ערב טוב לכולם! הנה תחזית ניסיונית לשבועיים וחצי הקרובים:

הערה: ככל שהמועד רחוק יותר כך אמינות התחזית נמוכה יותר, אין להתבסס על הנקרא בתחזית זו.

בסביבות ה20 לחודש תתחיל ירידה והתעמקות של אפיק רום מעל יוון, אשר תשפיע על ישראל בין ה22 – 25 לחודש. כאמור סביר להניח שתגיע מערכת גשם מאפיק רום מנותק, לא צפוי להיות חריגות מבחינת משקעים או ערכי קור.

קיים סיכוי שבין ה24 – 28 לפברואר גרעין קור ירד למרכז+מערב אירופה ללא סיכויי השפעה עד השפעה נמוכה בישראל.

אנחנו צפויים להיכנס לתקופה נטולת מערכות משמעותיות בין ה25 שתמשך אולי כשבוע עד ה28-1 לפברואר - מרץ, במשך הזמן הזה אנחנו נתחיל להיות מושפעים משקעים חמים ורמה (רמה שעוברת בצפון אפריקה, מאופיינת בהתחממות), לא צפויה להיות התחממות משמעותית וזה לא מבשר על סיום החורף. מנגד, תהיה פעילות במרכז אירופה עם אשר תגרום בע"ה למערכת הבאה.

ה1-4 למרץ: יכולה לבוא מערכת, לא וודאי. המערכת תהיה בעקבות ירידה של גרעין קר למרכז אירופה וידרים לישראל. קשה לדעת עליה הרבה פרטים מלבד שהיא תהיה מערכת גשם ואולי יכולה להיות יחסית קרה (לא נראה משהו חריג במיוחד, סיכוי נמוך שכן). סיכוי של 50%-80%.

ככל שניכנס לתוך חודש מרץ כך הרמות יהיו קיצוניות יותר ונחווה התחממות הדרגתית מאמצע-סוף מרץ, עד אז – החורף עדיין איתנו ואין להספיד אותו בשלבים מוקדמים.

מבוסס על הוורטקס הפולארי, מגמות ודפוסים שנראים במודלים ארוכי טווח.

העדכונים הערב הם פשוט וואו!!
הערב הקנדי מראה על מערכת רצינית וממושכת עם הרבה משקעים וקור חריג (אולי *** ) כבר ב22 לחודש!!
המודל האירופאי, איסי, מראה על תרחיש דומה למערכת ממושכת עם קור חריג מאוד, דומה באופיו לקנדי.
עדכונים כמו אלו מעלים את האופטימיות בתקופה הזו!
אבל
המודל גפס מתנגד בתוקף לקיום מערכת בטווח אותן התאריכים; הרוב המוחלט של התרחישים שלו מתנגד למהלך של איסי בצורה מובהקת. אמינותו של הקנדי היא נמוכה במידה ניכרת מזו של האירופאי, ורוב תרחישיו לא מראים על מערכת באותן העוצמות. המודל הגרמני לא מראה על כיוון למערכת דומה. בנוסף, גפס לא הכיר במערכת רצינית באותן התאריכים כבר כמה עדכונים. כך גם איסי בעדכוניו הקודמים.

ומה בהמשך? לפי מגמות לטווח ארוך - המשך החורף יהיה גשום וסוער לתקופה ממושכת של שבועיים לפחות החל מה22! יש צפי למשקעים רבים, נקווה שזה יתממש

חיים 2 בתקווה שהמערכת תתממש (בע"ה!!) באותן התאריכים, לא אסתייג בכלל מהעובדה שלא ראיתי את המערכת הזאת. מדובר במהלך מפתיע מאוד

מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים

חיזוי מזג אוויר זה לא משימה קלה בכלל, היא תלויה בהרבה שינויים וגורמים שונים. למזלנו, יש בעולם מחשבי-על שלוקחים מידע מכל התחנות בעולם (כמו לחץ אוויר, לחות, רוח וכו') ומחשבים באמצעות חישובים מתמטיים מסובכים (ששונים בן מודל למודל) מה יקרה בעתיד. התוצאות מוצגות לנו בהדמיה שזמינה לכל אחד.

האתר הנפוץ ביותר שאנחנו משתמשים בו: https://www.wetterzentrale.de/en/default.php
החצים השחורים = תפריט המודלים.
החצים האדומים = המפות הנפוצות.
הריבוע הירוק = תיקיית ההרצות.

אז איזה מודלים יש לישראל?

