אם לא היינו באירוע שלג אלא רק לפני אירוע גשם, התחזיות לדעתי היו שונות מאווווד!!
כל המודלים הראו ועדיין מראים שאירוע גשום לפנינו אמנם כל פעם בעוצמה וצורה שונה אבל בכל זאת - אירוע רציני.
זה שהשלג נכנס לתמונה, רק מפחיד יותר להמר עליו...
תחשבו על זה

לפי קצב התפתחות העננים לפני החוף ניתן לצפות לשלג קצת משמעותי בי-ם הלילה

מקובל בקרב חזאי מז"א בישראל להעדיף את המודל האירופאי EC יותר מזה האמריקאי GFS,
האם בהכרח זה נכון?
כדאי לשים לב לכמה עובדות:
הטיות סטטיסטיות בהשוואות ארוכות טווח: טענת הדיוק של ECMWF מבוססת על ממוצעים גלובליים, אך לא תמיד יש ניתוחים ממוקדים מספיק על אזור ישראל, ייתכן שבחלק מהאירועים, GFS מציג ביצועים דומים או אפילו טובים יותר, אך ההנחה הכללית בדבר עדיפות ECMWF גורמת להתעלמות מכך.
עדכוני נתונים תכופים: GFS מתעדכן ארבע פעמים ביום (00Z, 06Z, 12Z, 18Z), בעוד ECMWF מספק עדכון מלא פעמיים ביום (00Z ו-12Z), עם עדכון ביניים פחות מפורט בשעות 06Z ו-18Z.
המשמעות היא שבזמן אמת, GFS מספק מידע מעודכן בתדירות גבוהה יותר, מה שיכול לשפר את התחזית לטווח קצר (הפוך ממה שמקובל לומר) במקרים מסוימים.
בישראל, אירועי מזג אוויר חורפיים כמו שקעי רום, סערות ברקים ושיטפונות מקומיים מתרחשים לעיתים קרובות. במקרים כאלה, ECMWF לא תמיד מספק תחזית טובה יותר.
יש מקרים שבהם GFS נותן תחזיות טובות יותר באירועים נקודתיים, במיוחד כאשר מזג האוויר מושפע מגורמים טרופוספריים גבוהים יותר ולאו דווקא מזרימות כלליות.
ECMWF אמנם נחשב למודל גלובלי איכותי, אך הרזולוציה שלו באזור ישראל (9 ק"מ נכון להיום) לא בהכרח מותאמת לכל התוואים הטופוגרפיים הייחודיים במדינה.
לעומת זאת, GFS עבר שיפורים בשנים האחרונות (כגון השדרוג לגרסה FV3), ולמרות רזולוציה מעט נמוכה יותר (13 ק"מ), הוא יכול לספק תוצאות שאינן נופלות משמעותית מ-ECMWF.
וכמובן... המודל האמריקאי הוא זה שגילה לנו ראשון על ה"מגה מערכת" שלפנינו, מספיק שEC יאחר את הגילוי בעדכון אחד כדי לקבוע שהאמריקאי ניצח!! וזה כלל לא קשור למה שיהיה בפועל!!

