חשיבותה של תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים על הגשמים
בגמרא במסכת תענית דף י"ט ע"ב אמר רבי אלעזר בן פרטא- מיום שחרב בית המקדש נעשו השמים צימוקין לעולם (כלומר אינם יורדים כדרכם), יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין, יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן. שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בא' בשבת, נמצאת עיסה נאפית כתיקנה ונאכלת כתיקנה. שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בערב שבת, נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה. שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב ונמצאת עיסה אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב. שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה ?לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט, נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב, נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב. ד"א בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה ? לאדם שמגבל את הטיט -אם יש לו מים רבים מים אינן כלין והטיט מגובל יפה, אם יש לו מים מועטין מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה.
ומה נשתנה בין קודם שחרב בית המקדש לאחר שחרב בית המקדש שבגללו אין הגשמים יורדים כתיקנם ? כתב המהרש"א בחידושי אגדות, וז"ל: דבזמן שבית המקדש היה קיים היה הכהן הגדול מתפלל ביום הכיפורים על הגשמים שיהיו יורדין כתקונן כמ"ש פרק הוציאו לו היה מתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, מאי מתפלל, שתהא שנה זו שחונה וגשומה, עכ"ל.
