מה עיריית ירושלים תעשה עם כל המלח שהיה מיועד לפיזור על הכבישים ? תזרה אותו על הפצעים.

השבוע הגיעה לתיבת המייל שלי שיחה מאחד מחשובי "קהילת אקלימוס", הלא הוא ידידנו הרב החשוב מאור גליל העליון , ובהקדמת המייל שלו הוא קשר לראשי תואר מאוד מיוחד כ"רב קהילת אקלימוס". והנה אנוכי ידעתי שתפקידי כאן בקהילה נע בין דיווחים על מזה"א וכמויות הגשם בבני- ברק צפון, לבין צילומים של נופי ארצינו וזריחותיה ושקיעותיה, לבין עיסוק ב"ליצנות מטאורולוגית" כפי שהגדרתי זאת בעבר, ולאחרונה לאחר שהגעתי לגיל שיבה התחלתי לעסוק קצת באיחור גם ב"בינה" (שהרי אמרו חז"ל "בן ארבעים לבינה", אז אם לא בגיל 40, אז לפחות בגיל 60). אבל רב הקהילה?! מינוי זה מנלן? אבל אם יש מי שחושב כך, וכ"ש כשמדובר בחבר קהילה חשוב כמו מאור גליל העליון שליט"א, אז אני בלית ברירה חושב שהמעמד שבו נתכבדתי בעל כורחי מחייב, וזה מחייב אותי לעשות דברים מסוימים כפי שמצופה מרב קהילה, ובמיוחד דברים הניצרכים מאוד לחברי הקהילה. אז לרגל המינוי המפתיע לרב הקהילה ולרגל שבוע פרשת שמות חיברתי תפילה מיוחדת שראוי לאומרה בכוונה, ובעז"ה תוושעו ותראו ישועות בנידון.

ובמאי עסקינן? מכיון שרוב השיח כאן בסתיו ובחורף השנה עבר לשיח על השלג שצפוי לרדת באופן ודאי מתי שהוא (כך מאמינים פה רבים וטובים מקהל מרעיתי), וגם כל עידכון מודלים שמתפרסם גולש במהירות לעיסוק בהאם ירד שלג וכמה ומתי כאילו אנחנו באירופה, וכידוע שֶׁ"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב", לכן חיברתי תפילה נוראה המתאימה במיוחד לשבוע זה פרשת שמות שבו נזכר השלג, שנאמר (שמות ד', ו') "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג".

וזה נוסח התפילה:

בתור אחד שאינו כ''כ ותיק כאן (באפריל הקרוב תמלא שנה להצטרפותי), ההיסטוריה של הפורום וכן דרכי ההתנהלות שלו לא כ''כ ידועים ומוכרים לי.

כמה שאלות שאם יש מי שיודע לענות עליהם אשמח לקבל תשובות. (נחוץ לצורך איזה ''פרוייקט'' שיתכן שאני הולך לשבת עליו לקראת פורים הקרוב).

(1) באיזה תאריך נוסד הפורום (שנה, תאריך בשנה).
(2) אופן ייסוד הפורום.
(3) האם לפורום יש הסטוריה קודמת להיסטוריה הנוכחית (כגון פעילות תחת שם אחר או במתכונת אחרת).
(4) מי המנהלים/ מייסדים שעומדים מאחורי הפורום/ אתר.
(5) כיצד הוא נוסד.
(6) ''מפקחי הודעות''- מי הממנה ומיהם המתמנים.
(7) אופן העבודה של מפקחי ההודעות. (משמרות? מה המדיניות של מחיקת פוסט וכדו').

המנעולים הפכו לאחד המוצרים הניצרכים ביותר למנהלי ומפקחי הפורום.

וכל זה מהשבוע האחרון. צריך דחוף מלאי מנעולים חדש.

בפרשות השבוע שבהם אנו רואים את חובת הכרת הטוב (אהרן מכה את המים והעפר ולא משה וכו'), אני חושב שאם יש מישהו מחברי הפורום שיש לו הכי הרבה חובה להכיר טובה למנהלי האתר הנפלא הזה, הרי זה לעבדכם הנאמן. שנים של נדודים במקומות אחרים שבהם קיבלתי מחד הוקרה על הפעילות בהם, אך מאידך גם סטירות לחי מצלצלות בצורה של חסימות השכם והערב ברגע שהתבררו זהותי ודעותי, והתקיים בי מקרא שכתוב "ויקם... אשר לא ידע את יוסף", ופירש"י עשה עצמו כאילו לא ידע. כל הפעילות והתרומה באותם מקומות לא עמדו לי, עד כדי הרגשה בשלבים מסוימים שנהפכתי ל"פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה).