מדי יום, מיליוני אנשים ברחבי העולם מסתמכים על תחזיות מזג האוויר כדי לתכנן את יומם – מטיולים ועד לניהול מערכות תעופה ותחבורה. אך האם אפשר באמת לחזות את מזג האוויר בצורה מדויקת? האם לא מדובר באשליה מתוחכמת, המבוססת על מודלים סטטיסטיים, כאשר בפועל מזג האוויר הוא תופעה אקראית לחלוטין?
הבסיס השגוי של מודלי חיזוי מזג האוויר
מודלי מזג האוויר מבוססים על עקרונות פיזיקליים, תוך שימוש במערכות חישוב מורכבות ונתונים הנאספים מתחנות מדידה, לוויינים וסנסורים שונים. אך לב הבעיה טמון בכך שכל החיזוי הזה נשען על סטטיסטיקה – לא על ודאות מוחלטת.
המודלים מנסים להשליך דפוסים שנצפו בעבר על אירועים עתידיים, תוך הנחה שהתנאים שיצרו את אותם דפוסים ימשיכו להשפיע על המערכת. אך בפועל, מזג האוויר הוא מערכת דינמית כל כך רגישה, עד כי סטייה של עשירית המעלה או שינוי קל בלחץ האטמוספרי יכולים להוביל לתוצאה שונה לחלוטין!
המודלים מנסים להתגבר על הבעיה על ידי הרצת סימולציות שונות עם נתוני פתיחה שונים במעט (Ensemble Models), אך זה רק ממחיש את חוסר היכולת להגיע לתוצאה חד-משמעית. במקום תחזית מדויקת, אנו מקבלים טווח של תוצאות, אשר כולן עלולות להיות שגויות לחלוטין.
בעיית היסוד של המודלים היא שהתחזיות אינן מבוססות על הבנה אמיתית של המערכת, אלא על חישובים סטטיסטיים של דפוסים היסטוריים. העובדה שהמודלים מצליחים "לחזות" מגמות לטווח קצר אינה אומרת שהם באמת מבינים את מזג האוויר, אלא רק שהם מנחשים על סמך נתונים מהעבר.
לדוגמה:
לא פעם תחזיות חוזות גשם, אך בפועל לא יורדת אף טיפת מים.
סופות חזויות נעלמות כאילו לא היו.
טמפרטורות שחזו שתהיינה נמוכות בהרבה מסתיימות דווקא ביום חם ושמשי.
הטעיית הציבור באמינות מוגזמת!!!
מערכות התחזית משדרות ביטחון מופרז, כאילו הן יודעות מה יהיה בעוד שלושה, חמישה ואף עשרה ימים. הציבור מאמין לתחזיות הללו ומקבל החלטות על סמך מידע לא אמין, מבלי להבין שמדובר למעשה באוסף השערות סטטיסטיות.
כאשר הטעות גדולה מדי, המטאורולוגים פשוט מתעלמים ממנה ומעדכנים תחזית חדשה, בתקווה שהציבור ישכח. במקרים רבים, כאשר מודל "פוגע" בתחזית, מדובר רק בצירוף מקרים, ולא בהוכחה לדיוק מדעי.
לסיכום: מזג האוויר אינו ניתן לחיזוי אמיתי!!!!!!!
בעוד שמודלים מטאורולוגיים מספקים תחזיות כלליות לטווח קצר, הם אינם יכולים להתמודד עם הכאוס הטבעי של האטמוספירה. התחזיות ארוכות הטווח הן בגדר ניחושים מושכלים בלבד, ודיוקן מוטל בספק רב.
מזג האוויר הוא תהליך דינמי וכאוטי, כזה שאין שום דרך לחזות באופן ודאי. על כן, ההסתמכות העיוורת על מודלי החיזוי היא לא יותר מאשר אמונה סטטיסטית – אשליה שבני האדם מספרים לעצמם כדי לנסות לשלוט במהות בלתי ניתנת לשליטה.
עד כאן התסכול שלי מ"קורל" ז"ל....

אוהב לדעת הכל השאלה היא האם התנהלות מזג האוויר היא אקראית או חזרתית, ולכן ככל שהיא חזרתית, (כלומר מצב מסוים בזמן מסוים גורם לתוצאה מסויימת באופן קבוע) אז המודלים צודקים ב100 אחוז. אבל ככל שהסינופטיקה היא אקראית כלומר "עושה מה שבא לה" כך קשה יותר לדעת מה יהיה.
מסתבר שישנם דברים יותר חזרתיים ויש יותר אקראיים תלוי גם באזורים שונים.
לסיכום: ברור שתחזית מז"א צודקת בהרבה מקרים, כי מז"א כן מתנהג בחזרתיות כלשהי, אך הטעיות הגדולות קורות כי יש הרבה אקראיות

בירושלים 2.5 מ"צ גובה 780 (מדידה פרטית)

מדוע עדכון GFS צהריים (12Z) נחשב לפחות מדויק?

כפי שידוע, מודל GFS מתעדכן ארבע פעמים ביום (00Z, 06Z, 12Z, 18Z), אך עדכון 12Z נחשב לעיתים פחות מדויק בהשוואה לעדכוני הבוקר (00Z) והערב (18Z). הסיבה לכך נעוצה בכמה גורמים מרכזיים:

1️⃣ כמות נתוני הקלט – עדכון 00Z ו-12Z הם המרכזיים מבחינת הכנסת נתונים מתחנות קרקע, בלוני חיזוי (ראדיו-סונדות) ומערכות נוספות. אולם, כמות הבלונים המשוגרים בשעה 12Z ברחבי העולם נמוכה משמעותית בהשוואה ל-00Z, מה שעלול לגרום לחסר בנתוני גובה קריטיים.

2️⃣ השפעת התחממות היום – עדכון 12Z מתבצע בשעות הצהריים (שעון UTC), כאשר השפעת הקרקע המחוממת על האטמוספירה נמצאת בשיאה, במיוחד באזורים יבשתיים. זה עשוי לגרום להטיות בתנאי הסביבה ולפגוע בדיוק התחזית, בעיקר בנוגע לשדות הלחץ והטמפרטורות.

