הלילה- ליל שישי ט"ו בסיון בשעה 23:46- תקופת תמוז האמיתית, דהיינו שהיום הוא היום הארוך ביותר בשנה
-
והשם באסטרונומיה המודרנית- יום ההיפוך הקייצי, או: נקודת ההיפוך הקייצית
דהיינו היום שבו חצי כדור הארץ נמצא בנקודת הנטייה המקסימלית לכיוון השמש. (בחציו השני של כדור הארץ זאת תהיה נקודת ההיפוך החורפית).
כאמור- בשווה לתקופות התלמודיות, יום ההיפוך הקייצי הוא למעשה היום של תחילת תקופת הקיץ.
-
עד כמה שזכור לי מפנה הקיץ חל בשעה 23:51
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די זה מה שהיה כתוב בלוח שממנו לקחתי את הפרטים של התקופות. אז אולי אחרי שיש תקופת רב אדא ותקופת שמואל, אולי גם בתקופה האמיתית יש מושג של "תקופה- מישור" ו"תקופה הנראה" כמו בנץ... בכל מקרה- בוא לא נפיל את הקואליציה בגלל ויכוח על חמש דקות. חמש דקות פחות חמש דקות יותר- בין כך ובין כך המהפיכה כבר מאחורינו, אז בוא נמצא משהו אחר לריב עליו... אני לדוגמא חושב בדיוק הפוך ממך לגבי מה שצפוי בסתיו הקרוב. אני רק מחכה שתכתוב מה שצפוי כדי שאדע מה לחשוב להיפך!!!!
-
ז'ק 2 ברור שאין בזה כל קשר למישור ולנראה יתכן שבין התקופה למפנה במהלך השנים חל שינוי של 5 דקות
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די כמובן שאין שום קשר, אבל גם לא חל שינוי בין התקופה למפנה, כי המושג ''התקופה האמיתית'' הוא למעשה מה שאנו מכנים ''המפנה'', רק שכנראה אותו לוח שממנו לקחתי את הנתונים יש לו נתונים טיפ- טיפה אחרים (כמו שכתבתי- על חמש דקות לא כדאי להתהפך).
-
ז'ק 2 יש לציין שהמפנה התחיל כבר בשבוע שעבר ביום שישי, אז התחיל הנץ להתאחר, אולם הוא התאחר לאט יותר ממה שהשקיעה התקדמה ולכן משך היום המשיך לגדול עד להיום יום ו' ועל אף שהשקיעה ממשיכה להתאחר בכל זאת היום הולך וקטן כיון שהנץ מתאחר מהר יותר מהשקיעה
ואכן דבר זה שבבוקר השמש כבר הולכת דרומה ואילו בערב השמש עדיין מתקדמת צפונה, מעניין האם היה כך מבריאת העולם (או מהמבול) או שזה קרה עם השנים (כתוצאה מ'הנקיפה') -
מאור גליל העליון הקדמת אותי- כי הנושא הזה היה אמור להיות המשך הפוסט, דהיינו העובדה שהזריחה התחילה להתאחר כבר לפני תשעה ימים ב- 12 ביוני, ואילו השקיעה תמשיך להתאחר עד לסוף יוני.
אך בקשר למה שכתבת, נראה שיש כאן טעות בסיסית, כי השקיעה לא באמת ממשיכה להתאחר עד לסוף יוני, אלא החל ממחר היא מתחילה להקדים. ומאידך הזריחה לא באמת התחילה להתאחר לפני תשעה ימים, אלא היא המשיכה להקדים עד אתמול, ורק ממחר היא באמת תתחיל להתאחר.
נשמע תמוה ? אולי. אבל צריך להבין כי ההשלייה האופטית הזאת נובעת מזה שאנחנו מסתמכים על השעון שלנו שבו שעת חצות היא תמיד 12 ואורך היממה תמיד שווה, דהיינו 1440 דקות (או 86,400 שניות). אך בפועל אורך היממה האסטרונומי יכול להשתנות ולהגיע לכ- 15 דקות יותר או פחות, כך ששעת חצות האסטרונומית אינה שווה לשעת חצות שלנו, וגם הפרש הזמן בין שעת חצות האסטרונומית בשני ימים יכול להיות יותר או פחות מ- 1440 דקות.