ואז ביום בהיר אחד בשלהי חודש אדר תשפ"ד גיליתי את המקום הנפלא הזה, שמאותו רגע הפך בשבילי לבית חם לכל דבר עם אנשים כלבבי, ובראש ובראשונה עם מנהלים ומפקחים נפלאים וזורמים בעלי גישה מכילה כלפי החברים, דבר שתורם לאווירה הנעימה והקלילה. וכך הפכו האתר והפורום לבית חם לכלל החברים, כאשר כל אחד יכול למצוא בו את הדבר שמעניין אותו, החל מניתוחים מעמיקים של המודלים והמפות הסינופטיות, עבור דרך הסברים על תופעות מזג האוויר, דיווח על האירועים, וכלה בשיח קליל על מזג האוויר וגם שלא על מזג האוויר כשכאמור מנהלי ומפקחי האתר מכילים את הדבר ומאפשרים לשוחח גם "שיחות חולין בבית המדרש למטאורולוגיה" בעניינים שאינם קשורים דוקא למזג האוויר. ועל כל זה מגיע למנהל האתר היקר אקלימוס ברכת יישר כח גדולה גדולה, וכן לשאר המסייעים בניהול האתר הנפלא הזה. עלו והצליחו הלאה.

התמונה שלי לתחרות צילומי החורף. בעלת סיכויי זכייה גבוהים ביותר.

נקדים- שהמבייש את חבירו ברבים, כשבא לבקש את מחילת חבירו, האופן הראוי לבקשת המחילה הוא שהבקשה תהיה באותו פורום אנשים שבפניהם בייש את חבירו, ומכל שכן שאם הביוש היה מלווה גם בהוצאת שם רע, אז מעבר לבקשת המחילה, על המבייש והמוציא שם רע לחזור גם מדבריו באותו פורום אנשים שבפניהם נאמרו או נכתבו הדברים.

בחודשים האחרונים התוודעתי לראשונה לתחזיותיו של מרשמלו שהובאו כאן בפורום. כפי שכבר כתבתי בפוסט אחר כאן בפורום, קודם הגיעי לכאן (לפני ¾ שנה), לא הכרתי את האיש ואת תחזיותיו. (בפורום הקודם שבו הייתי פעיל לא כ"כ הוזכרו האיש ותחזיותיו). את ההיכרות הראשונית עם האיש ותחזיותיו עשיתי כאן בפורום לפני פחות מחצי שנה עת התחיל מרשמלו לפרסם את תחזיותיו לעונת וחודשי הסתיו ואח"כ לחודשי החורף. לא הייתי מודע להיסטוריה העומדת מאחורי האיש שהפך בעיני רבים לאגדה במסגרת פעילותו בפורומים של מזה"א, את ההילה שהתפתחה סביב האיש ותחזיותיו באותם פורומים, ובמיוחד לא ידעתי על מה ועל שום מה קנה לו האיש כאלה מעריצים מחד, ומתנגדים חריפים והרבה לעג מאידך.

וכידוע שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומה שראו עיני בחודשים האחרונים גרם לי לתמוה מה הסיבה להילה שיש סביב האיש, ולא רק מפני שמזג האויר לא כ"כ שיתף פעולה עם התחזיות (שלא באשמתו), אלא בעיקר בגלל שהתחזיות שהובאו כאן נכתבו בצורה מאוד כללית ולא פרטנית, וכגון תחזית שבחודש הקרוב צפויים שני אירועי גשם בשליש זה או אחר וכדו', וזאת מבלי לפרט יותר מידי את אופן והשתלשלות האירועים שתביא בסופו של דבר לאירועים המדוברים, וכיצד בשלב כזה מוקדם בתחילת החודש כבר יש את הטריגר שאמור לגרום בסופו של דבר לאירוע בסופו של החודש, דבר שנשמע לא מציאותי לגמרי. דברים אלו יצרו אצלי תחושה שמדובר יותר בסוג של ניחוש והימור שגם מי שאינו מתמחה במיוחד בניתוח המפות הסינופטיות והמודלים יכול לנסות ולנחש ולהמר, כי סטטיסטית יש אחוז סביר שהדבר אכן יקרה פחות או יותר. בהתאם להתרשמות הנ"ל כתבתי והתייחסתי כאן לאיש ולתחזיותיו בפוסטים שונים השבוע וכן בתקופות מוקדמות יותר, ואף הירשתי לעצמי לפתח שיח הומוריסטי סביב לזה, כאשר גם אחרים כאן מצטרפים לחגיגה.