• המודל האמריקאי (GFS) – מתעדכן 4 פעמים ביום.
  המודל נקרא גם גפס (GFS).
  בוקר: בסביבות 6:30
  צהרים: 12:30
  ערב: 17:30
  לילה: בסביבות 23:30.
  המודל מאפשר לנו מבט לטווחים של 384 שעות! (16 ימים). ולמעלה מ30 הרצות!
  המודל מצטיין בלחזות מגמות ודפוסים לטווח הרחוק (7-15 יום). זהו המודל הטוב ביותר (לטעמי) שנותן לנו טעימה לטווחים הזויים. המודל לא מצטיין במיוחד לטווחים הקצרים והבינונים בניגוד לECMWF – המודל האירופאי.

• המודל האירופאי (ECMWF) – מתעדכן פעמיים ביום.
  המודל נקרא גם איסי (EC)
  בוקר: בסביבות 6:00
  ערב: בסביבות 20:00
  מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים בינוניים של 240 שעות. מצטיין בלחזות מזג אוויר לטווח הבינוני והקצר. נכון לעכשיו הוא המודל הטוב ביותר לטווחים הבינונים עבור ישראל.

• המודל הבריטי (UKMO) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב.
  מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים הבינוניים (168 ש'). הוא לא מצטיין במיוחד יחסית למודל האירופאי, למעט לחץ האוויר בגובה פני הים.

• המודל הקנדי (GEM) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. מאפשר לנו מבט לטווח הרחוק (כמו איסי = ECMWF) של כ240 שעות. מניסיון, אמינותו נמוכה במידה ניכרת מהמודלים האחרים.

• המודל הגרמני (ICON) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. נותן מבט של כ180 שעות. לא מצטיין במיוחד ביחס לשאר המודלים.

אז כמה מושגים על המודלים:

• הרצות – מודלים מסוימים (בניהן גפס) לוקחים את הנתונים מהשטח ומחשבים שוב בשביל לראות מה יקרה. לתוצאה קוראים תרחיש הדמיה שמוצגת בצורה נפרדת וניתן לגשת אליה בקלות. שימו לב שלתרחישים אמינות נמוכה מההרצה המרכזית.
• אנסמבל (ENSEMBLE) – גרף שמראה את התפלגות התרחישים. כלומר לוקחים פרמטר כלשהו ולפי גרף ניתן לראות את הנתונים של כל התרחישים. נותן אינדיקציה על וודאות – אם כל התרחישים מראים על נתונים דומים, ניתן להניח שישנה וודאות בתאריכים אלו. דרך להשוואת התרחישים בצורה קלה. לרוב הנתונים מוצגים בגרף. קישור: https://www.wetterzentrale.de/en/show_diagrams.php?model=gfs&var=2&lid=ENS&h=0
• מגמה – רצף של עדכונים ותרחישים שמראה על נקודות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. למשל מערכת שנראית בתאריך מסוים למשך מספר עדכונים.

אוקי... מה אני רואה בכלל??

• אז המפה הנפוצה ביותר היא מפת 500 מיליבר (hPa) שמאופיינת במפה צבעונית ונותנת אינדיקציה למערכות פוטנציאליות. אז בואו נעשה סדר: 500 מיליבר (hPa או מיליבר – יחידת מידה למדידת לחץ) הוא לחץ אוויר מסוים.
  בשטח פני הקרקע הלחץ הממוצע הוא 1013 מיליבר.
  ככל שעולים כלפי מעלה – לחץ האוויר קטן.
  אז מה המפה הצבעונית מציגה לנו? היא מציגה באיזה גובה מעל פני הים לחץ האוויר הוא 500 מיליבר.
  שימו לב שבמקרא המפה כתוב מספרים כמו 552 (3 ספרות). בשביל למצוא את הגובה צריך להכפיל ב10 או להוסיף 0. למשל 552 הכוונה ל5,520 מטר.
  לדוגמה, אם הצבע הוא ירוק זה אומר שבגובה 5,520 מטר לחץ האוויר הוא 500 מיליבר (ע"פ מקרא מפה).
  אז בשביל מה צריך את המפה הזאת?
  ככל ששכבת הלחץ 500 מיליבר נמוך יותר – כך האוויר דחוס יותר. אוויר דחוס יותר = אוויר קר יותר. אוויר קר יותר = מערכת (בגדול). בישראל אם שכבת ה500 מיליבר נמצאת בגובה 5520 מטר (האזור הירוק) אז תהיה מערכת רצינית באזורינו.

