דבר ראשון- הבהרה קטנה למשתמשי הפורום. בודאי שמתם לב שצצו כאן בפורום ביומיים האחרונים שני משתמשים חדשים. האחד בשם ז'ק 0, והשני בשם ז'ק 1. אז לידיעתכם- שני הז'קים הנ"ל ז'ק אחד הם, רק שהוא עושה שימוש בשני מכשירים במקביל, כך שהוא זכה לשני שמות. כך שאם תראו משהו תחת השם ז'ק 0 שלא מוצא חן בעיניכם ואילו תחת השם ז'ק 1 משהו שדוקא כן, אל תגיבו משהו בסגנון "מה שכתב ז'ק אפס לא נראה לי, יותר מסכים עם ז'ק אחד והיחיד"...
[ואגב זה הערת ייעול למנהלי האתר היקרים. כדאי למצוא פתרון אחר לבעיית כפילות שמות המשתמש בפורום. זה יכול להיות ממש לא נעים למישהו ששם המשתמש שלו הוא לדוגמא "דוד", ולאחר הצטרפות משתמש נוסף בשם דוד הוא מגלה שהוא הפך בין לילה לדוד 0 (דוד אפס)...]
וכעת בנימה רצינית יותר ניגש לעיקרי הדברים שלשמם התכנסתי כאן. יש שמכירים אותי מפעילותי בפורום המקביל לפורום כאן (אתם בודאי יודעים לאיזה פורום כוונתי). ראשית חובה עלי להדגיש שלמרות כל מה שאכתוב בהמשך- יש לי הכרת הטוב גדולה והערכה לאתר הנ"ל ולפורום שלו שנתנו לי במה מיוחדת במשך השנים, ובשלב מסוים אף עיטרו אותי בתואר "משקיען" שהוא תואר מכובד ודי נדיר בפורום הנ"ל. אני מצידי השתדלתי להצדיק את ההערכה שנתנו לי בצורת שיתופים מסוגים שונים ומגוונים, שיתופים שעשיתי מאמץ לעשות אותם מושקעים ומעניינים כמה שאפשר.
אבל מה שקרה וקורה הוא- שבמשך כל השנים שאני פעיל בפורום הנ"ל, היחסים ביני לבין מנהלי האתר הנ"ל הם בגדר חידה שעדיין לא הצלחתי לעמוד על טיבה עד לרגע זה. מצד אחד- כאמור תואר "משקיען" לפני כמה שנים. ומאידך ? מספר פעמים בלתי נגמר של סוג של חסימת משתמש. (מכירים את הכיתוב "ממתין לאישור מנהל" ? סוג של חסימה באתר הנ"ל). משום מה יש לי תחושה מאוד חזקה שמהרגע שבשלב מסוים עקב תגובה כזאת או אחרת בפורום הנ"ל התבררה וצפה זהותי המיגדרית (דתי- חרדי), היחס השתנה, ונעילת שרשורים או מחיקת שרשור/ תגובות ולפעמים כאמור גם חסימות הפכו לדבר שכיח, מה שלא היה בעבר.