אבל יהודי אנוכי, ומשהו במצפון שלי לא הרגיש בנוח עם מה שאני עושה, וכך מצאתי את עצמי יושב מול המחשב ומנסה ללמוד על האיש ועל ההיסטוריה העומדת מאחוריו. בחיפושי חפרתי עד 11 שנים אחורה, ומה שהתגלה בפני מייד זה שמדובר בבנימין נתניהו של עולם המטאורולוגיה. כפי שאנו יודעים ומכירים- נתניהו הוא מצד אחד אישיות מוערצת ביותר על חלקים נירחבים באוכלוסיית הארץ וכן בעולם וזאת בזכות כישוריו הבלתי רגילים, ומאידך הוא האישיות עם הכי הרבה שונאים ומתנגדים. אז מרשמלו הוא הנתניהו של עולם המטאורולוגיה, מצד אחד מעריצים מושבעים רבים, ומאידך מתנגדים חריפים ולועגים רבים. נידהמתי לגלות שכבר במשך יותר מ- 11 שנים האיש ותחזיותיו נימצאים במרכז המחלוקת בפורומים השונים, כאשר יש רבים שדורשים אותו לשבח, ויש לא פחות שדורשים אותו לגנאי.

אז ביקשתי להתרשם קצת מתחזיותיו באותם שנים שבהם התפתחה סביבו כל ההערצה מחד והלעג והבוז מאידך. אך מכיון שמשתמש נטפרי אנוכי, והגישה לאותם פורומים שבהם הוא היה פעיל חסומה (וואלה ותפוז), לכן נאלצתי להיעזר בשירותיו של "גוי של אינטרנט" שדאג לרכז בעבורי מהפורומים הנ"ל תחזיות של האיש וגם את התגובות על תחזיותיו.

ומה אומר לכם- כשקיבלתי את החומר לידי הבנתי מיד כי טעיתי טעות קשה ביחס לאיש ותחזיותיו. אומנם לא ישבתי לבדוק האם אותן תחזיות שראיתי התגשמו לבסוף, אך מבחינתי לא היה בזה צורך. ברבות מאותן תחזיות שראיתי היה ניתוח מפורט שירד לפרטי פרטים בהסבר כיצד האירוע אמור להתפתח, ומה הסיבה שהמודלים לא יצליחו עד שלב מסוים לזהות אותו, ומה בדיוק יקרה לאחר זמן שיגרום שגם הם יזהו את האירוע וכו' וכו'. בקיצור- באותן תחזיות הקוסם לא רק גילה את מה שיהיה לבסוף, אלא גם גילה בדיוק כיצד יהיה המהלך של הדברים שיביא לאותו קסם. למרות שלא בדקתי מה היה בסופן של אותן תחזיות, אבל מקריאת התחזיות והניתוחים שמהן היו מורכבות התחזיות התגלה לפני אדם שהוא סוּפֶּר מומחה במטאורולוגיה ובניתוח נתונים. לא מנחש ולא מהמר ולא נביא, אלא סוג של מדען שחותר לתוצאה על בסיס ניתוח עמוק והבנה עמוקה של הנתונים.

אז נכון שהתחזיות שהובאו כאן בחודשים האחרונים לא היו בסגנון הזה אלא יותר בסגנון כללי שצופה רק מה יהיה מבלי לרדת יותר מידי לפרטים כיצד בדיוק האירועים החזויים אמורים להתפתח, אבל לנוכח מה שראיתי בפרסומים מהעבר היותר רחוק אני מאמין שגם היום מה שעומד מאחורי תחזיותיו זה ניתוח עמוק של הנתונים.

ולכן אני מנצל את הבמה הזאת כדי להתנצל בפניו אם בדברים שכתבתי כאן בפורום בהזדמנויות השונות היה משום פגיעה בו ובשמו הטוב (בתקוה שהוא יראה את הדברים).

אבל...

