בפוסט אחר כאן בפורום (תחת הכותרת "אוי וי ! חום המועד פסח מתקרב") התפתח דיון בתוך הדברים בין כמה מחברי הפורום לגבי מכות מצרים וניסי קריעת ים סוף, האם אפשר לתלות לפחות חלק מהם בתופעות טיבעיות המוכרות לנו, כגון אפיק ים סוף עמוק מאוד שיכול לגרום לרוח מזרחית חזקה ביותר, וכן להסעה של נחילי ארבה וכן לסופות ברד חריגות. בתוך הדברים הזכירו החברים שיש דעות שבאמת סוברות שהמכות וכן הניסים באו ע"י תופעות טיבעיות.
את תגובתי שתובא להלן רשמתי שם בתוך הדברים, אך מכיון שבמחשבה שניה נראה לי שאפשר לפתח כאן את הנושא למשהו שמתאים במיוחד לפסח, וגם קשור בעקיפין בחלקו למזג האויר, אז הבה נביא את הדברים שכתבתי שם.
ידועה דעת הרלב"ג (ועוד מפרשים) שכל הניסים והמופתים שהיו, אף אחד מהם אינו יוצא מגדרי הטבע, והיינו- שאם נרצה למצוא להם סיבות טבעיות שמוכרות לנו מטבע העולם נוכל למצוא, ואדרבה- זאת היא האמת שהקב"ה כשהוא עושה ניסים ומופתים, הוא אינו מביא אותם ע"י סיבות מחודשות, אלא עושה אותם באמצעות אותם כוחות וטבעים שהוא ברא בעולם בששת ימי בראשית. ולכן אדרבה- מי שיבוא וינסה להלביש על הניסים והמופתים המוכרים לנו לבוש טבעי, אין זה סיבה להפוך אותו לאפיקורס וכופר (אא"כ הוא עושה את זה מתוך מטרה להכחיש שהיה כאן נס), שכן יתכן בהחלט שהנס והמופת הגיעו באמצעות אותן תופעות טבעיות, והנס והמופת אינם בעצם התופעה, שלה כאמור אפשר למצוא סיבות טבעיות, אלא בדברים אחרים כגון התיזמון או העוצמה של התופעה. ודוגמא לזה- פתיחת פי הארץ לבליעת קורח ועדתו, שעל זה תמהה הגמ' בסנהדרין ק"י ע"א שא"א לומר שזה היה דבר מחודש, שהרי "אין חדש תחת השמש". ופירש הרלב"ג שכפי שמבואר בספרי הטבע יש בבטן הארץ פעילות, ולכן תופעה של פתיחת פי הארץ וכדו' הינה תופעה טבעית בהחלט. והנס בפתיחת פי הארץ במחלוקת קורח לא היה בעצם הפתיחה שהיא תופעה טבעית כאמור, אלא בתיזמון שהתופעה קרתה ובהיקפה.
וז"ל הרלב"ג ביהושע פרק ד' פסוק י"ט: שכבר השרישו ז"ל כי לא יתחדש במופתים דבר חדש וכו', אבל לא יחדש השם יתברך דבר חדש אצל הנימצאות כולם וכו', כי השם יתברך הירבה אל מה שיחבר אל המצאת המופתים סיבות מה, ימעטו הזרות אשר בענין המופתים ההם וכו'. והנה הענין הזה בטבע כמו הענין במצוות התורתיות, כי הכל מסודר מהשם יתברך, ולזה כשיצטרך לשם יתברך לשנות הטבע מצד מה, שזהו יותר טוב בעת ההיא ממה שיסודר מהטבע, הנה יתרחק ממנו המעט שאיפשר, כי השם יתברך איננו שונה מהסידור הטבעי, כי כן בראו וכו', ע"כ עיקרי לשונו ביהושע בדילוגים במה שנוגע לענינינו. וכן בפירושו על התורה פרשת בשלח בתועלת הו' כתב, וז"ל: התועלת הו' בדעות, והוא להודיע שהשם יתברך יעשה מה שיעשה מהנפלאות באמצעות הסיבות היותר נאותות שאפשר וכו', וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע וכו', עכ"ל בדילוגים.
