סקירת אקלים ארצית [קרדיט שמ"ט]
-
אקלים הגליל התחתון
הגליל התחתון כמו גם צפון השומרון שונים משאר שדרת ההר, בכך שאין בהם ציר רכס אורכי רצוף בכיוון צפון - דרום, אלא רכסים צרים רוחביים בכיוון מזרח מערב המבותרים ע"י עמקי רוחב.
מבנה פיזי זה משפיע אקלימית על האזור.
ראשית בכך שכמות הגשמים בגליל התחתון איננה מתגברת משמעותית במדרונות המערביים של רכסיו ומנגד אפקט צל הגשם במזרח הגליל התחתון וכן אזור הנרת מוחלש אף הוא. זאת משום שחלק מהרוחות שפוגשות ברכסים הרוחביים הצרים מאגפות אותן דרך העמקים ולא מטפסות עליהן תוך כדי התעבות.
הרוחות בעמקים מתועלות לפי כיווני העמקים ובעת רוחות מערביות / מזרחיות חזקות עשויות להתחזק עוד יותר עקב אפקט התיעול שנוצר בין הרכסים.
כמויות המשקעים בגליל התחתון מושפעות בעיקר מאפקט ההצפנה. ככל שמתקרבים לשולי הגליל העליון כך הכמות עולה כך שכמות המשקעים הגבוהות ביותר (ממוצע רב שנתי של כ-750 מילימטר ויותר) מתקבלות דווקא ברום נמוך יחסית של כ-350 מטרים במזרח בקעת בית הכרם למרגלות גוש הרי מירון.
עם ההתרחקות ממדרונות הגליל העליון הכמויות יורדות במהירות לכ-650 מילימטר במרכז ובמערב הגליל התחתון, ודרומה עוד יותר באזור נצרת לכ-600 מילימטרים בלבד. הסיבה לכך היא הגובה הטופוגרפי הממוצע של הגליל התחתון שהולך יורד עם ההדרמה, כאשר אחוז העמקים ביחס לרכסים הולך עולה דרומה ובמקביל גם גובה העמקים יורד.
בנוסף התפתלות החוף באזור חיפה גורמת לריחוק רב יותר של רכסי הגליל התחתון הדרומיים מחוף הים התיכון.
בשל גובה רכסי הגליל התחתון שמגיעים בשיאם ל-500-600 מטרים, האקלים בהם מתון וגם בחורף לא נמדדים בהם ערכי קיצון.שלג נדיר בגליל התחתון ונערם על הקרקע (לרוב לשכבה דקה) רק פעם ב-5 שנים לערך. השלג המשמעותי האחרון שפקד את הגליל התחתון היה בפברואר 2015 אז נמדדו כ-10 סנטימטרים של שלג ברכסים, ואפילו את החלקים הגבוהים של עמקי הגליל התחתון (אזור כלא חרמון) כוסו מעטה שלג דק.
השלג המשמעותי ביותר בעשרות השנים האחרונות התרחש ב-9-10 בפברואר 1992 והוא כיסה אפילו את אזור טבעון ונערם באזור לביא - כפר תבור ל-20 ס"מ ויותר.
כפור ואירועי קרה נדירים מאוד על הרכסים אך שכיחים יחסית בעמקים, ובעניין זה ראויה לציון טמפרטורת המינימום החריגה, מינוס 13 שנמדדה בבקעת בית נטופה בפברואר 1950 מיד לאחר השלג הגדול.
מנגד גם טמפרטורות מקסימום גבוהות של כ-40 מעלות בגלי חום ושרבים קשיים אינן נדירות בגליל התחתון ובפרט בעמקיו ובחלקיו הפנימיים. בגלי חום קיצוניים הן אף עשויות להתקרב ל-45 מעלות.
בראשי הרכסים הקיץ מתון יותר אך עדין פחות נוח מהגליל העליון והרי המרכז כאשר בחלקיו המערביים גם הלחות משחקת תפקיד בהכבדת עומס החום הקייצי. -
חוף הכרמל
למעט אזור ראש הנקרה הכרמל חוף הכרמל הוא המקום היחיד בישראל בו רכס הרים מגיע עד קו החוף וככזה הוא יוצר נישות אקלים ייחודיות וביניהן חוף הכרמל.
היעדר מישור חוף נרחב ממערב לכרמל וקיומו של הרכס ממזרח גורמים לריבוי רוחות מזרחיות ובפרט בלילות הסתיו והחורף אז מתעצם מפל הטמפרטורות בין היבשה לים החמים ביחס אליה ומתגברת בריזת היבשה.