-
(מצרף כאן פוסט מפורט שכתבתי בנושא בפורום המקביל לפני שנתיים)
השאלה כאמור נובעת מטעות אופטית שנגרמת כתוצאה ממבנה השעות של השעון שלנו שאינו תואם את השעון האסטרונומי, ואני אנסה להסביר ומקווה שהדברים יהיו מובנים.
לפי מבנה השעון שלנו- שעת חצות היום היא ב- 12:00 בצהריים. וממילא, כאשר השקיעה מתאחרת לפי השעון שלנו, נוצר אצלינו רושם כאילו גם במציאות השקיעה מתאחרת, ומאידך גיסא כאשר הזריחה נהיית מוקדמת יותר לפי השעון שלנו, נוצר אצלינו רושם כאילו גם במציאות הזריחה נהיית מוקדמת יותר, כאשר בשני המיקרים יכול להיות שמדובר בטעות אופטית, ובמציאות המצב הפוך.
ומדוע זה ככה ? התשובה פשוטה, ונקדים שלוש נקודות חשובות: (א) להבדיל משעת חצות לפי השעון שלנו שהיא תמיד בשעה 12, שעת חצות האמיתית (להלן: "שעת חצות האסטרונומית") נקבעת לפי הזמן שבו נמצאת השמש בפועל בשיא גובהה ברקיע. דבר זה משתנה כל הזמן ביחס לשעון שלנו, שבארצינו הקטנה זה תמיד לא בשעה 12 אלא בשעה מוקדמת יותר, לפעמים עד 40 דקות קודם (דהיינו בשעה 11:20 לפי השעון שלנו). (ב) משך הזמן שבין הזריחה לחצות היום האסטרונומי שווה לזמן שבין חצות היום האסטרונומי לשקיעה. (ג) במשך כמה ימים בשנה השינוי בשעת חצות היום גדול יותר מהשינוי של אורך היום. (כגון שהשינוי בשעת חצות הוא של חצי דקה, ואילו השינוי של אורך היום הוא פחות מזה).
לאחר שלוש הקדמות אלו נוכל להבין ששעת חצות האסטרונומית שמשתנה כל הזמן משפיעה ממילא גם על שעת השקיעה והזריחה.
ונחזור לנושא שלנו. החל מה- 12 ביוני מתחילה הזריחה להתאחר, כאשר במקביל ממשיכה השקיעה גם היא להתאחר עד ה- 30 ביוני שרק אז התחילה השקיעה להקדים (בהתחלה ברמה של כמה שניות ביום ואח"כ בקצב הולך וגדל). למה זה קורה ? פשוט- כי חצות היום גם הוא מתאחר בימים אלו, וממילא גורם לשקיעה להתאחר, ובמקביל גם לזריחה להתאחר. (ב- 18 הימים האלה שבין 12- 30 ביוני, מכיון שקצב התקצרות היום קטן ביחס להתאחרות שעת חצות, לכן התאחרות שעת חצות גורמת גם לשעת השקיעה וגם לשעת הזריחה להתאחר. החל מתחילת יולי מכיון שקצב התקצרות היום גדול יותר ביחס להתאחרות שעת חצות, לכן מפסיקה השקיעה להתאחר ואף מתחילה להקדים (בהתחלה ברמה של כמה שניות ליום ואח"כ בקצב הולך וגדל), ומאידך קצב התאחרות הזריחה גדל והולך.
