הפוסטים הטובים ביותר שנוצרו על ידי הר ברכה

אדיב
ראיתי תמונות בפורום אחר:

קוסמו צופה שלג באויר בלילה הקרוב בירושלים 0.1
אני חדש כאן ואני לא יודע איך מצרפים תמונה.

@אוהב שלג לא ישבע
אני שאלתי את ג'מני וזה מה שהוא ענה.

התופעה שזיהית בנהר הירדן, במיוחד בנקודות כמו שדה נחמיה וגשר הפקק, היא מרתקת ונובעת משילוב של גורמים הידרולוגיים ותפעוליים. מכיוון שהזרימה משתנה באופן עקבי גם בימים בהם אין משקעים, ניתן להסביר זאת באמצעות מספר מנגנונים מרכזיים:

1. ניצול מים לחקלאות (שאיבות)

זוהי הסיבה העיקרית לתנודות היומיות. לאורך הירדן ומקורותיו (הדן, הבניאס והחצבאני) קיימות מערכות שאיבה גדולות המשמשות להשקיית שדות ומטעים בעמק החולה ובסביבתו.

• לוחות זמנים: השאיבה אינה רציפה לאורך כל היממה. לרוב, חקלאים שואבים יותר בשעות מסוימות (למשל בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות כדי למנוע התאיידות, או בהתאם לתעריפי החשמל).
• השפעה על המדיד: כאשר משאבות הקיבוצים והמושבים פועלות, מפלס המים בנהר יורד מעט, מה שמתבטא בירידה בספיקה שנמדדת בתחנות הניטור במורד הזרם.

2. ויסות מלאכותי וסכרים

מערכת המים באזור אצבע הגליל ועמק החולה מנוהלת באופן הדוק.

• סכר כפר בלום: בנקודות מסוימות קיימים מתקני ויסות (כמו סכר כפר בלום או מתקני הטיה) השולטים על כמות המים המוזרמת לתעלות הירדן (המזרחית והמערבית).
• איזון מפלסים: לעיתים פותחים או סוגרים מגופים כדי לשמור על מפלס מים קבוע בבריכות דגים או במאגרים, מה שיוצר "גלים" של זרימה המגיעים למדידים בפרק זמן קבוע בכל יום.

3. אפקט ההתאיידות (Evapotranspiration)

למרות שהשפעתו קטנה יותר מזו של השאיבות, יש לו תפקיד מצטבר:

• בימי הקיץ החמים, צמחיית הנחלים הענפה לאורך הירדן והחולה צורכת כמויות גדולות של מים.
• שיא הצריכה של הצמחים (והתאיידות ישירה מהנהר) מתרחש בשעות הצהריים, מה שיכול להוביל לירידה קלה בספיקה הנמדדת במורד הזרם בשעות אלו או זמן קצר לאחר מכן.

4. זמני השהיה (Lag Time)

חשוב לזכור שהשינוי שאתה רואה בשדה נחמיה יגיע לגשר הפקק רק כעבור מספר שעות (בהתאם למהירות הזרימה). לכן, דפוס השינוי עשוי להיראות דומה אך "מוסט" בזמן בין שתי הנקודות.

מה שברור שהוא ענה יותר לענין מצ'אט gpt/
נ.ב. העתקתי את השאלה שלך כלשונה.

דודשלג
יש במצב לפעמים שענני סערה מורידים את הטמפרטורה מקומית במעלה או שתיים.
תראה מה ג'מני מסביר...
התופעה שאתה מתאר נראית במבט ראשון נוגדת את חוקי הפיזיקה הפשוטים (הרי ככל שעולים בגובה קר יותר), אך היא מוכרת היטב לחובבי מזג האוויר בישראל. בעוד שעפרה אכן גבוהה יותר מירושלים (עפרה נמצאת בגובה של כ-850 מטר, בעוד גובהה הממוצע של ירושלים הוא כ-750 מטר), ישנם שלושה גורמים מרכזיים שיכולים להסביר מדוע ירושלים נצבעת בלבן בעוד עפרה נשארת רטובה מגשם:

1. עוצמת המשקעים (קירור דינמי)
   זהו הגורם המשמעותי ביותר במקרים "גבוליים". כדי ששלג יערם, הטמפרטורה צריכה להיות קרובה ל-0°C.

קירור דינמי: כאשר יורד גשם חזק מאוד, הפתיתים שנמסים באוויר "שואבים" חום מהסביבה לצורך תהליך ההמסה. אם הגשם מספיק חזק, הוא יכול להוריד את טמפרטורת האוויר ב-1-2 מעלות בתוך דקות.

המצב בירושלים: אם מעל ירושלים עבר "ענן מפותח" (סי-בי) שהוריד משקעים כבדים, הוא עשוי היה להוריד את הטמפרטורה מספיק כדי להפוך את הגשם לשלג. אם באותו זמן מעל עפרה המשקעים היו קלים יותר, הקירור הדינמי לא התרחש, והטמפרטורה נשארה גבוהה מדי לשלג.

2. "רכבת" עננים מקומית
   במערכות שלג בישראל, העננים נכנסים לרוב ב"רצועות" (המכונות בפי החזאים "רכבות").

ייתכן מצב שבו רצועת עננים עמוסה במשקעים נכנסה בדיוק מעל אזור ירושלים וגוש עציון, בעוד שאזור בנימין (בו נמצאת עפרה) נשאר ב"חור" שבין העננים או תחת עננות דלילה יותר.

בלי משקעים משמעותיים שיורידו את הטמפרטורה (כפי שהוסבר בסעיף הקודם), הגובה לבדו לא תמיד מספיק כדי לגרום לשלג להיתפס.
3. הבדלי טמפרטורה בשכבות הגבוהות
השלג לא נקבע רק לפי הגובה של היישוב, אלא לפי הטמפרטורה בשכבות האטמוספירה השונות (בעיקר בגובה של כ-1,500 מטר ובגובה של כ-5,500 מטר).

לעיתים ישנן "בועות" של אוויר קר מאוד שחודרות לנקודה ספציפית במפה. אם בועה כזו חלפה מעל ירושלים אך לא הגיעה צפונה יותר לעפרה, ירושלים תקבל שלג למרות נחיתות הגובה שלה.

תגובה: יום שני לקראת הסערה
מודל WRF 4km אופטימי עם צפי להיערמות של 1-3 ס"מ בירושלים לפנות בוקר; קוסמו שמרני בהרבה ומסתפק ב'שכבת סוכר' (0.1 ס"מ) בלבד. אני לא יודע כמה המודל הראשון אמין. קרדיט ל-2026 Weather2day

איש השלגים
כפי שכתבת זה כלל לא נכון... הם לא מקבלים פחות שלג.

ואני עניתי בכלל על השאלה הראשונה של דודשלג ששאל,
איך זה הגיוני שאצלי בעפרה לא היה טיפת לבן?