והעולה מדבריו כי הניסים והמופתים המוכרים לנו, אע"פ שביחס להתנהלות הטיבעית נראה כאילו הם חורגים מדרך הטבע, מ"מ החריגה הזאת עצמה נעשית ע"י תופעות טיבעיות, כך שהתופעה החריגה למעשה אינה באמת שינוי מדרך הטבע, אלא רק הנהגה טבעית שהיא חריגה ביחס למצב הרגיל. ואע"פ שבודאי שבכוחו יתברך לעשות גם דברים שהם יוצאים מדרך הטבע, מ"מ הטוב ביותר הוא לעשות את הדברים (ניסים, מופתים) בתוך מערכת הטבע הרגילה ובאמצעותה. זאת דעת הרלב"ג.
אך המלבי"ם (יהושע ג' פסוק י"ז) כתב: "אל תטה אזנך לדברי הרלב"ג", וכתב לחלוק שאכן יתכנו ניסים אשר באים ע"י שינוי הטבע וחריגה מחוקי הטבע. ומה שאמרו ש"אין חדש תחת השמש", היינו שלאחר שנברא העולם בששת ימי בראשית יש מאין, מכאן והלאה שוב לא יברא ה' שום דבר חדש יש מאין, אלא אך ורק יש מיש ע"י המרת הצורות או שינוי טבע העצם הנמצא, וכגון קירור האש (עזריה מישאל וחנניה) או העמדת השמש (יהושע) או העמדת המים כמו נמד נוזלים (קריעת ים סוף וחציית הירדן), שבכל אלה עצם הדבר המשתנה קיים (אש, שמש, מים), רק שטבעו משתנה באיכות או בתנועה וכדו'.
ועכשיו שאלתי לכם- לפי דעת הרלב"ג שכל נס המוכר לנו (וכן מכות מצרים) הוא דבר שקרה במסגרת כללי הטבע הרגילים המוכרים לנו, איזה הסבר טיבעי אפשר לתת לכל מכה ומכה וכן לניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף. לפי דעת המלבי"ם אנחנו לא צריכים להתאמץ מידי, כי את מכת דם לדוגמא אפשר להסביר שה' הפך את המים לדם ממש, דהיינו שהפך את טיבעם לגמרי. אבל לפי הרלב"ג אין הדבר כן, אלא הכל היה במסגרת כללי הטבע הרגילים. והנה במערכת כללי הטבע הרגילים לא מוכרת לנו תופעה של הפיכת מים לדם ממש. (אם למישהו כן ידוע דבר כזה שיפנה בדחיפות לבנק הדם). אז מה באמת קרה שם ? מה קרה במכת ארבה ? מה קרה במכת ברד ? לפי הידוע לכם, מהם התופעות הטיבעיות שעל ידם היו יכולות לבוא המכות?
הודעות שפורסמו על ידי ז'ק 1
-
העושה לנו ניסים וכו' אותות ומופתים וכו'- על הניסים ועל האותות והמופתים
-
RE: האם השיא ישבר היום ?
גם בבני ברק נשבר שיא החום מאתמול וחצינו את רף ה- 40 מעלות. (כמדומני שמדובר בטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה באפריל באיזור זה).
-
RE: אוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !
העושה לנו ניסים וכו' אותות ומופתים וכו'- על הניסים ועל האותות והמופתים
תחילה תיקון טעות- דברי הרלב"ג הם ביהושע פרק ד' ולא בפרק ה, וכן דברי המלבי"ם הם ביהושע ג' ולא ביהושע ה''. יסודו של הרלב"ג מופיע גם ברלב"ג על התורה פרשת בשלח בתועלת הו', עיי"ש.