רוחות מזרחיות שגולשות מהכרמל מאיצות את מהירותן בתחתית המדרונות ובעת סופות מזרחיות מתקבלים בחוף הכרמל ערכי רוח של 50 קמ"ש ויותר ומשבים חזקים עוד יותר,ערכים שלא מתקבלים כתוצאה מרוחות מזרחיות בשאר מישור החוף למעט ברצועת החוף שממערב לגליל העליון.
ריבוי הרוחות בחוף הכרמל מצמצם משמעותית את ההתקררות הקרינתית הלילית בשל ערבול האוויר ולכן טמפרטורות המינימום לפנות בוקר גבוהות יחסית לשאר חלק מישור החוף ואירועי קרה נדירים מאוד באזור זה. מסיבה זו הוא משמש כאחד האזורים העיקריים לגידול בננות בארץ.
בהתאמה לכך גם מקרים של ערפל ומגבלות ראות כמעט שלא מתרחשים בחוף הכרמל ולעתים קרובות ניתן לראות בשעות הבוקר המוקדמות מעבר חד בין ערפלים והגבלות ראות באזור בנימינה לראות חדה ממעגן מיכאל וצפונה.
הלחות בחוף הכרמל במרבית העונות נמוכה ביחס לשאר מישור החוף ובפרט בלילות, אך בקיץ עם השתלטות האפיק הפרסי והיעדר רוחות מזרחיות חוף הכרמל משתווה לשאר אזורי החוף עם מזג אוויר הביל ועומסי חום המתמידים גם בשעות החשיכה.
הגשמים בחוף הכרמל כמו בשאר רצועת החוף נוטים להיות עוצמתיים וחלק מערכי הגשם הגבוהים ביותר בישראל לפרקי זמן קצרים נמדדו כמו כמות של 82 מילימטרים בשעה בעתלית שנמדדה באפריל 1951 ו-156 מ"מ בארבע שעות שנמדדו בכרם מהר"ל ב-31.12.1998 (ובסך הכל 216 מ"מ באותה יממה). גם מבחינת כמויות גשם יומיות ודו יומיות נמדדו ערכי שיא. מלבד האירוע ב-31.12.1998 נמדדה ב-20.11.2020 בשדות מעגן מיכאל (סמוך למושב דור) כמות יומית של 217 מ"מ. ב-3-4.12.2001 נמדדה בשדות מעין צבי שממערב לרכס כמות דו יומית של 290 מ"מ (מרבית הגשם ירד תוך 6 שעות בלבד). ב-9.12.1921 ירדו במרכז הכרמל בחיפה 244 מילימטרים ויש להניח שגם דרום מערבה משם בחוף הכרמל היו כמויות יומיות חריגות אך לא היו מדידות מאזור זה באותה עת.
מבחינת כמויות הגשם השנתיות, הכמויות בחוף. הכרמל גבוהות במקצת מאלו במישור החוף המרכזי כאשר בקו החוף הכמויות הממוצעות הן בטווח 500-550 מ"מ ומזרחה לשם בקרבת קו המגע עם הכרמל הן כבר מגיעות לכ-600 מ"מ. -
אקלים רמות מנשה
רמות מנשה (בעבר רמת מנשה והרי אפרים) הוא אזור גבעי בין הרי השומרון והכרמל המתנשא לגובה של 200-350 מטרים ויוצר נישה אקלימית ייחודית .
מבחינת טמפרטורות אזור זה לא שונה משמעותית מהמדרונות המערביים של השומרון וכך גם אחוזי הלחות שהם בממוצע גבוהים מההרים אך נמוכים ממישור החוף, אך מבחינת גשם ורוח הוא גשום יותר משולי הרי המרכז וגם נוטה לפתח רוחות חזקות יותר.
המדרונות המתונים מערבה מביאים לעליה הדרגתית של העננות לאזור ולהתגברות הגשם. כמויות המשקעים הממוצעות עולות מכ-550 מ"מ בחוף שממערב לזכרון יעקב לכמויות גשם של כ-700 מ"מ בצפון מזרח רמות מנשה. בחלקים הצפוניים של האזור תורמת להגברה במשקעים גם הסמיכות לכרמל.
בדומה לכרמל גשם שיורד על הרמות מוסע עם הרוח ויורד גם בשוליהן ובקו התפר עם עמק יזרעאל בשל תלילות המדרונות המזרחיים. כך קורה שביקנעם המושבה, הזורע, משמר העמק, ומדרך עוז גשום בממוצע יותר בכ-20% מהישובים שנמצאים צפון מזרחה מהם במרכז עמק יזרעאל.