למרות כל מה שכתבתי לעיל, אל תחשבו שמרגע זה ז'ק הליטאי הופך להיות "חסיד מרשמלו" שילך מכאן והילך אחר תחזיותיו של מרשמלו בעיניים עצומות. ממש לא. למיחש בעי ? בודאי ובודאי, כי כפי שכתבתי לעיל- האיש ותחזיותיו ראוים להתייחסות ראויה ללא ספק. אבל האם התחזית היא מדע מדויק? בודאי ובודאי שלא, ולא רק לנוכח העובדה שהמציאות בלא מעט פעמים לא תאמה את התחזית, אלא בגלל העובדה הפשוטה שמזג האויר הוא דבר כ"כ דומיננטי עד שהוא נחשב גם היום למדע הכי פחות מדויק שקיים שהכי קשה בו לחזות את התוצאה הסופית. גם אם אתה סוּפֶּר מומחה במטאורולוגיה, אף אחד לא יכול לערוב לך שהנתונים שנימצאים כרגע לפניך אכן יפיקו את התוצאה שעל פניו נראה שאמורה להיות לנוכח הנתונים, שהרי סטיה קטנה בהמשך לכאן או לכאן כפי שהיא מצויה מאוד עלולה לשנות את כל התמונה, ולאף אחד בעולם חוץ מהבורא יתברך אין אפשרות לדעת האם תהיה או לא תהיה סטיה בנתונים עד שהדבר קורה בפועל.

אז אם התחזית אכן הצליחה (כפי שקרה לא מעט פעמים למרשמלו), מגיעה לו ע"ז כל התהילה. אבל גם אם התחזית לא בדיוק הצליחה לבסוף, אין זה סיבה לקבור את האיש ותחזיותיו ולהפוך אותו נושא ללעג, כי כאמור מזג האויר הוא דבר קשה ביותר לחיזוי, ובודאי בטווחים שהאיש מתיימר לחזות, ולכן גם אם לא הצליח לו, עדיין נסלח לו כל עוד התחזית היתה פחות או יותר בכיוון אע"פ שלא הצליחה לדייק במאת האחוזים.

ידיעה בלעדית !

הציבור הליטאי החליט לאמץ בחום את ה''סופה'' קורל, וזאת בשל העובדה שהסופה עומדת בכל תנאי הסף להיות חלק מהציבור הליטאי- קרה ויבשה.

גשום וסוער גשם קל גם בצפון בני ברק.

אהרן אוהב חורף אנחנו עכשיו בספר שמות, שכבר אמרו שזה רומז על שניים מקרא ואחד תרגום (שמו''ת). אז בזכותך אנחנו זוכים לקרוא כאן שניים מקרא (כי צריך לקרוא פעמיים את הטקסט המקורי בכדי לנסות להתחבר לתוכן הטקסט) ואחד תרגום (שלך). ולמרות בקשתך, בכל זאת נתתי גם לייק.

מה זה החום (יחסי) שנפל עלינו כאן בבני-ברק? 8 בלילה ורוח דרום מזרחית חמימה נושבת כאילו אנחנו בלילות הקיץ. 22 מעלות בליל חורף בשעה 20:00 ?! ובצפת עוד התלוננו אתמול על רוח קפואה, וכאן? קר לך? תפתח את החלון ותן לאוויר החמים להיכנס.

ובסיכומו של דבר- כמות גשם גדולה שאין תועלת לחקלאות בריבוי הגשם, וכ"ש אם ריבוי הגשם גורם נזק לחקלאות, וכן אם כמות הגשם הגדולה יורדת באופן הגורם לרוב המים ללכת לאיבוד, ספק גדול אם היא יכולה להיכנס תחת הכותרת של "גשמי ברכה" (חוץ מבעיתון "יתד נאמן" ששם יכולה להופיע כותרת מקדימה "גשמי ברכה", ואח"כ כותרת ראשית שמספרת על שטפונות ונזקים קשים, ואח"כ כותרת משנה שמפרטת את ההרס שגרם הגשם, וכ"ז כאמור תחת הכותרת "גשמי ברכה". מתאר לעצמי את הכותרת הראשית שהיתה בעיתון אם הוא היה יוצא בתקופת המבול: גשמי ברכה יורדים ברציפות כבר ארבעים יום. ''מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה'').

