אין בדיחה יותר גדולה מזו:

בדקות אלו
באר שבע ובית שמש הגיעו ל...
100% מהממוצע

דצמבר בעיקרון היה חורף גשום{וחם} מהממוצע
אזור החוף היה גשום מהמוצע אם כי באזור ראש הנקרא ונתניה אז זה היה פחות או יותר ממוצע אזור הכרמל וחוף הכרמל ואזור החוף הדרומי הם אלו שקיבלו המון ועקפו את ה''200'' מ"מ
מה שמסכם שאזור החוף הצפוני קיבל כ160% החוף המרכזי140% והחוף הדרומי190%
אמנם בצפון היה דצמבר יבש מהממוצע [אזור ה70%] כאשר אזור הגליל והכנרת מקבלים קצת ואצבע הגליל מקבלת ממוצע אמנם גם שם באזור הגליל התחתוך הגלבוע ועמק יזרעל [המזרחי בעיקר] מקבלים מעל הממוצע [100%-115%]
וכן בשומרוןכמויות הגשם היו מממוצע פחות או יותר
ובאזור המרכז כמויות הגשם היו מעל הממוצע באזור ירושלים ומו"ע 120%-150% ובאזור בי"ש והרי יהודה שם הכמות היתה גדולה יותר[160%-180%] מהממוצע
ובדרום ירד הרבה מעל הממוצע!! כ200%עד 300% מהממוצע באזור צפון הנגב כ300% ובאזור מערב הנגב כ200% באזור מרכז ודרום הנגב הכמויות היו גדולות מהממוצע במידה ניכרת [אפילו 400%] {אך כמובן באזורים האלו לא צריך להתרגש מזה}

עוד:

שימי אמר בעדכוני מודלים מוצ״ש 15/2/2025 - שבוע טוב ובהצלחה!:

הקנדי ב 850 פשוט מטורף! (מבחינת קור) אך מה שמוזר זה שכשב850 יש 7- !! (174), ב500 יש רק 24-
וכשב500 (222) 33- ב850 3- מישהו יודע להסביר את זה? או שיש פשוט באג בעדכון?

עכשיו שאני מסתכל גפס 210 ב850 גם 6- אותו תופעה פחות או יותר

משור החוף:
ראש הנקרא: 11מ"מ
נהריה: 30מ"מ
עכו: 31מ"מ
חיפה טכניון: 33מ"מ
חיפה אוניברסיטה: 31מ"מ
עתלית: 12מ"מ
זכרון יעקב: 30מ"מ
חדרה נמל: 25מ"מ
רעננה: 33מ"מ
כפר סבא: 83מ"מ
ת"א צפון: 52מ"מ
ת"א מרכז [צפון]: 51מ"מ
ת"א דרום: 25מ"מ
בני ברק צפון: 47מ"מ
בני ברק מרכז[דרום]: 41מ"מ
פתח תקווה": 42מ"מ
בית דגן: 54מ"מ
ראשון לציון מערב: 43מ"מ
ראשון לציון מזרח: 72מ"מ
באר יעקב: 58מ"מ
נס ציונה: 60מ"מ
רחובות: 42מ"מ
יבנה": 39מ"מ
אשדוד נמל[צפון מזרח]: 41מ"מ
אשדוד מערב: 33מ"מ
אשדוד מזרח: 38מ"מ
אשדוד דרום: 27.8מ"מ
קבוצת יבנה: 55מ"מ
חפץ חיים: 38מ"מ
נ יצן: 31מ"מ
אשקלון מרכז: 36מ"מ
אשקלון נמל: 18מ"מ
מבקיעים: 44מ"מ
כרמיה: 36מ"מ
ארז: 30מ"מ
גברעם: 40מ"מ
כפר עזה: 25מ"מ
נירים: 22מ"מ
עין הבשור: 10מ"מ
חלוצה: 8מ"מ

הצפון:

גשם בבני ברק

קצת עליו:

אהרן אני חושב שרוב הפעמים שיש שלג אף אחד לא סגר על זה שבוע\וחצי קודם!
מה שבטוח זה שכרגע יש עוד סיכוי!!! (ולא כ"כ קטן כמו שעושים את זה )
נכון שאיסי התמתן אך שאר המודלים מראים תקווה טובה לשלג!
אתה מוזמן להיות חזאי ולומר את דעתך על100% כל עוד אתה לא כזה (וגם אם אתה כזה) לא ניתן כרגע להגיד לשום כיוון 100%
נחכה למרשמלו שהוא מאוד מוצלח ונראה לאיזה כיוון הוא נוטה בתקווה לחיוב
שיהיה לך ולכולם אחלה שבוע (וחצי ) טוב!!!

עומס החום שבוע הבא יום שלישי:

אבל וודאי שלא באתי להתווכח שיש רבנים שטוענים שאין בזה איסור גמור ומפורש
אבל וודאי וודאי שלפי כל הרבנים יש להמנע מכניסה לכאלה מקומות וירא שמיים יחמיר!