בשל הקרבה היחסית לים עוצמות הגשם עשויות להיות חזקות ושילוב בין עוצמות גבוהות למשך עשוי להביא לכמויות גשם גדולות תוך שעות ספורות וזרימות חזקות בנחלי האזור. כך אירע לדוגמה ב-5.1.2020 לאחר שעות של גשם בינוני/ חזק, ב-9.12.1991 ב-7.2.1995 ואפילו באביב ב-2.4.2006.
מבחינת רוחות, היותו של המקום אזור מעבר בין עמק יזרעאל מצפון מזרח למישור החוף מדרום מערב ופתוח יחסית ממבנים ומעצים (למעט היערות במדרונות המזרחיים), תורמים לכך שמנשבות בו רוחות חזקות והוא אף כונה בערבית "בלד א-רוחה" – ארץ הרוח, בפרט כשמדובר ברוחות מזרחיות. בהקשר לרוח ראוי לציון האירוע ב-30.10.1980 כאשר בעת שבירת שרב לילית וכניסת חזית קרה היכו במקום רוחות עזות שעקרו עצים רבים והסבו נזקי רכוש כבדים בקיבוצים דליה ורמות מנשה וכן מערבה מהם באזור בנימינה במה שנחשב ל"טורנאדו של רמות מנשה". -
ADA אמר בסקירת אקלים ארצית [קרדיט שמ"ט]:
אקלים גוש דן
גוש דן הוא חלק ממישור החוף וככזה מאופיין בדרך כלל בטמפרטורות מתונות אך בלילות חמימים.
טמפרטורות המקסימום היומיות באזור החוף בדרך כלל אינן חורגות מ-30 מעלות גם בקיץ , אך טמפרטורות המינימום גבוהות בו ביחס לרוב אזורי הארץ הן בשל הקרבה לים והלחות הגבוהה שמצמצמת התקררות קרינתית והן בשל אפקט אי החום העירוני (פליטת חום מבטון, אספלט ומקורות חום כגון מנועי מזגנים). בשל האפקט המצטבר של ההתחממות הגלובלית (ובפרט התחממות טמפרטורת הים בעשורים האחרונים) והעליה בהצטופפות האורבנית אזור זה חווה התחממות של כמעט 3 מעלות בממוצע בטמפרטורת המינימום הקייצית מאז תחילת שנות ה-90. יותר מכל מקום אחר בארץ!
בשילוב הלחות לילות הקיץ הפכו באזור ללילות המאופיינים בעומס חום קל ובעת גלי חום אף למתון ובינוני. בשעות הצהריים עומסי חום מלווים את האזור מסוף מאי ועד סוף אוקטובר.
בחורף לעומת זאת הטמפרטורות נוחות עם טמפרטורות מקסימום ממוצעות של פחות מ-20 מעלות ולילות נוחים יחסית בזכות החמימות האורבנית.
הגשמים בגוש דן כמו במישור החוף המרכזי והדרומי מתאפיינים בעוצמה גבוהה יחסית. כמויות הגשם די דומות למישור החוף הצפוני עם עליה מכמויות של כ-500 מ"מ בממוצע שנתי בדרום מערב גוש דן לכ-600 מ"מ בצפון מזרחו. עם זאת הגשם בגוש יורד בדרך כלל במטחים המרוכזים בפחות שעות גשם ביחס לאזורים עם כמויות גשם דומות מצפון לגוש דן ובהרים שממזרח לו. למעשה עוצמות הגשם בגוש דן הן מהגבוהות בארץ. כמויות גשם יממתיות של 200 מילימטר ויותר כבר נמדדו בתחנות שונות בו בעבר וגם בבחינת עוצמות גשם לפרקי זמן קצרים יותר תחנות גוש דן נמצאות במקום גבוה ברשימה אם לא בראשה.
אירוע הגשם הגדול ביותר בגוש דן התרחש בתחילת נובמבר 1938 במהלכו ירדו 200 מילימטר ביממה ביפו ולמעלה מ-400 מילימטרים בסופה כולה בחלק מתחנות גוש דן. נותר רק לתהות מה יקרה אם סופה שכזו תחזור על עצמה בצפיפות העיור הקיימת בגוש דן כיום.
פירגנו לנו שאמרו לילות עם עומס חום קל למה בחודש האחרון לא היה לילה שפחות מ24.4 זאת אומרת עומס חום מתון בקיצור באמת העסק מתחמם -
אקלים שפלת יהודה (השפלה)
אזור השפלה שנמצא למרגלות הרי יהודה מאזור מודיעין ודרומה עד גבול הנגב באזור להב, הוא אזור גבעי המבותר ע"י עמקים המנקזים בהם עוברים נחלים המנזקים את אזור השפלה ואת הרי יהודה כמו נחל האלה, נחל שורק ועוד.