ובכלל- נראה לי שבאתר ובפורום הנ"ל יש סוג של חרדה מ"הדתה", ממש סוג של פוביה. דוגמאות? בבקשה. שיתוף שעסק בשמות העונות נמחק במהירות בגלל התייחסות בתוך הפוסט לשמות העונות ע"פ התנ"ך וחז"ל. (אם יתאפשר לי- בהזדמנות אולי אעלה כאן בעז"ה את הפוסט הנ"ל, ותראו שיהיה דוקא מעניין). סיקור תופעה של צמחיה שמתחילה לצמוח בשיא הקיץ דוקא בעיקבות שריפה זכתה על ידי בכותרת "יש חיים אחר המוות" כביטוי מושאל שדוקא לאחר החורבן באה צמיחה. ומה קרה ? הכותרת הנ"ל נמחקה במהירות. לא הבנתם ? הרי מישהו עלול להבין חס וחלילה שבאמת יש חיים לאחר המוות ! השתמשתי בפסוק או במאמר חז"ל בתור כותרת לפוסט תוך ציון שמדובר בפסוק או במאמר חז"ל ? אחת דינו להימחק. מישהו בפורום כתב שלפני 17 מיליארד שנים ועוד 37 שניות היה כך וכך, ועל כך באה תגובה שהעולם קיים רק 5784 שנים ? אחת דינה של התגובה להימחק. והתוצאה של כל זה מבחינתי ? עריכת שיתופים תוך חשש מלשרבב לא בכוונה איזה דבר בעל גוון דתי או אמוני.
בתחילת השנה הנוכחית בשיאה של המחלוקת בעם, השהות בפורום הנ"ל הפכה בשבילי ממש לסיוט. כתיבת "בעזרת ה'" בתוך הדברים הביאה לתגובות נזעמות של חברי פורום מסויימים שפשוט "הזדעזעו" מהזכרת שם שמים ה"י, והגדילו לעשות שני חברי פורום מהרצליה ומנתניה שעסקו באופן אובססיבי ממש בחירוף וגידוף כלפי מעלה עפ"ל. מחאתי הנמרצת לדבריהם הביאה כמובן לחסימתי. (המחרפים והמגדפים כמובן שלא נחסמו).
אז להיות חבר פורום מ"גוש דן- איזור קניון איילון" בשביל לא להזכיר במפורש שאתה מבני- ברק, (או "שימי מאיזור השלישות" וכדו'),- לא בדיוק דבר אידיאלי. אז נכון שחברי הפורום אהבו את השיתופים והתגובות היו בהתאם, אך תמיד היתה מלווה אותי השאלה האם כך היא גם ההתייחסות של מנהלי האתר? האם הסגנון והשיתופים הוא לרוחם או שמא אינו לרוחם. עד היום לא הצלחתי לעמוד על הדברים.
ומהסיבה הזאת הגעתי כאן לפני יומיים לביקור אורח. היה מי שהיה שותף איתי לכל הדברים שכתבתי לעיל, והוא גילה את אוזני שיש אתר ופורום שבו אוכל למצוא את עצמי עם משתתפים מהסוג שלי, וכך אוכל להביא לידי ביטוי גם את הצד התורני שלי מבלי חשש. אבל האתר כאן והעומדים מאחריו וכן הפורום ומשתתפיו עדיין אינם מוכרים לי. לשם כך עשיתי כאן מעין הפרחת "בלון ניסוי" בצורת העלאת דיון על נושא תורני (עיבור השנה) כדי לנסות להתרשם דרך זה על אופיו של האתר והמשתמשים בו, והרושם הראשוני- ממש מצוין. נראה שיש סיכוי טוב שמצאתי לעצמי בית חדש. אך אשמח אם תוכלו לגלות לי עוד קצת פרטים על האתר והפורום.
ובנתיים נתחיל ללמוד על דרך השימוש באתר ובפורום. מה לעשות? התרגלתי למבנה אחר וצריך להסתגל למבנה החדש וללמוד את אופציות השונות.

