סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- שלג - תוכן תורני
-
שלג בסוכות!!!- יש למישהו התנגדות? ואני לא מדבר סתם על שלג, אלא על שלג "נקי", לא שמב"ג (שלג מעורב בגשם), ולא שלג שלוקח לו זמן "להיתפס" ובנתיים הוא נמס ומטפטף לתוך הסוכה, אלא בשלג נקי שיורד ומיד נתפס ! מה יכול להיות חוויתי יותר מזה? הרי אין בשלג הזה משום "שפך לו רבו קיתון בפניו" מכיון שהוא לא נמס וממילא אינו מפריע במאומה לישיבה בסוכה. וכי יש לך "נוי סוכה" גדול מזה? פשוט חלום !! אבל כאן יש היבט אחר שצריך להתבונן בו. הרי ירידת השלג תיצור שכבת שלג שתכסה את הסכך. האם השלג הוא דבר הראוי לסיכוך? אם לא- נמצא שדבר שאינו ראוי לסיכוך מכסה את הסכך, וכידוע שאם הסכך מכוסה בדבר שאינו ראוי לסיכוך הדבר פוסל את הסוכה. אז מה הדין במקרה של שלג המכסה את הסוכה? האם הסוכה כשרה או פסולה ?
על כך ועוד בפוסט שלפניכם.
-
נמחק על ידי
ז'ק -
שוחזר על ידי ז'ק
-
האם השלג נחשב כסכך פסול ?
כידוע שהתנאי לדבר שיהיה כשר לסיכוך הוא שאותו דבר אינו מקבל טומאה, וכן שיהיה גידולו מן הארץ. ויש מי שכתב לחדש ששלג נחשב כדבר הכשר לסיכוך, שהרי הוא אינו מין שמקבל טומאה, וכן נחשב כדבר שגידולו מן הארץ כיון שנקרא בפסוק "ארץ", שנאמר (איוב ל"ז, ו') "כי לשלג יאמר הוא ארץ", וזה על יסוד דברי המרדכי (חולין סימן תרנ"ב) שהביא בשם "גאון" ששלג כשר למצות כיסוי הדם כמו עפר. אבל הבית יוסף כתב לדחות זאת מכל וכל, שאין כוונת הפסוק לומר שהשלג נקרא "ארץ" ונחשב כארץ, אלא כוונת הפסוק היא שה' ציוה שהשלג ירד על הארץ. ונמצא לפי"ז שהשלג אינו דבר שכשר לסיכוך. (וגם בלאו הכי יש להעיר, שאף לשיטת המרדכי בשם הגאון ששלג כשר לכיסוי הדם, מ"מ זה מפני שדינו הוא כעפר הארץ, אך כידוע שעפר אינו חשוב כמין שכשר לסכך בו). ולכן יש מי שכתב שאין לברך על ישיבה בסוכה שהסכך שלה מכוסה בשלג. (עיין ערוך השולחן או"ח סימן תרכ"ט ס"ב).
-
אם השלג לא נחשב כדבר הכשר לסיכוך, האם ניתן בכ"ז לשבת בסוכה שהסכך שלה מכוסה בשלג?
בבאר היטב (או"ח סימן תרכ"ו ס"ק א') כתב: "מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ונעשה כעין תקרה, כשרה". וציין למקור הדברים לספר גינת ורדים או"ח כלל ד' סימן ז', שם כתב לייסד שכל דבר שאינו חוצץ בפני הטומאה אינו נחשב אלא כאוויר. והנה השלג אינו חוצץ בפני הטומאה (כמבואר במשנה באהלות פ"ח מ"ה), מפני שהוא עתיד לימס מאליו ולכן אינו חשוב אלא כאוויר, ולכן אינו חשוב כתקרה ומחיצה כשהוא נמצא על הסכך.
והגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר עוד ששלג אינו פוסל את הסוכה מפני שהוא בטל לסכך. (עיין ספר אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות י"ח). ויש לעיין אם זה תלוי בכמות ועובי השלג.
-
סוכה במקום שמצוי שם ירידת השלג, האם יתכן שהמציאות הזאת תגרום לסוכה להיפסל אף ללא ירידת שלג ?
לעיל הבאנו שתי דעות בענין האם השלג נחשב כדבר שאינו כשר לסיכוך הפוסל את הסוכה באופן שהוא מונח ע"ג הסכך. אך נראה שגם אם נניח שהשלג אינו פוסל את הסוכה, מ"מ עלה בדעתי שיתכן שהמציאות של ירידת שלג תפסול את הסוכה אפילו בזמן שהוא עדיין לא ירד. נשמע משונה? ובכן- בואו נעיין ביחד. כידוע שהדין הוא שמי שעשה את סוכתו באופן שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אז הדין הוא שהסוכה פסולה אפילו בזמן שאין רוחות שנושבות. והטעם- שלמרות שאנחנו פוסקים שסוכה אינה צריכה להיות "דירת קבע", מ"מ "דירת ארעי" היא כן צריכה להיות. וסוכה כזאת שאינה יכולה לעמוד ברוח המצויה באותו מקום אינה חשובה אפילו כדירת ארעי. וכבר הארכנו בזה בפוסט אחר (לחץ כאן), והבאנו ש"הרוח מצויה" נמדדת לפי המצוי במקום המסוים שבו היא נמצאת.
ולפי"ז נראה שאדם שבונה את סוכתו במקום שבו מצויה ירידת שלגים, צריך הוא לדאוג לבנות את הסוכה בחוזק המתאים לעמוד במציאות של ירידת שלגים על הסוכה. אבל אם הוא יבנה את הסוכה באופן שירידת שלג מצוי תגרום לקריסת הסכך תחת משקל השלג, או שהדפנות לא חזקות מספיק לשאת את משקל הסכך עם השלג שעליו, אז בפשטות אותה סוכה תחשב כסוכה פסולה אף בזמן שעדיין לא ירד שלג, כיון שמעיקרה היא אינה ראויה לעמוד במצב המצוי באותו מקום דהיינו ירידת שלג. כך נראה לעניות דעתי לכאורה.
-
ויש להוסיף שלאוהבי השלג הרי הוא כנוי סוכה ונוי כידוע בטל לסוכה כל שאינו רחוק ממנה ד ' טפחים.