מושגים

• אפיק רום = שלוחה של אזור (בדרך כלל יקרא "ירוק") בצורה של U שמדרים (יורד דרומה) לעבר ישראל. לדוגמה:
  
• אפיק עמוק = אפיק רום אך חריג מאפיקים רגילים (במפה מתואר כ"כחלחל").
• אפיק רום מנותק = "בועה" אזור בו לחץ 500 מיליבר נמוך מהאזור סביבו, אך מנותק מגרעין. אפיק "צף". לדוגמה:
  

מפת 850 מיליבר
המפה השנייה היא מפת טמפרטורה בגובה 850 מיליבר. המפה מציגה לנו את הטמפרטורה בשכבת האוויר שבו הלחץ שלו הוא 850 מיליבר. פרמטר זה מאפשר לנו להעריך בצורה מדויקת את הטמפרטורה על הקרקע. לדוגמה, אם במפה הטמפרטורה היא קטנה ממינוס 2, בשילוב עם אפיק עמוק = שלג בהרים.

שקע ברומטרי ולחץ בגובה פני הים
לחץ בגובה פני הים מתואר במפה כפסים לבנים על המפה. ראשית, עלינו להבין איך לקרוא את המפה: הפסים הלבנים הם בצורה מעגלית, ובתוך כל השטח המעגלי הזה לחץ האוויר כתוב על הפס הלבן. כלומר, בשביל למצוא את לחץ האוויר באזור מסוים, נחפש את "העיגול" הראשון שהאזור בו נמצא. לדוגמה:

השטח הסגול, הוא העיגול הקרוב ביותר שבו ישראל נמצאת. ולכן, לחץ האוויר בגובה פני הים מעל ישראל הוא 1020 מיליבר.
למה זה רלוונטי?
שקע ברומטרי זה כשלחץ האוויר בגובה פני הים הוא נמוך מהאזור סביבו. בישראל, יש כמה סוגים של שקעים ברומטרים. הבולטת ביותר היא שקע קפריסאי (שקע מעל קפריסין) שמלווה באפיק רום. כמו שמתואר בתמונה:

איך זה עובד?
האוויר בתוך השקע הוא בעל לחץ אוויר נמוך. לכן, האוויר שמסביב לשקע נכנסים בתנועה מעגלית לתוכו (כדי "למלא" את השקע עם לחץ האוויר הנמוך) כאשר האוויר מגיע למרכז השקע, הוא מתחיל לעלות כלפי מעלה. האוויר כשעולה למעלה פוגש באוויר קר יותר, מה שמביא לגשם כבד. אם תראו שקע עמוק מעל קפריסין בשילוב עם אפיק, תדעו שגשם כבד במיוחד ירד בארץ.

בואו ננסה לנתח מפה:

התאריך: מפה ל14 לינואר.
סוג המפה: גובה מפלס 500 מיליבר.
מה אנחנו רואים?
אפיק עמוק מעל ישראל.
לחץ אוויר נמוך בגובה פני הים מעל קפריסין (1,000 מיליבר) = שקע קפריסאי עמוק מאוד.
לכן, ניתן לפרסם פוסט באקלימוס שב14 לחודש ע"פ עדכון גפס הנוכחי - מסתמן מערכת רצינית.

זה היה מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים. אם יש שאלות, הצעות או רעיונות - תשאלו. אם לא הבנתם מושג כלשהו, אל תחששו לשאול. לקח לי ימים לכתוב את המדריך, מקווה שעזרתי לכמה שיותר אנשים. שהיה לכם המשך שבוע נעים

מה25 לחודש גשמים והתקררות נוספת בכל הארץ. המערכות שיבואו יהיו בעלי ערכי קור חריגים מאוד מהממוצע בשני גלים.
גפס והקנדי הערב עם גרסה אופטימית מאוד לגל השני (29-1); מערכת רצינית וממושכת עם ערכי קור חריגים מאוד (אין טעם לפרט כרגע)
כמה דברים שצריך להבהיר: הגל השני (29-1) הוא נכון לעכשיו הגל הקרוב ביותר להתפתח למערכת שאנחנו משתוקקים לה מזה זמן רב!! לצערי, המודלים (כמו איסי) עלולים למתן את ההמערכת.. עלינו להיות ערוכים לזה

ובהמשך?
הכיוון הוא חיובי מאוד. הפוטנציאל עדיין קיים והמערכות ימשיכו לנוע לאיזורינו בשבועיים הקרובים. השאלה האמיתית האם נצליח לממש את הפוטנציאל, ובשביל זה נצטרך לחכות... נכון לעכשיו המצב הוא בלתי צפוי ואמנע מלתת הערכות

התקופה המבורכת הזאת שתבוא עלינו לשבועיים הקרובים - היא לא היחידה שתבוא

סך הכל אין בכלל מה להוסיף... המומחים פה עושים עבודה מצויינת ומעדכנים באופן רציף, ישר כוח לכל אחד ואחת מכם!!
שיהיה המשך שבוע טוב ובע"ה שנה מושלגת!

