Group Details Private

מאושר

משתמשים מאושרים פוסטים

כיתוב בבעיות טעינה
לכניסה

  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    ומאידך- מללכת בתלם ולא להיסחף בזרם של המתלהמים רק מרוויחים ! תשאלו את נשות דור המדבר !

    דבר מופלא יש במדרשים, שהאירוע של פטירת מרים המתואר בפרשתינו היה אירוע יחיד מסוגו, כי מרים היתה האשה הראשונה והיחידה שמתה במשך כל ארבעים השנים שהיו ישראל במדבר! מכל שאר הנשים לא מתה אף אשה נוספת עד שניכנסו לארץ ישראל, וכל זה בשכר זה שהנשים הלכו נגד הזרם ולא השתתפו- לא בחטא העגל ולא בחטא המרגלים. בשעה שהגברים ערכו "הפגנות" לאחר חזרתם של המרגלים, הנשים לא היו חלק מזה, וכאמור- בשכר זה לא מתה אף אשה במשך כל ארבעים השנים שהיו ישראל במדבר חוץ ממרים.

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    ומה אפשר עוד ללמוד מהפרשה ? שגם אם אתה צודק, מהפגנות ("מי מריבה") לא יוצאים דברים טובים

    התאריך: י' בניסן בתחילת שנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים. מרים נפטרה, אחיה משה ואהרן לבדם מתעסקים בקבורתה.

    המדרש (ילקוט שמעוני במדבר רמז תשס"ג) מספר שבזמן הזה שמשה ואהרן מתעסקים באבלה של מרים הם רואים המון שהולך לקראתם. שואל משה את אהרן: "מה הכינוס הזה"? עונה אהרן למשה: "אשריהם ישראל שהם גומלי חסדים בני גומלי חסדים, והם באים לגמול חסד עם מרים". אומר משה לאהרן: "האם אינך יודע להבדיל בין כינוס לכינוס? אין זה כינוס של תקנה אלא של קלקלה”. ובאמת זה מה שהיה,- ''וירב העם עם משה''- מי מריבה. והתוצאה? משה בא לידי כעס ואינו עושה כפי שה' ציוה עליו להוציא מים מהסלע ע''י דיבור, אלא הוא מוציא את המים ע''י שהוא מכה אותו, וה' גוזר בגלל זה שמשה ואהרן לא יכנסו לארץ ישראל, ובאמת אהרן נפטר כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן בר''ח אב, ומשה נפטר כאחד עשר חודשים לאחר מכן בז' באדר.

    וכך בתוך פחות מאחד עשר חודשים עם ישראל מאבד את שלושת האנשים הגדולים ביותר שהיו בקירבו באותו זמן, ''שלושת הפרנסים'' כמו שהגמרא במסכת תענית מכנה אותם, שבזכותם היו הבאר ועמוד הענן והמן. כתוצאה מפטירת אהרן גם מתרחשת מלחמה- ''ויבוא הכנעני מלך ערד יושב הנגב וכו' וילחם בישראל וישב ממנו שבי''. עם ישראל לא זוכה שמנהיגים כמשה ואהרן יכנסו איתם לארץ, וכפי שמדובר בספרים הקדושים שאם היה זוכה משה להיכנס הכל היה נראה אחרת.

    וכדאי שתבינו- עם ישראל בתלונה שלו על המים צדק לגמרי. המדרש בילקוט שמעוני מספר: "הבאר היה עולה בזכות מרים, שנאמר: "ותמת שם מרים", ומיד- "ולא היה מים לעדה", וכיון שנסתלק הבאר התחילו מתכנסין על משה ועל אהרן, שנאמר "ויקהלו על משה ועל אהרן", והיו משה ואהרן יושבין ומתאבלין על מרים, אמר להם הקב"ה: "בשביל שאתם אבלים ימותו בצמא ?! עמוד וקח מטך והשקית את העדה ואת בעירם". "וירא כבוד ה'"- אמר להם הקב"ה למשרתי צבור צאו מכאן במהרה בני מתים בצמא ואתם יושבין ומתאבלין על הזקנה ?!, עכ"ל המדרש. אז רואים שעם ישראל בתלונה שלו על המים צדק, ואף הקב"ה אומר למשה ולאהרן שאין להתאבל בזמן שהעם צמא למים. אבל כאמור,- גם אם אתה צודק, שאלה איך מבקשים את אשר מגיע לך בצדק ובדין, האם בצורה של "מי מריבה", או בצורה של בקשה עניינית ללא התלהמות, כי כאמור ממריבות לעולם לא יכול לצאת משהו שהוא רק טוב ללא שיתלוו לזה גם תוצאות לא טובות !