תצורה זו מייצרת הבדל משמעותי בטמפרטורת המינימום היומית. בלילות בהירים ונטולי רוח חזקה, על הגבעות ומדרונותיהן הטמפרטורות חמימות יחסית ואילו בעמקים מתפתחים כיסים קרים מאחר שאוויר קר גולש בשעות החשיכה מהמדרונות ונכלא בעמקים. משום כך לעתים אנו מוצאים פערים של 5 מעלות ובמקרים קיצוניים (כשהאוויר יבש) אף 10 מעלות ויותר בין הטמפרטורות החמימות יחסית בבית ג'ימל שבגבעות בית שמש לבין הטמפרטורות בנתיב הל"ה שבעמק האלה מדרום. השילוב בין הקרקע הפוריה בעמק והטמפרטורות הלילות הקרירות הופך את עמקי השפלה לאזור מוצלח לגידול גפנים ונשירים למרות טמפרטורות המקסימום הגבוהות באזור זה.
מבחינת לחות האוויר בשעות היום האזור די יבש ולכן טמפרטורות המקסימום מטפסות בו ובפרט בשרבי הסעה כאשר האוויר שגולש מהרי יהודה ברוחות מזרחיות מתחמם עם ירידתו. טמפרטורות של 40 מעלות ויותר אינן חריגות בו בעת שרבים משמעותיים. בקיץ בעת עומסי חום כבדים מתקבל שילוב בין טמפרטורות גבוהות יותר ממישור החוף ולחות נמוכה יותר אך עדין מעיקה. ב
מבחינת רוח האזורים הגובלים במדרונות הרי יהודה חשופים לרוחות מזרחיות חזקות שמאיצות תוך כדי ירידתן. בעמקים נוצר לא פעם תיעול רוחות בהתאם לכיוונם. בשל החספוס הגבוה יחסית, רוחות מערביות בדרך כלל לא מגיעות למהירויות רוח מרשימות כמו באזור החוף.
הגשם בשפלה נמוך במעט ביחס למישור החוף וגם עוצמתו מסתמנת עקב הריחוק היחס מהים. הגשם פוחת עם ההדרמה מכ-550 מ"מ באזור מודיעין לכ-400 מ"מ באזור בית גוברין ולכ- 300 מ"מ בגבול הנגב באזור להב.
בחלקים הצפוניים "רכבות" ענני גשם אינן נדירות ועשויות להתקבל אף כמויות גשם יומיות של כ- 100 מילימטרים ואילו בחלקי השפלה שמדרום לבית שמש הגשמים מתונים יותר.
שלגים מגיעים לעתים נדירות לפסגות הגבעות הגבוהות (לאחרונה בפברואר 2015 ובדצמבר 2013).
שלג משמעותי יותר שכיסה חלקים נרחבים בשפלה ירד לאחרונה בינואר 2000. -
בקעת הירדן
"חמה הדרך, ארוכה היא ושם הוא בין קוצי הקיץ" – זו התמונה שמצטיירת כשחושבים על בקעת הירדן בצהרי יום קיץ, אך בעונות אחרות ובשעות אחרות התנאים נוחים יותר כפי שיפורט בפוסט זה.
בקעת הירדן, המשתרעת משני צדי הירדן שבין הכנרת לים המלח, מאופיינת באקלים יבשתי עם לחות יחסית נמוכה בשעות הצהריים וטמפרטורות גבוהות. טמפרטורות המקסימום הממוצעות בחודשים יולי ואוגוסט מגיעות לכ-40 מעלות ובדרום הבקעה אף מעט מעל לכך. בגלי חום הטמפרטורות עשויות להגיע למקסימום של 45 מעלות ויותר (בשרב של יוני 1942 אף עברו את ה-50 מעלות).
ההפרש בין טמפרטורת המקסימום היומית בקיץ ובחורף גדול ומגיע לכ-20 מעלות
(להשוואה בקו החוף ההפרש הוא 12 מעלות בלבד), כך שבחורף הימים בבקעה נעימים והלילות אף קרירים עם טמפרטורה מינימום ממוצעת של 8-10 מ"צ בלבד. לעתים נדירות אף עשויים להתרחש אירועי קרה ובפרט באזור עמק בית שאן. ההתקררות הלילית מביאה עמה עליה בלחות היחסית שמגיעה לפנות בוקר לכ-90% בממוצע בחורף וכ-80% בממוצע בקיץ.
