוטלים לולב בכל שבעת ימי חג הסוכות. וכתב הרמב"ן (שם): "ובטעם המצוה הזאת אמרו על דרך האגדות, שהמינין הללו באין לרצות על המים". והיינו- שנטילת ארבעת המינים היא אחד מהדברים בחג הסוכות שבא לרצות על המים והיינו על הגשמים.
ובנוסף ידוע גם שאנחנו נוהגים לנענע את ארבעת המינים- וענין הנענועים הוא כדי לעצור רוחות רעות וטללים רעים כפי שהבאנו לעיל בקשר השני.
-
הקשר השביעי- מצות ישיבה בסוכה זכר למה שישבו בנ"י בסוכות בצאתם ממצרים מחמת תחילתו של החורף והקור
בפרק כ"ג פסוקים מ"ב- מ"ג נאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". ומה הקשר לענין מזג האוויר ? התשובה- בגמ' במסכת סוכה דף י"א ע"ב נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא אם אותן סוכות בהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים היו ענני כבוד או סוכות ממש. וכתב הרמב"ן (ויקרא כ"ג, מ"ג), וז"ל: ועל דעת האומר סוכות ממש עשו להם, החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה. דהיינו- הסיבה שחג הסוכות ניקבע לתקופה זאת בשנה הוא משום שזה הזמן של תחילת החורף והקור, ובזמן הזה התחילו בני ישראל לשבת בסוכות בצאתם ממצרים מפני תנאי מזג האוויר שהתחילו להשתנות.
-
ז'ק 2 אמר בחידה לפרשת השבוע- פרשת אמור:
הקשר השביעי- מצות ישיבה בסוכה זכר למה שישבו בנ"י בסוכות בצאתם ממצרים מחמת תחילתו של החורף והקור
בפרק כ"ג פסוקים מ"ב- מ"ג נאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". ומה הקשר לענין מזג האוויר ? התשובה- בגמ' במסכת סוכה דף י"א ע"ב נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא אם אותן סוכות בהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים היו ענני כבוד או סוכות ממש. וכתב הרמב"ן (ויקרא כ"ג, מ"ג), וז"ל: ועל דעת האומר סוכות ממש עשו להם, החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה. דהיינו- הסיבה שחג הסוכות ניקבע לתקופה זאת בשנה הוא משום שזה הזמן של תחילת החורף והקור, ובזמן הזה התחילו בני ישראל לשבת בסוכות בצאתם ממצרים מפני תנאי מזג האוויר שהתחילו להשתנות.
בגלל שרוב האנשים נכנסים הביתה עקב הקור, דווקא אז יוצאים החוצה להראות שיוצאים בגלל המצווה.
ולא יוצאים בזמן שכולם יוצאים שזה בחודש ניסן -
אוהב לדעת הכל יפה ונכון, אך כפי שהבאתי את דעת הרמב''ן הוא כותב שה''זכר ליציאת מצרים'' בישיבה בסוכה הוא מחמת שגם ביציאת מצרים התחילו לשבת בסוכה בזמן הזה בגלל תחילת החורף והקור, ולכן נקבעה מצוה זו בזמן זה של השנה.
מה שכתבת הוא הסבר נוסף, ובאמת יש בזה הוספת נופך נוסף ושונה לתשובה ממה שהבאתי מהרמב''ן, והיינו שהציווי לשבת בסוכה דוקא בזמן זה של השנה הוא בשביל להראות שלמרות שמצד הזמן בשנה היינו אמורים להיכנס הביתה, אז אנחנו דוקא יוצאים מהבית וע''י זה ניכר שכוונתינו בישיבה בסוכה היא לקיים מצוה ולא לשם נוחות גרידא כפי שנהוג בניסן. יישר כח על התוספת החשובה.ובשולי הדברים- איך אפשר בלי "משבר האקלים'' ? במציאות של היום- לפחות כאן במישור החוף, זמן סוכות הוא זמן תחילת החורף והקור? לדאבונינו כבר הרבה שנים שלא. אחד המיצרכים שהפכו להיות הכי מבוקשים בשנים האחרונות לקראת סוכות הם המזגנים הניידים, וזה בנוסף למאווררים הותיקים. בלעדיהם יש כאן שאלה חמורה של ''מצטער פטור מן הסוכה'', כי החום והלחות בתקופה זו של השנה בשנים האחרונות הם עדיין משמעותיים למדי, ואפילו בשעות הערב והלילה. כך שהיום התהפכו היוצרות, כי מה שנכנסים בתקופה זאת של השנה לבתים אינו מחמת הקור שבחוץ, אלא מחמת הקור שבפנים (מיזוג) והחום שבחוץ. כך שגם היום מי שיושב בסוכה, ניכר שהוא עושה זאת לשם קיום מצוה, כי מי יישב בסוכה בחום והלחות שקיימים היום אם לא לשם מצות סוכה ?