אוהב גשם
ללא ספק אחד הפורומים הטובים ביותר שקיימים, תודה רבה

גשם עד בלי די המערכת שמראה יניב ריז ל20-17 בפברואר (סוף השליש השני) היא על פי העדכון של אתמול (4 לפברואר).
בעדכון הנוכחי אנחנו עדיין רואים את סיכוי למערכת טובה ומשמעותית, אבל היא עדיין לא כ"כ מסודרת.
נ.ב. סיכוי להקדמה קטנה של המערכת לסביבות ה17 לפברואר, ויכולה להיות מערכת טובה ואף מפתיעה.
אני לדעתי לא מאמין שב12 לחודש תהיה מערכת גדולה, אולי גשמים מקומיים לא רציניים... אבל זה כבר המודלים יחליטו

ערב טוב לכולם.
במהלך הימים הקרובים יבואו לאיזורינו שתי מערכות. המערכת המרכזית תבוא ב14 לחודש עם ערכי קור מתחת לממוצע, ובע"ה יהיו הרבה גשמים.

הערה: ככל שהמועד רחוק יותר כך אמינות התחזית נמוכה יותר, אין להתבסס על הנקרא בתחזית זו.

בסביבות ה16 לחודש הפעילות תתרחק מישראל, ניתן לראות בבירור בעדכונים האחרונים. הוורטקס הפולארי יקח הפסקה מאיתנו ופעילותו תעבור לאזור אחר. ככה"נ נחווה התחממות הדרגתית והיעדרות מערכות רציניות באותם הזמנים. הטמפ' צפוייה לעלות בשלוש מע' לפחות מעל הממוצע. רמה תעלה מעלינו, תתקבע ותימנע ממערכות רציניות הגיע אלינו.
התקופה הזאת תישאר בארץ לפחות עד ה22.

אבל!!

לאחר ה25 לחודש הפעילות בע"ה תחזור אלינו. אי אפשר לספק כרגע מועד למערכת הרצינית הבאה. נכון לעכשיו אני עוקב אחר סימנים למערכת חריגה שיכולה לבוא בסוף החודש. אבל אין מי שיודע בכאלו טווחים .

אופי החורף ככל הנראה ימשיך להיות כזה; מערכות קרות וגשומות לעיתים רחוקות כאשר בניהן נחווה מיעוט בגשמים והתחממות משמעותית. אני עוקב בשבועות האחרונים אחר מודל CFS וניתן לראות זאת בבירור שוב ושוב. לתשומת לבכם.
שנזכה בבשורות טובות

ירושמים:

אחד מהחזאים האמינים ביותר

סה"כ כמו שכבר ציינו, המודל גפס ממש טוב יחסית לעדכון צהרים, מתמזרח לעברנו הרבה יותר עם אפשרות לכמה גלים, המודל הכי טוב הערב לטווח הרחוק. לצערי, רמה חזקה מדרום לא מאפשרת הדרמה מלאה. המודל איסי לדעתי ממש לא טוב, הוא לא מדרים כמו שצריך את המערכת ללא גלים נוספים הנראים בעין, אין ספק שזו נורה אדומה. הקנדי ממש טוב עם הדרמה מלאה ואפשרות לכמה גלים, לדעתי הוא המודל הכי טוב הערב לטווח הבינוני (אולי גם לטווח הרחוק). שאר המודלים פחות רלוונטיים אך כמו שכבר אמרו הכיוון עדיין חיובי.
כמה הדגשים שצריך לשים לב אליהם:
המערכת הקרובה צפויה להיות מרובת משקעים אך הקור ב850 ממש לא כמו שאנחנו רוצים שיהיה, עם כל הצער שבדבר.
למערכת יש יכולת לבוא בכמה גלים כאשר הגל הקרוב יהיה המשמעותי ביותר מבחינת משקעים, הגל השני צפוי להיות קר יותר.
יש סיכוי (נמוך אבל קיים) שהמערכת לא תהיה חזקה כמו שמצפים ממנה, או שהיא תברח צפונה מייד אחרי שתעבור כאן ללא גלים נוספים.

