מאור גליל העליון ואם מצודה, אז ממצודת צפת. צילום של הכינרת ממצודת צפת, וכן של צוק הארבל ממצודת צפת. (רק חבל שהראות היתה ממש לא טובה).
מאור גליל העליון ואם מצודה, אז ממצודת צפת. צילום של הכינרת ממצודת צפת, וכן של צוק הארבל ממצודת צפת. (רק חבל שהראות היתה ממש לא טובה).
שימי ה''מאוד קר'' הזה כאן בבני- ברק מתאים לי כל השנה, קריר אבל לא מידי. אבל מהירושלמים הבנתי ששם באמת קר וסוודר הוא מיצרך חובה.
מאור גליל העליון יפה, יש עדיין קצת שלוגיות בפסגה.
מצרף תמונה של החרמון משבוע שעבר שצולמה מטבריה בשעת השקיעה.
במהלך השנים האחרונות, הגעתי כמה פעמים אחרי פסח לאיזור חוף דגניה, שם נמצאת נקודת המוצא של הכינרת לירדן הדרומי. המפלס היה גבוה ולא רחוק מהקו האדום העליון. התמונות שלפניכם צולמו השנה כשהמפלס רחוק ב-53 ס''מ מהקו האדום העליון.
כפי שאפשר לראות- יש איזה מיתקן של מקורות ששקוע מתחת למים. כפי שהבנתי מאנשים מהאזור, בסוף הקיץ האחרון כאשר המפלס היה נמוך בכ- 2.3 מ' מהיום, המתקן הנ''ל היה מחוץ למים. לא השכלתי לשאול אותם למהותו של אותו מיתקן.
וכאן שאלתי, האם יש מי שיודע מה המיתקן הזה ולמה הוא משמש? אני יודע שמהאיזור הזה יוצא צינור המים שמספק מים לירדן (המדינה- לא הנהר). האם המתקן קשור לזה ?
שימי סיכום סופי? לך תדע. שנה שעברה אירועי הגשם המשיכו עמוק לתוך חודש יוני. וכפי שזה נראה, מסתבר שגם השנה מתאפיינת בחוסר יציבות, אז לך תדע מה צפוי לנו בהמשך והאם זה היה פרק סיום לגשמים שהתחילו השנה כבר באמצע ספטמבר 23.
שימי כשאתה בוחן את הסיכום יש פה המון דברים מעניינים. לדוגמא: פארק הכרמל- 932, חיפה אוניברסיטה- 934, חי בר כרמל - 999. מדובר בשלוש נקודות שממש סמוכות אחת לשניה. פארק הכרמל צמוד לאוניברסיטה, והנתונים באמת כמעט זהים 932/934. אבל החי בר שגם הוא ממוקם בפארק הכרמל ולא רחוק כ''כ מהאוניברסיטה מזנק לכמעט 1000 מ''מ.
וגם החלוקה הבלתי פרופורציונלית בין איזורים שונים בארץ שמתחלקת בחורף הזה בין מקומות אקסטרה גשומים עם אחוזים גבוהים בהרבה מעל הממוצע, לבין איזורים אחרים שלא מגיעים לממוצע ואף רחוקים ממנו. ויש עוד מקום להאריך על הנתונים, אך השעה ודוחק הזמן לא מאפשרים כעת.
שימי צדיק שלי ! על צדיקים אמרו שני דברים: שאין להם מנוחה בעולם הזה, ועוד אמרו: "צדיקים מלאכתם נעשית ע''י אחרים''. אז אצלך כנראה שני הדברים יתקיימו, מצד אחד מלאכתך דהיינו מלאכת המדידה תיעשה ע''י אחרים, אך מאידך לא תהיה לך מנוחה בגלל הצורך להביא כאן לחברים את אותה מלאכת אחרים.
הפסק של הרב אלישיב זצ"ל היה שצריך לראות את כל הכינרת, כי אפשר לברך רק על ראיית מקום שהיה בו בודאי ים בזמן בריאת העולם. כל מה שבא אח"כ, ובודאי כל מה שנוסף מכח מעשה אדם א"א לברך עליו.