וכעת לענין- ידועה דעת הרלב"ג (ועוד מפרשים) שכל הניסים והמופתים שהיו, אף אחד מהם אינו יוצא מגדרי הטבע, והיינו- שאם נרצה למצוא להם סיבות טבעיות שמוכרות לנו מטבע העולם נוכל למצוא, ואדרבה- זאת היא האמת שהקב"ה כשהוא עושה ניסים ומופתים, הוא אינו מביא אותם ע"י סיבות מחודשות, אלא עושה אותם באמצעות אותם כוחות וטבעים שהוא ברא בעולם בששת ימי בראשית. ולכן אדרבה- מי שיבוא וינסה להלביש על הניסים והמופתים המוכרים לנו לבוש טבעי, אין זה סיבה להפוך אותו לאפיקורס וכופר (אא"כ הוא עושה את זה מתוך מטרה להכחיש שהיה כאן נס), שכן יתכן בהחלט שהנס והמופת הגיעו באמצעות אותן תופעות טבעיות, והנס והמופת אינם בעצם התופעה, שלה כאמור אפשר למצוא סיבות טבעיות, אלא בדברים אחרים כגון התיזמון או העוצמה של התופעה. ודוגמא לזה- פתיחת פי הארץ לבליעת קורח ועדתו, שעל זה תמהה הגמ' בסנהדרין ק"י ע"א שא"א לומר שזה היה דבר חדש, שהרי "אין חדש תחת השמש". ופירש הרלב"ג שכפי שמבואר בספרי הטבע יש בבטן הארץ פעילות, ולכן תופעה של פתיחת פי הארץ וכדו' הינה תופעה טבעית בהחלט. והנס בפתיחת פי הארץ במחלוקת קורח לא היה בעצם הפתיחה שהיא תופעה טבעית כאמור, אלא בתיזמון שהתופעה קרתה ובהיקפה.
וז"ל הרלב"ג ביהושע פרק ד' פסוק י"ט: שכבר השרישו ז"ל כי לא יתחדש במופתים דבר חדש וכו', אבל לא יחדש השם יתברך דבר חדש אצל הנימצאות כולם וכו', כי השם יתברך הירבה אל מה שיחבר אל המצאת המופתים סיבות מה, ימעטו הזרות אשר בענין המופתים ההם וכו'. והנה הענין הזה בטבע כמו הענין במצוות התורתיות, כי הכל מסודר מהשם יתברך, ולזה כשיצטרך לשם יתברך לשנות הטבע מצד מה, שזהו יותר טוב בעת ההיא ממה שיסודר מהטבע, הנה יתרחק ממנו המעט שאיפשר, כי השם יתברך איננו שונה מהסידור הטבעי, כי כן בראו וכו', ע"כ עיקרי לשונו ביהושע בדילוגים במה שנוגע לענינינו. וכן בפירושו על התורה פרשת בשלח בתועלת הו' כתב, וז"ל: התועלת הו' בדעות, והוא להודיע שהשם יתברך יעשה מה שיעשה מהנפלאות באמצעות הסיבות היותר נאותות שאפשר וכו', וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע וכו', עכ"ל בדילוגים.
והעולה מדבריו כי הניסים והמופתים המוכרים לנו, אע"פ שביחס להתנהלות הטיבעית נראה כאילו הם חורגים מדרך הטבע, מ"מ החריגה הזאת עצמה נעשית ע"י תופעות טיבעיות, כך שהתופעה החריגה למעשה אינה באמת שינוי מדרך הטבע, אלא רק הנהגה טבעית שהיא חריגה ביחס למצב הרגיל. ואע"פ שבודאי שבכוחו יתברך לעשות גם דברים שהם יוצאים מדרך הטבע, מ"מ הטוב ביותר הוא לעשות את הדברים (ניסים, מופתים) בתוך מערכת הטבע הרגילה ובאמצעותה. זאת דעת הרלב"ג.
אך המלבי"ם (יהושע ג' פסוק י"ז) כתב: "אל תטה אזנך לדברי הרלב"ג", וכתב לחלוק שאכן יתכנו ניסים אשר באים ע"י שינוי הטבע וחריגה מחוקי הטבע. ומה שאמרו ש"אין חדש תחת השמש", היינו שלאחר שנברא העולם בששת ימי בראשית יש מאין, מכאן והלאה שוב לא יברא ה' שום דבר חדש יש מאין, אלא אך ורק יש מיש ע"י המרת הצורות או שינוי טבע העצם הנמצא, וכגון קירור האש (עזריה מישאל וחנניה) או העמדת השמש (יהושע) או העמדת המים כמו נד נוזלים (קריעת ים סוף וחציית הירדן), שבכל אלה עצם הדבר המשתנה קיים (אש, שמש, מים), רק שטבעו משתנה באיכות או בתנועה וכדו'. -
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
ולבסוף- איך אפשר בלי סכר דגניה ?