בהיותה כלואה בין שני רכסי הרים, מהירות הרוח הממוצעת בבקעה נמוכה בכל עונות השנה . יחד עם זאת בקיץ וגם בעונות המעבר מתרחשת תופעה יממתית קבועה של התחזקות מהירה של הרוח לפרק זמן של שעות בודדות. הדבר נובע מגלישת הבריזה הימית שמאיצה תוך כדי תנועתה מזרחה וירידתה מהרי המרכז לעבר הבקעה. האוויר היורד חם ויבש ומביא לקבלת טמפרטורות המקסימום בשעות אחר הצהריים.
הגשמים בבקעה מועטים כאשר כל חלקה הדרומי מארגמן ועד ים המלח נמצא מתחת לקו הצחיחות וחלקה הצפוני הוא צחיח למחצה. ענני הגשם שחוצים את ההרים ומגיעים למקום מאבדים בדרך כלל מכוחם ומאופיינים בעוצמות גשם חלשות למעט מקרים של שקעים עמוקים במיוחד המייצרים רוחות חזקות שמניעות את ענני הגשם מהים אל הבקעה תוך פרק זמן קצר.
הגשמים החזקים ביותר בבקעה יורדים מתאי גשם מקומיים שנוטים להתפתח בשולי הבקעה בעת אפיק ים סוף. אלה עשויים ליצור שטפונות בזק בבקעה ולחסום את כביש 90. האירוע המרשים ביותר בבקעה התרחש ביריחו ב-17.10.1987 ובמהלכו ירדו יותר מ-40 מ"מ גשם תוך רבע שעה ו-56 מ"מ בחצי שעה. מדובר בעוצמות השיא שנמדדו בישראל לפרק זמן של עד חצי שעה. גם ב-28.10.2015 התרחש בגלגל אירוע חריג שבמהלכו ירדו 70 מילמטרים תוך פחות משעתיים והביאו לסחיפת התחנה
-
אקלים הר הנגב
למרות דימוי הנגב כאזור חם במיוחד, הר הנגב הוא אחד האזורים הנוחים יותר לשהות בהם (כל עוד יש צל...) בקיץ החם שלנו. אומנם שעות הצהריים בו חמות יותר מיתר אזורי ההר בכשתי מעלות בשל הריחוק מהים התיכון והיובש, אבל בלילה בדיוק מאותה סיבה המצב מתהפך והטמפרטורה המהבילה של פני הים התיכון לא מונעת באזור מרוחק זה התקררות אל מתחת ל-20 מעלות ובמקצת מלילות הקיץ אף לכ-15 מעלות.
הסיבה להתקררות המשמעותית בלילה איננה רק יובש האוויר אלא הטופוגרפיה הרמתית של הר הנגב. בהר הנגב יש שטח נרחב בגובה 700- 900 מטרים שהוא כמעט מישורי לחלוטין ומעליו מבצבצות פסגות הגבוהות ממנו במעט. כתוצאה מכך האוויר הקר איננו מתנקז למדרונות סמוכים ויורד מטה כמו במרבית השטח ההררי בגליל ובהרי המרכז.
בשל אופיו היבשתי של הנגב ומיקומו הדרומי הוא חשוף ליותר ימי שרב משאר רצועת ההר אך מצד שני טמפרטורות מינימום של אפס מעלות בחורף שכיחות בו לא פחות משאר שדרת ההר המערבי ובאזורים עם נחיתות טופוגורפית קלה ביחס לסביבתם השכיחות גבוהה עוד יותר.
שלגים לעומת זאת נדירים בהר הנגב מאחר שעל מנת לקבל עננות ממטירה באזור זה נדרשות רוחות צפוניות - צפון מערבית שמגיעות בדרך כלל בקצה מעבר אפיק רום כאשר הטמפרטורות ברום מתחילות להתחמם. כמו כן בחלק מאירועי השלגים בארץ הרוחות כלל לא מגיעות לאזימוט שכזה.
אזימוט הרוח רלוונטי גם לאירועי גשם שמקורם בעננות מהים התיכון וגם במקרה זה אם בכלל הרוחות חגות בסוף מערכת לצפוניות - צפון מערביות, הדבר מתרחש תוך כדי התחממות הרום כך שהעננות איננה מפותחת במיוחד וממטירה גשמים קלים יחסית.
עם זאת למעלה משליש מכמויות הגשם בהר הנגב שמגיעות לממוצע שנתי של כ-70-100 מ"מ (עם שונות בין שנתית גבוהה סביבו), מתרחשות בשל עננות "טרופית" שמגיעה מדרום מערבה או מעננות שמתפתחת במקום בשל לחות שמגיעה ממקור דרומי. עננות זו יכולה להגיע לעוצמות גבוהות לפרקי זמן קצרים ולייצר שטפונות בזק. בהיבט זה להר הנגב יש אפילו יתרון ביחס לשאר אזורי ההר הצפוניים יותר. כך לדוגמה באוקטובר 1979 נמדדו במצפה רמון 40 מ"מ גשם תוך רבע שעה בלבד, העוצמה השנייה בגובהה לפרק זמן זה שנמדדה בישראל (הגבוהה ביותר נמדדה ביריחו).
