תחזיות ראשוניות לעונת הגשם הבאה:
-
גשם עד בלי די את התחזיות העונתיות לקיץ גם אני יכול לכתוב עם סיכוי לא קטן לדייק במגמה. החכמה היא עונות המעבר והחורף.
-
ואם בסטטיסטיקה עסקינן- הנה התחזית הסטטיסטית של בועז דיין לסתיו ולחורף הקרוב.
-
@ז-ק-2 זה תחזית של סטטיסטיקה 100%, אני אומר נמתין ונאה מה יהיה
-
@ז-ק-2 יש לומר שיהיה חם וזהו ויש לדייק בכמה יהיה חם
-
גשם עד בלי די נטיה לטעות שאם זה יבש זה חייב להיות חם זה לא נכון בכלל מומחה לאקלים אמר לי חושב צפוי ההפך תנחש למה מתכון למעשה החורף בקרוב בגלל טמפ ים התיכון יכול להיות הפוך
-
צופה אולי חורף קר קרה שלג אז מי אמר שצפוי חום אמר שבעוד חודש וחצי נדע אבל אני חושבת שיהיה יותר קריר בחורף הקרוב
-
efrat32 אבל אם לא מגיעים אפיקים אז הים החם לא שווה כלום, וגם אם מגיע על תחילת העונה מגיעה סערה גדולה אז כל מאגר החום בים הולך תוך יומיים
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די נכון אבל הם יגיעו מאמינה .הוא לא אומר שיהיה שנה גשומה רצח אבל צפוי להיות קר אולי כי הלה ניניה הוא מכוון לדעתו השנה לא מתקרבת 99 שאז היתה שנת בצורת וחמה אלא דוקא חורף בסגנון 2008 50 73 89 כל אלו חורפים קרים שהיו .מעניין לא ?נמשיך לעקובב כי יש על מה עדיף לקפוא מקור מאשר חורף חם עוד יבש.
-
גשם עד בלי די צריך להתפללל שהר געש יעשה את שלו התפרץ הר געש בחוזקה באידונזיה זה ספקולציה אבל הר געש התפרץ שם בצורה די משמעותית תוהה אם תהינה השלכות כן כמה ואיך נצטרך לחכות לראות אולי יקרה נס. בנובמבר
-
efrat32 איזה הר געש התפרץ משמעותית השנה?
אגב מי זה המומחה הזה? -
גשם עד בלי די אמר בתחזיות ראשוניות לעונת הגשם הבאה::
efrat32 אבל אם לא מגיעים אפיקים אז הים החם לא שווה כלום, וגם אם מגיע על תחילת העונה מגיעה סערה גדולה אז כל מאגר החום בים הולך תוך יומיים
נראה לי שקצת ניסחפת בחלק השני של הדברים. מאגר החום בים מגיע עד לעומק מספיק בכדי להשפיע לאורך זמן. הוא לא משתחרר בבום אחד. ואדרבה- אם נקבל סתיו שחון, אז אולי נגיע לחורף עם ים חם בחצי מעלה עד מעלה יותר, אך תהליך התקררות הים יהיה בכל מקרה לאורך הסתיו לנוכח התהליך המהיר של התקצרות היום והתארכות הלילה וירידת עוצמת קרינת השמש, כך שהים מתקרר בין כך בסתיו אף ללא אפיקים.
-
@ז-ק-2 נכון אני אומרת לך מה שהוא אמר לי לא חושבת שנקבל סתיו שחון כי ההתפרצות הזה היתה משמעותית מספיק כדי לגרום לנובמבר לקבל גשם היו מקרים שלה ניניה היתה גשומה גם קרה לא הרבה אבל קרו כמו שלא כל אל ניניו גשום ככה גם בלה ניניה להפך אמרתי נעקוב וניראה
-
גשם עד בלי די באינדונזיה מה לא שמעתם אני בשוקקקקקק לא יודעים https://watchers.news/2024/08/20/climbers-narrowly-escape-death-after-eruption-at-mount-dukono-indonesia/ הם הגדירו את זה תושבים מקומים כהתפרצות מפחידה ביטוב יש גם סרטון
-
efrat32 כל התפרצות געשית היא מפחידה, התפרצות כמו ההר געש שאת מדברת קורה כל שנה לפחות 15 פעמים ולא היה שום דבר רציני
-
@ז-ק-2 מספיק סערה גדולה והכל הולך לפח תוך מספר ימים.
