"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי)
-
כתב השו"ע (או"ח סי' רכ"ז סעיף א'), וז"ל: עַל הַזִּיקִּים, וְהוּא כְּמִין כּוֹכָב הַיּוֹרֶה כְּחֵץ בְּאֹורֶךְ הַשָּׁמַיִם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִמְשָׁךְ אוֹרוֹ כְּשֵׁבֶט, וְעַל רְעָדַת הָאָרֶץ, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל רוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, עַל כָּל א' מֵאֵלּוּ, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאִם יִרְצֶה יֹאמַר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם.
אנחנו בפיתחה של יממה עם אירוע מזג אויר חריג בעוצמתו שבמסגרתו צפויות ע"פ החזוי רוחות בעוצמה חזקה ביותר עד למהירות של 100 קמ"ש ואף יותר. לכשזה יקרה- מה הדין לגבי הברכה ? האם יש לברך ואיזה ברכה ?
-
ברכות "עושה מעשה בראשית" ו"שכוחו וגבורתו מלא עולם" מוכרות לנו מאוד מברכת הברקים והרעמים. אך כאמור- גם על הרוחות שנשבו בזעף נתקנו הברכות הללו, אך פרטי הדין בזה אינם ידועים כ"כ לכולנו, וזה משני טעמים: (א) רוחות שנושבות בזעף אינן שכיחות כ"כ, כך שממילא גם אין כ"כ מודעות לברכה שיש לברך עליהם. (חויתם פעם רעידת אדמה ל"ע? האם זכרתם בשעת מעשה לברך? מנחש שרובכם לא זכר, וזה בגלל הנדירות הגדולה של הדבר תודה לא-ל, כך שממילא אין גם כ"כ מודעות בשעת מעשה לכך שצריך לברך). (ב) גם כשכבר יש אירוע של רוח עזה, עדיין לא ברור מהו הגדר של רוחות "שנשבו בזעף" שעליהם מברכים. ובספר הערות להגרי"ש אלישיב זצוק"ל עמ"ס ברכות (דף נ"ד) כתב שכיון שאין אנו בקיאים על איזה רוחות מברך, לכן אין אנו מברכים על הרוחות כלל. אך פוסקים אחרים נקטו שגם היום שייכת הברכה על הרוחות, ולהלן נשתדל להביא את עיקרי הדעות בזה.
-
במשנה ברורה (רכ"ז ס"ק ד') כתב לחלק בין רוחות שנשבו בזעף, לבין רוחות חזקות שנשבו שלא בזעף, שאת ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם" לא שייך לברך אלא רק על רוחות שנשבו בזעף גדול. אבל על רוחות שלא נשבו בזעף גדול אין מברכים ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם", אלא רק ברכת "עושה מעשה בראשית", וזה כמובן בתנאי שמדובר ברוח סערה. ולכן סיים המשנ"ב שטוב לברך תמיד על רוח סערה שאינה מצויה רק ברכת "עושה מעשה בראשית", שבזה בודאי יוצא ממה נפשך, כי אין אנו בקיאין כ"כ מהו "בזעף".
והנה בדברי הפוסקים מוסכם שתנאי הסף לברך על הרוחות הוא שיהיה מדובר ברוח סערה, וגם שאותה רוח אינה מצויה אלא לפרקים, וכל זה לענין ברכת "עושה מעשה בראשית". אבל לענין ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם" צריך רוח בעוצמה חזקה ביותר, ואין אנו בקיאין בזה כפי שכ' המשנ"ב. (ומה שבירושלמי ברכות פ"ט ה"ב איתא שעל רוחות שבאין בזעף מברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" וכשבאין בנחת מברך "עושה מעשה בראשית", כבר עמדו המפרשים על דברי הירושלמי, שאין מסתבר שעל רוחות הנושבות בנחת יתקנו ברכה. ולכן יש מי שפירש "שבאין בנחת" היינו שלא נשבו בזעף גדול הנשמע בכל העולם עליהם (שאז ברכתם "שכוחו וגבורתו מלא עולם"), אבל לעולם מדובר ברוח גדולה. (מג"א). ויש שפירש שדברי הירושלמי מדברים במקרה שבו לא נשבו הרוחות זמן רב, שאז כשחוזרת הרוח לנשוב מברך "עושה מעשה בראשית" ואפילו כשנושבת בנחת (מור וקציעה). ועוד פירושים נאמרו בזה, ואכמ"ל).
-
אז כיצד עלינו לנהוג לדינא ?
כפי שהזכרנו לעיל, דעת הגרי"ש אלישיב שאין מברכים על הרוחות כלל כיון שאין אנו בקיאין על אלו רוחות לברך.
ובספר חשוקי חמד (ברכות נ"ט) דייק מדברי המהרש"א שרוח שמברך עליה "שכוחו וגבורתו מלא עולם" מדובר ברוח מסוג כזה שהיא מסוגלת ח"ו לצרה גדולה, אבל לא רוח הפחותה מכך. וגם לענין ברכת "עושה מעשה בראשית" צריך רוח שהיא קרובה לצרה.
ובשם הגרח"ק זצוק"ל הביאו (שער העין סימן ל') שמי שמתפעל מהרוח והיא נראית לו חזקה מאוד יתכן שיכול לברך, ורוח שאינה מצויה כל שנה מברכים עליה "עושה מעשה בראשית". והביא עוד שרוח במהירות שמעל 60 קמ"ש במישור החוף נחשבת רוח נדירה, ובהרים רוח מעל 75 קמ"ש, ואינן מצויות אלא אחת לכמה שנים. (רק שיש כאן שאלה טכנית, כיצד נוכל לדעת בשעת מעשה מהי מהירות הרוח, אא"כ נאמר שהתפעלות לבד מספיקה כדי לברך).
-
עצה לצאת מידי ספק
חשבתי שאולי יש עצה למי שיש לו "נערווין" וחושש לברך, אז אם הסערה והרוחות העזות מלוות בברקים ורעמים, אז בזמן שהוא מברך ברכת "עושה מעשה בראשית ו"שכוחו וגבורתו מלא עולם" על הברקים והרעמים יתכוין שעל הצד שהרוח היא כזאת שיש לברך עליה, הרי הוא מכוין בברכתו גם על הרוחות, וצ"ע לדינא, אבל המכוין לא הפסיד.
-
פרט נוסף בברכת הרוחות- ברכה על רוחות סערה בלילה
יש שכתבו שאין לברך על רוחות סערה שהתחילו בלילה, וזה ע"פ משמעות הגמ' בברכות נ"ט ע"א. אך יש מי שכתב שאם רואה רוח סערה בלילה יברך משום שבודאי התחילה ביום, ולכן הפוסקים והמשנ"ב לא הביאו דבר זה שאין מברכים על רוח סערה שהתחילה בלילה. ומ"מ זה בודאי שאם הרוח התחילה ביום אז אפשר לברך גם בלילה (וזה כמובן בכפוף לכל התנאים שנזכרו לעיל).
-
איזה שיעור כללי
מרתק -
ז'ק לא יודע אם במערכת הנוכחית מתוכנן לנו פעילות חשמלית
-
פינקי אמר ב"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי):
ז'ק לא יודע אם במערכת הנוכחית מתוכנן לנו פעילות חשמלית
מתוכנן, אבל לא בגדול, אלא סו''ר יחידות.
-
ז'ק אמר ב"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי):
מתוכנן, אבל לא בגדול, אלא סו''ר יחידות.
ושוב, כל פעם שאני רואה את המילים הללו אני שואל את עצמי האם המילה 'יחידות' היא על הרעמים או על הסופות,
כלומר, יהיו כמה סופות בודדות שבכל סופה יהיה הרבה רעמים,
או שיהיה הרבה סופות אבל עם רעמים יחידות או בודדות בכל סופה כזו...