שימו לב (שוב, זוהי לא תחזית), בטווח הרחוק סיכוי גבוה כי המערכת אכן תבוא עם שתי גלים משמעותיים, לא וודאי (נצטרך ממש לעקוב בימים הקרובים). אף מודל למעט גפס ואולי הקנדי לא רואה יותר מגל אחד, אך הטווח רחוק והכל יכול להשתנות ואני מאמין ומקווה שאכן יקצינו וישתנו לטובה.....
מבוסס על שכלול של מגמות ארוכות טווח ותחזיות + מפות ארוכות טווח מראות כי תהינה חריגות בגובה 500 hPa בשליש הראשון של פברואר וכמובן, הוורטקס הפולארי שממש תומך.

שבוע טוב, הרבה גשם לפנינו החל מאמצע השבוע. לאחר מכן המערכת הבאה יכולה אולי לבוא לקראת סוף השליש השני החודש, אם כי לא ידוע מה תהיה חוזקתה, נעקוב. אף מודל לא מכיר במערכת כלשהי להמשך הטווח וזה השתנה כמובן.
סה"כ אנו צפויים להיכנס ליובש לא וודאי שימשך כמה ימים, ואולי אחר כך נזכה לראות אולי עוד מערכת (בסביבות סוף השליש השני של פברואר, כנראה לא תהיה חריגה). זו לא תחזית כמובן, וזה אולי השתנה לכאן או לכאן.

ערב טוב לכולם.
גם הערב המודלים לטווחים הארוכים (160+) מראים על כלום ושום דבר. הפוטנציאל קיים, אך הרמה החזקה שמעלינו מונעת מכל טיפת גשם להגיע... תרחיש פסימי של יובש ממערכות משמעותיות במשך שבועיים לפחות הוא ראלי לחלוטין. זוהי נורה אדומה שיש לייחס לה חשיבות רבה. יכול כמובן להשתנות ויש לקוות שישתנה.
כמו כן, החורף עוד לא נגמר

שימו לב שגם הערב אין כיוון למערכת רצינית בהמשך הטווח אצל כל המודלים.

מה25 לחודש גשמים והתקררות נוספת בכל הארץ. המערכות שיבואו יהיו בעלי ערכי קור חריגים מאוד מהממוצע בשני גלים.
גפס והקנדי הערב עם גרסה אופטימית מאוד לגל השני (29-1); מערכת רצינית וממושכת עם ערכי קור חריגים מאוד (אין טעם לפרט כרגע)
כמה דברים שצריך להבהיר: הגל השני (29-1) הוא נכון לעכשיו הגל הקרוב ביותר להתפתח למערכת שאנחנו משתוקקים לה מזה זמן רב!! לצערי, המודלים (כמו איסי) עלולים למתן את ההמערכת.. עלינו להיות ערוכים לזה

ובהמשך?
הכיוון הוא חיובי מאוד. הפוטנציאל עדיין קיים והמערכות ימשיכו לנוע לאיזורינו בשבועיים הקרובים. השאלה האמיתית האם נצליח לממש את הפוטנציאל, ובשביל זה נצטרך לחכות... נכון לעכשיו המצב הוא בלתי צפוי ואמנע מלתת הערכות

התקופה המבורכת הזאת שתבוא עלינו לשבועיים הקרובים - היא לא היחידה שתבוא

סך הכל אין בכלל מה להוסיף... המומחים פה עושים עבודה מצויינת ומעדכנים באופן רציף, ישר כוח לכל אחד ואחת מכם!!
שיהיה המשך שבוע טוב ובע"ה שנה מושלגת!

גפס, הקנדי ואיסי מראים על מערכת בסביבות ה25, אופי המערכת טרם נקבע וכנראה ישתנה עוד הרבה לפה או לפה. בכל אופן יש פעילות רבה הן של הוורטקס הפולארי והן במפות והתרחישים מעל ישראל בסביבות ה25 והלאה.... נשמע מוכר..... לא?

שימו לב לזה - ממוצע הרצות של גפס לעוד 306 שע'!!

התחזית החד צדדית שהראה איסי בניגוד לשאר המודלים קרסה, אפשר לראות זאת ברצף העדכונים האחרונים את ההתמתנות העקבית שלו.
סך הכל הרעיון למערכת רצינית וקרה כבר ב22 נמוגה כמעט לחלוטין. אם זאת, עדיין קיימת האפשרות למערכת גשם באותן התאריכים.

