@גשם-עד-בלי-די
וזה מאוקלהומה סיטי
<blockquote class="twitter-tweet"><p lang="iw" dir="rtl"> דברים שלא רואים כל יום - תיעוד מרהיב של סופת ברקים אדירה באוקלהומה סיטי ארה"ב.<br><br>הסופות האילו מתפתחות בתקופה הזאת של השנה, רק לידיעתכם העננים המפותחים האילו בשניות נהפכים לסופת טורנדו הרסנית. <a href="
">May 22, 2022</a></blockquote> <script async src="https://platform.twitter.com/widgets.js" charset="utf-8"></script>קרדיט מזג אוויר 
️ בטויטר
אחר הצהריים (שעון טורונטו) הכתה את דרום מחוז אונטריו בקנדה (כולל טורונטו והערים שסביבה) סופת ברקים אדירה שלאחריה נספרו שלושה הרוגים, נזקים סביבתיים משמעותיים, וניתוק חשמל לעשרות אלפים. חידוש זרם החשמל צפוי רק מחר בצהריים ככל הנראה.
לסופה קדמה התרעה שהופצה לכלל הטלפונים הסלולריים במרחב אשר בה התושבים נדרשו למצוא מחסה מיידי.
לאחר ששככה הסופה התןשבים החלו להבין שהנזקים באמת משמעותיים כפי שנאמר.
https://www.cbc.ca/news/canada/toronto/ontario-severe-thunderstorms-1.6462285
חם יותר בישראל, לח יותר וגם מסוכן יותר
לפי מחקר ישראלי חדש, עומס החום - השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות - רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים - זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך
קיץ בא ושוב זה חם", שר אריק איינשטיין לפני יותר מ-50 שנה. והנה, שוב קיץ בא ושוב זה חם - והרבה יותר חם, כמו שכולנו מרגישים. משבר האקלים כבר הביא לעלייה של טמפרטורת המקסימום היומית בכ-2 מעלות צלזיוס ב-30 השנים האחרונות בישראל. אבל הטמפרטורה היא רק חלק אחד בסיפור החם של הקיץ. החלק השני, והמעיק לא פחות, הוא הלחות. כשהטמפרטורה והלחות משלבות ידיים ויוצאות במחול דביק, אנחנו חשים על בשרנו את צירוף המילים המוכר והמאיים "עומס חום" - המדד הרשמי של השירות המטאורולוגי שמבטא את מידת אי-הנוחות שנובעת מהשילוב בין טמפרטורת האוויר לבין הלחות שנמצאת בו. הסיבה: ככל שהלחות גבוהה יותר, כך קשה יותר לגופנו לצנן את עצמו באמצעות הזעה.
במחקר ישראלי חדש שהוצג לאחרונה בכנס "הנדסת מים וסביבה אל מול שינויי האקלים" של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, נעשה שימוש בנתונים מתחנות מדידה קרקעיות של השירות המטאורולוגי הישראלי וממידע של לוויין תצפית אמריקני כדי למפות את עומס החום הממוצע בשעות הצהריים של חודשי יולי-אוגוסט בישראל משנות ה-70 ועד היום. המחקר הראה עד כמה אנו חשופים לעומס חום והמחיש שכל מה שאריק איינשטיין שר ואנחנו מרגישים – נכון: עומס החום הולך ומחמיר בכל חלקי הארץ (ובצפון במיוחד).
עומס החום הוא לא "רק" עניין לא נוח - הוא גם מאוד לא בריא. לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפת יתר לחום גורמת להשפעות פיזיולוגיות חמורות, מחמירה בעיות בריאותיות קיימות כגון מחלות נשימתיות ומחלות לב וכלי דם ומשפיעה במיוחד לרעה על זקנים, ילדים ונשים בהריון.
