סוכה במקום שמצוי שם ירידת השלג, האם יתכן שהמציאות הזאת תגרום לסוכה להיפסל אף ללא ירידת שלג ?

לעיל הבאנו שתי דעות בענין האם השלג נחשב כדבר שאינו כשר לסיכוך הפוסל את הסוכה באופן שהוא מונח ע"ג הסכך. אך נראה שגם אם נניח שהשלג אינו פוסל את הסוכה, מ"מ עלה בדעתי שיתכן שהמציאות של ירידת שלג תפסול את הסוכה אפילו בזמן שהוא עדיין לא ירד. נשמע משונה? ובכן- בואו נעיין ביחד. כידוע שהדין הוא שמי שעשה את סוכתו באופן שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אז הדין הוא שהסוכה פסולה אפילו בזמן שאין רוחות שנושבות. והטעם- שלמרות שאנחנו פוסקים שסוכה אינה צריכה להיות "דירת קבע", מ"מ "דירת ארעי" היא כן צריכה להיות. וסוכה כזאת שאינה יכולה לעמוד ברוח המצויה באותו מקום אינה חשובה אפילו כדירת ארעי. וכבר הארכנו בזה בפוסט אחר (לחץ כאן), והבאנו ש"הרוח מצויה" נמדדת לפי המצוי במקום המסוים שבו היא נמצאת.

ולפי"ז נראה שאדם שבונה את סוכתו במקום שבו מצויה ירידת שלגים, צריך הוא לדאוג לבנות את הסוכה בחוזק המתאים לעמוד במציאות של ירידת שלגים על הסוכה. אבל אם הוא יבנה את הסוכה באופן שירידת שלג מצוי תגרום לקריסת הסכך תחת משקל השלג, או שהדפנות לא חזקות מספיק לשאת את משקל הסכך עם השלג שעליו, אז בפשטות אותה סוכה תחשב כסוכה פסולה אף בזמן שעדיין לא ירד שלג, כיון שמעיקרה היא אינה ראויה לעמוד במצב המצוי באותו מקום דהיינו ירידת שלג. כך נראה לעניות דעתי לכאורה.

אם השלג לא נחשב כדבר הכשר לסיכוך, האם ניתן בכ"ז לשבת בסוכה שהסכך שלה מכוסה בשלג?

בבאר היטב (או"ח סימן תרכ"ו ס"ק א') כתב: "מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ונעשה כעין תקרה, כשרה". וציין למקור הדברים לספר גינת ורדים או"ח כלל ד' סימן ז', שם כתב לייסד שכל דבר שאינו חוצץ בפני הטומאה אינו נחשב אלא כאוויר. והנה השלג אינו חוצץ בפני הטומאה (כמבואר במשנה באהלות פ"ח מ"ה), מפני שהוא עתיד לימס מאליו ולכן אינו חשוב אלא כאוויר, ולכן אינו חשוב כתקרה ומחיצה כשהוא נמצא על הסכך.

והגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר עוד ששלג אינו פוסל את הסוכה מפני שהוא בטל לסכך. (עיין ספר אשרי האיש ח"ג פכ"ה אות י"ח). ויש לעיין אם זה תלוי בכמות ועובי השלג.

האם השלג נחשב כסכך פסול ?

כידוע שהתנאי לדבר שיהיה כשר לסיכוך הוא שאותו דבר אינו מקבל טומאה, וכן שיהיה גידולו מן הארץ. ויש מי שכתב לחדש ששלג נחשב כדבר הכשר לסיכוך, שהרי הוא אינו מין שמקבל טומאה, וכן נחשב כדבר שגידולו מן הארץ כיון שנקרא בפסוק "ארץ", שנאמר (איוב ל"ז, ו') "כי לשלג יאמר הוא ארץ", וזה על יסוד דברי המרדכי (חולין סימן תרנ"ב) שהביא בשם "גאון" ששלג כשר למצות כיסוי הדם כמו עפר. אבל הבית יוסף כתב לדחות זאת מכל וכל, שאין כוונת הפסוק לומר שהשלג נקרא "ארץ" ונחשב כארץ, אלא כוונת הפסוק היא שה' ציוה שהשלג ירד על הארץ. ונמצא לפי"ז שהשלג אינו דבר שכשר לסיכוך. (וגם בלאו הכי יש להעיר, שאף לשיטת המרדכי בשם הגאון ששלג כשר לכיסוי הדם, מ"מ זה מפני שדינו הוא כעפר הארץ, אך כידוע שעפר אינו חשוב כמין שכשר לסכך בו). ולכן יש מי שכתב שאין לברך על ישיבה בסוכה שהסכך שלה מכוסה בשלג. (עיין ערוך השולחן או"ח סימן תרכ"ט ס"ב).