וכאן בימים אלו יש את הטעות האופטית, מכיון שהחל מה- 21 ביוני היום מתחיל להתקצר וממילא גם השקיעה מתחילה להקדים (בהתחלה ברמה של שניות בודדות ואח"כ בקצב הולך וגדל), בעוד שמבחינת השעון שלנו נראה כאילו היא ממשיכה להתאחר עד ה- 30 ביוני. אך כאמור מדובר בטעות אופטית, כי בפועל ביחס לחצות היום האמיתי (אסטרונומי) השקיעה מוקדמת יותר, רק מכיון שבפועל חצות היום התאחר ביחס לשעון שלנו, נראה שגם השקיעה התאחרה. וכן לאידך גיסא, עד ל- 20 ביוני היום עדיין ממשיך להתארך והלילה להתקצר, וממילא גם הזריחה ממשיכה בפועל להקדים, בעוד שמבחינת השעון שלנו נראה שהחל מה- 12 ביוני כבר מתחילה הזריחה להתאחר. וגם כאן מדובר בטעות אופטית, כי ביחס לחצות היום האמיתי (אסטרונומי) הזריחה עדיין ממשיכה להקדים ולא להתאחר, רק מכיון שבפועל חצות היום התאחר ביחס לשעון שלנו, לכן נראה שגם הזריחה התאחרה.
במידה והיינו ממשיכים כמו בעבר להשתמש בשעון שמש (שבו שעת חצות היא שעת חצות האסטרונומית) הדבר היה מוחשי גם היום, כי היינו נוכחים לראות שעד ה- 21 ביוני משך הזמן שעובר מהזריחה עד חצות וכן מחצות ועד השקיעה מתארך והולך, מה שמעיד על התאחרות השקיעה והקדמת הזריחה, ואילו מה- 21 ביוני ואילך משך הזמן מהזריחה לחצות ומחצות לשקיעה מתקצר, מה שמעיד על הקדמת השקיעה והתאחרות הזריחה. אך מכיון שהשעון שלנו כאמור לא מסוכרן עם השעון האסטרונומי, לכן יוצר השעון שלנו רושם מוטעה כאילו הזריחה או השקיעה מוקדמת או מתאחרת, למרות שבפועל יש זמנים שמבחינה אסטרונומית המצב הפוך.
אז כפי שכתבתי, הסיבה שכך שהשקיעה ממשיכה להתאחר בעוד שהיום מתקצר הוא בגלל התאחרות חצות היום האסטרונומי בשיעור הגדול משיעור התקצרות היום. (אפשר לדמות את זה למי שהולך ברכבת מהקרון הראשון לקרון האחרון בזמן שהיא נוסעת, שאומנם ביחס למיקומו ברכבת הוא נסוג לאחור, אך ביחס למיקומו במרחב הכללי הוא התקדם קדימה מחמת התקדמות הרכבת בקצב מהיר יותר ממהירות הילוכו). אז כאמור הכל בגלל חצות היום שמשתנה ביחס לשעון שלנו. אך נשאלת השאלה מדוע באמת שעת חצות משתנה ואינה קבועה ביחס לשעון שלנו ? מדוע היא אינה תמיד בשעה קבועה ? התשובה: מכיון שמבנה היממה של 24 שעות (1440 דקות או 86,400 שניות) אינו מדוייק מבחינת היממה האסטרונומית אלא נתון לשינויים, א"כ נמצא שפרק הזמן שעובר בין חצות של שני ימים אינו 24 שעות בדיוק ברוב הפעמים אלא פחות או יותר, ולכן זמן חצות האסטרונומי משתנה ברוב הזמן ביחס לשעון שלנו.
והנה תרשים הממחיש את הדברים מתוך הספר "הזמנים בהלכה"
-
ומענין לענין לשם העשרת הידע, והפעם- טעות אופטית במלוא מובן המילה
לפניכם תמונות של שקיעה או זריחה מתוך מבחר תמונות שצילמתי. כפי שתוכלו לראות יש סימן מים של תאריך ושעת צילום בתמונות. האומנם שעת הצילום המצורפת היא אכן שעת הזריחה או השקיעה ? (השעה והתאריך מדוייקים).
-
התשובה: כן ולא
כידוע קיימות שתי הגדרות לזריחה ושקיעה: (א) הזריחה והשקיעה האסטרונומית (שמכונה גם "גיאומטריות הנדסיות" או "זריחת/שקיעת 0"). (ב) הזריחה והשקיעה הנראית.
ולענינינו- השעה המופיעה בתמונות תואמת לשעת הזריחה והשקיעה הנראית, אך אינה מתאימה לזמן הזריחה והשקיעה האסטרונומית.
