צילום קשת ופירסום תמונתה, ע"פ ההלכה מותר או לא
-
את הפוסט הזה אני מעלה עקב מייל שקיבלתי היום מחבר פורום בשם מאיר ירושלמי. (מצו"ב צילום מסך). מכיון שבתשובה לשאלתו יש תועלת לכלל החברים פה (ובמיוחד לקראת ימי הסתיו והחורף) לכן החלטתי לנסות לענות לשאלה במסגרת הפורום, ומקוה ומצפה שגם שאר החברים תלמידי החכמים כאן יאמרו את דברם בנידון.
כפי שאתם יכולים לראות בצילום המסך, שאלתו התייחסה לתמונה ששיתפתי אתמול שבה נראית קשת בענן. ושאלתו היא למעשה בשני מישורים. הראשון- עצם פעולת צילום הקשת, האם אין בזה בעיה. והשניה- האם אין בעיה בשיתוף התמונה.
אז כאמור אני מעדיף לענות לך מאיר במסגרת הזאת ולא רק במייל חוזר, כי יש תועלת בעצם העלאת הנושא במסגרת הזאת, וגם "תשועה ברוב יועץ", מקווה לראות גם את חוות דעתם של חברים אחרים כאן בפורום. אני הרי לא מו"ץ (מורה צדק) ולא פוסק, אלא רק אברך שמנסה ללמוד מתוך מה שמונח לפניו, וזאת בתקוה שה' יאיר עיני במאור תורתו ויצילני מכל מכשול וטעות, ובהעלאת הדברים כאן ושיתוף שאר הת"ח כאן תיקוותי שהנושא ילובן בסופו של דבר, ונגיע לחקר האמת בעז"ה.
-
בראשית הדברים אציין שהנידון הזה כבר עלה בפורום הקודם, שם התופעה של הופעת קשתות מביאה לחגיגה של שיתוף צילומים. למרות היותי בפורום הקודם אחד מאלה שהירבו מאוד לשתף תמונות (ויתכן שהייתי זה ששיתף שם הכי הרבה), בכ"ז שיתוף של תמונות של קשתות לא עשיתי שם מעולם, ולא בגלל שבימי (או במקומי) לא נראתה קשת כמו בימי רשב"י ורבי יהושע בן לוי, אלא בגלל שאני נמנע מלצלם את הקשת. (חוץ מפעם בודדת שלתוך צילום ששיתפתי שם התגנבה קשת מאוד חלקית, ועל כך בהמשך בעז"ה). אחד מחברי הפורום שם שהוא במקרה אחד "משלנו" היה נוהג לשתף שם תמונות של קשתות, ואני הערתי לו שם ע"ז כאשר אני מעלה שם בפוסט בראשי פרקים את החששות שיש בדבר (פוסט שכמובן לא שרד שם וצונזר שם במהרה כאשר רק בכותרת נשארת ואילו התוכן נמחק).
אז פה אני אעלה את מה שכתבתי שם בראשי פרקים בצורה רחבה יותר עם תוספות.
בגמ' בחגיגה ט"ז ע”א מובא: כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם, אמר רב אבא זה המסתכל בקשת. כל המסתכל בקשת, עיניו כהות. שנאמר (יחזקאל א'): "ּכְמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'". כלומר, יש במראה הקשת מראה שהוא כעין כבוד ה'. ובזוהר הקדוש בפרשת בשלח כתב שהמסתכל בקשת כמי שמסתכל בשכינה. ולכן אין להסתכל בקשת יותר מדאי, שאין זה דרך כבוד כלפי ה' יתברך. (דהיינו- שראייה בעלמא של הקשת ללא התבוננות מותרת, ולכן מי שרואה את הקשת יסתכל עליה לצורך הברכה ראייה בעלמא ללא התבוננות. אבל אסור להסתכל בה ביותר. (לשון השו”ע או”ח סי' רכ”ט סעיף א').
ובגמ' בברכות (נ"ט ע"א) מובא: א''ר אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי- הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, שנאמר: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני". לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא. מתבאר מהגמ' שאילולא שבנפילת אפיים לפני הקשת נראה הדבר כאילו הוא עובד לקשת, היה ראוי ליפול על פניו כשהוא רואה את הקשת. והיינו מפני שהדבר חשוב כמי שרואה פני שכינה.