כפי שתוכל לראות במפה המצורפת- יש איזור במרכז הכינרת שעומקו יותר מארבעים מטרים. במקום זה קרוב לודאי שהיה ים בבריאת העולם, (למרות שתופעות כמו רעידת אדמה מאוד קיצונית וכדומה היו יכולים להביא למצב של שינוי גבהים של תחתית הים). אבל כמו שאפשר לראות בתמונה המצורפת יש בכינרת עומקים שונים, ומי ערב לנו שכל אותם מקומות עם עומק קטן יותר היו מכוסים מים כבר מששת ימי בראשית ? אולי הם התמלאו רק בשלב מאוחר יותר ? לכן אמר הרב זצ"ל לברך רק כשאפשר לראות את כל הכינרת שאז בודאי רואים גם את המקום שבו היה ים מששת ימי בראשית.
ובקשר למה שכתבתי למעלה- צריך לדעת שקודם שנבנה סכר דגניה היה גובה המפלס המקסימלי 212.3- מטר, שזה אומר כשלושה מטרים נמוך יותר ממה שהמפלס כיום. השטח שמצולם בשתי התמונות שהבאתי למעלה מכוסה במים בעומק של עד שלושה מטרים. לפני כחצי שנה אז היה המפלס נמוך ביותר משני מטרים, חלקו הגדול של השטח היה חשוף ללא מים, ועליית המפלס ב- 2.25 מ' בחורף האחרון הביאה לכסויו במים. אך כאמור אם סכר דגניה לא היה קיים, כל אותו שטח היה שטח יבשתי/ חוף. ולכן זה פשוט שעל ראיית הכנרת בשטח זה א"א לברך לכל הדעות. ובשביל הידע- ההפרש בשטח הכנרת בין כינרת מלאה לכינרת ברום התחתון הוא כ- 10 קילומטרים רבועים. יש מקומות שנסיגת החוף בירידת המפלס אינה משמעותית כ"כ והיא ברמה של כמה מטרים בלבד. אבל יש איזורים בצפון ובדרום הכינרת שבירידת המפלס החוף נסוג עשרות מטרים, ובצפון הכינרת היה איזורים שהחוף נסוג מאות מטרים. ולכן א"א לברך על כל מקום בכינרת שמכוסה במים, אלא דוקא באופן שזה בטוח שאותו מקום אינו תוצאה של מעשה ידי אדם וגם בטוח שהמקום היה קיים מששת ימי בראשית.
מה הקשר בין מדידות מזג האוויר (טמפרטורה, גשם, מהירות רוח) לבין הפרעות קשב וריכוז ? התשובה: כמו שבהפרעת קשב וריכוז חובה ליצור סביבה שיש בה מה שפחות דברים שמפריעים, כך גם בכל מה שקשור למדידות מזג האוויר. מספר הגורמים שיכולים להפריע למדידה אמינה הוא גדול, וצריך למצוא סביבה עם מינימום מפריעים. ובכל הקשור למדידת גשם באמצעים דיגיטליים ביתיים אז אפשר כבר להמשיל את זה להפרעת קשב וריכוז חמורה שגם אם תעשה הכל בשביל לצמצם את ההפרעות עדיין לא בטוח שזה יעזור לך.
אז בוא נתמקד על מדידות מישקעים. יש הרבה גורמים שעלולים לפגוע באמינות של המדידה. לדוגמא- מודד הממוקם סמוך לקיר הפונה לצד הגשם (בדר''כ קיר מערבי) או קרוב מידי לריצפה/ קרקע עלול לגרום למדידת יתר כתוצאה מרסס- נתז חוזר מהרצפה/ קרקע או מהקיר. ומאידך- מיקום בסמוך לקיר הנמצא בצד ההפוך של כיוון הגשם (כגון קיר מזרחי) עלול להביא למצב שהמודד יהיה במקום שנמצא ב''צל הגשם'', כך שבמצב של גשם היורד בצורה אלכסונית המודד יפספס הרבה מהגשם. ולכן חובה למקם את המודד במקום הגבוה מהקרקע/ רצפה, וכן מרוחק מקירות.
ובזה עדיין לא סיימנו, כי מיקום של המודד במקום נמוך שבסמוך לו בצד מערב יש לדוגמא בנין גבוה, כאן כבר לא יספיק לנו מה שהמודד ממוקם בגובה מספיק מהקרקע או במרחק מספיק מקירות, כי העובדה שבמסלול ירידת הגשם (שיורד בדר''כ במסלול אלכסוני ממערב למזרח) נמצא בנין גבוה, דבר זה עלול לגרום לגשם היורד בצורה אלכסונית שלא להגיע בחלקו למודד בגלל ההפרעה שיוצר הבנין הגבוה, ובמיוחד הדבר יבוא לידי ביטוי בזמן גשם המלווה ברוחות חזקות שאז השטח הנמצא בצידו המזרחי של בנין גבוה נמצא במצב חלקי של ''צל גשם''.