שאלה לא רק מאתגרת, אלא בעיקר יומרנית. מדוע יומרנית ? כי בזמן שהיו מעברים את השנים ע"פ הסנהדרין, לא היו כשרים לעבר את השנה אלא דוקא דיינים מהסנהדרין הגדולה, וגם אז ראש בית הדין הגדול היה מזמן לצורך עיבור השנה רק דיינים מסוימים.
מדברי הגמ' בכמה מקומות מבואר שלאותם דיינים שהיו עוסקים בעיבור השנה היתה מומחיות מיוחדת. ובמה היתה מומחיותם המיוחדת ? לאו דוקא בחלק ההילכתי, כי עיבור השנה אינו דורש ידיעות מיוחדות מבחינה הילכתית. אלא עיקר מומחיותם היתה ניצרכת בשביל הפעלת שיקול הדעת האם לעבר את השנה או לא,- דבר שהצריך כאמור מומחיות מיוחדת.
ומדוע מומחיות מיוחדת ? משום שעיבור השנה נקבע לפי כמה פרמטרים. הפרמטר הראשון הוא שחג הפסח יחול בתקופת ניסן והיינו לאחר יום השיוויון (ועל כך בהמשך), ולא יחול בתקופת טבת (דהיינו קודם יום השיוויון). במידה והסנהדרין היו רואים שללא עיבור השנה יחול חג הפסח קודם תקופת ניסן, היו ביה"ד מעברים את השנה מבלי להתייחס לפרמטרים אחרים, ובאופן זה היו יכולים להכריז על עיבור השנה אף בתחילת השנה מיד לאחר ראש השנה, ולא היו צריכים להמתין עם ההכרזה עד לחודש אדר.
אבל במידה וביה"ד היו רואים שפסח יחול בתקופת ניסן, וא"כ מצד זה אין סיבה לעבר את השנה, מ"מ עדיין היו ביה"ד בודקים פרמטרים אחרים, והם: (א) האם התבואה כבר הבשילה ("אביב" בלשון המקרא) באופן שאפשר יהיה להביא תבואה לצורך קרבן העומר. (ב) האם כבר צמחו הפירות בשיעור שדרכם לצמוח בזמן הפסח. במידה והתבואה כבר הבשילה או לחילופין הפירות צמחו בשיעור הרגיל בכל שנה (אחד מהשניים) לא היו ביה"ד מעברים את השנה.
מכיון שהחודש שמעברים איתו את השנה הוא חודש אדר, על כן הזמן המאוחר ביותר לקבל החלטה האם לעבר את השנה הוא היום האחרון של חודש אדר. וכאן כבר נכנס ענין של מומחיות, כי לפעמים בסוף חודש אדר עדיין התבואה לא הבשילה או שהפירות לא התחילו לצמוח. אך מכיון שהזמן שבו אנו צריכים להבשלת התבואה הוא בפסח (לצורך הקרבת העומר), וכן צמיחת הפירות נצרכת לצורך הבאת הביכורים בשבועות, היו צריכים הדיינים להחליט יותר משבועיים קודם הפסח האם התבואה במצבה הנוכחי ראויה להיות בשלה בפסח, וכן האם הפירות יהיו ראויים להיות בשיעור הצמיחה הרגיל בפסח. לצורך קביעה זאת צריך מומחיות כדי לשער האם התבואה תגיע לשיעור הבישול בפסח, וזה דבר שתלוי בהרבה גורמים, וגם ובעיקר בלדעת לשער את השפעת תנאי מזג האויר על התבואה וכן על הפירות, מכיון שמזג האויר הוא גורם מרכזי בהשפעה על גדילת התבואה והפירות. ובקיצור- לא מספיק היה שהדיינים יהיו גדולי הדור בתורה והוראה, אלא לצורך עיבור השנה היה נחוץ שהם יהיו גם מומחים במטאורולוגיה ושידעו לשער נכונה את תנאי מזג האויר הצפויים עד לפסח, ולפי"ז לשער את ההשפעה על התבואה ופירות האילן. (וזה הקשר כמובן בין נושא הפוסט לבין הפורום כאן).
אז מדוע זה יומרני לנסות לקבוע האם השנה הנוכחית היתה ראויה להתעבר או לא ? דבר ראשון- גם אם הפרמטר היחיד לקביעה אם לעבר את השנה היא חישוב התקופה, מ"מ השנה עדיין אנחנו בבעיה. ומדוע ? כי כידוע יש כמה שיטות לקביעת התקופות,- תקופת שמואל ותקופת רב אדא והתקופה האמיתית. לפי תקופת שמואל וכן לפי תקופת רב אדא- אם לא היו מעברים את השנה הנוכחית היה פסח חל עדיין בתקופת טבת. (לפי תקופת שמואל תקופת טבת מסתיימת ב- 7 באפריל, ולפי תקופת רב אדא תקופת טבת הסתיימה ב- 27 במרץ. אם לא היו מעברים את השנה היה הפסח חל ב- 25 במרץ, עדיין בתקופת טבת בין לפי תקופת שמואל ובין לפי תקופת רב אדא). אז נכון שלפי התקופה האמיתית (יום השיוויון האסטרונומי) תקופת ניסן התחילה ב- 21 במרץ, אבל מי אנחנו שנבוא לפסוק כיצד מחשבים את התקופה לצורך עיבור השנה ? (כבר דנו בזה הגרח"ק זצוק"ל בספר שקל הקודש וכן בספר שורשי הים).
אך גם אם נניח שהיו מחשבים לפי התקופה האמיתית (יום השיוויון), עדיין קיימים הפרמטרים האחרים שהם הבשלת התבואה וכן שיעור הצמיחה של פירות האילן. בחכמה שלאחר מעשה אפשר לומר כעת כאשר אנחנו לקראת סוף חודש אדר ב' כי ב- 25 במרץ התבואה היתה בשלה וכן הצמיחה של עצי הפרי היתה די קרובה למה שהיא בדרך כלל בפסח, ובודאי שהתהליך הואץ כעת לנוכח תנאי השרב ששוררים. אך מי שאיתנו היה יכול לדעת זאת ב- 9 במרץ לפני יותר משלושה שבועות ? בשביל זה צריך כאמור מומחיות מיוחדת לשער מה יהיה המצב יותר משבועיים מאוחר יותר. (רק מספיק לראות בימינו איך המודלים לטווח רחוק מפספסים בענק).