מבחינת קרינה הר הנגב הוא אחד מהאזורים המוצלחים ביותר להפקת אנרגיה סולרית. בשעות הבוקר אומנם יתכנו בו ערפלים עקב ההתקררות הלילית המשמעותית, שעשויה להביא גם אוויר יבש יחסית עד נקודת הטל, אך במהלך היום האזור נקי בדרך כלל מעננות נמוכה ובשל גובהו ומיקומו הדרומי הקרינה בו גבוהה יחסית גם בחורף למעט מקרים של ריבוי עננות גבוהה ובינונית או ימי סופות אבק שהם מאוד מזוהים עם האזור אבל בפועל הם נדירים. -
אקלים מדבר יהודה
מדבר יהודה השוכן ממזרח להרי ירושלים, חברון ובנימין הוא מדבר בצל גשם. כלומר מדבר הקשור לטופוגרפיה של הרי יהודה שמדרונותיהם המערביים גורמים להגברת הגשם עקב עליית הרוחות המערביות ואילו במורדותיו המזרחיים הלחות פוחתת משמעותית ועמה גם כמות המשקעים.
אזור הגברת המשקעים המקסימלי בהרי יהודה הוא קילומטרים בודדים במורד הרוח לקו המדרונות המערביים התלולים (לדוגמה אזור קריית ענבים בכביש 1) וכבר ממזרח לשם מתחילה הפחתה במשקעים אך זו הופכת תלולה יותר עם ירידת האוויר במדרונות המזרחיים של ההרים.
השתנות הנוף והצמחייה (גם עקב שינויי מסלע) יוצרת תחושה כאילו המדבר מתחיל כבר מעבר לקו פרשת המים (מזרחה להר הצופים לדוגמה), אבל בפועל רק במורדות הרי חברון המדבר מתקרב לחלקם העליון של המדרונות. בחלקים הצפוניים יותר של מדבר יהודה הוא מתחיל מדרגה מתחת לקו המדרונות הראשון. בין לבין קיים אזור "ספר המדבר" אזור צחיח למחצה עם כמויות גשם של 200-400 מ"מ, בו נמצאת בין היתר מעלה אדומים.
מצדו המזרחי מסתיים מדבר יהודה בקו המדרונות התלול בשולי ים המלח ודרום הבקעה. כמויות המשקעים המינימליות בו מגיעות לכ-50 מ"מ בשנה בשוליו הדרום מזרחיים ואילו מזרחית להרי בנימין השטח המדברי צר וגשום יותר וכמויות הגשם בו נעות בין 150 ל-200 מ"מ.
ככל שנעים דרום מזרחה חלק ניכר מתרומת הגשם הוא ממקורות דרומיים כמו אפיק ים סוף ופלומות טרופיות (זרמי סילון). בחלקיו הצפוניים והמערביים של המדבר, אחוז גבוה מאוד מהגשם מגיע משקעים ים תיכוניים. שקעים עמוקים המלווים ברוחות חזקות במיוחד לא רק מגבירים את הגשם בהרי יהודה אלא מזיזים את העננים וטיפות הגשם שלהם במהירות מזרחה כך שאפקט ההתייבשות מוסט מזרחה מהרגיל וכמויות גשם יומיות של עשרות מילימטרים עשויות של גשם לרדת גם בספר במדבר ואפילו בחלקים המערביים של הרצועה המדברית עצמה. בימים שכאלה מתרחשים שיטפונות של נחלים רבים במקביל עקב עובי הגשם הרב ושטחו הנרחב, אך אלה לא השיטפונות העוצמתיים ביותר מאחר שהגשם לא מתאפיין בעוצמות גבוהות אלא במשך זמן רב . בשקעים רדודים לעומת זאת הגשמים פוחתים מזרחה במהירות עוד בבמת ההר ומעט מאוד גשם אם בכלל מגיע למדבר. שלג מצליח לחדור לעתים רחוקות לחלקים הגבוהים של המדבר (בגובה של כ-500 מטרים ויותר) אך על פי רוב יהיה זה באירועים הגדולים בהם יורדת שכבת שלג משמעותית על קו הרכס.