לפי הארגון, אירועי החום בעולם הולכים ומתגברים בעוצמתם, בתדירותם ובמשך שלהם עקב משבר האקלים. אירועים זכורים במיוחד הם גל החום שפגע באירופה ב-2003 וגרם ל-70 אלף מקרי מוות, גל החום שפגע ברוסיה ב-2010 וגרם ל-56 אלף מקרי מוות, וגל החום יוצא הדופן שהיכה ב-2021 בצפון אמריקה.
מחליש את הגוף, מגביר את התחלואה
הסכנות של גלי חום קיצוניים וקצרי טווח בולטות לעין, אבל ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ממושכת לעומס חום מסוכנות לא פחות. מאמר סקירה שפורסם בשנה שעברה איגד מחקרים עדכניים בנושא והראה שחשיפה ארוכת טווח לחום גבוה מפעילה לחץ כבד על הבריאות, הרווחה, והתפקוד הכללי של האוכלוסייה.
"עומס חום מחליש את הגוף", מסביר פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שעמד בראש המחקר החדש עם ד"ר רקפת שפרן-נתן. "בעוד שקל להבחין ולחקור אירועי טמפרטורה קיצוניים קצרי טווח, ייתכן שגם עומס חום גבוה שמתמשך על פני הרבה עשורים מגביר את התחלואה והתמותה של האוכלוסייה".
ברודאי הגיע לעסוק בעומס החום בישראל לגמרי במקרה. הוא בכלל רצה לחקור זיהום אוויר. ב-2015 הוא פיזר עשרות חיישנים בארבע שכונות בחיפה, ליד הטכניון, במטרה למדוד ריכוזי זיהום אוויר מסוגים שונים ולמצוא את מקורם. מלבד נתוני זיהום, אספו החיישנים גם נתוני טמפרטורה ולחות.
שמנו לב", אומר ברודאי, "שבמשך 82 אחוז משעות היום של יולי-אוגוסט, תושבי האזורים שנבדקו היו חשופים לעומס חום שלפי ה-NOAA (מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב) מהווה סיכון בריאותי".
הממצאים החריגים הביאו את קבוצת המחקר של ברודאי לשלב השני במחקר: הם החליטו לבדוק יותר מאשר ארבע השכונות בחיפה, ולא להסתפק רק בקיץ של 2015 (שהיה חם במיוחד). החוקרים עברו לבחינת נתונים של השירות המטאורולוגי הישראלי, שנאספים בתחנות מדידה קרקעיות ברחבי ישראל ושנאספו החל משנות ה-50. החוקרים בדקו את עומס החום הממוצע בשעה שתיים בצהריים בחודשי יולי-אוגוסט בכל עשור, והשתמשו במודלים כדי לבנות מפות מרחביות של עומסי החום.
התוצאות היו ברורות. "ראינו איך עומס החום הלך והתגבר עם השנים", מתאר ברודאי. "זה משהו שאני מרגיש וחווה ממרום שנותיי גם בלי גושפנקה מדעית – אבל עכשיו אפשר ממש להראות את השינויים מעשור לעשור". בנוסף, הנתונים הראו שעומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור.
בשלב השלישי של המחקר החלו ברודאי ושפרן-נתן לעשות שימוש בנתונים מלוויין Landsat אמריקני, שפעיל מאז שנות ה-70 ושמודד נתוני טמפרטורת קרקע ברזולוציה מרחבית של 30 מטר. נתונים אלה שולבו במפות שהופקו מנתוני השירות המטאורולוגי. השילוב אישר את מסקנות המחקר. "המפות שקיבלנו על ידי המיזוג של שני מסדי הנתונים", אומר ברודאי, "הן הרבה יותר עשירות: הן מציגות את עומס החום ברזולוציה מפורטת של 30 מטר, כך שאפשר להסיק מסקנות לא רק ברמת השכונה, אלא גם ברמת הרחוב, הבניין ואפילו האדם הבודד".