מצב ג': ירידת גשם בכמות גדולה או בעוצמה חזקה במקום שאינו ישוב בני אדם, או במקום שאין בו לבני האדם תועלת ממשית

עשרות מ"מ גשם בבאר שבע? במדבר יהודה? בערבה? ללא ספק זה מצטלם מאוד טוב. נחלי הדרום והערבה זורמים בספיקה של 150 ממ"ק לשניה, ללא ספק מראה מרשים שאפילו ז'קן כמוני לא יכול להישאר אדיש למולו. אדמת הלס שבאיזור הנגב ובאר שבע אינה סופגת מים, וממילא כל ירידת גשם באיזורים אלה הופכת לזרימת מים עילית. אך צריך לזכור שהגשם היורד שם מתנקז בסופו של דבר למקומות שאין במים האלה כמעט תועלת, ושלא לדבר על כך שפעמים רבות מדובר בזרימה שטפונית המביאה לחסימת צירי תנועה ונזקים לתשתיות. אבל את מי כל זה מענין? ראיתם פעם איך נראה שיטפון בנגב או בערבה? "שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב". ראיתם פעם את המפלים המרשימים שנוצרים במורדות מדבר יהודה בעקבות ירידת הגשמים האלה? ללא ספק "מה רבו מעשיך ה'". ובכל זאת, במחשבה שניה- כאשר אנחנו יודעים שהקב"ה גזר בר"ה איזה כמות גשם תרד בסה"כ בארץ ישראל, ואז אנחנו מגלים שחלק לא קטן מהכמות הזאת יורדת במקומות שהיא שם חסרת תועלת כמעט לגמרי, האם זה לברכה או לקללה חלילה?

מצב ב': ירידת כמות גשם לא גדולה, אך באופן מתון ורציף במקום ובזמן הצריכים להם

"גשם אנגלי"- "גשם חקלאי", הגשם שיש בו הכי הרבה תועלת באופן יחסי, אך סובל מיחסי ציבור גרועים מאוד בפורמים של מזג האויר. גשם רציף לאורך כל שעות היום שהפיק בסה"כ 10-15 מ"מ? לא שווה, מה כבר קיבלנו? מספר מילימטרים גבוה? לא, אירוע גשם עוצמתי? גם לא, "גשם אנמי" יאמר מי שיאמר. אז מה אם הגשם יש בו 100% תועלת לחקלאות וכן למשק המים מבלי לגרום נזק ומבלי להוות הפרעה משמעותית למהלך החיים. לא לילד הזה התפללנו כשביקשנו "ותן טל ומטר לברכה". אבל בינינו, מה האמת- "לקללה" או "לברכה"?

מצב א': ירידת כמות גשמים גבוהה מאוד בפרק זמן יחסית קצר במקום ישוב בני אדם

נראה שהמציאות הזאת, אע"פ שהיא גורמת לשמחה וריגוש גדולים ל"משוגעים על החורף", קשה מאוד למצוא בה איזה שהוא צד חיובי נוסף, וללא ספק היא הדוגמא הקלסית למה שהפסוק אומר "אם לשבט", דהיינו גשם שיורד בשטף ובכח גדול לפורענות ועונש. כבישים מוצפים, רכבים שקועים עד חציים במים, רחובות חסומים, נזקים לרכוש, סכרים שעולים על גדותיהם ומציפים את האיזורים הסמוכים להם, נזקים לחקלאות, ולמרות הכמות הגדולה של הגשם- תועלת אפסית למשק המים. (האדמה מתקשה לעמוד בקצב ירידת הגשם, כך שבסופו של דבר חלק גדול של המים אינו נספג ומחלחל אלא נשטף והולך לאיבוד). אז אומנם ל"משוגעים על החורף" אלו אירועים מכוננים שמצטלמים היטב ויוצרים דרמה וריגוש, אבל אליבא דאמת? ברכה או פורענות?
אז היכן השנה שלנו נמצאת מבחינה זאת? ללא ספק במקום לא טוב. יותר מידי אירועים של ירידת גשמים בעוצמה גבוהה ובכמויות גבוהות שמביאה לנזקים, ומאידך התועלת למשק המים נמוכה כי רוב המים הולכים לאיבוד בגלל אופי ירידת הגשם.

אבל אל תעיזו לומר את זה בפורומים של מזג האוויר, כי שם כל אירוע קיצון שבו יורדים כמויות גבוהות של גשם בזמן קצר יחסית הוא פשוט חגיגה וסיבה להתרגשות, ויש שלא ישכחו בסוף הדיווח הנירגש שלהם גם להודות לה' על עשרות המילימטרים שירדו בזמן קצר והביאו לתמונות של רכבים שקועים עד חציים במים וכו'. (ושלא תבינו לא נכון- בודאי שצריך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה, אך להפוך את הרעה לטובה?!). הצפות ושיטפונות בעיקבות כך? נזקים קשים לתשתיות? שיבושים קשים בהתנהלות היום יומית? רכבים תקועים וחילוצים עם סירות? אדרבה- זה עוד יותר סיבה למסיבה ותוספת של צבעים עזים לאירוע. לכשיסתיים האירוע ומזג האויר ירגע, נמהר לבדוק במודלים בגעגועים עזים מתי מצפה לנו חגיגה דומה בזמן הקרוב.