לגבי ה''יהודים''

נמצא כי יש הבדל גדול!!!!!

איש השלגים הגרמ שטרנבוך על הרכבת: מכותרת סנסציונית שהופיעה ביום שישי האחרון בעיתון 'המודיע' עלולה לגרום לאלפי חרדים לשקול רכישת רכב במטרה להגיע לעבודה בתל אביב, או להמשיך לעשות את דרכם באוטובוסים ובפקקים.

פסק הלכה שהוציא הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד הבד"צ של העדה החרדית מירושלים קובע כי יש להמתין מלהשתמש בקו הרכבת לירושלים 'בכדי שיעשה'.

במוצאי השבת הקודמת החלה הפעלת הקו לירושלים באופן מלא עם תום עבודות חשמול הקו. בעקבות כך פנו רבים לשאול כיצד יש לנהוג עם קו הרכבת לירושלים שבנייתה לוותה בעבודות שנעשו בעיצומן של שבתות רבות תוך כדי חילול שבת בפרהסיה.

בהלכות שבת קיים המושג 'בכדי שיעשה' המגדיר את הזמן מתי מותר להשתמש בדבר שנעשה בו חילול שבת. בתי הוראה שהפנו את השאלה לרב שטרנבוך קיבלו תשובה נחרצת במכתב המפרט את דבר ההלכה: "השלטון כאן בארץ ישראל חילל שבת קודש בפרהסיה, כשהעסיקו פועלים נכרים בעבודות כריית המנהרות לצורך נסיעת הרכבת", כותב הרב שטרנבוך כהקדמה לדבריו.

"האם איסור ליסע (לנסוע) במנהרות שנוסעות במנהרות שנחפרו בשבת ואם האיסור הוא לעולם או רק לזמן שהרוויחו בזה אם לא היו עובדים בשבת קודש". שואל הרב שטרבוך ועונה שמכיוון שמדובר בקרקע רשות הרבים "עכ"פ אסור לנו ליהנות ממה שמרוויחים מכל שהנכרי עשה המלאכה בשבת, ולכן צריך להמתין שיעור בכדי שיעשו".

על טווח הזמן של 'בכדי שיעשו' כותב הרב שטרנבוך כי "צריך להמתין שיעור הזמן שהוקדמה הנסיעה ברכבת בגלל החילול שבת שעשו בחפירות". הרב מרחיב את דבריו וכותב "אם לולא שחפרו בשבת לא היתה מתאפשרת הנסיעה ברכבת רק כמה חודשים יותר מאוחר מהזמן שנתאפשר עכשיו, יש להמתין שלא ליסע ברכבת עד שיגיע הזמן שהיתה מתאפשרת הנסיעה ברכבת גם לולא שהיו חופרים בשבת קודש".

ממשיך הרב שטרנבוך וכותב שאם "אין יודעים בכמה זמן הוקדמה אפשרות הנסיעה בגלל חילול שבת… יש להחמיר להמתין שיעור כדי שיעשו, ורק בשעת הדחק או במקום מצוה יש להקל". כמה הנסיעה לעבודה ברכבת זאת שעת הדחק, יעשה כל אחד שאלה לרבו אולם באופן כללי פוסק הרב שטרנבוך כי יש להחמיר בנושא.

מבדיקת 'ביזנעס' עולה כי התוכנית לקו הרכבת אושרה בשנת 2001 ותוואי הקו חולק לשלושה חלקים, האחד תל אביב-נתב"ג. העבודות לבניית קטע זה החלו בשנת 2001 והוא החל לפעול באוקטובר 2004. העבודות כללו מנהרה מתחת לכביש 1 במחלף שפירים וכן חפיר וגשרים. המקטע מסתיים בתחנה הממוקמת מתחת לכניסה לבניין טרמינל 3.

המקטע השני הוא נתב"ג-כפר דניאל. מקטע זה מורכב ממספר גשרים ומנהרה. העבודות בקטע זה החלו בשנת 2004 והסתיימו בשנת 2007 אז נפתח הקו לפאתי מודיעין (במחצית 2008 הוארך הקו עד לתחנת הרכבת מודיעין מרכז).

המקטע השלישי כפר דניאל-ירושלים הוא החלק היקר והמאתגר ביותר של קו הרכבת המהיר לירושלים. המקטע מורכב משלוש מנהרות וגשרים ארוכים ביניהם גשר 6 באורך 1.2 קילומטר והמנהרה הארוכה ביותר בישראל 11.6 קילומטר. בהמשך ישנה דרך מערכת קצרה יותר של מנהרות וגשרים, עד לתחנה הסופית בבנייני האומה שבנייתה החלה ב-2006 ועומקה כ־80 מטרים מתחת לקרקע.