אוי, כמה דיברו עליו! בתחילת העונה זה היה נראה חלום הזוי לחשוב בכלל על פתיחת הסכר. הרי היו חסרים 2.78 מ' לקו האדום העליון. כ"כ רחוק! אבל אז בא חציו השני של החורף ונתן פוש אדיר, ופתאום החלומות לא נראו דבר שמנותק לגמרי מן המציאות, ושוב עלתה השאלה הרת הגורל- האם סוף סוף הסכר יפתח השנה ? אז לבסוף לאכזבת כולם התברר שלא, והתברר שאפילו לא היינו קרובים כ"כ לזה (55 ס"מ זה לא דבר של מה בכך). לא נורא, סוף סוף עליה של 2.23 מ' זו עליה יפה ביותר. איך אומרים ? שתזכו לשנה הבאה !
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
סכנה- הרחצה בחוף בלתי מןכרז מסוכנת !
אבל לך תספר את זה ליאוריות המיצריות, מכיון שהן מצריות הן לא מבינות עיברית. אבל רגע- הרי הם בכינרת ולא ביאור, והם בישראל ולא במצרים, אז אולי כדאי לקרוא להן בכלל ''כינוריות ישראליות''.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
התעלות שמשמשות היום בתפקיד הפוך מתפקידן המקורי
מתחת לכביש 90 לאורך הכנרת יש תעלות שבימים רגילים תפקידן לנקז מים מהשטחים הנמצאים בצידו המערבי של הכביש אל הכנרת. אך במצב המפלס היום התעלות עושות דבר הפוך,- במקום לנקז את המים מהשטחים שבמערב הכביש, הם מזרימות את מי הכנרת לשטחים שבמערב הכביש.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
עוד תמונה משובר הגלים המוצף, ומה הקשר בין הרמב"ם לבין הכנרת ושובר הגלים ?
הנה קשר מסוים מעשה ידי אומן.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
זה שובר גלים זה ?
שובר הגלים במרינה בטבריה מכוסה בחלקו במים. גם כיום המים מגיעים כמעט עד סמוך לראש השובר גלים. מה שבטוח שאם תהיה שוב סערה כמו לפני שנתיים (י"ד אייר תשפ"ב), בגובה המפלס של היום שובר הגלים לא יועיל הרבה.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
זהירות: סכנת החלקה- מדרגות רטובות !
במקומות רבים בכינרת- מדרגות ששימשו בעבר לירידה לחופים או למזח במעגני הסירות, משמשים היום לירידה לצורך צלילה.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
על נמל תת ימי כבר שמעתם ?
לא רק בקיסריה העתיקה אלא גם בעין גב. פעם היו יורדים במדרגות למזח של הספינות והסירות. היום יורדים דרכם למצולות. ובקיצור- יש מדרגות נעות ויש מדרגות טובעות.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
ויחד עם התמונות הקודמות, הצעה לברית ערים תאומות: ונציה- טבריה
התמונות הקודמות צולמו בעין גב, והתמונה כאן בטיילת בטבריה.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
מי ביקש מים עד הבית ולא קיבל ?
בדרך כלל מי שרוצה את הים אז הוא הולך אליו, אבל לפעמים הים מגיע אליך הביתה...
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
ומה זה שם בתוך הים ? פעם היתה כאן תחנה של מקורות
היום התחנה משמשת את דגי הכנרת שמתגוררים בתוכה. מה שנשאר זכר לתחנה זה חלקה העליון של הגדר שהקיפה את התחנה וכן ראשי עמודי התאורה שהיו סביב התחנה.
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
ומה קורה כשהמפלס גבוה כמו השנה ? מה שהיה פעם חוף הופך להיות ים
הרצף של השנים בהם המפלס נשק לקו האדום התחתון הביא למצב של גדילת צימחייה ועצים באותם שטחים שהיו חשופים. בארבע מתוך חמש השנים האחרונות המיפלס גבוה וקרוב יותר לקו האדום העליון. והתוצאה ? אותם שטחים חשופים מהעבר והצמחיה והעצים שבהם פשוט מכוסים במים, לפעמים בגובה של כמה מטרים. בקיצור- וכי רק לבני האדם ולחיות מותר לטייל ולחיות בתוך יערות? גם לדגים מגיע לטייל בתוך יער.
![8.jpg]! .
-
RE: הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
אז במה נתחיל ? לטבריה יש חומה ?