להגן מפני החום בכמה פעולות פשוטות
הנתונים שהוצגו הם נכון לעכשיו תוצאות ראשוניות בלבד, אך הם כמובן סיבה גדולה לדאגה – ודאי כשמביאים בחשבון תחזיות פסימיות ממחקרים קודמים שמדברים על התחממות של עד 3 מעלות נוספות בישראל עד 2050, עם אפשרות לעומסי חום קיצוניים שעלולים להגיע עד לטמפרטורה שתרגיש כ-61 מעלות צלזיוס במשך חודשי הקיץ. כלומר, החשיפה לעומסי חום גבוהים וממושכים צפויה להתגבר עוד יותר בעתיד, ועלולה להוביל למחיר בריאותי חמור עבור כולנו.
התוצאות היו ברורות. "ראינו איך עומס החום הלך והתגבר עם השנים", מתאר ברודאי. "זה משהו שאני מרגיש וחווה ממרום שנותיי גם בלי גושפנקה מדעית – אבל עכשיו אפשר ממש להראות את השינויים מעשור לעשור". בנוסף, הנתונים הראו שעומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור.
בשלב השלישי של המחקר החלו ברודאי ושפרן-נתן לעשות שימוש בנתונים מלוויין Landsat אמריקני, שפעיל מאז שנות ה-70 ושמודד נתוני טמפרטורת קרקע ברזולוציה מרחבית של 30 מטר. נתונים אלה שולבו במפות שהופקו מנתוני השירות המטאורולוגי. השילוב אישר את מסקנות המחקר. "המפות שקיבלנו על ידי המיזוג של שני מסדי הנתונים", אומר ברודאי, "הן הרבה יותר עשירות: הן מציגות את עומס החום ברזולוציה מפורטת של 30 מטר, כך שאפשר להסיק מסקנות לא רק ברמת השכונה, אלא גם ברמת הרחוב, הבניין ואפילו האדם הבודד".
להגן מפני החום בכמה פעולות פשוטות
הנתונים שהוצגו הם נכון לעכשיו תוצאות ראשוניות בלבד, אך הם כמובן סיבה גדולה לדאגה – ודאי כשמביאים בחשבון תחזיות פסימיות ממחקרים קודמים שמדברים על התחממות של עד 3 מעלות נוספות בישראל עד 2050, עם אפשרות לעומסי חום קיצוניים שעלולים להגיע עד לטמפרטורה שתרגיש כ-61 מעלות צלזיוס במשך חודשי הקיץ. כלומר, החשיפה לעומסי חום גבוהים וממושכים צפויה להתגבר עוד יותר בעתיד, ועלולה להוביל למחיר בריאותי חמור עבור כולנו.
מה אפשר לעשות? כמובן שמעל הכול, אנחנו זקוקים להתגייסות עולמית דחופה לטיפול במשבר האקלים. עם זאת, קיימות גם דרכים מקומיות להקלה על עומס החום, בעיקר במרחב העירוני: שימוש בהצללה, במסדרונות רוח ובעצים (שלבדם יכולים להביא להורדה של 4-2 מעלות צלזיוס בסביבתם המיידית), ועוד.
גם המפות המפורטות שהפיקו ברודאי ושותפתו יכולות לעזור. "ברזולוציה כזו", מסביר ברודאי, "אפשר להסיק מסקנות בריאותיות חשובות: אפשר ממש לעקוב אחרי מסלול הליכה יומי של משפחה או אדם ולחשב עבורם מדד חשיפה לחום".
לדבריו, חוקרים מתחום בריאות הציבור יוכלו להשתמש במפות הללו ולבחון אותן אל מול תפוצת מחלות כגון אסתמה ואפילו סרטן, כדי לבחון את ההשפעות שיש לעומס חום ארוך טווח על הבריאות
@mashav ראיתי הסבר שזה שלוגית על סלע ענק ולפי זה אז זה יתכן שזה נכון
עידכון נוסף ממרשמלו למערכת
צהריים טובים.ממש לפני שבת.
