הסדרה של השלג

[ביתר ירושמיים]

בינות לערפילי ההוד בפסגת החרמון הצחורה, נמוגו להם אשתקד ציורי הסקי המופלאים על השלג הרך. התנפצו הם על סלע הגיר של המציאות המדממת והתחלפו בשרשראות הטנקים שיצרו בוץ ורפש שהכתימו את הלבן היפהפה.
מלחמת הצפון ניטשה, המלחמה במלוא עוזה, החיים איפוא יקרים יותר.
וכשפלאי הטבע הפכו קו חזית נותרנו מרחוק אך לחון במבט.
הבטחנו "יום יבוא ונשוב".
האח... מי יתן כבר היום בו נשוב.
האש השתוללה, קרבנות המלחמה קשים היו מנשוא.
אכן, הגיעה העת לשלום.
טיוטות על טיוטות על טיוטות, דיונים חובקי עולם. חודשים של תקווה וייאוש, שהעפילו לשלב הגמר.
ועם פתיתים ראשונים על ההר, הסכם הסדרה הופיע. על המצע קפוא ולבן, החלה בוהקת תקומה.
הבט נא. הנה תכף כולנו נשוב.
היינו כחולמים.