לטובת כל מי שלא יודע מה היה ב1950: (כמוני עד לפני 10 דקות)
ינואר
בתחילת ינואר, החלו מטחי ברד בתל אביב ומעט פתיתי שלג ירדו בגליל העליון ובהרי ירושלים.[2]
ב-27 בינואר, החל לרדת שלג בהרי הצפון ובירושלים. הוא אמנם נערם לגובה רב, אך הפשיר במהרה והותיר אחריו קור כבד. הקור התרחב לשאר הארץ ושלג החל לרדת גם בשומרון ובהרי יהודה. ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ ובתל אביב ירדו פתיתי שלג למשך דקות אחדות.[3] ב-29 לחודש חזר לרדת שלג בחיפה וזה כיסה את מרבית העיר בלבן.[4]
פברואר
כשבוע מאוחר יותר, ב-6 וב-7 בפברואר, החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. גובהו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-65 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד, כמו כן ירד שלג בפתח תקווה, כפר סבא, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב וכן סביב הכנרת.[5] ב-8 בפברואר הגיע השלג גם לים המלח, כאשר נערמו 8 סנטימטר של שלג.[6]
רבים מילידי הארץ לא ראו כלל שלג עד אותו יום וכמוהם גם רבבות עולים חדשים שהגיעו לארץ במסגרת העלייה ההמונית ששהו בדיור עלוב במעברות וללא ציוד חורף ובגדים מתאימים.[7][8] כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר, ועל התמוטטות שרידי בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים.[9]