שלג בסוכות!!!- יש למישהו התנגדות? ואני לא מדבר סתם על שלג, אלא על שלג "נקי", לא שמב"ג (שלג מעורב בגשם), ולא שלג שלוקח לו זמן "להיתפס" ובנתיים הוא נמס ומטפטף לתוך הסוכה, אלא בשלג נקי שיורד ומיד נתפס ! מה יכול להיות חוויתי יותר מזה? הרי אין בשלג הזה משום "שפך לו רבו קיתון בפניו" מכיון שהוא לא נמס וממילא אינו מפריע במאומה לישיבה בסוכה. וכי יש לך "נוי סוכה" גדול מזה? פשוט חלום !! אבל כאן יש היבט אחר שצריך להתבונן בו. הרי ירידת השלג תיצור שכבת שלג שתכסה את הסכך. האם השלג הוא דבר הראוי לסיכוך? אם לא- נמצא שדבר שאינו ראוי לסיכוך מכסה את הסכך, וכידוע שאם הסכך מכוסה בדבר שאינו ראוי לסיכוך הדבר פוסל את הסוכה. אז מה הדין במקרה של שלג המכסה את הסוכה? האם הסוכה כשרה או פסולה ?

על כך ועוד בפוסט שלפניכם.

אוהב גשם ולא בוץ אמר בשבוע חג סוכות מה היה לנו תכלס? !:

לנו בביתר טפטף פעם אחת מאוחר בלילה, ומישהו אמר שאם ירידת גשמים בכמות שהתבשיל [מקפה] מתקלקל היא כשפיכת קיתון, הרי שטפטופים כאלו הם כדוגמת האבא שאחרי שנוטל ידים בשבת משפריץ קצת מים שנשארו על ידיו כדי לעורר את ילדיו, וזה מתוך חיבה.
בוקר אחד התפללתי בבית כנסת קטן ולא היה מנין ואז ירד קצת גשם ואחד אמר יופי עכשיו כולם התעוררו ועוד 20 דקות כולם פה וכך היה.

חזק- אהבתי !

דוד 4 אמר בשבוע חג סוכות מה היה לנו תכלס? !:

אנחנו השנה התקנו 3 מזגנים בסוכה בעיקר כלקח משהים עברו שהיה חם
אבל השנה בירושלים היה ממש קר ולמעשה בקושי השתמשו במזגנים

מזגנים בירושלים?! אולי בשביל חימום ! השנה הייתי בירושלים יום אחד, ביום היה ממש נעים, ובלילה היה צריך סמיכה חמה בגלל הקרירות והרוחות. גם בשנה שעברה הייתי בירושלים מספר ימים, ואפילו צורך במאוורר לא היה, ושלא לדבר על הלילות. בבני ברק מאוורר ואם אפשר מזגן זה ממש צורך בסיסי, כי בלי זה הישיבה והשינה בסוכה עלולים להיות סיוט לא קטן, כי אם שהשנה המצב היה פחות נורא.

איש השלגים אמר בשבוע חג סוכות מה היה לנו תכלס? !:

ז'ק אמר בשבוע חג סוכות מה היה לנו תכלס? !:

ועוד אירוע שני של ''שבר ענן'' קצר מועד שאמנם הצליח להרטיב אותנו כהוגן,

מזיעה נרטבתם?
או שהיה סביר?

היה לי מזגנים בסוכות שישבתי וישנתי בהם, כך שאפילו היה לי קר לפעמים. אבל מחוץ לסוכה הזעתי לא מעט. (במקרה שלי- מצטער חייב סוכה...).

האם יש עניין לעשות את כל הפתרונות הנ"ל, והאם זה מועיל בכלל ?

הדבר תלוי במחלוקת במפרשים ובפוסקים מה מהות הפטור מישיבת סוכה בזמן שיורדים גשמים. האם זה רק בגלל הדין הכללי שמצטער פטור מהסוכה, אבל באמת מצות ישיבת סוכה קיימת גם בזמן ירידת גשמים. או שמא זה פטור כללי ממצות ישיבת סוכה, דהיינו שבזמן שיורדים גשמים אז מצות סוכה אינה נוהגת כלל, שהרי זה כמי ששפך לו רבו קיתון בפניו ואמר לו אי איפשי בשימושך, וא"כ בזמן ירידת גשמים כביכול הקב"ה אומר לנו שאין הוא רוצה באותו זמן בקיום מצות סוכה.

וממילא- לאותן שיטות הסוברות שכל הפטור הוא מדין מצטער שפטור מן הסוכה, בודאי שבמקום שהוא לא מצטער אז אין את הפטור, אלא אדרבה- יש חיוב לשבת בסוכה. וממילא- מי שנמצא בסוכה שבפועל לא יורדים לתוכה גשמים באופן שזה מצער אותו, אז הוא מחויב להמשיך לשבת בסוכה, ואדרבה- יש ענין לעשות כל מה שאפשר בכדי לאפשר את הישיבה בסוכה בלא צער.

