הלילה ליל ז' במרחשוון- מתחילים לשאול (לבקש) גשמים בברכת השנים
-
ובחו"ל מתחילים לשאול גשמים שישים יום לאחר תחילת תקופת תשרי (5-6 בדצמבר).
והטעם שבארץ ישראל מקדימים לשאול כבר מז' מרחשוון- משום ששם צריך לגשמים יותר (באר היטב ומשנ"ב סי' קי"ז).
-
ז'ק אז עכשיו עדכון ערב יהיה טוב
-
הדעות בענין זמן שאילת גשמים בארץ ישראל
במשנה במסכת תענית (דף י' ע"א) מצינו שנחלקו התנאים ממתי הוא זמן שאילת גשמים, האם מג' מרחשוון או מז' מרחשוון. וכך מובא במשנה: בשלושה במרחשוון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר בשבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת.
וביסוד המחלוקת פירשו- שמצינו מחלוקת תנאים (שם בדף ו' ע"א) מתי הוא זמן היורה (ובלשון הגמ' "רביעה ראשונה"), שר"מ סובר שזמן רביעה ראשונה (היורה) הוא בג' במרחשוון או בז' במרחשוון או בי"ז מרחשוון. (דהיינו שיש שלושה זמנים לירידת היורה. הזמן המוקדם ביותר של היורה הוא בג' מרחשוון, והבינוני הוא בז' מרחשוון, והמאוחר הוא בי"ז מרחשוון). ורבי יהודה סובר שהזמן המוקדם של היורה הוא בז' מרחשוון, והבינוני בי"ז מרחשוון (ולפי הירושלמי בי"ג מרחשוון), והמאוחר הוא בכ"ג מרחשוון. ורבי יוסי סובר שהזמן המוקדם לירידת היורה הוא בי"ז במרחשוון, והבינוני הוא בכ"ג מרחשוון, והמאוחר הוא בר"ח כסלו.
ולפי"ז צ"ל שדעת הסובר שמתחילים לשאול את הגשמים מג' מרחשוון היא כדעת ר"מ שסובר שבג' מרחשוון זה הוא כבר זמן היורה. ובדעת הסובר שמתחילים לשאול מז' במרחשוון (רבן גמליאל) מצאנו ב' דעות. יש שפירשו שהוא סובר כדעת ר' יהודה שזמן היורה הוא בז' במרחשוון. ויש שפירשו שאף הוא סובר שזמן היורה הוא כבר מג' במרחשוון, רק שהוא סובר שמאחרים את השאלה על הגשמים עד ז' במרחשוון משום עולי הרגלים וכמו שמפורש במשנה בדף י' ע"א.
ובדעת ר' יוסי הסובר שהיורה זמנו הוא בי"ז במרחשוון, יש שפירשו שגם זמן שאילת הגשמים לשיטתו היא בי"ז במרחשוון. אך יש שפירשו שגם לשיטתו זמן שאילת הגשמים הוא בז' במרחשוון, כי הוא סובר שהיה ראוי להתחיל לשאול את הגשמים מיד לאחר שמיני עצרת, רק שבגלל עולי הרגלים אנו מאחרים את השאלה עד לז' במרחשוון.
-
ומהו זמן שאילת הגשמים שלא בזמן המקדש?
במשנה בתענית שהבאנו לעיל מבואר שהטעם שמתחילים לשאול את הגשמים רק בז' במרחשוון הוא משום עולי הרגלים שעדיין היו בדרכם לביתם חזרה מירושלים, וירידת הגשמים היתה מפריעה להם, וגם היתה יכולה להביא לעליית מפלס נהר פרת, כך שהיה קושי לחזור לבתיהם.
ולפי"ז לאחר שבעוונותינו חרב בית המקדש ובטלו עולי רגלים, ושוב לא שייך החשש הזה, לכאורה היה ראוי שנתחיל לשאול את הגשמים בארץ ישראל מיד לאחר שמיני עצרת.
ובאמת דעת כמה מן הראשונים היא שבזמן הזה שלא שייך הטעם של עולי רגלים, מתחילים לשאול את הגשמים תיכף מיד לאחר החג. אבל הרמב"ם והשו"ע פסקו שאף בזמן הזה זמן שאילת הגשמים בארץ ישראל הוא בז' במרחשוון. וטעם הדבר- משום שאף לאחר החורבן היה דרכם להתאסף בירושלים ברגלים. (ב"י בשם הר"ן). או משום שאין אנחנו מתחילים לשאול את הגשמים קודם זמן היורה, ואנחנו סוברים שזמן היורה הוא בז' מרחשוון.
-
לענ"ד הטעם להתחיל בז' במרחשון גם בזמן הזה הוא כדי להזכיר לנו את חסרונו של בית המקדש (כתקנות ריב"ז מהרה יבנה המקדש)
וגם להזכיר לנו שגבול ארץ ישראל הוא נהר פרת (לבינתיים נסתפק עד הליטאני)