ולבסוף- איך אפשר בלי סכר דגניה ?

אוי, כמה דיברו עליו! בתחילת העונה זה היה נראה חלום הזוי לחשוב בכלל על פתיחת הסכר. הרי היו חסרים 2.78 מ' לקו האדום העליון. כ"כ רחוק! אבל אז בא חציו השני של החורף ונתן פוש אדיר, ופתאום החלומות לא נראו דבר שמנותק לגמרי מן המציאות, ושוב עלתה השאלה הרת הגורל- האם סוף סוף הסכר יפתח השנה ? אז לבסוף לאכזבת כולם התברר שלא, והתברר שאפילו לא היינו קרובים כ"כ לזה (55 ס"מ זה לא דבר של מה בכך). לא נורא, סוף סוף עליה של 2.23 מ' זו עליה יפה ביותר. איך אומרים ? שתזכו לשנה הבאה !

ואלו שאנחנו נימצאים כאן בזכותם. (פיתרון חידה 31).

בתמונות: מרשמלו, אקליפטוס כאשר האותיות "פט" מוחלפות באות מ',- מה קיבלנו ? אקלימוס !

אז כאמור בחידה 30, אם אתם פריקים של מזג האוויר כאן הוא הבית שלכם. כאן תקבלו כל מה שתבקשו בתחום המטאורלוגיה, החל ממודלים ותחזיות לטווח רחוק יוצרי אשליות דרך מפות ומודלים ומכ''ם ושאר ירקות. ובמרכז ? הפורום !!! איך אפשר בלעדיו ? חידות, בדיחות ושאר ירקות. בקיצור- לא משעמם. ובמבט לעתיד- אומנם אני ממש טרי פה, אבל מגיע עם הרבה נסיון וותק מהמקום הקודם. ואין ספק שבעזרתכם הפעילה נוכל לעשות את המקום הזה לעוד יותר מעניין ומרחיב אופקים. אז אל תסתפקו בלשבת ביציע ולתת לייקים, אלא תצטרפו למשתפים. יש לכם מצלמה ? קדימה- תעשו בה שימוש ותשתפו. ראיתם משהו מעניין מבחינת מזג האוויר ? תשתפו ! לא צריך להמתין לאיזה אירוע שלג בשביל שהפורום יתעורר.

ומה זה שם בתוך הים ? פעם היתה כאן תחנה של מקורות

היום התחנה משמשת את דגי הכנרת שמתגוררים בתוכה. מה שנשאר זכר לתחנה זה חלקה העליון של הגדר שהקיפה את התחנה וכן ראשי עמודי התאורה שהיו סביב התחנה.

ומה קורה כשהמפלס גבוה כמו השנה ? מה שהיה פעם חוף הופך להיות ים

הרצף של השנים בהם המפלס נשק לקו האדום התחתון הביא למצב של גדילת צימחייה ועצים באותם שטחים שהיו חשופים. בארבע מתוך חמש השנים האחרונות המיפלס גבוה וקרוב יותר לקו האדום העליון. והתוצאה ? אותם שטחים חשופים מהעבר והצמחיה והעצים שבהם פשוט מכוסים במים, לפעמים בגובה של כמה מטרים. בקיצור- וכי רק לבני האדם ולחיות מותר לטייל ולחיות בתוך יערות? גם לדגים מגיע לטייל בתוך יער.

