הודעות שפורסמו על ידי ז'ק

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה

ואגב, איך קוראים לתינוק? אם לביתי קוראים שלגיה אז אולי לנכדך נקרא אז'יקון

עדיין לא קוראים לו כי עדיין לא היתה ברית, והרעיון שלך בהחלט נחמד ומקורי, אך יתכן שיעדיפו לקרוא לו ז'קנקן על משקל ''ז'ק קטנטן''. במחשבה שניה- מכיון שהילוד הוא אשכנזי, ואצלנו לא נהוג לקרוא לנכד על שם סבו בחיי הסב, אז נצטרך למצוא שמות אחרים- לא אז'יקון ולא ז'קנקן. ובכל מקרה- שיהיה במזל טוב ושנזכה לרוות ממנו רוב נחת יהודי ולרקוד בעז''ה בחתונתו. (אגב- חוזר כעת מירושלים מלווית הדודה של אשתי. היינו בהר המנוחות, ומה לומר- לילות קרירים כאלה יהיו בבני-ברק אולי בעוד חודשיים. פשוט תענוג).

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

תמיהני עליך שביקרת בשכונת רמות ולא טרחת לקפוץ או לפחות לעדכן.

בעז''ה ביום שני הקרוב אני שוב אמור להיות בירושלים לרגל הברית של נכדי, אך לא בשכונתך אלא בשכונה שבהמשך- סנהדריה המורחבת, כך שגם הפעם לא נראה לי שיהיה זמן לקפוץ, אבל לעדכן אני מעדכן. שבת שלום ושיהיה בשמחות אצל כולם.

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

ז'ק אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

איש השלגים ועל התמונה הראשונה אתה לא רוצה להגיב? יש בה סוג של ''כתב אישום''...

היה פה עומק נוסף שפספסתי?

אין פה עומק, אלא יש לי פה עסק עם מישהו שיש לו לא רק ראייה אופטימית, אלא בעיקר ראייה חיובית ונקייה, ולכן לא הבנת. זה לא כ''כ מתאים ל''אלול'' וגם לא בשאר השנה, אבל בודאי נתקלת אי פעם בחייך במישהו שצועק על מישהו אחר ''חתיכת אפס''. אז על אותו משקל יש מי שאומר על החבר שלו שהוא ''אחד אפס'', דהיינו אחד שהוא אפס. אז כשכתבת ''ז'ק אחד אפס'', התלוצצתי שמי שירצה יוכל להבין שכוונתך לומר שז'ק הוא אחד אפס. (והאמת שמה שנכון נכון).

ומה הקשר בין איסור הסגת גבול לבין החצבים? ידועים דברי הגמ' במסכת בבא בתרא (נ"ו ע"א) שיהושע בן נון תחם את הגבולות בין השבטים ע"י שתילת חצבים. וכן מבואר בירושלמי פאה פרק ב' הלכה א', ושם א"ר יוסי בר חנינא שחצבים מפסיקין לפאה, דהיינו שהם מהוים סימן מובהק עד להיכן מגיע תחום כל שדה. וכן מובא בשו"ע חו"מ סימן רע"ה סעיף ד' שהחצב שמתחמים בו תחומים מפסיק בנכסי הגר לענין שהמחזיק בשדה (שהוא נכסי הגר שמת) לא זכה אלא רק עד החצב. וכתב שם הסמ''ע, וז"ל: והחצב שמתחמין בו תחומין- פי' כשבאין להפסיק בין שדה לשדה וכו' נוטעין בין שדה לשדה עשב הנקראת חצב, ובגמרא איתא שם שבו תוחם יהושע בן נון את הארץ, כשחלקה נטעה בין שבט לשבט, וכן היו נוטעין איש בין רעהו, כי אותו עשב גדל בשוה למטה ואין לו שרשים המתפצלים לכל צד כדרך שאר נטיעות, עכ''ל. וכן בגמ' במסכת ביצה (כ"ו ע"ב) מובא שהחצב מקטע את רגליהם של הגזלנים דהיינו מסיגי הגבול. אמור מעתה- החצב- משמר הגבול.

כל שנה כשאנו קוראים בתורה בפרשת שופטים את הפסוק "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים" אני נזכר בחצבים, ומיד יוצא לגבעת הזית הסמוכה לביתי בכדי לראות האם פריחת החצבים החלה.

אז גם אמש- כאשר למדתי את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, כשהגעתי לפסוק (דברים י''א, י''ד) "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים" יצאתי לגבעה הסמוכה, וגיליתי שבתיזמון מדוייק לקריאת האיסור של הסגת גבול בפרשה החלו החצבים לפרוח.

אדיב אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

אגב, מאיפה היה לך חניה בכל המקומות האלו בבין הזמנים???

אדיב היקר- ביקשת לקבל דו''ח חניה? קיבלת!

