מדריך לניתוח מפות המודלים (חלק 2)
-
מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים
חיזוי מזג אוויר זה לא משימה קלה בכלל, היא תלויה בהרבה שינויים וגורמים שונים. למזלנו, יש בעולם מחשבי-על שלוקחים מידע מכל התחנות בעולם (כמו לחץ אוויר, לחות, רוח וכו') ומחשבים באמצעות חישובים מתמטיים מסובכים (ששונים בן מודל למודל) מה יקרה בעתיד. התוצאות מוצגות לנו בהדמיה שזמינה לכל אחד.
האתר הנפוץ ביותר שאנחנו משתמשים בו: https://www.wetterzentrale.de/en/default.php
החצים השחורים = תפריט המודלים.
החצים האדומים = המפות הנפוצות.
הריבוע הירוק = תיקיית ההרצות.
אז איזה מודלים יש לישראל?
-
המודל האמריקאי (GFS) – מתעדכן 4 פעמים ביום.
המודל נקרא גם גפס (GFS).
בוקר: בסביבות 6:30
צהרים: 12:30
ערב: 17:30
לילה: בסביבות 23:30.
המודל מאפשר לנו מבט לטווחים של 384 שעות! (16 ימים). ולמעלה מ30 הרצות!
המודל מצטיין בלחזות מגמות ודפוסים לטווח הרחוק (7-15 יום). זהו המודל הטוב ביותר (לטעמי) שנותן לנו טעימה לטווחים הזויים. המודל לא מצטיין במיוחד לטווחים הקצרים והבינונים בניגוד לECMWF – המודל האירופאי. -
המודל האירופאי (ECMWF) – מתעדכן פעמיים ביום.
המודל נקרא גם איסי (EC)
בוקר: בסביבות 6:00
ערב: בסביבות 20:00
מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים בינוניים של 240 שעות. מצטיין בלחזות מזג אוויר לטווח הבינוני והקצר. נכון לעכשיו הוא המודל הטוב ביותר לטווחים הבינונים עבור ישראל. -
המודל הבריטי (UKMO) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב.
מודל שמאפשר לנו מבט לטווחים הבינוניים (168 ש'). הוא לא מצטיין במיוחד יחסית למודל האירופאי, למעט לחץ האוויר בגובה פני הים. -
המודל הקנדי (GEM) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. מאפשר לנו מבט לטווח הרחוק (כמו איסי = ECMWF) של כ240 שעות. מניסיון, אמינותו נמוכה במידה ניכרת מהמודלים האחרים.
-
המודל הגרמני (ICON) – מתעדכן פעמיים ביום, בוקר וערב. נותן מבט של כ180 שעות. לא מצטיין במיוחד ביחס לשאר המודלים.
אז כמה מושגים על המודלים:
- הרצות – מודלים מסוימים (בניהן גפס) לוקחים את הנתונים מהשטח ומחשבים שוב בשביל לראות מה יקרה. לתוצאה קוראים תרחיש הדמיה שמוצגת בצורה נפרדת וניתן לגשת אליה בקלות. שימו לב שלתרחישים אמינות נמוכה מההרצה המרכזית.
- אנסמבל (ENSEMBLE) – גרף שמראה את התפלגות התרחישים. כלומר לוקחים פרמטר כלשהו ולפי גרף ניתן לראות את הנתונים של כל התרחישים. נותן אינדיקציה על וודאות – אם כל התרחישים מראים על נתונים דומים, ניתן להניח שישנה וודאות בתאריכים אלו. דרך להשוואת התרחישים בצורה קלה. לרוב הנתונים מוצגים בגרף. קישור: https://www.wetterzentrale.de/en/show_diagrams.php?model=gfs&var=2&lid=ENS&h=0
- מגמה – רצף של עדכונים ותרחישים שמראה על נקודות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. למשל מערכת שנראית בתאריך מסוים למשך מספר עדכונים.
אוקי... מה אני רואה בכלל??
- אז המפה הנפוצה ביותר היא מפת 500 מיליבר (hPa) שמאופיינת במפה צבעונית ונותנת אינדיקציה למערכות פוטנציאליות. אז בואו נעשה סדר: 500 מיליבר (hPa או מיליבר – יחידת מידה למדידת לחץ) הוא לחץ אוויר מסוים.
בשטח פני הקרקע הלחץ הממוצע הוא 1013 מיליבר.
ככל שעולים כלפי מעלה – לחץ האוויר קטן.
אז מה המפה הצבעונית מציגה לנו? היא מציגה באיזה גובה מעל פני הים לחץ האוויר הוא 500 מיליבר.