![8.jpg]! .

אז במה נתחיל ? לטבריה יש חומה ?

בגמ' במגילה דף ה' ע"ב מבואר שלטבריה היתה חומה משלושה צדדים, ואילו בצידו של הים לא היתה חומה, אלא הים היה מעין חומתה של העיר באותו הצד. (ולכן טבריה היא ספק עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כי יש ספק האם לים יש דין של חומה או לא).

אבל סמוך לטיילת יש חומה שבשנים שבהם המיפלס גבוה כמו השנה החומה שקועה בחלקה התחתון בתוך הכינרת. כפי שהבנתי- קודם בניית סכר דגניה החומה היתה מחוץ למים. עליית גובה המפלס עקב בניית הסכר הביאה למצב שבו החומה שקועה בחלקה התחתון במים בשנים בהם המיפלס גבוה כמו השנה.

מי ביקש מים עד הבית ולא קיבל ?

בדרך כלל מי שרוצה את הים אז הוא הולך אליו, אבל לפעמים הים מגיע אליך הביתה...

ויחד עם התמונות הקודמות, הצעה לברית ערים תאומות: ונציה- טבריה

התמונות הקודמות צולמו בעין גב, והתמונה כאן בטיילת בטבריה.

עוד תמונה משובר הגלים המוצף, ומה הקשר בין הרמב"ם לבין הכנרת ושובר הגלים ?

הנה קשר מסוים מעשה ידי אומן.