להלן דו''ח על התנהלותי מבחינת החניה.

טבריה- באיזור דירת הנופש בה שהינו באמת היה קשה למצוא חניה, כי היה מדובר בכביש ראשי. אז באיזור סמוך מרחק הליכה של שתיים שלוש דקות אפשר היה למצוא מקומות פנויים.

לצורך השהייה בטיילת בטבריה החנינו את הרכב בחניון שמול קבר הרמב''ם והלכנו ברגל כמה דקות.

בקבר רבי מאיר בעל הנס אומנם החניה היתה די עמוסה, אבל היו מקומות פנויים. כנ''ל במירון.

בצפת אנחנו מחנים דרך קבע את הרכב בחנייה של ''המצודה'' ומשם צועדים ברגל למצודה/ לעיר העתיקה.

בבנייאס- חניון מסודר בשאר ישוב עם חניה בשפע. כנ''ל בעמק המעיינות ונחל הקיבוצים.

במרינה בהרצליה- בסייעתא דשמיא תמיד מצליחים למצוא חניה סמוך למרינה באיזור בו החנייה בחינם. בכל מקרה יש שם תמיד גם מקומות חניה בכחול לבן.

פארק הרצליה- יש איזור של חניה חינם, אך אני החניתי בחניית כחול לבן (ויש חניה בשפע) עם תשלום דרך פנגו.

ירושלים שכונת רמות- חנייה חינם בחניון של קניון רמות.

בית אל- חניה בשפע.

נמל ת''א- בגלל בעיית החנייה בתקופה הזאת הגעתי לנמל עם שירות ההסעות המיוחד לבין הזמנים- קו 133 מבני ברק.

איש השלגים ועל התמונה הראשונה אתה לא רוצה להגיב? יש בה סוג של ''כתב אישום''...

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

ז'ק אחד אפס.

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

ז'ק אחד אפס.

גשם עד בלי די אוי ידידינו המפקח ובעיקר "המבין במודלים" (וגם הזוכה בחידון הקיץ)!! בא יהודי ושואל אותך שאלה איך הוא יכול לדעת האם תהיה עננות וכמה, ומה אתה עונה לו? משהו בסגנון של אדם שהולך לרופא ומבקש לדעת אם הכל בסדר איתו מבחינה רפואית, ואז הרופא שולח אותו לעשות סדרה ארוכה של בדיקות וצילומים, ואומר לו "כשתקבל את התוצאות של הבדיקות והצילומים תסתכל בנתונים ותוכל לדעת אם אתה בריא או לא ואיזה בעיה רפואית יש לך". ואותו אדם מקבל לידו רשימות ארוכות של נתונים ומספרים וגרפים וכן צילומים שונים, ואפילו לא יודע איך מתחילים להסתכל על כל שטף הנתונים, כי מה לעשות- הוא לא רופא ולא כ"כ יודע מה לעשות עם כל הנתונים ואיך להסתכל על הצילומים. והנמשל- ניתוחי נתונים כפי שאתה מציע מתאים בעיקר למביני דבר כמוך שיודעים לקרוא מפות ולנתח נתונים ולהסיק מסקנות בהתאם. אבל לפשוטי העם כמוני וכמו עוד כמה שספק אם הם יודעים בכלל מה זה "אינברסיה" (לא אוניברסיטה אלא אינברסיה) ומה זה 800 מ"ב (לא 800 משנה ברורה), ההצעה שלך היא כמעט כמו לדבר איתם בסינית.

איש השלגים אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

ז'ק קיצור, נראה שנהנית מאוד בביהז''מ....
תמיהני עליך שביקרת בשכונת רמות ולא טרחת לקפוץ או לפחות לעדכן.
(יש לי חוב אליך להראות לך את הנוף מהמרפסת שלי...., אני בטוח שתיעתק נשימתך לכמה רגעים...)

להזכיר- בשעה שאני הייתי בשכונת רמות, אתה היית עסוק בקרית הרצוג בלדחוף את האויר בידיים כדי לפנות מקום ללכת וכן בלהזיע בחורבה באוהל בלי מזגן. אז אני נהניתי מאויר הרים צלול כיין וקריר, ובאותו זמן אתה היית עסוק בלהזיע את נשמתך. מקווה שהספקת להתאושש.

אדיב אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

ז'ק אמר בגלריית תמונות מימי בין הזמנים מנחם אב תשפ''ה:

אתה חייב לספק הסברים על התמונה הזאת.
זה נראה ציור או משהו דומה...

וגם: מי זה הַמְּמַנְגֵּל שם למעלה?

התמונה הזאת היא מנמל תל אביב מתערוכת האורות. זאת לא תמונה, אלא מיצג בגובה כמה מטרים. המיצג הוא של ''איש שלג'', ואתה מן הסתם מבין למה בחרתי לשתף דוקא את התמונה הזאת...