הפוטנציאל להדרמת אפיקים למרכז\מזרח אירופה החל מה25 לחודש היא אדירה. מנגד, גפס והקנדי הערב עם רמה מעל חבל הבלקן. רמה כמו זו עלולה לעכב ולהילחם באפיקים פוטנציאליים. נקווה מאוד שגפס בודד בתרחישים שלו, אנו מחכים זמן רב להגעת מערכות מעניינות לאיזורנו.

שיהיה המשך שבוע טוב לכולם.

העדכונים הערב הם פשוט וואו!!
הערב הקנדי מראה על מערכת רצינית וממושכת עם הרבה משקעים וקור חריג (אולי *** ) כבר ב22 לחודש!!
המודל האירופאי, איסי, מראה על תרחיש דומה למערכת ממושכת עם קור חריג מאוד, דומה באופיו לקנדי.
עדכונים כמו אלו מעלים את האופטימיות בתקופה הזו!
אבל
המודל גפס מתנגד בתוקף לקיום מערכת בטווח אותן התאריכים; הרוב המוחלט של התרחישים שלו מתנגד למהלך של איסי בצורה מובהקת. אמינותו של הקנדי היא נמוכה במידה ניכרת מזו של האירופאי, ורוב תרחישיו לא מראים על מערכת באותן העוצמות. המודל הגרמני לא מראה על כיוון למערכת דומה. בנוסף, גפס לא הכיר במערכת רצינית באותן התאריכים כבר כמה עדכונים. כך גם איסי בעדכוניו הקודמים.

ומה בהמשך? לפי מגמות לטווח ארוך - המשך החורף יהיה גשום וסוער לתקופה ממושכת של שבועיים לפחות החל מה22! יש צפי למשקעים רבים, נקווה שזה יתממש

חיים 2 בתקווה שהמערכת תתממש (בע"ה!!) באותן התאריכים, לא אסתייג בכלל מהעובדה שלא ראיתי את המערכת הזאת. מדובר במהלך מפתיע מאוד

חיים 2 אף פעם לא אמרתי שאני יודע מה יהיה בעוד 16 יום. הכתיבה שלי לעולם לא הייתה וודאית בנוגע לתאריך בטווחים כאלו.
CFS לא יכול לספק תחזיות כמעט בכלל (אפילו לא לטווחים קצרים), אבל סך הכל הוא יכול להראות על כיוונים מעניינים על פרקי זמן ארוכים.

ערב טוב לכולם.
במהלך הימים הקרובים יבואו לאיזורינו שתי מערכות. המערכת המרכזית תבוא ב14 לחודש עם ערכי קור מתחת לממוצע, ובע"ה יהיו הרבה גשמים.

הערה: ככל שהמועד רחוק יותר כך אמינות התחזית נמוכה יותר, אין להתבסס על הנקרא בתחזית זו.

בסביבות ה16 לחודש הפעילות תתרחק מישראל, ניתן לראות בבירור בעדכונים האחרונים. הוורטקס הפולארי יקח הפסקה מאיתנו ופעילותו תעבור לאזור אחר. ככה"נ נחווה התחממות הדרגתית והיעדרות מערכות רציניות באותם הזמנים. הטמפ' צפוייה לעלות בשלוש מע' לפחות מעל הממוצע. רמה תעלה מעלינו, תתקבע ותימנע ממערכות רציניות הגיע אלינו.
התקופה הזאת תישאר בארץ לפחות עד ה22.

אבל!!

לאחר ה25 לחודש הפעילות בע"ה תחזור אלינו. אי אפשר לספק כרגע מועד למערכת הרצינית הבאה. נכון לעכשיו אני עוקב אחר סימנים למערכת חריגה שיכולה לבוא בסוף החודש. אבל אין מי שיודע בכאלו טווחים .

אופי החורף ככל הנראה ימשיך להיות כזה; מערכות קרות וגשומות לעיתים רחוקות כאשר בניהן נחווה מיעוט בגשמים והתחממות משמעותית. אני עוקב בשבועות האחרונים אחר מודל CFS וניתן לראות זאת בבירור שוב ושוב. לתשומת לבכם.
שנזכה בבשורות טובות

סיכום עדכוני ערב:
7-9 התחממות משמעותית בכל אזורי הארץ. הטמפרטורות יהיו מעל הממוצע במידה ניכרת (ירושלים - 19 מע').
10-15 מערכות גשם שיבואו בשתי פעימות: אחת ב10-13 לחודש; טמפ' ממוצעות + גשמים מקומיים. הפעימה השנייה יכולה לבוא ב14-16 לחודש; טמפ' ממוצעות ומטה, לא מסתמנות להיות חריגות. אין כעת וודאות בנוגע למאפיינים של הפעימה השנייה.