אבל לשיטות הסוברות שבזמן ירידת גשמים לא קיימת בכלל המצוה של ישיבת סוכה, א"כ אין שום ענין לעשות כל מיני פטנטים בכדי למנוע את ירידת הגשם לתוך הסוכה בכדי לאפשר את המשך הישיבה בה, כי בין כך לא מקיימים בכך שום מצוה (וזה גם על הצד שאותם פטנטים לא פוסלים את הסוכה). ויש מי שאומר שאדרבה- שמי שמתעקש לשבת בסוכה בזמן ירידת גשמים ה"ז נקרא "חסיד שוטה והדיוט", שבשו"ת שבות יעקב (ח"ג או"ח סימן מ"ה) כתב שמכיון שדימו את ירידת הגשם בסוכה "לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון בפניו", והרי אם ירצה העבד למזוג לרבו בעל כורחו בודאי יכעס עליו ביותר, כיון שמתעקש ועושה כנגד רצונו, לכן נקרא "חסיד שוטה והדיוט".

פריסת ניילון למניעת כניסת הגשם- הפיתרון ?

השו"ע (או"ח סימן תרל"ט סי"ט) הביא שתי שיטות בענין לפרוס סדין בכדי להגן מפני החמה או העלים שלא ינשרו עליו, שלשיטה הראשונה הסוכה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה כשרה, וזה בתנאי שהסדין נמצא בתוך ד' טפחים לסכך. ולכאורה גם לפרוס ניילון להגן מפני הגשם זה דומה לפורס סדין מפני החמה או הנשר, וממילא לשיטה הראשונה בשו"ע לכאורה הסוכה תהיה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה תהיה כשרה. וכתב המג"א (ס"ק כ"ה) שאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה, אך לא יברך לישב בסוכה משום שספק ברכות להקל (שהרי רק לפי השיטה השניה הסוכה כשרה, ואילו לפי השיטה הראשונה הסוכה פסולה). וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נ"ז) כתב שראוי לעשות כן לפרוס ניילון שימנע את כניסת הגשם, וכך יוכל להמשיך לשבת בסוכה.

ויש מי שרצה לומר סברא להכשיר לכסות ולהגן בניילון שהוא שקוף, שמכיון שהוא שקוף והשמש נכנסת דרכו והוא אינו עושה צל, ממילא הרי הוא חשוב כאויר, וממילא החסרון שלו אינו מצד שהוא יושב תחת סכך פסול, אלא רק מצד מה שהגשמים אינם יכולים להיכנס, והרי יש שיטות בפוסקים שהדבר אינו פוסל, ולכן בודאי שהיכן שיורדים גשמים יש עניין לפרוס ניילון ולהמשיך לשבת כך בסוכה. (עיין חזון איש או"ח סימן ק"נ ס"ק ד', ספר אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח ששם מבואר שדבר שאינו עושה צל הרי הוא חשוב כאויר ולא כסכך פסול).

וראיתי עוד מי שכתב רעיון לעשות ניילון שהוא למעשה קישוט לסוכה, ולפרוס אותו בתוך ד' טפחים לסכך, כך שאותו ניילון ישמש גם כנוי סוכה (שדינו הוא שבטל לסכך אם הוא נמצא בתוך ד' טפחים לסכך), וגם כהגנה מפני מי הגשמים. (ילקוט יוסף סוכה סימן תרכ"ז סעיף ה', חזון עובדיה).

לשבת בסוכה תחת מטריה- הפיתרון?

מדוע מה שטוב לנו בשביל להגן על עצמנו כשאנחנו הולכים ברחוב בזמן שיורד גשם לא יהיה טוב גם לצורך הישיבה בסוכה בזמן שיורד גשם? האם זה לא פיתרון טוב לשבת בסוכה עם מטריה מעל הראש ?

אז תדעו שלדעת כמה פוסקים מי שיושב תחת מטריה בסוכה, אין למטריה דין אוהל המפסיק בינו לבין הסכך, כיון שהמטריה אינה קבועה אלא מחזיקים אותה ביד, ולכן לדעת אותם פוסקים עדיף לשבת בסוכה עם מטריה בזמן ירידת גשמים מאשר לצאת מן הסוכה, כי יתכן שבאופן זה מקיים מצות סוכה אף בזמן ירידת גשמים. (כמובן שמדובר ביום חול ולא בשבת או יו"ט). ובאופן שהוא מקרב אותה לתוך ד' טפחים של הסכך אז זה בודאי עדיף. (עיין בספר פסקי תשובות סימן תרכ"ז אות ב' ובהערות 3- 4 שם). ויש שהביאו שכך נהג הגרי"ז (הרב מבריסק) שהיה יושב בסוכה בזמן הגשמים תחת מטריה.

מ"מ הגרי"ש אלישיב זצוק"ל סבר שישיבה תחת מטריה בסוכה אינה נחשבת כישיבה בסוכה, מפני שהמטריה נחשבת כאהל, וזאת למרות שאינה קבועה ומחזיקים אותה ביד. ויש שפיקפקו עוד בזה, שאף אם נאמר שאין כאן חסרון של אהל, אבל בודאי שאין זה בבחינת "תשבו כעין תדורו", שאין זו דרך לשבת בבית כשמטריה בידו.

והסכמת כל הפוסקים, שאף אם נאמר שמטריה אינה חשובה כאהל המפסיק, מ"מ לענין ברכה אין לברך על ישיבת סוכה כעין זו.