בגמ' במגילה דף ה' ע"ב מבואר שלטבריה היתה חומה משלושה צדדים, ואילו בצידו של הים לא היתה חומה, אלא הים היה מעין חומתה של העיר באותו הצד. (ולכן טבריה היא ספק עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כי יש ספק האם לים יש דין של חומה או לא).
אבל סמוך לטיילת יש חומה שבשנים שבהם המיפלס גבוה כמו השנה החומה שקועה בחלקה התחתון בתוך הכינרת. כפי שהבנתי- קודם בניית סכר דגניה החומה היתה מחוץ למים. עליית גובה המפלס עקב בניית הסכר הביאה למצב שבו החומה שקועה בחלקה התחתון במים בשנים בהם המיפלס גבוה כמו השנה.
-
הוי כינרת שלי- ההיית או חלמתי חלום !
אז זהו- גם לדבר טוב יש סוף. החורף מאחורינו, ואפשר לומר שאנחנו כבר די באמצע עונת האביב, ולנוכח ספיקות הנחלים וכן מזג האויר המצוי והחזוי- כנראה שהכנרת הגיעה כבר לשיא, ובקרוב תתחיל הירידה בגובה המפלס.
וניגש כעת לשלב הסיכומים. אז מה היה לנו החורף מבחינת הכינרת ? פתיחה עם מפלס של 211.58- שזה אומר 2.78 מ' מתחת לקו האדום העליון, התחלה צולעת של החורף באגן הניקוז של הכינרת, עליית מפלס מאוד מאוד מתונה בתחילת החורף. ואז הגיעו ינואר- פברואר המשוגעים והורידו כמות גשם של יותר מ- 100% מהממוצע השנתי, ובהמשך עוד כמה פרקי גשם שעשו רק טוב למפלס,- וכך אנו מסיימים את העונה עם עליית מפלס של 2.23 מ', אולי ס"מ אחד או שניים נוספים בהמשך, אבל בזה כנראה סיימנו.
כמי שראה בפעם האחרונה את הכינרת בשיפלותה (היחסית) בחוה"מ סוכות האחרון (2.78 מ' מתחת לקו העליון), מאוד רציתי לחזות בעיני את המראה החדש של הכינרת,- מראה שמחזיר אותנו למראות של סוף החורף לפני שנתיים ושלוש וארבע שנים,- אז הכינרת היתה קרובה למילוי. אבל מה לעשות והנסיבות לא איפשרו להגיע לחזות ביופי הזה, ואנחנו ערב חג ולקראת חוה"מ קצר וכנראה גם שרבי, וגם המצב הביטחוני לא מי יודע מה, כך שספק גדול אם יצא לי בזמן הקרוב להגיע לכינרת.
אז מה שנשאר לעשות הוא לנסות לחוות את החוויה דרך תמונות שצילמתי בעבר הלא רחוק (לפני פחות משנתיים), אז היתה הכינרת בגובה מפלס לא רחוק בהרבה מהמפלס היום (כ- 25 ס"מ הפרש), והמראות שתראו בתמונות הם בערך מה שתיראו היום בכינרת. (להערכתי- כמעט בכל התמונות אותם 25 ס"מ לא היו משנים את התמונה).
בתמונות: גרף המפלס החורף, המפלס לפני כשנתיים, תמונות מכנרת שקרובה להיות מלאה.
-
RE: ועל ניסיך שבכל יום עמנו !!!
לגבי נושא כיצד ראו את המשואות לנוכח העובדה שכדור הארץ מתעגל.