אז כמה מצבים של ירידת גשמים מצאנו, והאם הם לברכה או לקללה ?

להלן נביא את רשימת המצבים של ירידת הגשם העולים מדברי הגמרות שהבאנו לעיל וכן מדברי המפרשים, ונציין בסוגריים האם הדבר הוא לברכה או לקללה.

א) גשמים מועטים. [ביסודם הם באים כעונש (מיעוט הגשמים), אך אם ייטיבו העם את מעשיהם יכולים להפוך לברכה בכך שירדו בזמן ובמקום שצריכים להם, כך שלא תלך שום טיפה מהם לאיבוד].

ב) גשמים מרובים. [ביסודם הם באים כשכר טוב, אך אם יקלקלו העם את מעשיהם יכולים הגשמים להפוך לקללה בכך שירדו במקום או בזמן שאין בהם תועלת, או שירדו במקום או על דבר שריבוי גשמים מזיק לו].

ג) גשם שיורד בעוצמה חזקה- גשם שוטף. [ביסודו יתכן שהוא לעונש ופורענות ("שבט"), אך אם ייטיבו העם את מעשיהם אז יתכנו שני מצבים. או שהוא ירד במקום שאין בו נזק לבריות, ואז הוא לא יהיה גשם של פורענות, אך מאידך גם תועלת לא תהיה בו (לא קללה ולא ברכה). או שיתכן שירד במקום או על דברים שגשם שוטף אינו מזיק להם, כגון על האילנות או שירד במקום בורות שיחין ומערות (מאגרי מים) שגשם שוטף טוב להם, ואז יהיה אף לברכה].

ד) גשם שיורד במקום שאינו מגורי בני אדם ואין בו תועלת. [ביסודו הוא לעונש ולקללה. אך יתכן שהוא יהיה לא לברכה אך גם לא לקללה, והיינו באופן שמתחילה נגזר שירד במקום ישוב בני אדם בשטף, שאז ירידתו שם היא לפורענות. ולאחר מכן הטיבו העם את מעשיהם, ואז נגזר שירד הגשם בשטף במקום שאינו מגורי בני אדם ואינו מזיק להם, שבאופן זה שוב אין ירידתו לפורענות, אבל מאידך גם ברכה אין בה].

ה) גשם שיורד בשטף על האילנות או בבורות שיחין ומערות. [למרות שלצורך האילנות וכן בורות שיחין ומערות (מאגרי מים) צריכים גשמים מרובים אך אין צריך שירדו בשטף ובכח, מ"מ מכיון שגם בגשם מרובה היורד בשטף יש בו תועלת לאילנות וכן לבורות שיחין ומערות ממילא אינו חשוב כקללה ופורענות, ואדרבה- באופן שנגזר שירד הגשם בשטף לפורענות, והטיבו העם מעשיהם, אז אומנם ירד הגשם בשטף, אך ירד על אותם דברים שיש להם תועלת מגשם היורד בשטף, ונמצא שהגשם היורד בשטף מתהפך מפורענות לברכה].

ו) גשם היורד בשטף במקום הגורם שטפונות או שמזיק לגידולים חקלאיים. [קללה ופורענות].

ז) גשם שיורד בנחת באופן שאינו יכול לגרום נזקים, אך יורד במקום שאין בו תועלת. [קללה ופורענות].

וכעת לאחר שפירטנו את המצבים השונים והאם הם חשובים כברכה או כקללה ופורענות, הבה נבחן אירועי מזג האויר שעברו עלינו השנה וכן בשנים עברו, ונראה האם הם חשובים כברכה או כקללה ופורענות חלילה, והאם יש מקום לשמוח כאשר הם מתרחשים או להיפך חלילה.

האם הברכה בירידת הגשמים תלויה בכמות הגשם שתרד ?

התשובה כמובן- כן ולא. הגמ' בר"ה י"ז ע"ב אומרת: "עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ"- עיתים לטובה עיתים לרעה. "עתים לטובה" כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ. "עתים לרעה" כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר''ה ופסקו עליהן גשמים מרובין, לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.