שבוע טוב לכולם

מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים

חיזוי מזג אוויר זה לא משימה קלה בכלל, היא תלויה בהרבה שינויים וגורמים שונים. למזלנו, יש בעולם מחשבי-על שלוקחים מידע מכל התחנות בעולם (כמו לחץ אוויר, לחות, רוח וכו') ומחשבים באמצעות חישובים מתמטיים מסובכים (ששונים בן מודל למודל) מה יקרה בעתיד. התוצאות מוצגות לנו בהדמיה שזמינה לכל אחד.

האתר הנפוץ ביותר שאנחנו משתמשים בו: https://www.wetterzentrale.de/en/default.php
החצים השחורים = תפריט המודלים.
החצים האדומים = המפות הנפוצות.
הריבוע הירוק = תיקיית ההרצות.

אז איזה מודלים יש לישראל?

• המודל האמריקאי (GFS) – מתעדכן 4 פעמים ביום.
  המודל נקרא גם גפס (GFS).
  בוקר: בסביבות 6:30
  צהרים: 12:30
  ערב: 17:30
  לילה: בסביבות 23:30.
  המודל מאפשר לנו מבט לטווחים של 384 שעות! (16 ימים). ולמעלה מ30 הרצות!
  המודל מצטיין בלחזות מגמות ודפוסים לטווח הרחוק (7-15 יום). זהו המודל הטוב ביותר (לטעמי) שנותן לנו טעימה לטווחים הזויים. המודל לא מצטיין במיוחד לטווחים הקצרים והבינונים בניגוד לECMWF – המודל האירופאי.

• המודל האירופאי (ECMWF) – מתעדכן פעמיים ביום.
  המודל נקרא גם איסי (EC)
  בוקר: בסביבות 6:00
  ערב: בסביבות 20:00
  מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים בינוניים של 240 שעות. מצטיין בלחזות מזג אוויר לטווח הבינוני והקצר. נכון לעכשיו הוא המודל הטוב ביותר לטווחים הבינונים עבור ישראל.

• המודל הבריטי (UKMO) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב.
  מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים הבינוניים (168 ש'). הוא לא מצטיין במיוחד יחסית למודל האירופאי, למעט לחץ האוויר בגובה פני הים.

• המודל הקנדי (GEM) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. מאפשר לנו מבט לטווח הרחוק (כמו איסי = ECMWF) של כ240 שעות. מניסיון, אמינותו נמוכה במידה ניכרת מהמודלים האחרים.

• המודל הגרמני (ICON) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. נותן מבט של כ180 שעות. לא מצטיין במיוחד ביחס לשאר המודלים.

אז כמה מושגים על המודלים:

• הרצות – מודלים מסוימים (בניהן גפס) לוקחים את הנתונים מהשטח ומחשבים שוב בשביל לראות מה יקרה. לתוצאה קוראים תרחיש הדמיה שמוצגת בצורה נפרדת וניתן לגשת אליה בקלות. שימו לב שלתרחישים אמינות נמוכה מההרצה המרכזית.
• אנסמבל (ENSEMBLE) – גרף שמראה את התפלגות התרחישים. כלומר לוקחים פרמטר כלשהו ולפי גרף ניתן לראות את הנתונים של כל התרחישים. נותן אינדיקציה על וודאות – אם כל התרחישים מראים על נתונים דומים, ניתן להניח שישנה וודאות בתאריכים אלו. דרך להשוואת התרחישים בצורה קלה. לרוב הנתונים מוצגים בגרף. קישור: https://www.wetterzentrale.de/en/show_diagrams.php?model=gfs&var=2&lid=ENS&h=0
• מגמה – רצף של עדכונים ותרחישים שמראה על נקודות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. למשל מערכת שנראית בתאריך מסוים למשך מספר עדכונים.

אוקי... מה אני רואה בכלל??