    מי מריבה1.jpg

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    בארה של מרים- באר הרפואות

    במדרש תנחומא (פרשת חקת סימן א') וכן במדרש רבה (ויקרא פרשה כ"ב פיסקא ד', במדבר פרשה י”ח פיסקא י”ח) מסופר על מוכה צרעת ועיוור שירדו לטבול, נזדמנה להם שם באר מרים ונתרפאו מיד לאחר הטבילה. עוד מובא בכמה מספרי הראשונים: "מעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, הלכה אשתו במוצ"ש לשאוב מים, ונתעכבה שעה אחת או שתי שעות. נעשה לה נס ונזדמן לה מי בארה של מרים ומילאה כדה מאותן המים. כיוון שבאה אצל בעלה כעס עליה- אמר לה: היכן היית? והיא מרוב כעסה נפל כדה משכמה ונשבר. ונפלו טיפין על בשרו. בכל מקום שנגע בו מאותן הטיפין נתרפא. ועל דבר זה אמרו חכמים לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו, לפיכך צריך אדם שינהג עם אשתו בנחת רוח". ובספר "כלבו" (סימן מ"א) כתב, וזו לשונו: “ונהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף ששמעו "ברכו", שמצינו באגדה שבארה של מרים בימה של טבריה, וכל מוצאי שכת מחזירין על כל מעיינות ועל כל בארות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפילו כל גופו מוכה שחין מיד נרפאת. ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמן לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים. כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ונשבר הכד, ונפלו מטיפי המים על בשרו ובכל מקום שניתזו המים נרפא השחין, ועל זה אמרו חכמים לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו, ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת". וכן הרמ"א (או"ח סימן רצ"ט סעיף י') כתב: “ויש אומרים לדלות מים בכל מוצאי שבת, כיבארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות, ומי שפוגע וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו".

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    והיום ? היכן נמצאת בארה של מרים ? (וגם: הבאר שפותחת את הלב לחכמה)

    כאמור בפרשה- לאחר פטירת מרים הנביאה הסתלקה הבאר, ולאחר האירוע הידוע כ"מי מריבה" חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, עד לפטירת משה, אז נסתלקה הבאר ונגנזה בים. באיזה ים מדובר?

    בתלמוד ירושלמי (כלאים פ"ט ה"ג, כתובות פי"ב ה"ג) ובמדרש רבה (ויקרא פרשה כ"ב פיסקא ד' ובמדבר פרשה י”ט פיסקא כ”ו) וכן במדרש תנחומא (הו"ד ברש"י בפרשה פרק כ"א פסוק כ') מובאת הדעה כי באר מרים נגנזה בתוך ים כנרת. ועיקרי הדברים- על הפסוק בפרשה "ונשקפה על פני הישימון" (במדבר כ"א, כ') דרשו שהבאר נגנזה בימה של טבריה, וכל מי שעולה להר הישימון רואה כמין כברה קטנה בים טבריה, וזו היא בארה של מרים.

    וידוע המעשה עם רבי חיים ויטאל זצוק"ל ורבו האר"י הקדוש כפי שהוא מופיע בהקדמת ספר "נגיד ומצוה", וז"ל: "כשאני חיים, באתי אצל מורי זלה״ה ללמד ממנו זאת החכמה, הלך מורי זלה״ה לטבריה והוליכני עמו ושם היתה ספינה קטנה. וכשהיינו מהלכים בספינה, בתוך המים כנגד העמודים של בית הקברות הישן, אז לקח מורי זלה״ה כוס אחד ומילא אותו מים מבין העמודים והשקה לי אותם המים ואמר לי עכשיו תשיג בזאת החכמה, כי אלו המים ששתית היו מבארה של מרים, ומאז ואילך התחלתי ליכנס בעומק החכמה הזאת".

    ובספר "שער הגלגולים" בהקדמה הז' כתב, וז"ל: "בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה באמצע הדרך ממש במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים".

    אז כאמור מכל המקורות הנ"ל מתבאר שבארה של מרים נמצא בימה של טבריה והיינו בכנרת, וכן היא הדעה המקובלת מאז ומתמיד.