מדברי הגמ' מתבאר שגשמים מועטים, ביסודם הם סוג של עונש וקללה, ואילו גשמים מרובים ביסודם הם סוג של שכר טוב וברכה. אך מאידך באותה גמ' מתבאר שכל זה יכול להשתנות בהתאם לנסיבות. גשמים מרובים שירדו במקום שאין בהם תועלת, אותם גשמים שוב אינם בבחינת שכר טוב וברכה, אלא אדרבה- ירידתם במקום שאין צריכים להם הוא סוג של עונש וקללה. ומאידך גיסא- גשמים מועטים שירדו בזמן שצריך להם ובמקום שצריך להם, שוב אינם בכלל עונש וקללה, אלא אדרבה- מכיון שמופקת מהם התועלת המקסימלית הרי הם נחשבים כברכה.

גמרא נוספת יש במסכת תענית (ח' ע"ב), שם אומרת הגמ': אמר רבי שמואל בר נחמני- מאי דכתיב "אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ", אִם לְשֵׁבֶט- בהרים ובגבעות, אִם לְחֶסֶד- ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים. אם לשבט- לאילנות, אם לארצו- לזרעים, אם לחסד ימציאהו- בורות שיחין ומערות.

וכך הוא ביאור הגמ', שהפסוק באיוב אומר שהקב"ה מוריד גשמים באופנים שונים, כגון "לשבט" ו"לחסד". "לשבט" פירושו שהקב"ה גוזר שירדו רוב גשמים, אבל גוזר כן לרעה, ואז יורדים הגשמים בכח, כמו השבט (מקל) המכה בכח ומשבר. אז אם לא חזרו העם בתשובה, יורד הגשם כשבט המכה בכח ומשבר ומזיק. אבל אם חזרו העם בתשובה, אז הקב"ה מוריד אותם על ההרים והגבעות במקום שאין שם מגורי בני האדם, כך שירידתם שם בחוזק אינה מזיקה לבני האדם. "ואם לחסד"- אם הקב"ה גזר שירדו הגשמים באופן נוח ומועיל, "ימציאהו לארצו" דהיינו שיוריד הקב"ה את אותם גשמים בשדות ובכרמים של ארץ ישראל, כך שיהיה בגשם את מלוא התועלת וללא נזק. ועוד יש לדרוש את הפסוק: "אם לשבט"- שאם גזר הקב"ה שירדו הגשמים בחוזק, אז הקב"ה יוריד אותם לאילנות דוקא שלהם מועיל גשם חזק. (ומדובר באופן שחזרו העם בתשובה, שאז הקב"ה מוריד את הגשם החזק על הדברים שגשם כזה מועיל להם). "ואם לארצו", דהיינו שאם נגזר שירדו הגשמים בנחת, אז הקב"ה יוריד אותם במקום שהם יועילו לזרעים (הצריכים גשם היורד בנחת ולא בכח). "ואם לחסד ימציאהו"- אם הקב"ה עושה חסד עם הבריות, ירדו להם גשמים אף בשביל למלא בורות שיחין ומערות, דהיינו מאגרי מים. אלו דברי הגמ' בתענית וכפי שפירש רש"י שם.

אבל בפירושו לאיוב (פרק ל"ז פסוק י"ג) פירש רש"י את כוונת הפסוק באופן שונה, וכך הוא ביאור הפסוק לפי פירוש רש"י באיוב: "אם לשבט"- אם הקב"ה גזר להוריד את הגשם לפורעניות בני אדם, אז הוא יוריד אותם בהרים וגבעות שאינם מקום זריעה ואין בירידתם שם כ"כ תועלת לבני אדם. "אם לארצו"- אם נגזר שירדו גשמים רגילים, לא לשבט (פורענות) ולא לחסד (דהיינו שמועילים יותר ממה שהיה ראוי), "אם לחסד"- שאם נעשו הדור צדיקים יותר משהיו בזמן שנגזר על הגשמים בראש השנה, אז אותם גשמים בינוניים שנגזר בראש השנה שירדו, אז הקב"ה מסובב שירדו בזמנם ועל הארץ הצריכה להם, שלא תרד טיפה מהם לאיבוד (לשון רש"י, וכ"ה במצודת דוד).

ובמצודת דוד פירש: "אם לשבט"- שאם נגזר שירד הגשם לענוש את הבריות על ידו, אז הוא ירד במקום עמק ומצולה שהמטר רע להם. ובפירוש רי"ד פירש: "אם לשבט"- שפעמים הקב"ה מוריד את הגשם בכדי לייסר על ידו את בני האדם, שהם שוטפים הזרעים ומשברים האילנות. "ימציאהו"- שהאדם ימצא הגשם פעמים לטובה ופעמים לרעה.

