מבין במודלים

פינקי זה וזה גורם, ובכל זאת היובש הוא יותר דומיננטי בהתפתחות שריפות והתפשטותם.

ז'ק וכשיש שנה עם הרבה גשם הם אומרים שהצמחיה הגבוהה היא פוטנציאל וכו'

פירושים נוספים בברכתו של יצחק ליעקב על ירידת הטל

הספורנו כתב לבאר שהברכה היא שיספיק לך טל השמים שהכל שמחים בו, ולא יצטרך למטר שיש שעצבים בו (כגון הולכי דרכים).

הרלב"ג פירש שהברכה היא לא על עצם ירידת הטל, אלא הברכה היא שה' יתן ליעקב ארץ אשר בה יש ברכה בירידת הטל, כי לא כל מקום שיורד בו הטל יש בו תועלת.

ובמדרש רבה (בראשית פרשה ס"ו) דרש רבי לוי ש"ויתן לך האלוקים מטל השמים" היינו שירד הטל בזכותו.

הברכה "ויתן לך האלוקים מטל השמים" כוללת גם את הגשם

יש שפירשו שאומנם הטל אינו נעצר ואין צריך ברכה מיוחדת על עצם ירידת הטל שכאמור בין כך אינו נעצר, אלא הברכה מוסבת על הגשם שצריך ברכה מיוחדת על ירידתו כיון שהוא כן נעצר, וה"טל" שנזכר בפסוק הכוונה לגשם. ונזכיר להלן את דבריהם בעז"ה.

הראב"ם (רבי אברהם בן משה- בן הרמב"ם) כתב, וז"ל: ופתח את הברכה בטל, לפי שעיקר הטובות הגשמיות כולן ראשיתן מן המטר היורד מן האויר הנקרא שמים וכו', ואמר "טל" ולא אמר "מטר" לפי שחומר הטל והמטר אחד, או ש"טל" משמש בלשון כללי ופרטי, וכיון בו כאן אל המובן הכללי, עכ"ל.

והאברבנאל כתב, שכשאמר יצחק "טל" התכוין לברכו במטר כשיצטרך, אלא שהזכיר הטל כי לעולם הוא ברכה.

הטל בברכת יצחק ליעקב הוא טל ממש, אך הברכה אינה על עצם ירידת הטל אלא אופיה או על תוצאותיה

כמה מן המפרשים כתבו לפרש שברכת יצחק ליעקב ''ויתן לך האלוקים מטל השמים'' אינה על עצם ירידת הטל, כי כאמור הטל אינו נעצר, אלא הברכה היא על אופיה או תוצאותיה הברוכות של ירידת הטל.

הרמב''ן כתב שפירוש הברכה היא שיתן לך האלוקים ברכה מטל השמים ומשמני הארץ, והברכה מטל השמים היא התוספת והריבוי של הטל. או שכך היא משמעות הפסוק, שיתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ רוב דגן ותירוש, דהיינו שטל השמים יועיל לו להרבות דגן ותירוש. ועוד פירש הרמב''ן ש''ויתן'' לך האלוקים משמעותו הוא שהדברים הללו (טל השמים, משמני הארץ, רוב דגן ותירוש) יבואו בתורת ''מתת אלוקים'' דהיינו מתנה, ודבר הבא בתורת מתנת אלוקים אין לו הפסק לעולם. ובירך יצחק את יעקב שכל ימיו על אדמתו ירד טל השמים ללא הפסק.

ורש''י (בראשית כ''ז, כ''ח) פירש: ''מטל השמים''- כמשמעו. וצריך בירור מה כוונתו. ומדברי רבינו אליהו מזרחי (הרא''ם) והמשכיל לדוד עולה שרש''י נתכוין לפרש, שהנה הטל עצמו אינו ברכה (שהרי אם ירד הטל במקום שממה אין בו שום תועלת), אלא התוצאות של ירידתו הם הברכה דהיינו מה שעל ידו צומחים התבואות והפירות. (רא''ם). ולכן נאמר "ויתן לך האלוקים מטל השמים'' ולא ''ויתן לך האלוקים טל השמים'', כי ''מטל'' משמעותו שיתן לך את השפע הבא מהטל. (משכיל לדוד).

והספורנו פירש שהברכה של יצחק ליעקב היתה שתספיק לו ירידת הטל מן השמים שהכל שמחים בו, ולא יצטרך למטר שאין הכל שמחים בו (כגון הולכי דרכים).

הטל שבברכת יצחק הוא משל לכמה דברים

במדרש רבה (בראשית פרשה ס''ו) מתבאר ש''טל השמים'' אין הכוונה לטל ממש, אלא לדברים שהם כעין הטל או שנמשלו לטל. וכך מובא במדרש: מהו ''טל השמים''? זה המן, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים''. ''ומשמני הארץ''- זה הבאר, שהיתה מעלה להם דגים שמנים וכו'. דבר אחר, ''מטל השמים''- זו ציון, שנאמר ''כטל חרמון שיורד על ההררי ציון'', ''ומשמני הארץ''- אלו הקרבנות, ''דגן''- אלו הביכורים, ''תירוש''- אלו הנסכים. דבר אחר- ''מטל השמים''- זו מקרא, ''ומשמני הארץ''- זו משנה, ''דגן''- זו תלמוד, ''תירוש''- זה אגדה.