-
מה ההבדל בין הזריחה והשקיעה האסטרונומית לבין הזריחה והשקיעה הנראית, וממה הוא נובע?
ידועה התופעה הנקראית "רפרקציה" דהיינו שבירת קרני האור. קרני השמש בעוברן דרך האטמוספירה משנות כיוון ומסלולן מתעקם, וכתוצאה מכך נראית השמש לעינינו שלא במקומה הנכון. כתוצאה מכך- השמש הנמצאת סמוך לזריחה ולשקיעה תחת האופק נראית לעינינו כמעליו מחמת קרני האור העוברות דרך האטמוספירה ומתעקמות כלפי האדמה במקום להמשיך למעלה בקו ישר. הרפרקציה גורמת לראיית השמש מעל האופק כשמצבה הזויתי תחתיו מעט יותר מחצי מעלה, דהיינו השמש נראית זורחת או שוקעת כשהשמש האמיתית נמצאת כחצי מעלה תחת האופק האמיתי. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהשמש נראית לעינינו 2-3 דקות קודם לזריחה האמיתית, וכן עוד 2-3 דקות לאחר השקיעה האמיתית. את זריחה ושקיעה זו אנו מכנים כ"זריחה ושקיעה הנראית".
לעומת זאת יש את הזריחה והשקיעה האסטרונומית (שמכונה גם "גיאומטריות הנדסיות" או "זריחת/שקיעת 0"), אשר נקבעות על פי זריחת ושקיעת מרכז רדיוס גוף השמש במישור בגובה פני הים במצב אמיתי ללא ההקדמה והאיחור שמחמת הרפרקציה. זריחה ושקיעה זו כאמור מקדימה/מתאחרת 2-3 דקות ביחס לזריחה והשקיעה הנראית.
-
ומענין לענין באותו ענין: "יום השיויון"- האומנם ?
"יום השיויון" חל כידוע ב- 21 במרץ וב- 23 בספטמבר. משמעות היום היא שמשך הזמן שהשמש נמצאת מעל האופק ("יום") והזמן שהשמש מתחת לאופק ("לילה") שווה. אך אם תבדקו את שעת הזריחה והשקיעה בימי השיויון תגלו שבשני הימים היום ארוך יותר מהלילה, ורק כמה ימים לפני או לאחר מכן משתווים היום והלילה.
אז מתי באמת יום השיויון ? התשובה: תלוי. יום השיויון האסטרונומי הוא באמת ב-21 במרץ ו-23 בספטמבר. סיבת הדבר- מכיון שמבחינה אסטרונומית אנו מחשבים את הזריחה וכן השקיעה לפי הרגע שבו מרכז רדיוס השמש נמצא במישור בגובה פני הים ללא ההקדמה והאיחור שמחמת הרפרקציה. בצורת חישוב זאת באמת אורך היום והלילה משתווה בתאריכים הנ"ל.
אבל הלוחות שלנו שבהם מופיעה שעת הזריחה והשקיעה מבוססים על הזריחה והשקיעה הנראית. וכאן יש שני שינויים לעומת הזריחה והשקיעה האסטרונומית: (א) הזריחה הנראית נמדדת לפי הרגע שבו אנו מתחילים לראות את ראשה של השמש, ואילו השקיעה נמדדת לפי הזמן שהיא נעלמת לגמרי מעינינו, וזאת בשונה מהזריחה והשקיעה האסטרונומית שנמדדות תמיד בנקודת מרכז השמש. דבר זה גורם לתוספת של כדקה ורבע בבוקר ועוד כדקה ורבע בערב בימי השיויון. (ב) הזריחה והשקיעה הנראית נמדדת לפי הזמן שבו אנו רואים את השמש בפועל, וזמן זה מוקדם בבוקר בכשתי דקות וחצי וכן מתאחר בערב בכשתי דקות וחצי (ביום השיויון) ביחס לזמן הזריחה והשקיעה האסטרונומי, וזאת מחמת הרפרקציה.
בגלל שני השינויים האלו אנו מקבלים תוספת של כשבע וחצי דקות של יום ביחס למשך היום האסטרונומי, ולכן ביום השיויון האסטרונומי עדיין היום ארוך יותר מהלילה.