בפוסט אחר כאן בפורום (תחת הכותרת "אוי וי ! חום המועד פסח מתקרב") התפתח דיון בתוך הדברים בין כמה מחברי הפורום לגבי מכות מצרים וניסי קריעת ים סוף, האם אפשר לתלות לפחות חלק מהם בתופעות טיבעיות המוכרות לנו, כגון אפיק ים סוף עמוק מאוד שיכול לגרום לרוח מזרחית חזקה ביותר, וכן להסעה של נחילי ארבה וכן לסופות ברד חריגות. בתוך הדברים הזכירו החברים שיש דעות שבאמת סוברות שהמכות וכן הניסים באו ע"י תופעות טיבעיות.
את תגובתי שתובא להלן רשמתי שם בתוך הדברים, אך מכיון שבמחשבה שניה נראה לי שאפשר לפתח כאן את הנושא למשהו שמתאים במיוחד לפסח, וגם קשור בעקיפין בחלקו למזג האויר, אז הבה נביא את הדברים שכתבתי שם.
ידועה דעת הרלב"ג (ועוד מפרשים) שכל הניסים והמופתים שהיו, אף אחד מהם אינו יוצא מגדרי הטבע, והיינו- שאם נרצה למצוא להם סיבות טבעיות שמוכרות לנו מטבע העולם נוכל למצוא, ואדרבה- זאת היא האמת שהקב"ה כשהוא עושה ניסים ומופתים, הוא אינו מביא אותם ע"י סיבות מחודשות, אלא עושה אותם באמצעות אותם כוחות וטבעים שהוא ברא בעולם בששת ימי בראשית. ולכן אדרבה- מי שיבוא וינסה להלביש על הניסים והמופתים המוכרים לנו לבוש טבעי, אין זה סיבה להפוך אותו לאפיקורס וכופר (אא"כ הוא עושה את זה מתוך מטרה להכחיש שהיה כאן נס), שכן יתכן בהחלט שהנס והמופת הגיעו באמצעות אותן תופעות טבעיות, והנס והמופת אינם בעצם התופעה, שלה כאמור אפשר למצוא סיבות טבעיות, אלא בדברים אחרים כגון התיזמון או העוצמה של התופעה. ודוגמא לזה- פתיחת פי הארץ לבליעת קורח ועדתו, שעל זה תמהה הגמ' בסנהדרין ק"י ע"א שא"א לומר שזה היה דבר מחודש, שהרי "אין חדש תחת השמש". ופירש הרלב"ג שכפי שמבואר בספרי הטבע יש בבטן הארץ פעילות, ולכן תופעה של פתיחת פי הארץ וכדו' הינה תופעה טבעית בהחלט. והנס בפתיחת פי הארץ במחלוקת קורח לא היה בעצם הפתיחה שהיא תופעה טבעית כאמור, אלא בתיזמון שהתופעה קרתה ובהיקפה.
וז"ל הרלב"ג ביהושע פרק ד' פסוק י"ט: שכבר השרישו ז"ל כי לא יתחדש במופתים דבר חדש וכו', אבל לא יחדש השם יתברך דבר חדש אצל הנימצאות כולם וכו', כי השם יתברך הירבה אל מה שיחבר אל המצאת המופתים סיבות מה, ימעטו הזרות אשר בענין המופתים ההם וכו'. והנה הענין הזה בטבע כמו הענין במצוות התורתיות, כי הכל מסודר מהשם יתברך, ולזה כשיצטרך לשם יתברך לשנות הטבע מצד מה, שזהו יותר טוב בעת ההיא ממה שיסודר מהטבע, הנה יתרחק ממנו המעט שאיפשר, כי השם יתברך איננו שונה מהסידור הטבעי, כי כן בראו וכו', ע"כ עיקרי לשונו ביהושע בדילוגים במה שנוגע לענינינו. וכן בפירושו על התורה פרשת בשלח בתועלת הו' כתב, וז"ל: התועלת הו' בדעות, והוא להודיע שהשם יתברך יעשה מה שיעשה מהנפלאות באמצעות הסיבות היותר נאותות שאפשר וכו', וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע וכו', עכ"ל בדילוגים.
והעולה מדבריו כי הניסים והמופתים המוכרים לנו, אע"פ שביחס להתנהלות הטיבעית נראה כאילו הם חורגים מדרך הטבע, מ"מ החריגה הזאת עצמה נעשית ע"י תופעות טיבעיות, כך שהתופעה החריגה למעשה אינה באמת שינוי מדרך הטבע, אלא רק הנהגה טבעית שהיא חריגה ביחס למצב הרגיל. ואע"פ שבודאי שבכוחו יתברך לעשות גם דברים שהם יוצאים מדרך הטבע, מ"מ הטוב ביותר הוא לעשות את הדברים (ניסים, מופתים) בתוך מערכת הטבע הרגילה ובאמצעותה. זאת דעת הרלב"ג.
אך המלבי"ם (יהושע ג' פסוק י"ז) כתב: "אל תטה אזנך לדברי הרלב"ג", וכתב לחלוק שאכן יתכנו ניסים אשר באים ע"י שינוי הטבע וחריגה מחוקי הטבע. ומה שאמרו ש"אין חדש תחת השמש", היינו שלאחר שנברא העולם בששת ימי בראשית יש מאין, מכאן והלאה שוב לא יברא ה' שום דבר חדש יש מאין, אלא אך ורק יש מיש ע"י המרת הצורות או שינוי טבע העצם הנמצא, וכגון קירור האש (עזריה מישאל וחנניה) או העמדת השמש (יהושע) או העמדת המים כמו נמד נוזלים (קריעת ים סוף וחציית הירדן), שבכל אלה עצם הדבר המשתנה קיים (אש, שמש, מים), רק שטבעו משתנה באיכות או בתנועה וכדו'.
ועכשיו שאלתי לכם- לפי דעת הרלב"ג שכל נס המוכר לנו (וכן מכות מצרים) הוא דבר שקרה במסגרת כללי הטבע הרגילים המוכרים לנו, איזה הסבר טיבעי אפשר לתת לכל מכה ומכה וכן לניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף. לפי דעת המלבי"ם אנחנו לא צריכים להתאמץ מידי, כי את מכת דם לדוגמא אפשר להסביר שה' הפך את המים לדם ממש, דהיינו שהפך את טיבעם לגמרי. אבל לפי הרלב"ג אין הדבר כן, אלא הכל היה במסגרת כללי הטבע הרגילים. והנה במערכת כללי הטבע הרגילים לא מוכרת לנו תופעה של הפיכת מים לדם ממש. (אם למישהו כן ידוע דבר כזה שיפנה בדחיפות לבנק הדם). אז מה באמת קרה שם ? מה קרה במכת ארבה ? מה קרה במכת ברד ? לפי הידוע לכם, מהם התופעות הטיבעיות שעל ידם היו יכולות לבוא המכות?

