חדשות היסטריות- סכר דגניה פתוח !!!
-
ז'ק 2 כיום מפלס הכינרת לא כזה משנה כי הרוב זה התפלה
תירגעו !!! -
גשם עד בלי די אמר בחדשות היסטריות- סכר דגניה פתוח !!!:
אוהב לדעת הכל המים יגיעו עד ים המלח אבל גם עם סכר דגניה יהיה פתוח כל השנה זה לא יעזור לים המלח מסיבה מאוד פשוטה רוב המים שבעבר הגיעו לים המלח זה היה בכלל מהירמוך ולא מהירדן והסורים בנו בלי סוף סכרים על הירמוך
אפשר חידה קטנה? איפה מה שכתבת כתוב בתורה ?
-
ז'ק 2 אמר בחדשות היסטריות- סכר דגניה פתוח !!!:
גשם עד בלי די אמר בחדשות היסטריות- סכר דגניה פתוח !!!:
אוהב לדעת הכל המים יגיעו עד ים המלח אבל גם עם סכר דגניה יהיה פתוח כל השנה זה לא יעזור לים המלח מסיבה מאוד פשוטה רוב המים שבעבר הגיעו לים המלח זה היה בכלל מהירמוך ולא מהירדן והסורים בנו בלי סוף סכרים על הירמוך
אפשר חידה קטנה? איפה מה שכתבת כתוב בתורה ?
מכיון שאף אחד לא ענה, אני מתנדב לענות על השאלה של עצמי...
ובכן-בפרשת "וזאת הברכה" כתוב (דברים פרק ל"ג פסוק כ"ב) "ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן", ופירש רש"י שפירושו הוא כתרגומו, דהיינו שנהר הירדן היה יוצא מחלקו של דן ממערת פמייאס (הבנייאס של ימינו), ואותו נהר (הירדן) עיקר זינוקו דהיינו קילוחו הוא מן הבשן. ובמילים אחרות ופשוטות- עיקר ספיקת המים של נהר הירדן היא מהמים שמגיעים מנחלי הבשן, והיינו הירמוך המוכר לנו כיום. -
-
מאור גליל העליון יש לך פשט אחר ?
-
ז'ק 2
כן, 'עיקר זינוקו דהיינו קילוחו הוא מן הבשן' דהיינו שהירדן (ההררי) מתמלא מנהרות הבשן (גולן) -
מאור גליל העליון קיבלתי את הפשט שלך, למרות שאני לא משוכנע שזינוקו וקילוחו של הירדן ההררי מגיע מן הבשן, אלא בעיקרו הוא מגיע מנחל דן ושניר והבנייאס ועוד נהרות שמוצאם בלבנון, כך שאין אלו נהרות שמושכים מים מהבשן.
לגבי הפשט שהבאתי אני, מצו''ב צילום של ''רש''י כפשוטו'' שמפרש על הדרך שכתבתי, והמעיין יבחר.
-
ז'ק 2
אכן מבואר שם כדבריך, אולם צ"ע מדוע להסביר שהבשן הינו דרומית לכנרת ולרמת הגולן בעוד הפשיטות נותנת שרמת הגולן של ימינו היא ה"בשן" כפי שישנם שני ישובים ע"ש הבשן, אלוני ולהבות הבשן וכפי שמפורש ב"אז יבדיל משה" שאחת מערי המקלט שבעבר הירדן היא "גולן בבשן" די בכך שנסביר שהבשן הוא דרומית לפמייאס ואלו הם נחלי מרכז הגולן הנשפכים לירדן -
אם כבר סכר דגניה- מי יודע איזה סוג של בעיה הלכתית יצר סכר דגניה?
רמז: ברכת הימים לפי הגר''ש אלישיב זצ''ל.
-
התשובה: ספק בברכת "ברוך...עושה מעשה בראשית".
ובתחילה קצת רקע. בשו"ע או"ח סימן רכ"ח סעיף א' נפסק שעל ראיית ימים ונהרות מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". אך כמה תנאים ומיגבלות נאמרו בזה, שלגבי נהרות אין מברכים אלא רק ארבעת הנהרות שנזכרו בתורה (שם סעיף ב'), וכן על שאר נהרות שהם גדולים כמו ארבעת הנהרות הללו, וגם שידוע שהם מששת ימי בראשית (משנ"ב שם ס"ק ד'). אך כל זה בתנאי שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע"י אדם. והסכמת הפוסקים שתנאי זה קיים גם לגבי ברכת הימים, שאפשר לברך עליהם רק כשרואה את הים במקום שהיה גם בששת ימי בראשית. אבל אם רואה את הים במקום שאפשר שאינו מששת ימי בראשית, אלא שמעשה ידי אדם הוא שגרם לו, אז אין מברכים על ראיית אותו מקום.
ולכן אמר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדוקא אם רואה את כל הכנרת יכול לברך את ברכת הימים, כי בודאי רואה גם את החלק שהיה מששת ימי בראשית. אבל אם רואה רק את חלקה, יש לחוש שמא במשך הזמן נתרחבה, והחלק הנראה אינו מששת ימי בראשית.
קודם הקמת סכר דגניה עמד מפלס הכינרת המירבי על רום של 212.3- מטר, שזה אומר מפלס נמוך בכמעט שלושה מטרים פחות ממה שהוא כעת. הקמת סכר דגניה הביאה למצב שבו הכנרת מכסה שטחים של כמה קמ"ר רבים שלא היו מכוסים במים קודם הקמת הסכר. שטח הכנרת היום כאשר המפלס גבוה בכשלושה מטרים ממה שהיה קודם בניית הסכר גורם לכך ששטח הכנרת גדול בכמה קמ"ר ממה שהיה קודם שהוקם הסכר. וממילא על ראיית אותם מקומות שנתכסו במים לאחר בניית הסכר בודאי שא"א לברך לכולי עלמא, כי על דבר שהוא מעשה ידי אדם אין מברכים "עושה מעשה בראשית".