סוג נוסף של שיטפונות במדבר יהודה מתרחש בעונות המעבר (בד"כ) עקב התפתחות מקומית של ענני סערה בעת אי יציבות רבה, לחות רבה בגבהים של 2-8 ק"מ, והיעדר רוחות חזקות. תנאים אלה נוצרים על פי רוב באפיקי ים סוף "פעילים". במקרים אלה עשויים לרדת באופן מקומי גשמים עזים המצטברים לעשרות מילימטרים תוך פחות משעה ולייצר שיטפונות פתע תוך זמן קצר כאשר מטיילים בתוך נקיקי הנחלים עשויים כלל לא לראות את העננות המתפתחת. כך אירעו שיטפונות קטלניים ומפתיעים כגון אסון נחל דרגה ב-30.9.1975 ואסון קומראן ב-7.5.2007, ומקרים רבים נוספים.
הרוחות במדבר יהודה חלשות יחסית במרבית שעות היום בהשוואה להרי יהודה כאשר רכסי ההרים ממערב ומזרח "מגנים" עליו. יחד עם זאת באירועים "דינמיים" שנעים ממערב למזרח, כגון שבירת שרב, חציית קו חזית של שקע ואף מעבר יומיומי של חזית הבריזה בעונת הקיץ ושוליה, הרוחות דווקא מתעצמות עם גלישתן מקו הרכס ולפרק זמן קצר מתרחשת סערה , כאשר מיעוט צמחיה וחיכוך נמוך תורמים עוד יותר לתחושת הסערה אליה עשויים להתלוות גם סופות אבק מקומיות. מהירויות הרוח שנמדדו בשיאם של אירועים אלה לא נופלת בהרבה מהשיאים הארציים.
הטמפרטורות והלחות נגזרים בעיקר מהטופוגרפיה כאשר בשוליו המערביים והגבוהים של המדבר התנאים האקלימיים נוחים יותר, אך בחלקים המזרחיים חם תנאי החום והיובש מתעצמים עקב גלישת אוויר עם הרוח המערבית לעבר בקעת הירדן וים המלח תוך כדי התחממותו והתייבשות וגלישת חזית הבריזה בעונת הקיץ ובשוליה בשעות אחר הצהריים תוך כדי התחממות והתייבשות האוויר מביאה לכך שטמפרטורת המקסימום מתקבלות במדבר יהודה בעונה זו בשעות אחר הצהריים.
-
אקלים השרון
השרון הנמצא בחלקו הצפוני של מישור החוף המרכזי הוא אזור נמוך ושטוח ברוחב של כ-15 ק"מ בין תחתית מדרונות השומרון לחוף הים. בשרון יש שלושה רכסי כורכר גבוהים בעשרות מטרים מסביבתם וביניהם שטחיים נחותים טופוגורפית שאינם מנקזים היטב את האוויר. משום כך אזורים אלה נוטים להתקרר משמעותית בלילה ובפרט בחורף ולעתים רחוקות עד כדי התפתחות קרה. במקרים נפוצים יותר נוצרים בעמקים אלה ערפלים והגבלות ראות כאשר התקררות האוויר מגיעה לפנות בוקר עד נקודת הטל.
בשעות היום לעומת זאת פנים השרון מתחמם משמעותית והשפעתו הממתנת של הים פחותה בו. אם בחוף השרון הפרש הטמפרטורות הממוצע בין המקסימום והמינימום היומי מגיע לכ-6 מעלות, הרי שבעמקי השרון, קילומטרים בודדים מזרחה משם ההפרש עומד על כ-13 מעלות ויותר בעיקר בשל צניחת טמפרטורת המינימום.
בשל החספוס הרב באזור זה הקשור במבנה האורכי של רכסי הכורכר, הבנייה וצמחיה הרבה בו, הרוחות בשרון אינן חזקות למעט באזור חוף השרון בעת רוחות מערביות ובקו המגע עם מדרונות השומרון בעת גלישת רוחות מזרחיות.
הגשם בשרון עולה ממערב למזרח. ממוצע הגשם בקו החוף הוא קצת מעל 500 מ"מ ואילו 5 קילומטרים ממזרח לשם הוא מגיע לכ-600 מ"מ ועולה עוד במעט לכיוון גבול השרון והשומרון. העליה בכמויות הגשם קשורה בקו ההתכנסות שמגביר את הגשם וההתעבות באזור החוף תוך כדי תנועת העננים מזרחה. ראוי לציין שעוצמות הגשם המקסימליות מגיעות לשיאן בקו החוף , אך משך הגשם בפנים השרון רב יותר ומביא לכמויות ממוצעות גבוהות יותר.