ולכן התנאים האופטימלים למדידה הם: מד גשם שנמצא במקום גבוה ופתוח כמו גג בנין, גבוה מספיק מהקרקע/ רצפה ומרוחק מספיק מקירות, וגם שבמסלול תנועת ירידת הגשם אין איזה דבר שעלול לעצור חלק מהירידה, וכגון מקום גבוה כמו בנין גבוה הסמוך למקום שבו נמצא המודד.
במקרה שלך של מיקום מודד בקומה הראשונה, קשה מאוד למצוא תנאים אופטימליים למיקום המודד. אם אתה גר בדירה הפונה לצד מזרח, מיקום המודד בצד מזרח יביא על פי רוב למדידת חסר, ובמיוחד כשמדובר בקומה ראשונה. ואם אתה גר בדירה הפונה לצד מערב, רוב הסיכויים שתגיע למדידת יתר בגלל נתז שחוזר מהקירות בזמן ירידת גשם אלכסוני, ובמיוחד בקומה ראשונה ששם התופעה של הנתז מגיעה למקסימום. כך שגם אם תרחיק את המודד מטר מקירות הבנין, עדיין לא תפתור את הבעיה.
הפיתרון היחידי (במידה ויש לך אפשרות כזאת) הוא למקם את המודד על גג הבנין במקום פתוח- גבוה מספיק מקרקע הגג ורחוק מספיק מקירות/ מעקה. יש להקפיד גם שלא יהיו על הגג אנטנות ועוד כל מיני דברים אחרים במסלול תנועת הגשם או בשטח הסמוך למודד, כי כל דבר כזה יכול להשפיע על המדידה.
מד הגשם הספציפי שבו עסקנו בפוסט האחר עובד עם תיקשורת Wi-fi בין המודד החיצוני לבין הצג הממוקם בבית. לא יודע לומר לך אם תמקם את המודד החיצוני על הגג האם הצג בבית בקומה ראשונה עם חלונות סגורים וכו' יצליח לתקשר עם המודד. אצלי מדובר בדירת דופלקס כאשר המודד נמצא על המעקה במרפסת של קומת הגג, ואילו הצג נמצא באחד החדרים בקומה שתחתיו, במרחק של כעשרה מטרים ביניהם, ואין שום בעיה בתקשורת ביניהם גם כשכל הבית סגור. אך מהגג לקומה ראשונה? לא בדקתי.
ובוא נניח שיש לך אפשרות למקם את המודד על הגג במקום ובתנאים המתאימים, כאן נכנס פרט נוסף שהוא קריטי לגבי המודד הספציפי שבו עסקנו בפוסט האחר. מכיון שהמודד עובד את טכניקת ''נדנדה/ מאזניים'', הוא חייב להיות מפולס. נטיה של המודד תשבש את פעולת המאזניים, וממילא תפגע במדידה, ולכן הוא חייב להיות במצב פלס.
ואחרי הכל נחזור שוב- מודד דיגיטלי מדוייק ואמין ככל שיהיה, לעולם לא יגיע לדרגת האמינות של מודד ידני, וזאת בגלל שהמבנה של המודד הידני (אגן קליטה רחב ועמוק) מבטיח תפיסה מקסימלית של הגשם היורד, גם בתנאי גשם מאוד חזק או גשם המלווה ברוח חזקה, וגם בתנאי ברד שאינו נקלט ונמדד במלואו במודד הדיגיטלי, משא''כ במודד הידני הוא נקלט בתוכו, ולאחר הפשרתו יש לנו אינדיקציה לכמות המים שהתקבלה כתוצאה מירידת הברד.
ולכן מה שאני עושה זה את שתי סוגי המדידות במקביל תוך כדי השוואה. למודד הדיגיטלי יש את הנוחות מצד זה שהוא שומר את הנתונים ומחשב אותם ברמה של שעה, יום, שבוע, חודש, מצטבר. אבל לידני יש את היתרון מבחינת האמינות והדיוק (כי אם זה שקשה במדידה הידנית לדעת המדוייק כמה עשיריות מ''מ ירדו אלא רק לשער).