שימי איפה נעלמת בשעת האמת הרותחת ?

גם בבני ברק נשבר שיא החום מאתמול וחצינו את רף ה- 40 מעלות. (כמדומני שמדובר בטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה באפריל באיזור זה).

העושה לנו ניסים וכו' אותות ומופתים וכו'- על הניסים ועל האותות והמופתים

תחילה תיקון טעות- דברי הרלב"ג הם ביהושע פרק ד' ולא בפרק ה, וכן דברי המלבי"ם הם ביהושע ג' ולא ביהושע ה''. יסודו של הרלב"ג מופיע גם ברלב"ג על התורה פרשת בשלח בתועלת הו', עיי"ש.

וכעת לענין- ידועה דעת הרלב"ג (ועוד מפרשים) שכל הניסים והמופתים שהיו, אף אחד מהם אינו יוצא מגדרי הטבע, והיינו- שאם נרצה למצוא להם סיבות טבעיות שמוכרות לנו מטבע העולם נוכל למצוא, ואדרבה- זאת היא האמת שהקב"ה כשהוא עושה ניסים ומופתים, הוא אינו מביא אותם ע"י סיבות מחודשות, אלא עושה אותם באמצעות אותם כוחות וטבעים שהוא ברא בעולם בששת ימי בראשית. ולכן אדרבה- מי שיבוא וינסה להלביש על הניסים והמופתים המוכרים לנו לבוש טבעי, אין זה סיבה להפוך אותו לאפיקורס וכופר (אא"כ הוא עושה את זה מתוך מטרה להכחיש שהיה כאן נס), שכן יתכן בהחלט שהנס והמופת הגיעו באמצעות אותן תופעות טבעיות, והנס והמופת אינם בעצם התופעה, שלה כאמור אפשר למצוא סיבות טבעיות, אלא בדברים אחרים כגון התיזמון או העוצמה של התופעה. ודוגמא לזה- פתיחת פי הארץ לבליעת קורח ועדתו, שעל זה תמהה הגמ' בסנהדרין ק"י ע"א שא"א לומר שזה היה דבר חדש, שהרי "אין חדש תחת השמש". ופירש הרלב"ג שכפי שמבואר בספרי הטבע יש בבטן הארץ פעילות, ולכן תופעה של פתיחת פי הארץ וכדו' הינה תופעה טבעית בהחלט. והנס בפתיחת פי הארץ במחלוקת קורח לא היה בעצם הפתיחה שהיא תופעה טבעית כאמור, אלא בתיזמון שהתופעה קרתה ובהיקפה.
וז"ל הרלב"ג ביהושע פרק ד' פסוק י"ט: שכבר השרישו ז"ל כי לא יתחדש במופתים דבר חדש וכו', אבל לא יחדש השם יתברך דבר חדש אצל הנימצאות כולם וכו', כי השם יתברך הירבה אל מה שיחבר אל המצאת המופתים סיבות מה, ימעטו הזרות אשר בענין המופתים ההם וכו'. והנה הענין הזה בטבע כמו הענין במצוות התורתיות, כי הכל מסודר מהשם יתברך, ולזה כשיצטרך לשם יתברך לשנות הטבע מצד מה, שזהו יותר טוב בעת ההיא ממה שיסודר מהטבע, הנה יתרחק ממנו המעט שאיפשר, כי השם יתברך איננו שונה מהסידור הטבעי, כי כן בראו וכו', ע"כ עיקרי לשונו ביהושע בדילוגים במה שנוגע לענינינו. וכן בפירושו על התורה פרשת בשלח בתועלת הו' כתב, וז"ל: התועלת הו' בדעות, והוא להודיע שהשם יתברך יעשה מה שיעשה מהנפלאות באמצעות הסיבות היותר נאותות שאפשר וכו', וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע וכו', עכ"ל בדילוגים.
והעולה מדבריו כי הניסים והמופתים המוכרים לנו, אע"פ שביחס להתנהלות הטיבעית נראה כאילו הם חורגים מדרך הטבע, מ"מ החריגה הזאת עצמה נעשית ע"י תופעות טיבעיות, כך שהתופעה החריגה למעשה אינה באמת שינוי מדרך הטבע, אלא רק הנהגה טבעית שהיא חריגה ביחס למצב הרגיל. ואע"פ שבודאי שבכוחו יתברך לעשות גם דברים שהם יוצאים מדרך הטבע, מ"מ הטוב ביותר הוא לעשות את הדברים (ניסים, מופתים) בתוך מערכת הטבע הרגילה ובאמצעותה. זאת דעת הרלב"ג.
אך המלבי"ם (יהושע ג' פסוק י"ז) כתב: "אל תטה אזנך לדברי הרלב"ג", וכתב לחלוק שאכן יתכנו ניסים אשר באים ע"י שינוי הטבע וחריגה מחוקי הטבע. ומה שאמרו ש"אין חדש תחת השמש", היינו שלאחר שנברא העולם בששת ימי בראשית יש מאין, מכאן והלאה שוב לא יברא ה' שום דבר חדש יש מאין, אלא אך ורק יש מיש ע"י המרת הצורות או שינוי טבע העצם הנמצא, וכגון קירור האש (עזריה מישאל וחנניה) או העמדת השמש (יהושע) או העמדת המים כמו נד נוזלים (קריעת ים סוף וחציית הירדן), שבכל אלה עצם הדבר המשתנה קיים (אש, שמש, מים), רק שטבעו משתנה באיכות או בתנועה וכדו'.