טוב שמי שהדליק באתרים חופפים את הצופים הנאמנים אודות סערת חורף ו" בליץ חורפי חזק" חזר בו כעת ובכך השפיות חוזרת למחוזותינו.חבל שכך וצריך לגלות יותר רגישות לציבור שדולה כל פיסת מידע בצמא אך הכותרות המיותרות פשוט מיותרות.כעת יצאו במיתון הצפי וטוב שכך.
בכל אופן,גשם מדיד הן בצפון הן במרכז,בצפון מקומית כפי שכתבנו מיום א ליום ב כ15ממ( שוב מקומית),מרכז כ10-15 מקומית,פנים הארץ עד כ5ממ מקומית.רוב אזורי המרכז יראו גשם אך לא בכמויות הללו.
גם זה נחמד,ומקוה שנילמד להבא כולנו למתן צפי ולהיות פחות דורשי כותרות ויותר דורשי מציאות,כי לכתחילה השקע רום לא היה ניראה מפותח מידי ודרומי מידי על כן הבעתי פליאתי כבר בתחילה על הדברים.שבת שלום.🥰
<blockquote class="twitter-tweet"><p lang="iw" dir="rtl">ואוו זה מדהים: פיסגת החרמון אתמול בבוקר. מדובר בגובה של 2220 מ' באזור השטח הצבאי הסגור. כך שאין גישה למקום. (התיעוד מאומת)<br><br>צילום: דידי סגל <a href="
">May 18, 2022</a></blockquote> <script async src="https://platform.twitter.com/widgets.js" charset="utf-8"></script>
ערב טוב.
עדכון יום ה ערב,נכון לעכשיו.
יום א שקע רום וירידה חדה בטמפ.גשם ירד בצפון,גשם מקומי במרכז לתוך הלילה ובוקר יום ב.בצפון ובקו חדרה נתניה מקומית גשם שיכול להיות חזק, בצפון הרחוק ימדדו כ20ממ מקומית,חיפה עד נץניה כ10-15ממ מקומית.מרכז פנים הארץ ירושלים מקומית 5ממ.
בוקר טוב אובך מכסה את כול הארץ וגשם מתחיל לרדת בדרום רמת הגולן ועננות במגמת היתפתחות מתחילה לכסות את ההר נקווה שזה יהיה אי”ס יותר מהרגיל
@דוד הבעיה שהמפלס ירד חזרה מיד אחר כך ב 2 סמ
@אקלימוס מי היה מאמין שלפני חודש זה היה נחשב לטמפרטורות גבוהות
@יוני7343 כן בטח משום מה זה היה הלילה הכי קר אצלי מזה שבועים וחצי כן מעלות
ושבוע הבא בחוף לא יעברו את ה32 מעלות גג רק לכמה שעות
שערי תקווה 31.1
צומת הנגב 30.5
אשלים 30.3
חוף ת”א 30.2
קרנ”ש 29.6
הכפר הירוק 29.3
חיפה טכניון /עין הכרמל 29.1
בית ג’מל /געש /פתח תקווה 28.9
נמל חיפה/ נמל חדרה 28.6
נמל אשקלון 28.5
בית הלל רק14.7
בוקר טוב, יום חמישי!
לאור שאלות רבים,פרט מלתת תאריך יעד למערכת בתוך חודש אפריל כשבועיים לפני שהיא בכלל מגיעה,לא הייתי נכנס לניתוחים מיותרים.
נתננו תאריך יעד שהוא לקראת אמצע החודש,בו יהיה לאחר ימים רבים של התחממות גלישת אויר קר וארוע גשם עם טמפ נמוכות יחסית באזורנו.מעבר לכך לא ניתן להרחיב.למעשה מתאריך 11-12 לחודש יחל חוסר איזון אטמוספרי ואויר קר ברום ולפחות בצפון יהיו כמויות גשם מדידות אך יתכן שגם במקומות אחרים.מדוע הדבר חשוב? עוד ארוע גשם של 25ממ בצפון מביא את הכינרת למצב כמעט מלא וזו הפתעה גם עבורי.נמתין וניראה מה ילד יום.יום נפלא לכולם.🥰