למשל אחרי דניאל שנה שעברה הים באזור יוון התקרר משמעותית תוך מספר קטן של ימים -
גשם עד בלי די שנה שעברה לא היתה התפרצות כזה עקבתי אפילו בינואר לא היתה אולי כדאי תראה תסרטון ביוטוב אין מצב שזה לא ישפיע לפחות לתחילת החורף נובמבר זה היה משמעותי לא נכון שכל שנה מתפרץ ככה הפעם הוא באמת התפרץ עם אפר לרוחב
-
efrat32 משמעותי זה ענן אפר שמטפסת מינימום 15 ק"מ, ההר שאת מדברת הגיע לרק 3 ק"מ
-
גשם עד בלי די לא שהה עדין באטמוספרה בחלק שמעל מספיק זמן כדי לדעת זה הרי לא תהליך מיד.י נחכה 3 חודשים וניראה ההתפרצות שהיתה לא היתה 3 קמ הרבה יותר זה יכול לשהות שם זמן רב בזה זה תלוי
-
efrat32 ענן אפר שמגיע לגובה 3 ק״מ תוך זמן קצר שוקע
אני זה לא מרשמלו
-
אני רואה שהנושא של התפרצות געשית והשפעתה על מזג האוויר תפס פה חזק, ונכנסנו לסאגה בלתי נגמרת. אז אני מפרסם כאן פוסט שפירסמתי בפורום הקודם לפני כשנתיים וחצי, בתקוה שזה יעשה סדר ויסביר את הדברים, ובכך יובנו דברי גשם עד בלי די.
השפעות הגומלין של פעילות געשית ומזג האוויר
אז לאיזה התפרצות יש פוטנציאל להשפיע על מזג האוויר ?
האמת- לכל התפרצות יש השפעה בצורה כזאת או אחרת על האקלים. בזמן התפרצות געשית נפלטים לאטמוספירה כמות עצומה של גזים כגון פחמן דו חמצני ועוד חומרים שהם למעשה גזי חממה שתורמים לאפקט החממה. על אפקט החממה לא צריך להרחיב את הדיבור, רק נזכיר שהתוצאה היא התחממות גלובלית וממילא תופעות אקלים קיצוניות.
אבל כל זה הוא ביחס לתופעות ארוכות טווח כגון אפקט החממה וההתחממות הגלובלית. אבל ביחס להשפעות מיידיות על האקלים ומזג האוויר- בדרך כלל אין השפעה ממשית להתפרצויות הגעשיות, ולפחות לא באופן נרחב אלא לכל היותר באופן מצומצם ונקודתי.
אז מתי כן יש לצפות להשפעה משמעותית על מזג האוויר בעיקבות התפרצות געשית ? התשובה- בשני תנאים. התנאי הראשון- התפרצות בעוצמה מאוד חזקה (כגון פיצוץ געשי חזק) שתביא לפליטה של כמות גדולה מאוד של אפר ופסולת געשית. והתנאי השני- התפרצות בעוצמה שתרים את האפר והפסולת עד לסטרטוספרה (שכבה אטמוספרית הנמצאת בגובה של 11-17 ק''מ מעל פני כדור הארץ). הימצאותם של החלקיקים בסטרטוספרה לא מאפשרת את שטיפתם מהאוויר, וכך הם יוצרים מסך אבק עמיד יחסית שמסנן את קרני השמש ומונע מהן להגיע לפני כדור הארץ ולחממו, אלא מחזיר אותן אל החלל, דבר שיגרום לירידה של הטמפרטורות. לעומת זאת התפרצות שתזרוק את האפר והפסולת לגובה נמוך יותר באטמוספירה (פחות מ- 12 ק''מ שזה רום גובה העננות), האפר חשוף לרוחות אנכיות ולמשקעים ושוקע במהירות. אך כאשר הוא נזרק לסטרטוספרה, הוא מתמיד זמן רב, משום שמדובר בשכבה יציבה מאוד ללא זרמים אנכיים משמעותיים, בה חלקיקי האפר הקלים יכולים לרחף חודשים רבים ושקיעתם איטית מאוד.
כאמור- רובן המכריע של התפרצויות אינן מגיעות לשילוב של גובה/כמות בכדי שיהיה בכוחם להשפיע השפעה משמעותית על מזג האוויר באופן נרחב, אלא לכל היותר השפעה מקומית ולזמן לא ארוך. רק פעם בהרבה שנים מתרחשת התפרצות שיש בה שילוב של גובה פלוס כמות גדולה במיוחד של אפר שיכולים להשפיע באופן משמעותי על מזג האוויר.