סופות גשם גדולות (עד כדי 400 מ"מ בסופות הקיצוניות ביותר) וכמויות גשם יומיות חריגות (100 מ"מ ויותר) אופייניות יותר לחלקו המרכזי והדרומי של השרון (עד קו נתניה - כביש 57) ופחות נפוצות בחלקו הצפוני. זאת משום שזה גבולן הצפוני של "חזיתות החוף" - קווי התכנסות שמתפתחים מצפון לחופי סיני ומייצרים "רכבות" עננות בעוצמה שעשויות להיכנס ברוחות דרום מערביות עד מרכז השרון ולהמטיר כמויות גשם משמעותיות לאורך שעות רבות. -
אקלים עמק יזרעאל
עמק יזרעאל המתוחם בין ג'נין בדרום מזרח לגבעות טבעון בצפון מערבו מתאפיין בתנאי אקלים יבשתיים ההולכים ומתגברים מצפון מערב לדרום מזרח בשל ההתרחקות מחוף הים התיכון.
יובש האוויר היחסי ביום מאפשר התקררות קרינתית משמעותית בלילה לערכי מינימום חורפיים שכיחים של 5 מעלות ופחות ולעתים נדירות גם עד 0 מעלות ופחות. הפרש של 15 מעלות ויותר בין טמפרטורת המקסימום היומית לטמפרטורת המינימום היומית נפוץ מאוד בעמק ובפרט בימים בהירים. בימי שרב הוא עשוי להגיע ל-20 מעלות ויותר.
התקררות האוויר מייצרת לא פעם ערפלים בשעות הלילה ושעות הבוקר המוקדמות בעיקר בחלקיו המערביים שם מקווי מים מגבירים את התופעה.
שעות היום מתאפיינות בטמפרטורות גבוהות בפרט בעונת הקיץ. בימי שרב בעונות מעבר ובקיץ הטמפרטורות עשויות להיות גבוהות מ-40 מעלות אפילו בחלקיו המערביים.
עמק יזרעאל מייצר תיעול רוח בכיוון ציר העמק (דרום מזרח - צפון מערב) ומגביר בריזה יבשתית המנשבת בעיקר בשעות הלילה ובעונות הסתיו והחורף. גם בעת מערכות סינופטיות המביאות לרוחות מזרחיות -דרום מזרחיות הרוח בעמק מתעצמת. יחד עם זאת בממוצע כללי לכל השנה ובפרט בקיץ מהירות הרוח בעמק נמוכה יחסית לסביבתו בשל ההרים והגבעות ממערב לו המגבירים את החיכוך ומחלישים את הרוח המגיעה אליו מכיוון דומיננטי זה.
כמויות הגשמים בעמק יזרעאל עולות מכמות שנתית של כ-450 מ"מ באזור ג'נין ועד לכ-600 מ"מ בצפון מערבו. ברצועה צרה הנמצאת בסמוך למדרונות רמות מנשה (אזור משמר העמק -יקנעם המושבה) כמויות הגשם גדולות יותר ומגיעות ל-650-700 מ"מ. זאת בשל המדרונות התלולים לעבר העמק שגורמים לכך שהוא נהנה מגשם שיורד על רמות מנשה ומוסע עם הרוח מזרחה.
כמויות הגשם היומיות על פי רוב אינן קיצוניות בעמק , אבל קורה לעתים נדירות שרועות עננים ממערב או מדרום מערב מתמגנטות אל העמק ומתקבלות בו כמויות גשם יומיות גדולות מ-100 מ"מ בשעות גשם רבות. אם הקרקע כבר רוויה עוד מקודם הדבר מתבטא בגאות בנחל הקישון ויובליו.
גם עוצמות הגשם בעמק עשויות להיות גבוהות, בעפולה כבר תועדו שני מקרים בהם ירדו כ-60 מ"מ בשעה: ב-1.5.1963 וב-3.1.1990, ערכים גבוהים משמעותית מאלה שלהם ניתן לצפות בשכיחות שכזו בהרי המרכז והרי הצפון שמשני עברי העמק.
סופות גשם גדולות בדרך כלל לא מגיעות לשיאן בעמק יזרעאל אלא בחוף או בהרים אבל יוצאת דופן היא סופה מוקדמת שפקדה את העמק בנובמבר 1936 והביאה במוקד שלה באזור שריד - גניגר לכ-300 מ"מ ב-5 ימי גשם. הרבה מעבר לכל סופה אחרת שתועדה מאוחר יותר.
שלג בעמק נערם רק ב-1950 וליל הקרה שהתרחש בעוד השלג על הקרקע, הביא לקבלת ערך מינימום קיצוני במיוחד של 10- ברמת דוד. -
מה עם הערבה ?
-
אפיק ים סוף לא ראיתי בשמ"ט סקירה על הערבה
אם יש לך אתה מוזמן להעלות