• אז המפה הנפוצה ביותר היא מפת 500 מיליבר (hPa) שמאופיינת במפה צבעונית ונותנת אינדיקציה למערכות פוטנציאליות. אז בואו נעשה סדר: 500 מיליבר (hPa או מיליבר – יחידת מידה למדידת לחץ) הוא לחץ אוויר מסוים.
  בשטח פני הקרקע הלחץ הממוצע הוא 1013 מיליבר.
  ככל שעולים כלפי מעלה – לחץ האוויר קטן.
  אז מה המפה הצבעונית מציגה לנו? היא מציגה באיזה גובה מעל פני הים לחץ האוויר הוא 500 מיליבר.
  שימו לב שבמקרא המפה כתוב מספרים כמו 552 (3 ספרות). בשביל למצוא את הגובה צריך להכפיל ב10 או להוסיף 0. למשל 552 הכוונה ל5,520 מטר.
  לדוגמה, אם הצבע הוא ירוק זה אומר שבגובה 5,520 מטר לחץ האוויר הוא 500 מיליבר (ע"פ מקרא מפה).
  אז בשביל מה צריך את המפה הזאת?
  ככל ששכבת הלחץ 500 מיליבר נמוך יותר – כך האוויר דחוס יותר. אוויר דחוס יותר = אוויר קר יותר. אוויר קר יותר = מערכת (בגדול). בישראל אם שכבת ה500 מיליבר נמצאת בגובה 5520 מטר (האזור הירוק) אז תהיה מערכת רצינית באזורינו.

מושגים

• אפיק רום = שלוחה של אזור (בדרך כלל יקרא "ירוק") בצורה של U שמדרים (יורד דרומה) לעבר ישראל. לדוגמה:
  
• אפיק עמוק = אפיק רום אך חריג מאפיקים רגילים (במפה מתואר כ"כחלחל").
• אפיק רום מנותק = "בועה" אזור בו לחץ 500 מיליבר נמוך מהאזור סביבו, אך מנותק מגרעין. אפיק "צף". לדוגמה:
  

מפת 850 מיליבר
המפה השנייה היא מפת טמפרטורה בגובה 850 מיליבר. המפה מציגה לנו את הטמפרטורה בשכבת האוויר שבו הלחץ שלו הוא 850 מיליבר. פרמטר זה מאפשר לנו להעריך בצורה מדויקת את הטמפרטורה על הקרקע. לדוגמה, אם במפה הטמפרטורה היא קטנה ממינוס 2, בשילוב עם אפיק עמוק = שלג בהרים.

שקע ברומטרי ולחץ בגובה פני הים
לחץ בגובה פני הים מתואר במפה כפסים לבנים על המפה. ראשית, עלינו להבין איך לקרוא את המפה: הפסים הלבנים הם בצורה מעגלית, ובתוך כל השטח המעגלי הזה לחץ האוויר כתוב על הפס הלבן. כלומר, בשביל למצוא את לחץ האוויר באזור מסוים, נחפש את "העיגול" הראשון שהאזור בו נמצא. לדוגמה:

השטח הסגול, הוא העיגול הקרוב ביותר שבו ישראל נמצאת. ולכן, לחץ האוויר בגובה פני הים מעל ישראל הוא 1020 מיליבר.
למה זה רלוונטי?
שקע ברומטרי זה כשלחץ האוויר בגובה פני הים הוא נמוך מהאזור סביבו. בישראל, יש כמה סוגים של שקעים ברומטרים. הבולטת ביותר היא שקע קפריסאי (שקע מעל קפריסין) שמלווה באפיק רום. כמו שמתואר בתמונה:

איך זה עובד?
האוויר בתוך השקע הוא בעל לחץ אוויר נמוך. לכן, האוויר שמסביב לשקע נכנסים בתנועה מעגלית לתוכו (כדי "למלא" את השקע עם לחץ האוויר הנמוך) כאשר האוויר מגיע למרכז השקע, הוא מתחיל לעלות כלפי מעלה. האוויר כשעולה למעלה פוגש באוויר קר יותר, מה שמביא לגשם כבד. אם תראו שקע עמוק מעל קפריסין בשילוב עם אפיק, תדעו שגשם כבד במיוחד ירד בארץ.

בואו ננסה לנתח מפה:

התאריך: מפה ל14 לינואר.
סוג המפה: גובה מפלס 500 מיליבר.
מה אנחנו רואים?
אפיק עמוק מעל ישראל.
לחץ אוויר נמוך בגובה פני הים מעל קפריסין (1,000 מיליבר) = שקע קפריסאי עמוק מאוד.
לכן, ניתן לפרסם פוסט באקלימוס שב14 לחודש ע"פ עדכון גפס הנוכחי - מסתמן מערכת רצינית.

זה היה מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים. אם יש שאלות, הצעות או רעיונות - תשאלו. אם לא הבנתם מושג כלשהו, אל תחששו לשאול. לקח לי ימים לכתוב את המדריך, מקווה שעזרתי לכמה שיותר אנשים. שהיה לכם המשך שבוע נעים