יש מודל נוסף שנקרא WRF 4km שצופה שלג בירושלים ובגוש עציון

[דודשלג]

ממטרי שלג גימיני אומר 600 ממ ממוצע עונתי הגיוני? גובה 850

[ממטרי שלג]

נראה לי 500 בכל זאת אתם נמצאים בקטע שכל מטר מערבה הכמות עולה אגב יכול להיות שאתם יותר קרובים לים מירושלים ולכן כן אמור להיות לכם יתרון עקב צפוניותכם אתם50 ק''מ וירושלים מגאולה 56 ק''מ לים מסתמן שיש לכם יותר מירושלים מרכז ואתם גם גבוהים אז בכלל

[מאור גליל העליון]

דודשלג נשמע הגיוני בטח בהתחשב שזה יחסית מזרחי(בירושלים כמדומה כ-570)

[דודשלג]

דודשלג גימיני אומר 60 צאט גי פי טי 700 יש אתר לבדוק את זה?

[ממטרי שלג]

דודשלג באתר של השמט תכתוב ממוצעי גשם 1900 עד 2020 משהו כזה ואז יהיה לך שם מפה שנתית אגב עופרה יותר קרובה לים ממרכז ירושלים50 ק''מ ירושלים מרכז היא 56 ק''מ כמובן בקו ישיר אז לכאורה הממוצע שלכם אמור להיות יותר גבוה

[דודשלג]

איך בועז דיין הגיע למעלה אחת בירושלים היום בבית אל?

[ממטרי שלג]

פוסט זה נמחק!

[ג׳מיני המלך]

איש השלגים אז לפי מה שאתה אומר בחוף יורד יותר שלג מההרים כי אירועי הברד שם יותר שכיחים.

[איש השלגים]

ג׳מיני המלך אמר ביש מודל נוסף שנקרא WRF 4km שצופה שלג בירושלים ובגוש עציון:

איש השלגים אז לפי מה שאתה אומר בחוף יורד יותר שלג מההרים כי אירועי הברד שם יותר שכיחים.

יש בזה משהו...

[הר ברכה]

דודשלג
יש במצב לפעמים שענני סערה מורידים את הטמפרטורה מקומית במעלה או שתיים.
תראה מה ג'מני מסביר...
התופעה שאתה מתאר נראית במבט ראשון נוגדת את חוקי הפיזיקה הפשוטים (הרי ככל שעולים בגובה קר יותר), אך היא מוכרת היטב לחובבי מזג האוויר בישראל. בעוד שעפרה אכן גבוהה יותר מירושלים (עפרה נמצאת בגובה של כ-850 מטר, בעוד גובהה הממוצע של ירושלים הוא כ-750 מטר), ישנם שלושה גורמים מרכזיים שיכולים להסביר מדוע ירושלים נצבעת בלבן בעוד עפרה נשארת רטובה מגשם:

1. עוצמת המשקעים (קירור דינמי)
   זהו הגורם המשמעותי ביותר במקרים "גבוליים". כדי ששלג יערם, הטמפרטורה צריכה להיות קרובה ל-0°C.

קירור דינמי: כאשר יורד גשם חזק מאוד, הפתיתים שנמסים באוויר "שואבים" חום מהסביבה לצורך תהליך ההמסה. אם הגשם מספיק חזק, הוא יכול להוריד את טמפרטורת האוויר ב-1-2 מעלות בתוך דקות.

המצב בירושלים: אם מעל ירושלים עבר "ענן מפותח" (סי-בי) שהוריד משקעים כבדים, הוא עשוי היה להוריד את הטמפרטורה מספיק כדי להפוך את הגשם לשלג. אם באותו זמן מעל עפרה המשקעים היו קלים יותר, הקירור הדינמי לא התרחש, והטמפרטורה נשארה גבוהה מדי לשלג.

2. "רכבת" עננים מקומית
   במערכות שלג בישראל, העננים נכנסים לרוב ב"רצועות" (המכונות בפי החזאים "רכבות").

ייתכן מצב שבו רצועת עננים עמוסה במשקעים נכנסה בדיוק מעל אזור ירושלים וגוש עציון, בעוד שאזור בנימין (בו נמצאת עפרה) נשאר ב"חור" שבין העננים או תחת עננות דלילה יותר.

בלי משקעים משמעותיים שיורידו את הטמפרטורה (כפי שהוסבר בסעיף הקודם), הגובה לבדו לא תמיד מספיק כדי לגרום לשלג להיתפס.
3. הבדלי טמפרטורה בשכבות הגבוהות
השלג לא נקבע רק לפי הגובה של היישוב, אלא לפי הטמפרטורה בשכבות האטמוספירה השונות (בעיקר בגובה של כ-1,500 מטר ובגובה של כ-5,500 מטר).

לעיתים ישנן "בועות" של אוויר קר מאוד שחודרות לנקודה ספציפית במפה. אם בועה כזו חלפה מעל ירושלים אך לא הגיעה צפונה יותר לעפרה, ירושלים תקבל שלג למרות נחיתות הגובה שלה.

[איש השלגים]

הר ברכה התשובה כאן לא עונה לשאלתו למה תמיד עפרה מקופחת גם כשירושלים מלבינה.
זה מסביר למה נקודתית יכול להיות הבדל בין מקום למשנהו.
לא שבדקתי שטענתו נכונה, (שתמיד עפרה מקופחת) אבל זה מה שהוא שאל...

[הר ברכה]

איש השלגים
כפי שכתבת זה כלל לא נכון... הם לא מקבלים פחות שלג.

ואני עניתי בכלל על השאלה הראשונה של דודשלג ששאל,
איך זה הגיוני שאצלי בעפרה לא היה טיפת לבן?