אז "עיבור השנה" השנה, כן או לא ?

[ז'ק 1]

שאלה לא רק מאתגרת, אלא בעיקר יומרנית. מדוע יומרנית ? כי בזמן שהיו מעברים את השנים ע"פ הסנהדרין, לא היו כשרים לעבר את השנה אלא דוקא דיינים מהסנהדרין הגדולה, וגם אז ראש בית הדין הגדול היה מזמן לצורך עיבור השנה רק דיינים מסוימים.
מדברי הגמ' בכמה מקומות מבואר שלאותם דיינים שהיו עוסקים בעיבור השנה היתה מומחיות מיוחדת. ובמה היתה מומחיותם המיוחדת ? לאו דוקא בחלק ההילכתי, כי עיבור השנה אינו דורש ידיעות מיוחדות מבחינה הילכתית. אלא עיקר מומחיותם היתה ניצרכת בשביל הפעלת שיקול הדעת האם לעבר את השנה או לא,- דבר שהצריך כאמור מומחיות מיוחדת.
ומדוע מומחיות מיוחדת ? משום שעיבור השנה נקבע לפי כמה פרמטרים. הפרמטר הראשון הוא שחג הפסח יחול בתקופת ניסן והיינו לאחר יום השיוויון (ועל כך בהמשך), ולא יחול בתקופת טבת (דהיינו קודם יום השיוויון). במידה והסנהדרין היו רואים שללא עיבור השנה יחול חג הפסח קודם תקופת ניסן, היו ביה"ד מעברים את השנה מבלי להתייחס לפרמטרים אחרים, ובאופן זה היו יכולים להכריז על עיבור השנה אף בתחילת השנה מיד לאחר ראש השנה, ולא היו צריכים להמתין עם ההכרזה עד לחודש אדר.
אבל במידה וביה"ד היו רואים שפסח יחול בתקופת ניסן, וא"כ מצד זה אין סיבה לעבר את השנה, מ"מ עדיין היו ביה"ד בודקים פרמטרים אחרים, והם: (א) האם התבואה כבר הבשילה ("אביב" בלשון המקרא) באופן שאפשר יהיה להביא תבואה לצורך קרבן העומר. (ב) האם כבר צמחו הפירות בשיעור שדרכם לצמוח בזמן הפסח. במידה והתבואה כבר הבשילה או לחילופין הפירות צמחו בשיעור הרגיל בכל שנה (אחד מהשניים) לא היו ביה"ד מעברים את השנה.
מכיון שהחודש שמעברים איתו את השנה הוא חודש אדר, על כן הזמן המאוחר ביותר לקבל החלטה האם לעבר את השנה הוא היום האחרון של חודש אדר. וכאן כבר נכנס ענין של מומחיות, כי לפעמים בסוף חודש אדר עדיין התבואה לא הבשילה או שהפירות לא התחילו לצמוח. אך מכיון שהזמן שבו אנו צריכים להבשלת התבואה הוא בפסח (לצורך הקרבת העומר), וכן צמיחת הפירות נצרכת לצורך הבאת הביכורים בשבועות, היו צריכים הדיינים להחליט יותר משבועיים קודם הפסח האם התבואה במצבה הנוכחי ראויה להיות בשלה בפסח, וכן האם הפירות יהיו ראויים להיות בשיעור הצמיחה הרגיל בפסח. לצורך קביעה זאת צריך מומחיות כדי לשער האם התבואה תגיע לשיעור הבישול בפסח, וזה דבר שתלוי בהרבה גורמים, וגם ובעיקר בלדעת לשער את השפעת תנאי מזג האויר על התבואה וכן על הפירות, מכיון שמזג האויר הוא גורם מרכזי בהשפעה על גדילת התבואה והפירות. ובקיצור- לא מספיק היה שהדיינים יהיו גדולי הדור בתורה והוראה, אלא לצורך עיבור השנה היה נחוץ שהם יהיו גם מומחים במטאורולוגיה ושידעו לשער נכונה את תנאי מזג האויר הצפויים עד לפסח, ולפי"ז לשער את ההשפעה על התבואה ופירות האילן. (וזה הקשר כמובן בין נושא הפוסט לבין הפורום כאן).
אז מדוע זה יומרני לנסות לקבוע האם השנה הנוכחית היתה ראויה להתעבר או לא ? דבר ראשון- גם אם הפרמטר היחיד לקביעה אם לעבר את השנה היא חישוב התקופה, מ"מ השנה עדיין אנחנו בבעיה. ומדוע ? כי כידוע יש כמה שיטות לקביעת התקופות,- תקופת שמואל ותקופת רב אדא והתקופה האמיתית. לפי תקופת שמואל וכן לפי תקופת רב אדא- אם לא היו מעברים את השנה הנוכחית היה פסח חל עדיין בתקופת טבת. (לפי תקופת שמואל תקופת טבת מסתיימת ב- 7 באפריל, ולפי תקופת רב אדא תקופת טבת הסתיימה ב- 27 במרץ. אם לא היו מעברים את השנה היה הפסח חל ב- 25 במרץ, עדיין בתקופת טבת בין לפי תקופת שמואל ובין לפי תקופת רב אדא). אז נכון שלפי התקופה האמיתית (יום השיוויון האסטרונומי) תקופת ניסן התחילה ב- 21 במרץ, אבל מי אנחנו שנבוא לפסוק כיצד מחשבים את התקופה לצורך עיבור השנה ? (כבר דנו בזה הגרח"ק זצוק"ל בספר שקל הקודש וכן בספר שורשי הים).
אך גם אם נניח שהיו מחשבים לפי התקופה האמיתית (יום השיוויון), עדיין קיימים הפרמטרים האחרים שהם הבשלת התבואה וכן שיעור הצמיחה של פירות האילן. בחכמה שלאחר מעשה אפשר לומר כעת כאשר אנחנו לקראת סוף חודש אדר ב' כי ב- 25 במרץ התבואה היתה בשלה וכן הצמיחה של עצי הפרי היתה די קרובה למה שהיא בדרך כלל בפסח, ובודאי שהתהליך הואץ כעת לנוכח תנאי השרב ששוררים. אך מי שאיתנו היה יכול לדעת זאת ב- 9 במרץ לפני יותר משלושה שבועות ? בשביל זה צריך כאמור מומחיות מיוחדת לשער מה יהיה המצב יותר משבועיים מאוחר יותר. (רק מספיק לראות בימינו איך המודלים לטווח רחוק מפספסים בענק).