3️⃣ עדיפות חישובית – מרכזי החיזוי הגדולים מתעדפים את עדכון 00Z בתור העדכון הראשי, ולכן הוא מקבל לעיתים עדיפות בחישובי עומק והכנסת נתונים. העדכון של 12Z, למרות שהוא משמעותי, עלול להיות מושפע מנתונים חלקיים יותר.

4️⃣ יציבות אלגוריתמית – סטטיסטית, נמצא כי עדכוני 12Z ו-06Z נוטים להיות תנודתיים יותר ולהראות שינויים קיצוניים יחסית לעדכון 00Z, שנחשב לרוב לאמין ולמבוסס יותר על נתוני מדידה בזמן אמת.

לכן, כשבוחנים את העדכון של GFS בצהריים, מומלץ להצליב אותו עם מודלים נוספים כמו ECMWF ולחכות לעדכונים המאוחרים יותר כדי לראות אם המגמה נשמרת.

מקום לאופטימיות??

1. לפי מפות הגשם של השמ"ט נראה שאין ולו חלון אחד של 6 שעות ללא משקעים גם בירושלים!
2. אם המודלים משנים את דעתם בקיצוניות מוגזמת כל כך... יתכן שבשקלול של כל המודלים של כל הימים האחרונים אנחנו אכן לפני סערה מושלגת במקומות רבים!
3. בנימה פסיכולוגית... אנחנו עוברים תהליך קשה ומייגע ומתבאסים בטירוף מכל עדכון פסימי וכן להיפך חוגגים עד השמים בעדכון חיובי, והכל בגלל השלג, אם לא היה מדובר על טמפרטורות נמוכות כולם היו מסכימים שמשהו משמעותי לפנינו!!
4. למי אפשר לפנות אם אני אוהב כל מיני תגיות??🫣🫣

אוהב שלג לא ישבע כשאתה רואה עכשיו עננות מתפתחת בדרום לבנון עם כיוון רוח צפונית מערבית, אתה יכול לתת "תחזית" שירד שלג בגליל עוד כמה דקות.
לכן לתת "תחזית" לטווח קצר זה די פשוט, כל שכן אם אתה "מחשב על" שמקבל מלא נתונים.

בטח כולם בנו על תמונות מושלגות...
לא נעים לשלוח כמה פתיתים...
אני אני ישלח בהמשך

אשמח אם תוכלו להמליץ על מדים איכותיים ומחירים ובאיזה אתר ניתן להזמין
(חשוב לי מאוד מד טמפרטורה מדויק!!!)

אני בעפולה מחכה שהמזרקות בכיכר יקפאו...
ליד הבית שלי 0.9
יש סיכוי??

אוהב לדעת הכל השאלה היא האם התנהלות מזג האוויר היא אקראית או חזרתית, ולכן ככל שהיא חזרתית, (כלומר מצב מסוים בזמן מסוים גורם לתוצאה מסויימת באופן קבוע) אז המודלים צודקים ב100 אחוז. אבל ככל שהסינופטיקה היא אקראית כלומר "עושה מה שבא לה" כך קשה יותר לדעת מה יהיה.
מסתבר שישנם דברים יותר חזרתיים ויש יותר אקראיים תלוי גם באזורים שונים.
לסיכום: ברור שתחזית מז"א צודקת בהרבה מקרים, כי מז"א כן מתנהג בחזרתיות כלשהי, אך הטעיות הגדולות קורות כי יש הרבה אקראיות

בטח כולם בנו על תמונות מושלגות...
לא נעים לשלוח כמה פתיתים...
אני אני ישלח בהמשך

הר גבעת המורה לדעתי אם יהיה זה משהו מקומי בלבד לכמה דקות
אני בעילית....

אוהב שלג לא ישבע כשאתה רואה עכשיו עננות מתפתחת בדרום לבנון עם כיוון רוח צפונית מערבית, אתה יכול לתת "תחזית" שירד שלג בגליל עוד כמה דקות.
לכן לתת "תחזית" לטווח קצר זה די פשוט, כל שכן אם אתה "מחשב על" שמקבל מלא נתונים.