ולגבי הממנגל- הוא לא אחר מאשר בני הי''ו אשר עסוק להכין מטעמים למשפחתו ולהוריו. היה טעים ומזין. לגבי שאר התמונות אני אפרט בעז''ה ובל''נ בימים הקרובים (כרגע הזמן שלי ממש לחוץ).

בדיעבד התברר שא''א לסמוך על אף תחזית. התחזית לליל אתמול בירושלים היתה על כיסוי עננים של בין 2% ל- 7%, ולפי לשון התחזית ''לילה בהיר''. ובפועל ? ברוב שעות הלילה היה כיסוי עננות של בין 50% ל-70% ! אז כאמור- בכל הקשור לתחזיות על רמת העננות הצפויה יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ביותר.

ולסיום- בתערוכת האורות בנמל ת''א היה בין שאר המייצגים גם את המיצג הנראה בתמונה. אז עוד סוג של משהו שהוא הכלאה של איש שלגים או עץ.

הגעתם לבית אל עם הילדים/ נכדים (או אפילו אתם לבד)? איך אפשר לוותר על ביקור ב''חוות אפרים''? פינת חי שהיא יותר קרובה להיות גן חיות קטן. מקום יפייפה עם שפע עצי תאנה וזית עמוסי פירות, וחיות ובעלי כנף מכמה מינים סוגים. בקיצור- מקום אידיאלי לילדים וגם למבוגרים המלווים אותם. והכניסה ? במחיר המצחיק של חמישה שקלים בלבד, כאשר יש אפשרות גם לשלם את הסכום המצחיק דרך נדרים פלוס ולקבל חשבונית שמוכרת לצורכי החזר מס.

ומה הסיפור שמאחורי החמורים (או ליתר דיוק- החמורות/ אתונות) שבתמונה? אחת החמורות סבלה מפצע גדול ברגלה שהזבובים והיתושים פשוט עשו ממנו חגיגה. בעל החווה רצה לטפל ברגל הפצועה, אך בשביל זה הוא היה צריך לתפוס אותה ולקשור אותה שלא תזוז. היהודי הטוב והחביב הזה כבר אינו אדם צעיר, והאתון לא כ''כ שתפה פעולה וברחה לו, ולכן בשלב מסוים הוא פנה אלי כמי שצעיר ממנו בכמה שנים לנסות לעזור לו ע''י כך שאני אנסה לתפוס את האתון ואז הוא יוכל לקשור אותה. וכאן עלה ביד עבדכם המבוגר לתפוס אותה, כך שאפשר היה לקשור אותה ולתת לה את הטיפול הנצרך. ושאלתי את עצמי, מנין הוא ידע שאני יודע להתעסק עם חמורים? ועניתי לעצמי שכנראה גם הוא מבקר כאן בפורום, והוא ראה שלא מזמן היה לי עיסוק נרחב בנושא החמור הזה.

וכפי שכתבתי בתחילת הפוסט- האוכל וטקסי ההכנה שלו הפכו גם הם לחלק בלתי נפרד מהיציאה והנופש בטבע. אז כאן בני שיחי' טורח לדאוג שאשתו ילדיו והוריו לא ישארו רעבים חלילה, ובשביל זה הוא מוכן לנשום הרבה עשן. איך אמר לי אחד הנופשים? מזג האוויר היום מעושן חלקית.

ובסמוך למעיין, מצפה חדש הנקרא ''מצפה אליהו'' לזכר אחד מתושבי המקום שנפל במלחמה בעזה הי''ד.

באיזור המעיין אני מבחין בתופעה מוזרה. בשנים כתיקונם יש נביעת מים בכמה נקודות באיזור, ואילו השנה- עקב השנה השחונה אותן נביעות התייבשו כמעט לגמרי. אך במרכז בסמוך לאותן נביעות יבשות יש נביעה שממשיכה להזרים מים כרגיל. מוזר. אני מחליט לבדוק את התופעה המוזרה, והולך לחפש את הנקודה שבה המים נובעים מהסלע. ומה אני מגלה? הרי בתמונות שלפניכם. צינור מים מפלסטיק שחור שמזרים מים ויוצר אשלייה של מעין נובע. אז אם אתם מחפשים מעין בכדי לטבול בו טבילת טהרה (כידוע שזבים וזבות אינם נטהרים אלא במי מעיין בלבד), אז תחפשו לכם מעיין אחר.

יום שלישי אחה''צ- נודדים לאיזור בית אל. מתמקמים באיזור מעיין ''אור יקר''.

שעת בוקר ביום שלישי כ"ה מנחם אב, אני נמצא בבית בני שיחי' בשכונת נוה יעקב. הבית צמוד ל"פיקוד מרכז", ומראה מסוק צבאי הנוחת בשטח הבסיס בקול רעש גדול כאשר הוא עובר ממש מעל הבנין הוא מראה לא נדיר.