ומה הקשר בין איסור הסגת גבול לבין החצבים? ידועים דברי הגמ' במסכת בבא בתרא (נ"ו ע"א) שיהושע בן נון תחם את הגבולות בין השבטים ע"י שתילת חצבים. וכן מבואר בירושלמי פאה פרק ב' הלכה א', ושם א"ר יוסי בר חנינא שחצבים מפסיקין לפאה, דהיינו שהם מהוים סימן מובהק עד להיכן מגיע תחום כל שדה. וכן מובא בשו"ע חו"מ סימן רע"ה סעיף ד' שהחצב שמתחמים בו תחומים מפסיק בנכסי הגר לענין שהמחזיק בשדה (שהוא נכסי הגר שמת) לא זכה אלא רק עד החצב. וכתב שם הסמ''ע, וז"ל: והחצב שמתחמין בו תחומין- פי' כשבאין להפסיק בין שדה לשדה וכו' נוטעין בין שדה לשדה עשב הנקראת חצב, ובגמרא איתא שם שבו תוחם יהושע בן נון את הארץ, כשחלקה נטעה בין שבט לשבט, וכן היו נוטעין איש בין רעהו, כי אותו עשב גדל בשוה למטה ואין לו שרשים המתפצלים לכל צד כדרך שאר נטיעות, עכ''ל. וכן בגמ' במסכת ביצה (כ"ו ע"ב) מובא שהחצב מקטע את רגליהם של הגזלנים דהיינו מסיגי הגבול. אמור מעתה- החצב- משמר הגבול.