    אבל בתלמוד הבבלי מסכת שבת (דף ל"ה ע"א) מובא: "אמר רבי חייא- הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים”. משמע מזה שבארה של מרים ניגנזה בים התיכון מול הר הכרמל. וזה סותר את כל מה שהבאנו לעיל מדברי הירושלמי והמידרשים וכמה מקומות, ואת אשר מקובל בידינו מדורי דורות שבארה של מרים גנוז בימה של טבריה. ולפרש שהכוונה שאפשר לעמוד על הכרמל ולראות כמין כברה בימה של טבריה (הכינרת) בודאי שלא שייך. ולכן יש שכתבו שצריך להגיה את נוסח הגמרא במסכת שבת ולגרוס "יעלה לראש הישימון" כמו שהגירסא בירושלמי ובמידרשים. (הגהות הרד"ל). ובאמת שכך מסתבר לכאורה, שהרי דברי הגמרא במסכת שבת הם משמו של רבי חייא, ובירושלמי במסכת כלאיים (פ"ט ה"ג) מובא שרבי חייא אמר שכל מי שהוא עולה להר ישימון ומצא כמין כברה בים טבריה זו היא בארה של מרים. וא"כ מסתבר שצריך להגיה את דברי הגמרא במסכת שבת ולגרוס "ישימון" במקום "כרמל". (רק שיש מקום לעיין אם בשני המקומות מדובר באותו רבי חייא). ועוד יתכן שההר המכונה "ישימון" נקרא גם "כרמל" (ואין זה הכרמל שלנו), ויש לזה סימוכין מדברי הר"ח במסכת שבת (ל"ה ע"א), שם נאמר שיעור זמן ש"יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה", ופירש הר"ח שאותו ים שטובל בו הוא ימה של טבריה. משמע שאותו "כרמל" שנזכר במסכת שבת היה ליד ימה של טבריה.

    באר מרים.jpg

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    ונחזור לפרשת השבוע- עד כמה היו גדולים הניסים שהיו בבאר

    כדי להבין עד כמה גדולה היתה זכותה של מרים, צריך לדעת עד כמה הניסים שהיו בבארה של מרים היו גדולים ומרובים. גם מבלי לדעת את דברי המפרשים ודברי חז"ל והמדרשים בענין הניסים הגדולים שהיו בבארה של מרים, כל אחד יכול להבין לבד שמדובר פה בנס ענק שליוה את ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, שהרי גם אם הסלע/ הבאר ממנה יצאו המים היה נותן את מימיו רק באופן חד פעמי, הרי היה מדובר בהספקת מים למליוני אנשים לכל הצרכים שלהם וכן לעדרי צאן ובקר ענקיים שהיו להם. וכשנצרף לזה את העובדה שהבאר סיפקה מים באופן קבוע במשך ארבעים שנה הנס נהיה כפול ומכופל. וכנצרף לזה את העובדה שהבאר היתה מתניידת עם בני ישראל ממקום למקום אז הנס נהיה כפול ומכופל ומשולש ומרובע.

    אבל מדברי המדרשים והמפרשים מתבאר שהנס לא הסתיים רק בכמות המים העצומה שהבאר סיפקה בכל רגע נתון בכל מקום ובמשך ארבעים שנה ללא הפסקה. בבאר נעשו ניסים רבים נוספים. (מובא מתוך הספר הנפלא "אוצרות פלאות התורה").

    (1) במדרש תנחומא (פרשת קדושים, סימן ז') מבואר שהבאר היתה מהלכת אצל כל שבט ושבט, והיו נוטעים תאנים ורימונים, והיו עושים פירות באותו יום.

    (2) במדרש רבה (בראשית פרשה ס"ו פיסקא ג') מבואר שבמי הבאר היו דגים שמנים.

    (3) רבותינו בעלי התוס' בספר "הדר זקנים" (במדבר פרק כ"א פסוק י"ז) כתבו, וזו לשונם: "הבאר היתה תוך המחנה כמו נהר, והיו אילנות גדלין ממנו, והיתה מריחה ריח טוב, וגם התכלת נראה מתוכו, והיו המראות יפות מאוד, וכל אחד מן השבטים חופר לתוך אהלו להכניס מים לתוך אהלם".