ובזוהר הקדוש (ח''ב דף פ''ג ע''א) כתב ש''מטל השמים" היינו ברכה שעתידים בניו של יעקב לעמוד לתחיה בטל השמים ההוא לעת''ל (דהיינו הטל של תחיית המתים), "ויתן לך"- ולא לאחר, "מטל השמים", שבו עתידים המתים לעמוד לתחיה לעת''ל.

ברכת יצחק ליעקב- "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם"- מה הברכה בזה, הרי הטל אינו פוסק בשום מקום ?

לפי מה שנתבאר בגמ' במסכת תענית (ג' ע''א) שהטל אינו נעצר לעולם, יש לעיין מהי הברכה שבירך יצחק את יעקב, הרי גם ללא הברכה הטל יורד בכל מקום ואינו נעצר. ורק אם היה מברך יצחק את יעקב שיהיה לו ריבוי טל או שירד בעיתו הרי זה בכלל ברכה, אך אין זה לשון הפסוק, כי פשוטו של מקרא לכאורה הוא שיצחק בירך את יעקב על עצם ירידת הטל ולא על הריבוי שלו, וא''כ מה הברכה בזה כיון שבין כך אין הטל נעצר לעולם. (כן הקשה הרמב''ן בראשית כ"ז, כ"ח).

את הקושיא אפשר ליישב בכמה דרכים על פי מה שמצינו בדברי המדרשים והמפרשים. ועיקרי הדברים- שיש שפירשו שהטל שבברכת יצחק אינו טל ממש, אלא משל לדברים אחרים, ויש שפירשו שהברכה אינה על עצם ירידת הטל אלא על תוצאותיה, ויש שפירשו שהכוונה אינה על הטל דוקא, אלא על כלל הדברים היורדים מהשמים שזה כולל הגשם. ועוד פירושים נאמרו בזה כפי שנזכיר בעז''ה בהמשך,וכעת נביא בעז''ה את דברי המדרשים והמפרשים בזה.

אדיב אמר בסכנה מגלי בהרב ? לא- סכנה מגלי שרב:

ז'ק, לא מפרסמים את זה כל שנה בשינוי תאריך ופרטים מזהים?

צודק- גלי שרב היו ויהיו תמיד, וגם שריפות לצערינו היו ויהיו. התוספת בפרסום הנוכחי היא שהבצורת הקשה השנה יצרה תנאים ''משופרים'' להתפשטות השריפות במידה ויפרצו חלילה. כל אחוז לחות בקרקע או בצמחייה משחק תפקיד באם חלילה פורצת שריפה, כך שהשנה פוטנציאל הנזק משריפה שתפרוץ חלילה גדול יותר.

ז'ק, לא מפרסמים את זה כל שנה בשינוי תאריך ופרטים מזהים?

השירות המטאורולוגי לקראת הקיץ: גלי שרב וסכנה מוגברת לפרוץ שריפות

השירות המטאורולוגי מעריך כי חודש מאי יהיה חם מהרגיל • החזאים טוענים שהקיץ הקרוב יהיה יבש במיוחד ויגביר את סכנת השריפות

השירות המטאורולוגי פרסם את סיכום מזג האוויר לחודש אפריל, ממנו עולה כי החודש היה חם מהרגיל והתאפיין במספר אירועי שרב כבדים. על פי התחזית, גם חודש מאי צפוי להיות חם מהממוצע הרב שנתי וילווה בגלי חום ושרבים משמעותיים, ומגמה זו צפויה להימשך גם בחודשי הקיץ העיקריים.

ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, הסביר כי מעבר לתנאים המטאורולוגיים המעודדים התפשטות שריפות, הגורם הייחודי השנה הוא הבצורת הקיצונית ששוררת ברחבי הארץ. "עונת הגשמים 2024/25 הייתה יבשה בצורה חסרת תקדים, וכתוצאה מכך הצמחייה והקרקע יבשים ברמה שלא נמדדה עדיין. למעשה, תכולת המים בקרקע בתחילת מאי 2025 נמוכה ממה שאמור להיות בממוצע בסוף הקיץ – בחודש ספטמבר", הזהיר ד"ר גבעתי.

לדבריו, השילוב המסוכן של אירועי שרב עם יובש קיצוני בקרקע ובצמחייה יוצר פוטנציאל גבוה מאוד לפריצת והתפשטות שריפות בישראל בחודשים הקרובים, באופן שעלול להיות חסר תקדים.

(קרדיט: דוד חדד- המחדש).