מאת: טל ברנע - התחזית ישראל
לאחרונה אני רואה הרבה מאוד קיטורים והתבכיינויות על המצב העונתי - מ״איפה האל ניניו שהובטח״ ועד הספדים הזויים של ״גם החורף הזה בדרך לפח״ וכו׳.
אז חשוב לי להתייחס לכך בצורה שתהיה ברורה: דבר ראשון, מומלץ ללמוד על התופעה שנקראת אל ניניו בצורה מעמיקה ועל מיקום היווצרותה בכדור הארץ. הסברתי על התופעה לא מעט - מוזמנים לחפש בהיסטוריית הערוץ.
בקצרה, אל ניניו הוא תופעה של התחממות מי האוקיינוס השקט המשווני ביותר מחצי מעלה מעל הממוצע. השפעת התופעה היא ברמה גלובלית אבל לא אחידה בכלל. בשל כך, יחסי הציבור שהתופעה קיבלה בתקשורת הישראלית לגמרי יצאו מפרופורציות, ונראה שהרבה מאוד פשוט לא מבינים אותה.
דבר שני, אכן יש אל ניניו, והוא נכון להיום נחשב החזק בהיסטוריה. אבל אף אחד, לפחות כאן, לא הבטיח דבר לגבי עוצמת ההשפעה שלו על ישראל או לגבי התזמון שלו. מי שעוקב אחר העדכונים שלי יודע שלאורך כל הדרך הקפדתי לסייג ולהבהיר שאין ודאות של 100%, ושההשפעה של התופעה על מזג האוויר באזורנו אינה מובטחת.
בהחלט קיים מתאם חיובי בין שנות אל ניניו לבין עונות גשומות בישראל, אבל מתאם הוא לא הבטחה. ההיסטוריה כבר הוכיחה שהיו גם שנות אל ניניו שהסתיימו בעונות פחות גשומות.
אגב, בסה"כ עד עכשיו קיבלנו סדרת מערכות גשם מרשימה עוד מאמצע אוגוסט! שחלקן היו חריגות בהיקפן ועוצמתן. רוב המערכות האלו היו רק הקצה של מערכות שהשפיעו על המדינות מצפון אלינו מאוד מאוד קרוב, כך שאם בכל זאת בוחנים את השפעת האל ניניו על אזורינו - היא אכן ניכרת ופשוט התבטאה הרבה יותר חזק במדינות השכנות.
אז גם במציאות הזאת צריך להכיר - בסך הכל מצבנו כלל לא רע בשלב זה של העונה.
ובכלל, תזכורת קטנה: אנחנו בסך הכול ב-15 בנובמבר, והחורף עוד לא התחיל. זמן לסיכומים ולהסקת מסקנות הוא ב-31 במאי, ולא באמצע נובמבר.
לצורך הדוגמה, גם חורפים אגדיים כמו 1992 ו-2003 התרחשו בשנות אל ניניו, וגם בהם תחילת העונה הייתה מקרטעת למדי. זה לא מנע מהם להפוך בהמשך לחורפים זכורים במיוחד.