    (4) הבאר היתה משמשת לצורכי קוסמטיקה לנשים, וזו לשון המדרש רבה שיר השירים (פרשה ד' פיסקא י"ד): “ומהיכן היו בנות ישראל מתקשטות (דהיינו לשון איפור והתבשמות) ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר? ר' יוחנן אמר מן הבאר".

    (5) במדרש תלפיות (ענף יין, דף קנ"ט ע"ב) כתב, וזה לשונו: “באר מרים היה טעם יין, טעם חלב, טעם דבש, כסגולת המן שכל הטעמים היו בו כדאיתא בילקוט. וכיון שכן לא היו צריכים ליין מבחוץ, כי כשהיו שותים מי הבאר- אם היה כוונתם ליין מתהפך להם ליין, ובודאי שהיה פועל שכרות יין, שאם לא כן נמצא שהיו חסרים מיין, ובמדבר מילא להם הקב"ה כל תאוותם". וכן במכילתא דרבי ישמעאל (פרשת יתרו) כתב, וז"ל: ויחד יתרו על כל הטובה וגו', ר"א המודעי אומר, בטובת הבאר הכתוב מדבר, אמרו לו [ליתרו]- הבאר שנתן לנו המקום אנו טועמין בו טעם יין ישן וטעם יין חדש וטעם חלב וטעם דבש טעם כל ממתקין שבעולם".

    (6) בילקוט שמעוני (שמות רמז תכ"ו) מבואר שמהבאר היו נוצרים נחלים שהיו מבדילים בין שבט לשבט, והיו מתאחדים לנהר גדול שהקיף את כל מחנה ישראל. ובמדרש רבה (במדבר פרשה י"ט פיסקא כ"ו) משמע שבשביל לעבור משבט לשבט היו צריכים ספינות, ואשה שרצתה לבקר את חברתה משבט אחר היתה מהלכת בספינה. והנהר שנוצר מחוץ למחנה ישראל היה מגדל מיני דשאים ואילנות.

    (7) בהמשך הפוסט נביא שלבארה של מרים היו גם סגולות של ריפוי וכן של פתיחת הלב בחכמה.

    סיכומו של דבר, מה היה לנו שם במדבר בזכותה של מרים? שפע של מים בלי סוף שמגיעים אליך עד לבית בנהרות והופכים לכל מה שאתה רוצה, רצית קולה רגילה או זירו? קיבלת. רצית XL במבחר טעמים? קיבלת. נקטר תפוזים, אפרסק, תות- בננה וכו'? קיבלת. בירה שחורה, לבנה וכו'? קיבלת. ויסקי, שיבס, ערק, וודקה, יין מתוק- חצי יבש- יבש, מרלו, קברנה סוביניון? קיבלת. שוקו, קפה עם חלב או בלי חלב, עם קפאין או נטול קפאין, תה עם לימון ונענה, פרנץ ונילה וכו' וכו' וכו'- הכל קיבלת.

    ואם את אשה ואת בדייטה ושותה רק מים ולא נוגעת חס וחלילה באלכוהול, וממילא כל הדברים הנ"ל מיותרים לך, אין בעיה ! הכל טוב! בכל זאת עדיין יש לנו מה להציע לך. בושם או איפור את לא צריכה ? בודאי! אז רק תחליטי איזה בושם את רוצה, CK מתאים לך? רוצה בושם אחר? תיבחרי איזה בושם שאת רוצה, ועל הדרך תקבלי גם מייק-אפ וסומק. איך ? הוראות שימוש פשוטות מאוד- קחי מים מהבאר ושימי על הפנים וקבלי שניים בחבילה אחת- גם איפור וגם בושם.

    אמא ואבא יקרים- הילד שלכם סובל מבעיית קשב וריכוז וצריך ריטלין? אתם לא צריכים לחפש בית מרקחת פתוח. פשוט תנו לו כוס של מים מהבאר ובאותו רגע הכל יסתדר, הילד יהיה גם מרוכז וגם המים יפתחו את מוחו,- קבלו את הגאון הבא. לילדים שלכם משעמם בבית ואתם רוצים לצאת ולבלות קצת עם הילדים ? אין בעיה. קחו סירה וצאו לשייט חוויתי בנהר הסמוך לחניית השבט שלכם עד שתגיעו לנהר הגדול המקיף את מחנה ישראל, שם מחכים לכם דשאים ואילנות- בקיצור "פארק מחנה ישראל". אם הילדים יבקשו להתפנק באיזה פחית קולה או תפוזים פשוט תמלאו כוס מהמים ותנו להם,- ההנאה מובטחת !