ולפי"ז נראה לכאורה שבלצלם את הקשת באופן יזום, גם אם נאמר שהדבר אינו בבחינה של הסתכלות על הקשת ואין איסור מצד זה, מ"מ ליבי אומר לי שלכל הפחות יש בזה טעם לפגם, כי הקשת כאמור היא סוג של גילוי כבוד ה', והיה ראוי שהרואה יפול על פניו כשהוא רואה הקשת, אז בודאי שיש טעם לפגם בלעמוד ולצלם את הקשת, כי זה מעיד על התייחסות כאילו מדובר רק באיזה תופעת טבע יפה ומרשימה, בשעה שאליבא דאמת מדובר בגילוי כבוד ה', דבר הדורש סוג של התייחסות אחרת.
-
ומה בדבר שיתוף של תמונה של הקשת שצולמה? האם יש בדבר בעיה?
נראה שכאן יש לדון בשני הבטים. הראשון- הרי השיתוף נועד בכדי שאחרים יוכלו לראות ולהסתכל על התמונה. וכאן יש לדון האם הסתכלות על צילום של קשת דומה להסתכלות ישירה על הקשת, או שמא אינה דומה.
וההיבט השני- במשנה ברורה (סי' רכ"ט ס"ק א') כ', וז"ל: ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם "מוציא דיבה", עכ"ל. ומקור הדברים הוא בספר חיי אדם (כלל ס''ג דין ד') וז”ל: מצאתי בספר אחד שמו נעלם ממני, שאין להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דיבה, עכ"ל. והנה המשנ"ב כתב ש"אין כדאי", משמע שאין איסור בדבר, אבל החיי אדם כתב "אין להגיד", משמע שיש איסור בדבר.
אולם יש שסוברים שאם אומר לחבירו בכדי שיוכל לברך על הקשת אין איסור בדבר (שבט הקהתי). ובספר ברית כהונה (מערכת קו"ף אות ג') כתב שהמנהג פשוט שאומר לחבירו, וכתב שאדרבה ראוי להגיד לכל שנראית הקשת כדי שגם הם יראוה ויתעוררו לשוב בתשובה, ויודו לה' חסדו בזכירת הברית שכרת עם כל ברואיו שלא יביא מבול לעולם.אז נתחיל לדון על ההיבט השני. והנראה- שלפי הסוברים שאין כדאי לומר לחבירו (או שאסור לומר) מטעם "מוציא דיבה", לכאורה גם לשתף תמונה של הקשת שנראתה הוא בחינה של "מוציא דיבה", שהרי בזה הוא בא להודיע לחבירו שהקשת נראתה, ומה לי מודיעו בפה ומה לי מודיעו ע”י תמונה. וגם לשבט הקהתי שרצה להתיר לומר לחבירו, היינו דוקא בכדי שיוכל לברך על הקשת. אבל בשיתוף תמונה של הקשת שנראתה הרי דבר זה לא שייך, וא"כ יש להימנע.
אבל לפי"מ שכתב ה"ברית כהונה" שע"י ההודעה שנראתה הקשת יתעוררו לשוב בתשובה ויודו לה' חסדו בזכירת הברית, אז לכאורה גם בשיתוף תמונה שייך הדבר הזה, אבל כמובן בתנאי שפירסום התמונה נעשה לטעם הזה של לעורר לתשובה ולהודיה לה'. אבל אם הפירסום נעשה רק למטרת פירסום של "תופעת טבע יפה" או של תמונה יפה (שזה בדר"כ מה שעומד מאחורי השיתוף), וגם המסתכלים על התמונה חוץ מלהנות מתמונה יפה הם אינם מתעוררים על ידה לתשובה ולהודיה, ממילא נשארנו רק עם "מוציא דיבה". -
האם הסתכלות בתמונה של הקשת דומה להסתכלות ישירה על הקשת
בספר "ילקוט הגרשוני" וכן בס' רוח חיים (או"ח סי' רכ"ט) כתבו שגם בהשתקפות של הקשת במים ראוי שלא להסתכל. ומתבאר מדבריהם שהאיסור אינו רק בהבטה ישירה על הקשת, אלא גם בהשתקפות שלה יש איסור. וכאן יש מקום לדון האם תצלום דומה לענין זה להשתקפות, או שמא יש לחלק בין השתקפות שבה יש בפועל ראיה של הקשת באותה שעה, אומנם לא ראיה ישירה, אבל בכ"ז יש כאן ראיה עקיפה של גילוי כבוד ה' באותה שעה. אבל בתמונה אין אנו רואים גילוי כבוד ה' באותה שעה, אלא רק כעין השתקפות של כבוד ה' שהיה קודם לכן.