שימו לב שבמקרא המפה כתוב מספרים כמו 552 (3 ספרות). בשביל למצוא את הגובה צריך להכפיל ב10 או להוסיף 0. למשל 552 הכוונה ל5,520 מטר.
לדוגמה, אם הצבע הוא ירוק זה אומר שבגובה 5,520 מטר לחץ האוויר הוא 500 מיליבר (ע"פ מקרא מפה).
אז בשביל מה צריך את המפה הזאת?
ככל ששכבת הלחץ 500 מיליבר נמוך יותר – כך האוויר דחוס יותר. אוויר דחוס יותר = אוויר קר יותר. אוויר קר יותר = מערכת (בגדול). בישראל אם שכבת ה500 מיליבר נמצאת בגובה 5520 מטר (האזור הירוק) אז תהיה מערכת רצינית באזורינו.
מושגים
- אפיק רום = שלוחה של אזור (בדרך כלל יקרא "ירוק") בצורה של U שמדרים (יורד דרומה) לעבר ישראל. לדוגמה:
- אפיק עמוק = אפיק רום אך חריג מאפיקים רגילים (במפה מתואר כ"כחלחל").
- אפיק רום מנותק = "בועה" אזור בו לחץ 500 מיליבר נמוך מהאזור סביבו, אך מנותק מגרעין. אפיק "צף". לדוגמה:
מפת 850 מיליבר
המפה השנייה היא מפת טמפרטורה בגובה 850 מיליבר. המפה מציגה לנו את הטמפרטורה בשכבת האוויר שבו הלחץ שלו הוא 850 מיליבר. פרמטר זה מאפשר לנו להעריך בצורה מדויקת את הטמפרטורה על הקרקע. לדוגמה, אם במפה הטמפרטורה היא קטנה ממינוס 2, בשילוב עם אפיק עמוק = שלג בהרים.שקע ברומטרי ולחץ בגובה פני הים
לחץ בגובה פני הים מתואר במפה כפסים לבנים על המפה. ראשית, עלינו להבין איך לקרוא את המפה: הפסים הלבנים הם בצורה מעגלית, ובתוך כל השטח המעגלי הזה לחץ האוויר כתוב על הפס הלבן. כלומר, בשביל למצוא את לחץ האוויר באזור מסוים, נחפש את "העיגול" הראשון שהאזור בו נמצא. לדוגמה:
השטח הסגול, הוא העיגול הקרוב ביותר שבו ישראל נמצאת. ולכן, לחץ האוויר בגובה פני הים מעל ישראל הוא 1020 מיליבר.
למה זה רלוונטי?
שקע ברומטרי זה כשלחץ האוויר בגובה פני הים הוא נמוך מהאזור סביבו. בישראל, יש כמה סוגים של שקעים ברומטרים. הבולטת ביותר היא שקע קפריסאי (שקע מעל קפריסין) שמלווה באפיק רום. כמו שמתואר בתמונה:
איך זה עובד?
האוויר בתוך השקע הוא בעל לחץ אוויר נמוך. לכן, האוויר שמסביב לשקע נכנסים בתנועה מעגלית לתוכו (כדי "למלא" את השקע עם לחץ האוויר הנמוך) כאשר האוויר מגיע למרכז השקע, הוא מתחיל לעלות כלפי מעלה. האוויר כשעולה למעלה פוגש באוויר קר יותר, מה שמביא לגשם כבד. אם תראו שקע עמוק מעל קפריסין בשילוב עם אפיק, תדעו שגשם כבד במיוחד ירד בארץ.
בואו ננסה לנתח מפה:
התאריך: מפה ל14 לינואר.
סוג המפה: גובה מפלס 500 מיליבר.
מה אנחנו רואים?
אפיק עמוק מעל ישראל.
לחץ אוויר נמוך בגובה פני הים מעל קפריסין (1,000 מיליבר) = שקע קפריסאי עמוק מאוד.
לכן, ניתן לפרסם פוסט באקלימוס שב14 לחודש ע"פ עדכון גפס הנוכחי - מסתמן מערכת רצינית.
זה היה מדריך מורחב לניתוח מפות ומודלים. אם יש שאלות, הצעות או רעיונות - תשאלו. אם לא הבנתם מושג כלשהו, אל תחששו לשאול. לקח לי ימים לכתוב את המדריך, מקווה שעזרתי לכמה שיותר אנשים. שהיה לכם המשך שבוע נעים
-
-
נעול על ידי
אקלימוס -
נעוץ על ידי אקלימוס
-
למדריך לניתוח מפות המודלים חלק 1 לחצו פה
להשארת משוב על המדריך לחצו פה