    אומנם היצגתי את הדברים בצורה קלילה והומוריסטית, אך זאת בדיוק היתה המציאות! ובזכות מי היה את כל הטוב המופלא והבלתי נגמר הזה במשך כל הארבעים שנה? בזכות מרים הנביאה. אז רק תבינו איזו זכות עצומה היתה למרים ! לגרום למציאות שמליוני בני אדם יקבלו בזכותך- ואך ורק בזכותך- טובות עד אין קץ !

    img_20240708_214652_optimized.jpg

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    התשובה: תכלית "שמחת בית השואבה"- שיתברכו גשמי השנה, והשתתפות הנשים בשמחה היתה גורמת להגעה לתכלית הזאת בשלימות.

    דברים מעניינים מאוד בנושא מצאתי בספר "עזרת כהנים" (על מסכת מדות פ"ב מ"ה - בני יוסף בד"ה שהנשים), שם כתב שהטעם שחכמים ייחסו חשיבות כה גדולה להשתתפות הנשים בשמחת בית השואבה, היא בגלל שכל תכליתה של שמחת בית השואבה היתה משום שע"י השמחה בזמן שאיבת המים מתברכים גשמי השנה. ובגמרא במסכת תענית (דף כ"ה ע"ב) וכן במדרש רבה (בראשית פרשה י"ג פיסקא י"ג) מבואר שכל טפח של גשם שיורד מלמעלה, עולה התהום לקראתו שני טפחים, ונמצא שהקרקע מקבלת לחות של טפח מלמעלה ושני טפחים מלמטה. וניסוך המים שמנסכים בחג הסוכות עם השירה והשמחה שעושים הם שגורמים למים העליונים (גשם) לרדת ולמים התחתונים (מי התהום) לעלות לקראתם, ושניהם יחד משקים את הארץ, והשילוב של שניהם יחד הוא הדבר הטוב ביותר לארץ מבחינת השקייתה- גם גשם שבא מלמעלה, וגם מי התהום שעולים מלמטה כלפי מעלה ומוסיפים לחות מלמטה לארץ. (עיין ברש"י ובמהרש"א בתענית שם). ובמדרש רבה (שם) מבואר שהמים העליונים (הגשם) מכונים "מים זכרים", והמים התחתונים (מי התהום) מכונים "מים נקבות". ומהטעם הזה טרחו כ"כ לבנות את אותן גזוזטראות, כדי שגם הנשים תהיינה רואות את שמחת בית השואבה, וגם הן תהיינה שמחות ועי"ז יעוררו "מים נקבות”, והיינו שעי”ז כאשר ירדו גשמים (מים זכרים) יעלו מי התהום (מים נקבות) לקראתם, ובכך תושקה הארץ באופן הטוב ביותר. וסיים ה"עזרת כהנים", וזו לשונו: “ועי"ז כשהיו כולם בשמחה האנשים והנשים, אזי יעוררו גשמי ברכה ונדבה בשלימות, שמחת האנשים יעוררו מים זכרים, ושמחת הנשים יעוררו מים נקבות, כדי שיחד יפרו ישע וצדקה תצמיח מהר”.

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    איזה עוד מים יש לנו בזכות הנשים ?

    על שמחת "בית השואבה" שמעתם? בודאי- מי לא שמע ולא מכיר. איך אפשר את חג הסוכות בלי "שמחת בית השואבה" ?

    אז היום "שמחת בית השואבה" שאנו עושים היא רק זכר לשמחת בית השואבה שהיתה בזמן שבית המקדש היה קיים. את שמחת בית השואבה המקורית שהיתה בזמן שבית המקדש היה קיים מתארת המשנה במסכת סוכה (פרק חמישי): מי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות היו הכהנים והלוים מעזרת ישראל לעזרת נשים, והיו עושים סביב לעזרת נשים גזוזטראות דהיינו כמין מירפסות (גלריות בשפה של היום) בכדי שהנשים תוכלנה לעמוד באותן גזוזטראות ולראות את שמחת בית השואבה שהיתה מתקיימת למטה בעזרה.