מדברי הגמ' במסכת ר"ה ובתענית מתבאר שמה שנגזר בר"ה מבחינת כמות הגשם שאמורה לרדת במשך השנה, וכן אופי ירידת הגשם,- כל הדברים הללו אינם ניתנים לשינוי, שאם נגזר שירדו גשמים מועטים, אז גם אם ייטיבו העם את מעשיהם לאחר מכן, לא תשתנה כתוצאה מכך כמות הגשמים, אלא מה שישתנה הוא רק העיתוי והמקום של ירידתם, שירדו במקום ובזמן שתהיה מהם מיטב התועלת. ולאידך גיסא- אם נזגר שירדו הרבה גשמים, וקלקלו העם את מעשיהם, אז כמות הגשמים שנגזרה בר"ה לא תשתנה, אבל אופי ירידתם ישתנה לכך שירדו במקום או בעיתוי שאין בהם תועלת, או שיש בהם נזק. וכן לגבי אופי ירידת הגשמים, אופי ירידתם לא ישתנה ממה שנגזר בר"ה, אבל מקום ירידתם וזמן ירידתם יכול להשתנות לפי מעשי העם- לטוב ולמוטב.

אנחנו עומדים החורף אחרי סידרת אירועי מזג אויר עם מאפייני קיצון שאפיינו מאוד את מערכות הגשם בחודשי הסתיו וחודשי החורף הראשונים, דבר שבא לידי ביטוי כגון בכמויות גשם גבוהות מאוד שירדו בפרק זמן קצר, דבר שהביא לשיטפונות ולהצפות, ירידת גשמים בכמות חריגה באיזורים שבהם לא יורדים בדר"כ גשמים בכמות כזאת, כגון איזורי המדבר והערבה. ומאידך- איזורים שבהם הגשם מאוד נחוץ וכגון איזור צפון הארץ ואגן הניקוז של הכנרת שדווקא סובלים ממיעוט יחסי של גשמים.

וכאן אני בא בפוסט זה לעמוד על צורת ההתייחסות שלנו לאירועים האלה, ובאופן כללי על צורת ההתייחסות שלנו לחורף שמורכב בעיקר מאירועים מהסוג הנ"ל. (ואקדים ואומר כדרך הדרשנים בהקדמת שיחה מוסרית: "באם וישמע מדברי סוג של ביקורת, אז הדברים שאני כותב מכוונים בראש ובראשונה כלפי עצמי").

לא נעים להיות סוג של "מקלקל שמחות" (או כפי שיש מי שיאמר "רואה שחורות"), אבל אם נרצה להיות ישרים עם עצמינו, לפעמים אנו צריכים לעצור ולשאול את עצמינו, האם דברים שהם מאוד נעימים לנו ואהובים עלינו, האם הם באמת דברים מבורכים, או שמא ההיפך חלילה. כשאנחנו אוֹמְרִים "שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם- לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה", האם הדברים שאהובים עלינו ומשמחים אותנו בירידת הגשם הם בכלל "לִבְרָכָה ", או שמא הם חלילה בכלל " לִקְלָלָה ".

ובמה הדברים אמורים? אם נעשה סקר בין חברי הפורום בשאלה "איזה דבר מתחום מזג האויר הוא המעניין והאהוב עליכם ביותר", אז בוודאי שנגלה שבמקום הראשון נמצא השלג שהוא החלום של כל חובב מזג האוויר (וגם של אלו שלא). ובוודאי שנגלה שלאחריו בתחום ההתעניינות נמצא הגשם, ולייתר דיוק כמויות הגשם, ומה שיותר- יותר טוב, וכגובה כמות המילימטרים כך גובה הריגוש, ואם אפשר כמה שיותר כמות במה שפחות זמן- זה כבר שיא הריגוש. בסופה של העונה כאשר יערכו סיכומים של החורף נגלה- שעונה שעברה עלינו עם ריבוי של אירועי קיצון שהיו מתורגמים בסופו של חשבון למספרי מילימטרים גבוהים, אותה עונה תסוכם בסופו של יום כעונה "ברוכה בגשמים".

וכאן נשאלת השאלה- האם באמת מדובר בעונה "ברוכה" בגשמים, או שמא בעונה "מקוללת" בגשמים חלילה? האם מספר מילימטרים גבוה מעל הממוצע הוא באמת ברכה, והאם מספר מילימטרים פחות מהממוצע הוא באמת קללה.

על זה ועוד בפוסט הבא.