בתמונות המצורפות אפשר לראות את מד הגשם הידני והדיגיטלי על מעקה מרפסת גג ביתי. אלו התנאים האופטימלים למיקום מודד, מקום גבוה ופתוח מרוחק ממפריעים למיניהם.
שימי אתה הולך לקבל תשובה בעז''ה בעוד כמה דקות בצורת פוסט על נושא מודדים ומדידות, כי אני חושב שיש בזה תועלת לכלל המשתתפים פה אם יש להם תוכניות להתחיל להיות מודדים, ולכן לענ''ד זה שווה פוסט בפני עצמו ולא רק בצורה אגבית תוך כדי עיסוק בדברים אחרים.
שימי לא שכחתי אותך, היה לי סידור דחוף מחוץ לעיר אתמול בערב (תקלה בדירה של חתני), כך שלא מצאתי את הזמן לשבת ולכתוב בצורה מפורטת. תן לי לערוך לך תשובה מפורטת על כל התנאים שצריך בכדי להגיע למדידה אמינה, ואז תראה מה מתאים לך ואם מתאים לך.
איש השלגים אמר בדיווחי מזג האוויר יום ראשון ד' באייר תשפ''ד:
אגב אני ממש לא יתנגד לראות את התעודים משם זה נשמע מעניין מאוד.
מדובר בתיעוד לפני כמעט חמישים שנה שנעשה במסגרת סידרת סרטים של מתיחות ע''י יהודה ברקן ז''ל, סידרה שנקראה ''חייך- אכלת אותה''. הסרטים כמובן לא מתאימים לציבור שלנו, כולל הסרט הנ''ל (שאיני מכיר אותו כי הייתי אז ילד ומדובר בסרטים שהוסרטו בקולנוע), רק שתוכן המתיחות היה ידוע ומפורסם גם למי שלא ראה אותו.
שימי הוא יכתוב 0.3, וכשירדו 0.2 נוספים הוא יכתוב 0.6.
זה שהוא מודד בדילוגים של 0.3, זה לא אומר שמה שפחות מ- 0.3 לא נספר, אלא המודד ממתין שתושלם כמות של 0.3 ואז היא נרשמת.
הסיבה- המודד פועל על טכניקת ''נדנדה''/ ''מאזניים''. המים שנכנסים למודד ממלאים כמין כף מאזניים, שכאשר כמות המים שהצטברה מגיעה ל- 0.3 מ''מ, כף המאזניים יורדת למטה והמים מתרוקנים ממנה, כאשר הכף השניה מתרוממת ומתחילה להתמלאות, עד שהיא מתמלאת בכמות של 0.3 מ''מ מים ואז היא יורדת והמים שבתוכה מתרוקנים, והכף שכנגדה עולה ומתחילה להתמלאות וכו' וחוזר חלילה. כל ירידה של הכף משדרת למודד על 0.3 מ''מ, וכך לפי מספר ההתנדנדויות המודד יודע לחשב כמה מנות של 0.3 מ''מ ירדו.
אז בגדול אם פרק גשם הסתיים עם מנה אחרונה של פחות מ- 0.3 מ''מ, הכמות הזאת תחסר במדידה. לעומת זאת אם לאחר מכן יגיע פרק גשם ואפילו קטן שישלים את הכמות החסירה בכף ל- 0.3 מ''מ, המודד יצביע על כמות גשם של 0.3 מ''מ, בקיצור- הסכם עודפים. זה החלק הפחות נוח של המודד, שאומנם במדידה מצטברת זה פחות משמעותי, כי כאמור הגשם שירד ולא נמדד לא הולך לאיבוד אלא ממתין שירד גשם נוסף שישלים אותו לכמות של 0.3 מ''מ, אבל לאחד כמוך שעוסק גם במדידה של כמות גשם נקודתית ולא רק מצטברת זה חסרון מבחינת הדיוק.
רחובות בני ברק (קרית הרצוג) שהפכו הבוקר לפרק זמן לנהרות בלתי ניתנים לחציית הולכי רגל.
דוד וזה מה שהיה לנו מבחינת הכמויות בקרית הרצוג,5.4 מ''מ. הבנתי שבבני ברק עצמה היה גשם חזק יותר וממושך יותר. יש למישהו פרטים?