גשם עד בלי די הנתונים שמוזנים למודלים הם נתונים מהווה והעבר, הפרשנות שלהם היא לעתיד על פי תרחישי עבר שבהם היו נתוני הווה דומים, ולכן אם תהליך מזג האוויר הינו אקראי לחלוטין זה ממש כמו לנחש שמטבע שנפל 10 פעמים על צד פאלי יהיה "חייב" ליפול עכשיו על המספר, על סמך זה שכך היה בעבר...
אגב סטטיסטיקה - אחד התחומים הכי השנויים במחלוקת!!

הסטטיסטיקה לא בנויה לפי תאריכים אלא לפי כל המשתנים באטמוספירה

אשמח לשמוע האם אני טועה בכלל בכך שכל המודלים מתבססים על סטטיסטיקה

מדי יום, מיליוני אנשים ברחבי העולם מסתמכים על תחזיות מזג האוויר כדי לתכנן את יומם – מטיולים ועד לניהול מערכות תעופה ותחבורה. אך האם אפשר באמת לחזות את מזג האוויר בצורה מדויקת? האם לא מדובר באשליה מתוחכמת, המבוססת על מודלים סטטיסטיים, כאשר בפועל מזג האוויר הוא תופעה אקראית לחלוטין?
הבסיס השגוי של מודלי חיזוי מזג האוויר
מודלי מזג האוויר מבוססים על עקרונות פיזיקליים, תוך שימוש במערכות חישוב מורכבות ונתונים הנאספים מתחנות מדידה, לוויינים וסנסורים שונים. אך לב הבעיה טמון בכך שכל החיזוי הזה נשען על סטטיסטיקה – לא על ודאות מוחלטת.
המודלים מנסים להשליך דפוסים שנצפו בעבר על אירועים עתידיים, תוך הנחה שהתנאים שיצרו את אותם דפוסים ימשיכו להשפיע על המערכת. אך בפועל, מזג האוויר הוא מערכת דינמית כל כך רגישה, עד כי סטייה של עשירית המעלה או שינוי קל בלחץ האטמוספרי יכולים להוביל לתוצאה שונה לחלוטין!
המודלים מנסים להתגבר על הבעיה על ידי הרצת סימולציות שונות עם נתוני פתיחה שונים במעט (Ensemble Models), אך זה רק ממחיש את חוסר היכולת להגיע לתוצאה חד-משמעית. במקום תחזית מדויקת, אנו מקבלים טווח של תוצאות, אשר כולן עלולות להיות שגויות לחלוטין.
בעיית היסוד של המודלים היא שהתחזיות אינן מבוססות על הבנה אמיתית של המערכת, אלא על חישובים סטטיסטיים של דפוסים היסטוריים. העובדה שהמודלים מצליחים "לחזות" מגמות לטווח קצר אינה אומרת שהם באמת מבינים את מזג האוויר, אלא רק שהם מנחשים על סמך נתונים מהעבר.
לדוגמה:
לא פעם תחזיות חוזות גשם, אך בפועל לא יורדת אף טיפת מים.
סופות חזויות נעלמות כאילו לא היו.
טמפרטורות שחזו שתהיינה נמוכות בהרבה מסתיימות דווקא ביום חם ושמשי.
הטעיית הציבור באמינות מוגזמת!!!
מערכות התחזית משדרות ביטחון מופרז, כאילו הן יודעות מה יהיה בעוד שלושה, חמישה ואף עשרה ימים. הציבור מאמין לתחזיות הללו ומקבל החלטות על סמך מידע לא אמין, מבלי להבין שמדובר למעשה באוסף השערות סטטיסטיות.
כאשר הטעות גדולה מדי, המטאורולוגים פשוט מתעלמים ממנה ומעדכנים תחזית חדשה, בתקווה שהציבור ישכח. במקרים רבים, כאשר מודל "פוגע" בתחזית, מדובר רק בצירוף מקרים, ולא בהוכחה לדיוק מדעי.
לסיכום: מזג האוויר אינו ניתן לחיזוי אמיתי!!!!!!!
בעוד שמודלים מטאורולוגיים מספקים תחזיות כלליות לטווח קצר, הם אינם יכולים להתמודד עם הכאוס הטבעי של האטמוספירה. התחזיות ארוכות הטווח הן בגדר ניחושים מושכלים בלבד, ודיוקן מוטל בספק רב.
מזג האוויר הוא תהליך דינמי וכאוטי, כזה שאין שום דרך לחזות באופן ודאי. על כן, ההסתמכות העיוורת על מודלי החיזוי היא לא יותר מאשר אמונה סטטיסטית – אשליה שבני האדם מספרים לעצמם כדי לנסות לשלוט במהות בלתי ניתנת לשליטה.
עד כאן התסכול שלי מ"קורל" ז"ל....