    וכאן המקום להבהיר. למרות שהמקום שבו היתה מתקיימת "שמחת בית השואבה" במקדש היה נקרא "עזרת נשים", אין זה משום שהמקום היה מיוחד עבור הנשים, שהרי אדרבה- הצורך לעשות גזוזטראות-מירפסות סביב לעזרת נשים לצורך הנשים (כעין עזרות הנשים בימינו) היה משום שהגברים היו מרוכזים למטה באותו מקום שהיה נקרא במקדש "עזרת נשים", ולכן עשו מירפסות מסביב כדי שהנשים תוכלנה לעמוד שם ולראות את השמחה מבלי שתהיה תערובת של גברים ונשים, ולדבר זה קראו חז"ל "תיקון גדול" (סוכה נ"א ע"ב).

    וכאן נשאלת השאלה. הרי כל תכליתן של אותן גזוזטראות שהיו עושים היתה בשביל למנוע תערובת בזמן שמחת בית השואבה, וכמו שהגמרא בסוכה מאריכה בזה (דף נ"א ע"ב- נ"ב ע"ב). ובשביל זה היו מטריחים את הכהנים והלוים במוצאי יו"ט של סוכות ללכת ולהתקין את אותן גזוזטראות שהנשים תוכלנה לעמוד עליהם ולראות את שמחת בית השואבה. הרי היה מדובר בגזוזטראות ענקיות באורך כולל של כ- 240 מטר וברוחב של כמה מטרים, ומן הסתם הקרשים ששימשו כריצפה לגזוזטרה היו עבים מאוד וכבדים כדי שיהיו מספיק חזקים לשאת את המשקל של ציבור הנשים הגדול מאוד שהיה עומד עליהם. בקיצור- חתיכת פרוייקט בכל קנה מידה ! האם לא היה יותר פשוט לעשות את מה שעושים היום- להכריז שהאירוע הוא "לגברים בלבד" ולחסוך בכך את כל החששות לתערובת ואת כל הבלגן והטורח שכרוך בהתקנת גזוזטראות גדולות כאלה? רואים מזה שהשתתפותן של הנשים בשמחת בית השואבה היתה חשובה מאוד. אך כאן נשאלת השאלה- מדוע היה כה חשוב לחכמים שהנשים תוכלנה להשתתף בשמחת בית השואבה?
    img_20240710_000042_optimized.jpg

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)

    פרשת חוקת.jpg

    השבת נקרא בפרשה על פטירתה של מרים ועל הסתלקותה של הבאר עקב פטירתה. כידוע- הבאר שסיפקה מים לבני ישראל כל ארבעים השנים שהם היו במדבר היתה בזכותה של מרים (תענית ט' ע"א, מובא ברש"י בפרשה).

    למעשה, הבאר היתה אחד מעשרה הדברים שנבראו בבין השמשות של ערב שבת הראשונה של הבריאה (אבות פ"ה מ"ו). לפי מדרש אחד (פרקי דרבי אליעזר פרק ל') היה כבר שימוש בבאר עוד קודם שהבאר התחילה לשמש את ישראל במדבר, והיא היתה הבאר שנגלתה להגר לאחר גירושה מבית אברהם אבינו עם ישמעאל בנה, ומאותה באר שתה ישמעאל. ואותה הבאר הוא הסלע שהיכה משה בחורב (שמות י"ז, ו'), והיא סיפקה מים לישראל במדבר במשך ארבעים השנים שהם היו במדבר, וכאמור קיומה של הבאר במדבר היה בזכותה של מרים.

    וכבר נשאלה השאלה מדוע דוקא בזכות מרים זכו בני ישראל לבאר שתספק להם מים במדבר, ומדוע לא היתה הבאר בזכות משה ואהרן כפי שהיה באמת לבסוף לאחר פטירת מרים שהבאר חזרה בזכותם. וכמה וכמה פירושים ותירוצים נאמרו בענין, ולא כאן המקום להאריך. ומ"מ בשורה התחתונה- הבאר שסיפקה מים לבני ישראל במדבר היתה עוד אחד מהדברים שזכו להם ישראל בזכות נשים צדקניות שבהם.

    posted in פוסטים מאת הגולשים
  • RE: מרשמלו

    ז'ק 2 1. זה לא אני אלא מרשמלו
    2. לא נראה לי שזה התחזית

    posted in תחזית מרשמלו
  • RE: מרשמלו

    גשם עד בלי די זאת התחזית לסתיו הקרוב שהבטחת ?

    posted in תחזית מרשמלו