ראוי לציין שמנהרות הרכבת אינן רק תוואי הנסיעה של הקרונות. העבודות כללו חפירת מנהרות מילוט, מעברים בין המנהרות, תחנות חשמול ומערכות נוספות. העבודה על מקטע זה החלו בשנת 2011-2012 והסתיימו רק במוצאי השבת האחרונה עם הפעלת הקו המלא.

במשך 7-8 שנים כרו מנהרות, בנו גשרים, הרכיבו מסילות, חשמלו את כל הקו ונעשו עבודות רבות במכלול המערכות השונות (אלקטרו-מכניות, חשמל, אוורור, גילוי וזיהוי אש, בקרה וכדומה), כמו כן גם ניהול, בדיקה והרצה של כלל המערכות המותקנות, עבודות אשר מאפשרות לרכבת לנסוע בבטחה והכל תוך כדי חילולי שבת המוניים.

בהערכת הזמן של 'בכדי שיעשו' אין לחשב רק כ-60 שבתות וימים טובים בשנה כפול 7-8 שנים (420-480 ימים), יש צורך לחשב את הרווח הכולל מאי הפסקת עבודה ליממה וחצי וחידוש העבודה לאחר מכן. כל מי שעובד בבינוי יכול להעיד כי אינה דומה עבודה רציפה לעבודה בהפסקות. העבודה ברצף במכונות אימתניות שכאלה מכפילות את הרווח כתוצאה מאי השבתתן. נתון זה חייב להיכנס לחשבון הזמן הכולל של "שיעור הזמן שהוקדמה הנסיעה ברכבת בגלל החילול שבת שעשו", כדברי הרב שטרנבוך במכתבו ובפסקו

איש השלגים עדיין יש הבדל גדול!

איש השלגים הרכבת לא עובדת בשבת ואתר החרמון כן זה ההבדל

עוד מדבריו:
פסק הלכה דרמטי, שהתפרסם השבוע בגליון 'דברי חמד' היוצא לאור מדי שבוע מתורתו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, גרם לסמינר נחשב 'לגנוז' ולבטל את אחת מהאטרקציות הנחשקות, אותם רצו לעשות:

לרגל גליון ה-100 הופיע גיליון מורחב מאוצרותיו של הרב זילברשטיין, שם הובא כי מנהל של אחד הסמינרים החרדים בארץ פנה בשם צוות המחנכות להגר"י זילברשטיין ושאלו, היות והם מתכננים שני ימי טיול בצפון הארץ, ועלה רעיון להפתיע ולשמח את התלמידות, ולבקר ולטייל באתר.

מנהלי הסמינר שאלו, כיון שהמקום פתוח בכל ימות השבוע ומחלל שבת רח"ל אם כן אולי מוטב שלא יסעו לשם, אך מצד שני מאחר והמקום עצמו הוא מקום ציבורי, והנהלת האתר כביכול 'השתלטה' עליו, א"כ שמא אין להם זכות לאסור עלינו את עצם הכניסה לאתר החרמון, ללא שימוש באטרקציות שמציע האתר למטיילים.

עמוד ההוראה האריך בתשובתו, כאשר בראשית דבריו כתב שמאחר ובלי האתר המסודר לא היה גישה נוחה ואפשרות להגיע לשם, שהרי הם אלו שסללו את הכבישים, ועבדו רבות ליישר את הקרקע כדי שיהיה ניתן להגיע לאתר וליהנות משם, לפיכך גם לבקר באתר החרמון בלי להשתמש ברכבל ובמזחלות שלג, אסור, מאחר והם מחללים שבת.

עוד הוסיף הרב זילברשטיין, שכל זה הוא מלבד חובת המחאה שיש לנו על החילול שבת, ואין לך חילול השם גדול מזה, כשרואים שומרי תורה ומצוות מגיעים לאתר כזה.

ובפרט שאם היה ברור להם שהחרדים לא יגיעו כל עוד הם פתוחים בשבת, הרי שמחמת ההפסדים הכספיים יתכן והיו סוגרים בשבת, ונמצא שכל הנוסע לשם, מסייע שלא יסגרו את האתר בשבת.

את דבריו מסיים הרב זילברשטיין בזעקה: "כואב הלב שמחנכות שואלות שאלות כאלו, הרי ברור שאם היה שלט בכניסה לאתר 'הכניסה ליהודים וכלבים אסורה' [כמו שהיה בגרמניה הנאצית], לא היו חושבים כלל לבוא למקום כזה שמבזה את היהדות. וכאן שיש שלט ענק הפוגע באבינו שבשמים, שהאתר פתוח בשב"ק, כיצד ניתן להעיז בכלל לבוא ולשאול האם מותר ללכת לשם?!".

ואכן הסמינר ששומע לקול דברי חכמים ביטל את תוכניתו, והתלמידות יטיילו במקומות אחרים בארצנו.

הגר"י זילברשטיין מדבר חריף נגד ביקור באתר

בהגדלה
צפון

מרכז

דרום המרכז וצפון הנגב

דרום