ולבסוף- איך אפשר בלי סכר דגניה ?

אוי, כמה דיברו עליו! בתחילת העונה זה היה נראה חלום הזוי לחשוב בכלל על פתיחת הסכר. הרי היו חסרים 2.78 מ' לקו האדום העליון. כ"כ רחוק! אבל אז בא חציו השני של החורף ונתן פוש אדיר, ופתאום החלומות לא נראו דבר שמנותק לגמרי מן המציאות, ושוב עלתה השאלה הרת הגורל- האם סוף סוף הסכר יפתח השנה ? אז לבסוף לאכזבת כולם התברר שלא, והתברר שאפילו לא היינו קרובים כ"כ לזה (55 ס"מ זה לא דבר של מה בכך). לא נורא, סוף סוף עליה של 2.23 מ' זו עליה יפה ביותר. איך אומרים ? שתזכו לשנה הבאה !

סכנה- הרחצה בחוף בלתי מןכרז מסוכנת !

אבל לך תספר את זה ליאוריות המיצריות, מכיון שהן מצריות הן לא מבינות עיברית. אבל רגע- הרי הם בכינרת ולא ביאור, והם בישראל ולא במצרים, אז אולי כדאי לקרוא להן בכלל ''כינוריות ישראליות''.

התעלות שמשמשות היום בתפקיד הפוך מתפקידן המקורי

מתחת לכביש 90 לאורך הכנרת יש תעלות שבימים רגילים תפקידן לנקז מים מהשטחים הנמצאים בצידו המערבי של הכביש אל הכנרת. אך במצב המפלס היום התעלות עושות דבר הפוך,- במקום לנקז את המים מהשטחים שבמערב הכביש, הם מזרימות את מי הכנרת לשטחים שבמערב הכביש.

עוד תמונה משובר הגלים המוצף, ומה הקשר בין הרמב"ם לבין הכנרת ושובר הגלים ?

הנה קשר מסוים מעשה ידי אומן.

זה שובר גלים זה ?

שובר הגלים במרינה בטבריה מכוסה בחלקו במים. גם כיום המים מגיעים כמעט עד סמוך לראש השובר גלים. מה שבטוח שאם תהיה שוב סערה כמו לפני שנתיים (י"ד אייר תשפ"ב), בגובה המפלס של היום שובר הגלים לא יועיל הרבה.

זהירות: סכנת החלקה- מדרגות רטובות !

במקומות רבים בכינרת- מדרגות ששימשו בעבר לירידה לחופים או למזח במעגני הסירות, משמשים היום לירידה לצורך צלילה.