נראה שכמה תשובות בדבר: (א) גם אם נניח שבין הנקודות היה מרחק של כמה עשרות ק"מ (כפי שכתבתי בטעות- עיין בתגובה הקודמת), עדיין אין זה פלא כ"כ גדול מדוע ההתעגלות של כדור הארץ לא מפריעה לראייה, כי את המשואות היו מדליקים כידוע בראשי ההרים ולא ב"גובה פני הים", וכידוע שמראש הר גבוה אפשר לראות גם למרחקים גדולים מאוד, וק"ו שאפשר לראות נקודה גבוהה. (ב) יש תופעה הנקראית "רפרקציה" דהיינו תשבורת- שבירת קרני האור. הדבר בא לידי ביטוי בכך שאפשר לראות חפצים שלמעשה מוסתרים מתחת לאופק, אך התשבורת (רפרקציה) גורמת לכך שנוכל לראות אותם. אחד הדברים שהדבר בא בו לידי ביטוי זאת הזריחה והשקיעה. הידעת ? הזריחה שאנו רואים בעין מתרחשת למעשה רק כמה דקות מאוחר יותר ! אנו רואים את השמש אע"פ שהיא עדיין מתחת לאופק, וזאת מחמת ששבירת קרני האור באטמוספרה גורמת לכך שנוכל לראות אותה עוד קודם שהיא עולה בפועל מעל האופק. ומאידך בשקיעה אנו עדיין רואים את השמש למרות שבפועל היא כבר מצויה מתחת לאופק ! (על כך אולי בפוסט נפרד בהמשך בעז"ה). וא"כ גם בנידון דידן, יש מציאות שנוכל להבחין בדברים שבפועל מצויים מתחת לאופק, וזאת בגלל הרפרקציה. -
RE: ועל ניסיך שבכל יום עמנו !!!
דבר ראשון- תיקון טעות !
כתבתי ש"בחשבון פשוט יוצא שהיה מרחק של כמה עשרות קילומטרים מנקודה לנקודה". בנקודה זו טעיתי והטעתי ! בגמ' בר"ה כ"ג ע"ב מבואר שכל אותם ראשי ההרים שנזכרו במשנה היו בארץ ישראל, כאשר בית בילתין (בירם) היתה הנקודה בקצה ארץ ישראל לצד בבל. בגמ' שם אמר רבי יוחנן בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות, שזה אומר משהו בין 4- 5 ק"מ בסה"כ,- מרחק לא גדול בין נקודה לנקודה. ובמיוחד שיש דעה אחת בגמ' שם (בדעת ר"ש בן אלעזר) שהיו עוד כמה ראשי הרים שהיו בין ראשי ההרים שנזכרו במשנה שגם בהם היו מדליקים משואות בראשם (חרים,כייר, גדר וחברותיה).
אז בחלק הזה טעיתי בגדול, כי לפי מה שנתבאר בגמ' באמת לא היה בין הנקודות שנזכרו במשנה מרחק כ"כ גדול, ובודאי לא "עשרות ק"מ" כפי שכתבתי, אלא מס' קלומטרים בלבד (ר' יוחנן) או אפילו פחות (לפי דעה אחת בדעת ר"ש בן אלעזר שסוברת שהיו הרים נוספים בין ההרים שנזכרו במשנה).
אבל מה היה שורש הטעות ? מכיון שלא זכרתי את דברי הגמ', ומאידך ידעתי שמירושלים ועד לנקודה הרחוקה ביותר בארץ ישראל לצד בבל יש מרחק אוירי של מאות ק"מ, אז בחישוב של כמה ראשי הרים היו וכמה מרחק היה ביניהם נקבל מרחק ממוצע של כמה עשרות ק"מ. כיצד ? הר המשחה (ירושלים) היה הנקודה הראשונה שבה היו משיאים משואות, ואילו בית בילתין הנקודה האחרונה. בין הר המשחה לבית בילתין היו שלושה ראשי הרים שהיו משיאין בהם משואות (סרטבא, גרופינא, חוורן). נמצא שהיו לנו ארבעה מירווחים בין הנקודה הראשונה לאחרונה, שבמציאות של היום מדובר במרחק ממצוצע של כמה עשרות ק"מ.
אבל כאמור הגמ' אומרת דברים אחרים, ולפי המתבאר שם אין זה פלא כ"כ גדול מה שהיו רואים בבירור את המשואות.
אך הראשונים והמפרשים כבר עמדו על כך שהמרחקים שמובאים בגמ' לא מסתדרים כ"כ עם מה שידוע לנו מהגמ' על גודלה של א"י (ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה), וכן על המרחק בין א"י לבין בבל (מהלך חמישה עשר יום), כך שבכל מקרה מה שהיו רואים בבבל את המשואות שהשיאו בראש בית בילתין זה דבר מופלא מפאת המרחק העצום בין ארץ ישראל לבין בבל. -
RE: ראש חודש ניסן- ברכת האילנות
ושוב שאלה- מדוע מברכים דוקא פריחה של אילנות מאכל, ולא מברכים גם על פריחה של ירקות וכדו' למרות שגם מפריחה זאת יגדלו ירקות שיהיו נאכלים?