-
אדיב אמר ב"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי):
ז'ק אמר ב"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי):
מתוכנן, אבל לא בגדול, אלא סו''ר יחידות.
ושוב, כל פעם שאני רואה את המילים הללו אני שואל את עצמי האם המילה 'יחידות' היא על הרעמים או על הסופות,
כלומר, יהיו כמה סופות בודדות שבכל סופה יהיה הרבה רעמים,
או שיהיה הרבה סופות אבל עם רעמים יחידות או בודדות בכל סופה כזו...

שני הדברים נכונים, כשיש סופות בודדות, מטבע הדברים שגם כמות הברקים בסופה תהיה קטנה יותר מאשר בסופות המתרחשות בזמן פעילות חשמלית מוגברת.
-
ז'ק או במילים אחרות: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
-
פינקי אמר ב"רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ"- הַבְּרָכָה (תּוֹכֶן תּוֹרָנִי):
ז'ק לא יודע אם במערכת הנוכחית מתוכנן לנו פעילות חשמלית
לפי המודל לחיזוי ברקים אז צפויה פעילות חשמלית בעיקר לאורך החוף בחלק גדול מהמערכת.


-
ז'ק אבל לא אצלינו
למרות שבמפה שהבאת דווקא כתוב בית שמש ולא בני ברק
(מעניין למה)
המכירה הסינית של עזר מציון נפתחה!
דרימי מתנה רוצים? לחצו כאן:
https://sale.ami.org.il/?vt=7000099&affid=202928
להצטרפות לנאמני עזר מציון — במייל:
ezermizionn@gmail.com