וגם יש צד אחר לחלק, כי פעולת המצלמות היום שהם מצלמות דיגיטליות אינה דומה בדיוק להשתקפות, אלא יותר דומה לציור של הקשת, כי אופן הפעולה של המצלמה הוא שהמצלמה קולטת את הנתונים ומשדרת אותם למעבד שמתרגם אותם לתמונה כפי התיכנות שלו, כך שלמעשה המעבד "מצייר" את התמונה כפי הנתונים שהוא קלט. אז יותר צריך לדון האם יש בעיה לצייר קשת ולראות ציור של קשת, דבר שבמציאות לא ראינו כ"כ מי שמחמיר ואוסר את הדבר, ואדרבה- הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר "חשוקי חמד" (נדה כ"ד ע”ב) כתב בשם גיסו מרן הגר”ח קנייבסקי זצוק"ל שאין חשש להסתכל בקשת שבתמונה.
-
ומה בנוגע לקשת המופיעה בתמונה ששיתפתי אתמול ?
דבר ראשון עלי להבהיר כי הקשת לא צולמה בכוונה תחילה, אלא שבמהלך הצילום של האופק הופיעה הקשת כאשר אני לא מבחין בה בתחילה כי הייתי מרוכז במסך של המצלמה שם מציאות הקשת לא בלטה כ"כ.
אבל לנוכח כל מה שכתבתי לעיל מדוע בכ"ז שיתפתי את התמונה? התשובה היא שהדבר קרה כאשר העליתי קבוצת תמונות מתוך הגלריה במצלמה, שם התמונות ממוזערות, כך שגם התמונה הזאת התגנבה לבין התמונות.
ובדיעבד לאחר שהתמונה צולמה "בלא כוונה" וגם שותפה "לא בכוונה", מדוע לא טרחתי עד עתה למחוק את התמונה ? באמת שאלה טובה ואולי זה מה שאני צריך לעשות. אך בכ"ז יש כאן צד אחר של נידון. בתמונה מצולמת קשת חלקית בלבד, דהיינו שבפועל לא היה מדובר בקשת שהיא בצורת חצי עיגול, אלא היה מדובר במופע של חלק מהקשת בלבד. ומה עשיתי כשהבחנתי בקשת ? רק הורדתי את העיניים כדי שלא להמשיך להסתכל, וזהו. ומה עם הברכה? לא בירכתי. ומדוע ? כי המשנה ברורה בביאור הלכה בסימן רכ”ט כתב: הרואה את הקשת- לא נתבאר אם צריך שיראהו בתמונת קשת ממש, שהוא כחצי גורן עגולה (כלומר, לא נתבאר בפוסקים אם יש לברך על הקשת דוקא כאשר רואה אותה כתמונת קשת, שהיא כעין חצי מעגל), או אפילו ראה מקצת מן הקשת די. והגר"ע יוסף זצ"ל הביא בספרו חזון עובדיה, שבספר הברית כתב, שיתכן וכאשר מופיעה בשמים רק מקצת מן הקשת, אין זה סימן הקשת שמברכים עליו בכלל, שדוקא כאשר הקשת היא במלא צורתה אז יש לברך עליה, אבל לא בכל מקרה שיש מופע של צבעי הקשת היא הקשת שעליה נתקנה הברכה. ועל כן לענין הברכה, "ספק ברכות להקל", ואין לברך על קשת זו.
ומכאן אני רוצה לקחת את הדברים לנידון דידן, כי לפי מה שעולה מן הדברים יתכן שקשת חלקית אינה הקשת שנאמרו עליה כל הדברים שכתבנו לעיל, וממילא אין בעיה לשתף תמונה של קשת חלקית, ובודאי שאין צריך לטרוח ולמחוק תמונה כזאת. אך הדברים עדיין צריכים עיון.
-
לאחר שכתבתי את כל הנ"ל, העיר מישהו את תשומת ליבי לתשובה המובאת באתר "עץ חיים" שכתב הרב יקותיאל אוהב ציון שליט”א, שם העלה צדדים נוספים בנידון הנ"ל, מצו"ב הקישור לאתר ולתשובה
https://etz-chaim.co.il/האם-מותר-לצלם-או-להסריט-קשת
